נתן את הכסף לאנשי משמר ולא נתן להם האשם עדין להקריבו ומת קודם כפרה החזיקו כהנים בכספם ואין היורש יכול להוציאו מידם בטענת שלא נתכפר באשם שהכסף אף הוא מסייע בכפרה שאמרו כסף מכפר מחצה וכבר נתכפר מה שביד הכסף לכפר ואפילו היה הגזלן קטן שאין מתנתו מתנה אין היורש מוציא מיד הכהנים
והלא דבריו הם חידוש נפלא, (קטן יש לו גזילה, חיוב קרבן אשם, אפשרות תשלום, וכו', ואכמ"ל). אלא שאין דרכו של המאירי להוסיף עוד דינים שאינם מוזכרים בגמ', אם לא שדנו בזה הראש' שקדמוהו, וא"כ נשאלה מי דן בענין קטן שגזל ושילם לכהנים ולא הספיק להקריב וכו'.