והקשה לי מורי רבינו יקר הא עיקר האי קרא בסנהדרין הוא וסנהדרין קבועין הן בלשכת הגזית וכן בכל מקום שהן יושבין ודמיא לט' ישראל ואחד עובד כוכבים עומד ביניהם שאם זרק לתוכו פטור דכתיב וארב לו דמינה ילפינן דכל קבוע כמחצה ע"מ דמי כו' [ותירץ] שלא שייך למימר כל קבוע כמחצה אלא היכא דאיכא ספיקא לברר הדבר כגון גבי תשעה חנויות שלקח ואין יודע מאי זה לקח וכן בתשעה ישראל ועובד כוכבים אחד ביניהם שאינו יודע על מי זרק אף על פי שבודאי יודע שהיהודי לשם ונתכוון לזרוק בין כלם מאחר דעובד כוכבים אחד ביניהם פוטרין ליה אבל אם מתכוין ואמר לאותו ישראל אני מתכוין חייב אף על פי שהעובד כוכבים עומד ביניהם וה"נ בסנהדרין כיון דיודעין ורואין מי הן המזכין ומי הן המחייבין דין הוא (*שילך) [*שנלך] אחריהם ועוד דאין עושין מעשה בגופן אלא אחר הדבור הנבדל והנפרש מפיהם והוי כבשר הנמצא דאמרי' ביה כל דפריש מרובה פריש
ספר הכריתות לר"ש מקינון סוף שער ג -
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ונפקא לן מוארב לו וקם עליו דהיכא דאיכא תשעה ישראל ואחד כותי עע"ז דמיפטר בזרק אבן לגו, וכי האי גוונא מיקרי קבוע שנודע מקום הכותי עע"ז ומקום הישראל והוא זורק שם ואינו יודע היכן נפל האבן אף על גב דרובא ישראל נינהו מיפטר מטעם כל קבוע וכו', וכן תשע חנויות, וכן אמרינן גבי אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב ומסיק אי איכא תשעה כותים וישראל אחד הכא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע כו' דהיה ידוע האיסור וההיתר וכשעשה הדבר לא ידע אם האיסור אם המותר כמו הכא גבי פיקוח נפש כשהוא מציל אולי מציל ישראל ואף על גב דרובא כותים עע"ז הוה ליה כמחצה על מחצה דכל קבוע וכו', ובהכי ניחא מה שמקשין העולם גבי סנהדרין ודיינין דאזלינן בתר רוב אף על פי שהן קבועין, דסנהדרין ודיינין נודע באותה שעה מי מחייב ומי מזכה ודמי לתשע חנויות וכולם מוכרות בשר נבילה ואחת בשר שחוטה וכי אסרו ליקח מחנות של שחוטה הא ודאי מותר כיון שנתברר שלוקח מחנות בשר שחוטה: וכן הדרך האחר שכתבתי דלא אמרינן קבוע אלא היכא שנתברר מקום איסור דומיא דזורק אבן לגו שנתברר מקום ששם הישראל וכן מקום הכותי עע"ז ואינו יודע היכן נפל האבן, וכן תשע חנויות שנתברר לנו חנות שמוכרת בשר שחוטה ומקום שמוכר בשר נבילה אבל אינו יודע מאיזה מהם לקח, אבל היכא דמקום האיסור לא נתברר לא אמרינן כל קבוע וכו', ובזה ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמאי דפרישית ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך למימר כל קבוע אבל אי ידעינן מקומו אמינא כי הנזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מיניה אי משאר עלמא אסור אף על גב דעלמא רובא ורובא דרובא כמה פעמים. ותורה סם חיים, יען כי הדבר הזה צריך לכמה מקומות שמיירי בענין קבוע. כתבנו זאת להאיר מחשך הלבבות בזה, כי ראיתי מצפצפים ומהגים לא יביטו ארחות קבוע, מלא שבוע, כפול יהיה רבוע
אני מחפש, מי מרבותינו האחרונים עסק לבאר דברים נפלאים אלו?