כתב הרמב"ם (שביתת עשור פ"ב ה"ד) 'שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין לשיעור ואם לאו אין מצטרפין'. והקשה בלח"מ 'כיון דשיעורא הוי רביעית היכי שייך לומר מתחלת השתייה עד סופה הא כיון דפסק עבר השיעור דהשתיה רביעית', וכל האחרונים מתרצים זה בכה וזה בכה.
ופלא שלא תירצו שכאן שותה מלא לוגמיו שהוא פחות מרביעית, ומשכחת לה שפיר שהפסיק בינתיים ושתה הכל תוך שיעור שתיית רביעית.