ברכת שהכל על שתיה האם פוטרת מאכל

[כדכד]

שמעתי בשם אחד מגדולי הפוזסקים זצ"ל שאמר: אוכל פוטר משקה אך משקה אינו פוטר אוכל.
לא מצאתי מקור לדברים אלו וברצוני לברר אם יש מי שיודע משהו בענין לכאן או לכאן

[יעקב1]

כנראה הדברים נאמרו על בסתמא שהיה המאכל מונח לפניו עי' רמ"א בסו"ס ריא שאין אתרוג מוציא זית כי אינו בדין שהפחות חשוב יוציא את החשוב אא"כ כיון עליו מפורש

[עושה חדשות]

יש ע"ז סיפור עם הרבי מגור שליט"א שהוא שלף ע"ז את הגמ' "כרוב עדיף דזיין", אבל אינני זוכר פרטים.

[פרי יהושע]

כמדומ' גם ציטט בשם אחד מאחרונים הספרדים שכחתי כעת השם, וכדרכו לחוש לכל שיטה היה נוהג לברך שהכל על אוכל ולא על שתייה. אבל לא שמעתי שאינו פוטר רק שיש להקדים, וגם זיכרוני בכזיב, יעידו היודעים.

[שלמה בן חיים]

ראו שו"ת גינת ורדים כלל א סימן ד שהביא שיש שרצו לומר כן, וע"ע שם סימן ה. וע"ע מגן אברהם סימן רו ס"ק ז שכתב בהדיא שהמברך על שכר פוטר דגים.

[כדכד]

ראו שו"ת גינת ורדים כלל א סימן ד שהביא שיש שרצו לומר כן, וע"ע שם סימן ה. וע"ע מגן אברהם סימן רו ס"ק ז שכתב בהדיא שהמברך על שכר פוטר דגים.

תודה רבה. לא הספקתי לעיין בפנים, אך יש ממקום לומר שברכת השכר פוטרת הדגים מדין עיקר וטפל, היינו שרצונו לשתות את השכר ואכילת הדגים נועדה רק כדי שהשכר חלא ישרוף מדי. היו שנהגו אף כשאוכלים מיני מזונות לאחר שתיית משקה חריף שלא לברך על המזונות מדין טפל למשקה ושם ודאי שברכת שהכל על המקה אינה פוטרת את המזונות מצד עצמם אם לא מדין זה

[כדכד]

כמדומ' גם ציטט בשם אחד מאחרונים הספרדים שכחתי כעת השם, וכדרכו לחוש לכל שיטה היה נוהג לברך שהכל על אוכל ולא על שתייה. אבל לא שמעתי שאינו פוטר רק שיש להקדים, וגם זיכרוני בכזיב, יעידו היודעים.

תודה רבה. מי הוא שכת"ר מספר עליו שיטט ושדרכו לחוש לכל שיטה? אגב, הגדול ששמעתי בשמו את מה שכתבתי למעלה בהודעה הראשונה היה ספרדי באמת.
לגבי להקדים - אולי תלוי אם המברך יותר רעב או יותר צמא וכמבואר בערבי פסחים על רב כי הוה חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכי הוה חביבא ליה חמרא מקדש אחמרא וברשב"ם פירש אם היה רעב יותר או צמא יותר

[כדכד]

כנראה הדברים נאמרו על בסתמא שהיה המאכל מונח לפניו עי' רמ"א בסו"ס ריא שאין אתרוג מוציא זית כי אינו בדין שהפחות חשוב יוציא את החשוב אא"כ כיון עליו מפורש

עיינתי ברמ"א בסי' ריא ולא מצאתי

[כדכד]

יש ע"ז סיפור עם הרבי מגור שליט"א שהוא שלף ע"ז את הגמ' "כרוב עדיף דזיין", אבל אינני זוכר פרטים.

איך זה קשור? האם הסברה שהגמרא אומרת שם לגבי כרוב נכונה על מאכל לעומת משקה? ומה אם המקה מזין יותר?

