נאמר בפרשת השבוע "ויבא הפליט ויגד לאברהם העברי..."
ידוע קושיית התוס' נדה ס"א א' ד"ה זהו עוג, דמנא ליה לר"י (בגמ' שם) ש'עוג' הוא זה שפלט מן המבול, והרי גם סיחון נפלט, ויש בזה אריכות בכמה ראשונים עה"ת ג"כ, והנה בבעלי התוס' סוף פ' חוקת הקשו ג"כ קו' זו דלמ"ד דעוג הוא הפליט מהיכי תיתי, שמא היה זה סיחון, ועוד הקשו, דהרי כתוב "וישאר אך נח ואשר איתו בתיבה", וא"כ כיצד זה שאנו אומרים שנשארו עוג והראם חוץ לתיבה (כדאיתא בזבחים קי"ג ב'), והוסיפו, דאמנם על עוג ניתן לומר שהוא רמוז ב'אך נח' שזה גמטריא של עוג, וכדכ' בבעל הטורים בהך קרא, אבל על סיחון מאי איכא למימר (משום מה בעלי התוס' לא התעסקו עם הראם, ובמהרש"א בנדה שם תירץ בע"א שמיישב גם על הראם עי"ש), ותירצו, דבאמת סיחון נולד בתיבה.
ולפי"ז נמצא דלכן עוג הוא זה שנחשב 'הפליט' כי הוא היחיד שהיה בתוך המבול ולמרות זאת ניצל, משא"כ סיחון שהיה בתיבה, ואותם שהיו בתיבה הגם שהם 'פליטי המבול' אבל אינם 'הפליט' בה"א הידיעה, דבסך כל היו מוגנים בתיבה ביחס לעוג (שהוא יוצא דופן ושפיר נקרא 'הפליט').
אני מתנצל על האריכות, כעת לשאלתי:
אחרי שבעלי התוס' בנו על הגמטריא ש'אך נח' עולה 'עוג', בחשבון פשוט חישבתי הגמטריא של 'הפליט' (134) חשבתי אולי יעלה לגימ' עוג, אבל הופתעתי כאשר גיליתי שעולה דוקא לגימ' 'סיחון' (134)....
הלא ודאי יש דברים בגו!!! מצד אחד פסיקא לן דעוג הוא 'הפליט', וגם "מכניסים אותו לתיבה" בגימטריא, ומאידך בגמטריא פשוטה 'הפליט' הוא סיחון, הכיצד מיישבים את הדברים???
האם כשקבלה בידינו אחרת היא, דוחים כל גמטריא? מה הגדר בזה? ושמא בכגון דא ודאי שרומז לאיזה דבר, כי אינו איזה גמטריא בעלמא, אלא על הנידון הידוע בהא גופא, האם הפליט הוא סיחון או עוג.
אשמח לשמוע מי שיודע בדברי רבותינו על זה.