הודעהעל ידי החתן סופר » ב' אפריל 11, 2016 3:12 pm
אולי הברייתא עסקה במציאות ובדברים כרונולוגיים- קודם מל אותו אח"כ פדיון אח"כ תורה וכו', ורש"י דיבר מצד החיוב כלומר מרגע שיש לאבא בן הוא חייב ללמדו תורה
אלא שטכנית הוא לא יכול ללמדו אותו כלום כי הוא לא יבין ולא מדבר וכו' ולכן מלמדו רק משעה שמתחיל לדבר (מרן השו"ע יו"ד רמה, ה), ואילו מילה הוא לא חייב עד הגיעו ליום השמיני, אבל זאת המצאה בעלמא כי מי יימא לן שהוא מחוייב ללמדו תורה? (צריך למצוא נפק"מ באופן שידבר כבר בגיל חודשיים אם חייב ללמדו תורה וכמו שמסופר על ר' צדוק הכהן שהיה מברך בזמן שינק...)
עוד אפשר לומר שהברייתא דיברה באופן כללי, אבל פעמים שהוא מחוייב ללמדו תורה קודם שימול אותו ולמשל באופן שלא יכול למולו מחמת חוליו או שמתו אחיו מחמת מילה וכדו' וכן כשהוא לא בכור ואין עליו חובה לפדותו, ושוב החיוב הראשון שלו כלפיו זה בלימוד תורה, ונמצא שתמיד ת"ת יהיה קודם להכל, אלא שברוב המקרים מילה קודמת.
ומה שהשמיט רש"י מלמדו אומנות כי זה לא מפורש במשנה, הגמ' רוצה לומר שדברי המשנה יתפרשו ע"י הברייתא, ואולי זה לא מוכרח כי כולנו מכירים מ"ד שלא רוצה ללמד את בנו אומנות כלל (ר' נהוראי בסוף מכילתין, יעויין עוד תחומין ג' מאמרו של הגרע"י זצ"ל בעניין ישיבה תיכונית וישיבה קדושה)