[יעקב1]

כנראה הדברים נאמרו על בסתמא שהיה המאכל מונח לפניו עי' רמ"א בסו"ס ריא שאין אתרוג מוציא זית כי אינו בדין שהפחות חשוב יוציא את החשוב אא"כ כיון עליו מפורש

עיינתי ברמ"א בסי' ריא ולא מצאתי

עיי"ש מ"ב סקל"ג מה שהביא בשם רשב"א ועי' בב"י בפנים דדבר חשוב לא נפטר בברכת הפחות חשוב דרך גררא אא"כ כיון עליו מפורש

[כדכד]

ראו שו"ת גינת ורדים כלל א סימן ד שהביא שיש שרצו לומר כן, וע"ע שם סימן ה. וע"ע מגן אברהם סימן רו ס"ק ז שכתב בהדיא שהמברך על שכר פוטר דגים.

תודה רבה. לא הספקתי לעיין בפנים, אך יש ממקום לומר שברכת השכר פוטרת הדגים מדין עיקר וטפל, היינו שרצונו לשתות את השכר ואכילת הדגים נועדה רק כדי שהשכר חלא ישרוף מדי. היו שנהגו אף כשאוכלים מיני מזונות לאחר שתיית משקה חריף שלא לברך על המזונות מדין טפל למשקה ושם ודאי שברכת שהכל על המקה אינה פוטרת את המזונות מצד עצמם אם לא מדין זה

תודה רבה שוב, פתחתי בגנת ורדים ובסימן ד אכן הביא שראה שברכו על מאכל לאחר שברכו על משקה ושדחה סברתם ובסימן ה מביא את תשובת רבי משה ויטאל (בנו של מהר"ש ויטאל ונכד מהרח"ו) שביסס את מנהגם ובסימן ו דוחה הגינת ורדים את סברתו

[פרי יהושע]

כוונתי הייתה להאדמו"ר מגור זצ"ל "בית ישראל".

[איש_ספר]

אנצל האשכול (ועם הפותח הסליחה) לשאול, האם לדעת היראים ששביעה כוללת שתיה, ובלא שתיה אינו חייב ברהמ"ז מהתורה, האם מוכרח שלדעתו אין מברכין על משקין בסעודה? משום שזה חלק מהשביעה, או דילמא אע"פ שאין שביעה בלא שתיה מ"מ יש לברך אף עליה. מה דעתכם?

[פרי יהושע]

לכא' אינו מוכרח, זה חלק מהשביעה, אבל אינו טפל לפת כיון שבא רק להשרות המזון במעיו.

[כדכד]

בענין שכשברך על המשקה לא התכוון לפטור המאכל מסתבר שאין פוטר (וזאת גם אם שניהם מאכלים או שניהם משקים).
אני חושב שהשאלה היתה באופן שכשברך על המשקה התכוון גם לאכול מהמאכל שברכתו שהכל ואעפ"כ לשיטה זו אינוו פוטר

[כדכד]

שאלתי רב ביום ששי והוא פסק דעה ממוצעת:
בדרך כלל המברך שהכל על משקה בסתם אינו מתכוון לפטור מאכל ואם אוכל מאכל אחר כך גם אם ברכתו שהכל הוא צריך לברך, משא"כ אם בירך על מאכל אחד מסתמא היתה דעתו לפטור מאכל אחר אם יאכלנו. אך, אם אדם בירך שהכל על משקה בכוונה מפורשת לפטור מאכל שיאכל אח"כ אז הוא כן פוטר אותו.
יצוין שזו אינה דעתו של רבי משה ויטאל בשו"ת גנת ורדים שהפנה אליו הרב שלמה בן חיים כי שם מפורש מדבר הגנת ורדים על סעודה שהלכו אליה וברכו שהכל על יי"ש ואח"כ ברכו שוב שהכל על מ יני מגדנות שהיו שם והתכוונו לאכלם.
דבר נוסף: עינתי בגמרא ברכות על כרוב עדיף דזיין וראיתי שצדקו דברי המפנה לשם. הגמרא דנה בברכה על כרוב ופרגיות בהנחה שברכת שניהם שהכל ואומרת שמי שסבר שהיה צריך לברך על הכרוב תחילה סבר כך מפני שהכרוב מזין ולכן הוא חשוב יותר מן הפרגיות למרות שהפרגיות חביבות. אם כן לפי זה יש מקום לומר שצריך לברך דווקא על הדבר המזין יותר למרות חביבות הדבר השני.