האם עבד כנעני נקרא "אדם" לטמא באוהל או הוי כמו עכו"ם

[סייג לחכמה]

בגמרא מס' יבמות, דף ס"א. תניא וכן היה ר' שמעון בר יוחאי אומר, קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם" (יחזקאל לד,לא) אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.
והשאלה היא מהו הדין בעבד כנעני האם נקרא "אדם" ומטמא באוהל, או אינו נקרא "אדם ואינו מטמא באוהל כעכו"ם.

[סייג לחכמה]

וראיתי דהיא מבוכה באחרונים דבספר שהם וישפה על הרמב"ם הל' טומאת מת פ"א הי"ג כתב וז"ל:
אין עכו"ם מטמא באוהל. ראיתי להמי נפתוח שנסתפק אם עבד כנעני מת מטמא באוהל. ולענ"ד ברור שמטמא לפי מה שפסק רבינו ז"ל בהל' טומאות צרעת פ"ט ה"א דעבדים מטמאין בנגעים. והתם אדם כי יהיה בעור בשרו כתיב עיין מל"מ בשם ובתוס' יו"ט פי"ב מ"א. ועל כרחך עבד כנעני מיקרי אדם הוא הדין לענין אדם כי ימות דגבי טומאת אוהל. ועיין מגילה דף כ"ג ע"ב בתוס' ד"ה אדם. ועי' במשבצות זהב [או"ח] סי' קנ"ט ס"ק ט"ו:
ולכאורה מקרא מלא דיבר הכתוב דעבד כנעני נקרא אדם, בויקרא כז, כח, אך כל חרם אשר יחרם איש לה' מכל אשר לו "מאדם" ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל וגו'

[רבותיי]

וראיתי דהיא מבוכה באחרונים דבספר שהם וישפה על הרמב"ם הל' טומאת מת פ"א הי"ג כתב וז"ל:
אין עכו"ם מטמא באוהל. ראיתי להמי נפתוח שנסתפק אם עבד כנעני מת מטמא באוהל. ולענ"ד ברור שמטמא לפי מה שפסק רבינו ז"ל בהל' טומאות צרעת פ"ט ה"א דעבדים מטמאין בנגעים. והתם אדם כי יהיה בעור בשרו כתיב עיין מל"מ בשם ובתוס' יו"ט פי"ב מ"א. ועל כרחך עבד כנעני מיקרי אדם הוא הדין לענין אדם כי ימות דגבי טומאת אוהל. ועיין מגילה דף כ"ג ע"ב בתוס' ד"ה אדם. ועי' במשבצות זהב [או"ח] סי' קנ"ט ס"ק ט"ו:
ולכאורה מקרא מלא דיבר הכתוב דעבד כנעני נקרא אדם, בויקרא כז, כח, אך כל חרם אשר יחרם איש לה' מכל אשר לו "מאדם" ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל וגו'

יש תוס' איפה שהוא - שככל שנכתב אדם סמוך לבהמה אין זה מוכיח, מאחר והוצרך להבדיל בין עכו''ם ג''כ שהוא ממין האדם לבין מין הבהמה.

[צעיר_התלמידים]

אפילו טומאת לידה היא מטמאת.

[לוי יצחק]

להר"ר רבותיי, כונתו לבטח לנדה נ"ז א' תד"ה ובנה.

ולהרב הצעיר, מה ענין טומאת לידה לכאן, ולמה זה "אפילו"?

[אור היוקד]

ואני בער ולא יבין מה כל הנידון, הא נפסק בגמ' דעבד כנעני דינו למצוות 'כאשה' וא"כ בוודאי דבכלל 'אדם' הוא לענין לטמא.

[סייג לחכמה]

הבית יוסף באו"ח סוף סי' קנ"ט הביא בשם ספר המנהיג שעבד אינו קרוי אדם כעכו"ם, ולכן עכו"ם או עבד אין נוטלין מהם מפני שצריך לנטילת ידים כח אדם {כח גברא}, והעכו"ם והעבד אינם בכלל אדם.

[סייג לחכמה]

אבל עיין בפרי מגדים שם (מש"ז ס"ק טו) תמה על דברי ספר המנהיג למה פסל עבד ואמר שאינו בכלל אדם, והרי הוא חייב במצוות כאשה ובכלל רעהו הוא ואפילו בכלל אחיך כמבואר ברא"ם (מזרחי שמות כא כ), וכן קברי עכו"ם אין מטמאין, וקברי עבדים כנעניים משמע ביו"ד (סי' שעב ס"ב) שמטמאין. וציין לדבריו בפתיחה כוללת (חלק הב' אות יח) שדיבר שם אם עבד כנעני בכלל התואר 'בני ישראל', 'אחיך' ו'רעהו'. ובשו"ת בנין ציון (סי' קטז) ובדעת תורה (או"ח שם סי"א) כתבו שעבד נקרא אדם לענין טומאת אהל ונטילת ידים, והביאו ראיה מדברי התוספות בסוגייתינו שכתבו דנפקא ליה מקרא דכל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה לרבות עבדו
ושפחתו הכנענים,הרי שנקראים אדם. ובטעם ודעת הלכות טומאת מת (פ"א הי"ג שעה"צ אות ש"ג) תמה על הבנין ציון למה לא הביא מהגמרא בגיטין שהיא מקור דברי התוספות.
אולם כבר העירו בזה שמהגמרא אין להביא ראיה כיון שיתכן שהריבוי לעבד הוא ממה שנאמר כל חרם ולא ממה שנאמר אדם, אבל התוספות הביאו בהדיא דהיינו משום דעבד כנעני קרוי אדם, עכ"פ בתוספות מבואר שעבד כנעני נחשב אדם ודלא כספר המנהיג.

[עזריאל ברגר]

לפעמים אומרים שעבד הוא פחות מגוי - לענין יוחסין ואיסורי עריות (יש מקום לומר שמותר לעבד לשאת את אמו השפחה, למרות שלגוי אסור לשאת את אמו הנכרית).
ויש כמה דברים בדיני ממונות שדינו כבהמה, מדרשא ד"עם החמור".

[ההוא דאמר]

viewtopic.php?f=26&t=44838#p530948