אכל חצי שיעור של איסור ויקבל שכר?

[אליהו בן עמרם]

קידושין ל"ט:
רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא, תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, עשה אין לא עשה לא, ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה...
וברש"י שם: "התם שבא דבר עבירה לידו - ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו"

ולכאורה קשה: מי שאכל חצי שיעור של איסור, ועצר עצמו מלהשלים אכילתו כדי שיעור שלם. האם גם הוא יקבל שכר על שכפה יצרו ולא השלים לשיעור שלם?
יותר קל להבין "אבסורד" זה, אם נימא, דחצי שיעור אסור מדרבנן
אך גם אם נימא דאסור מדאורייתא, למה לא יקבל שכר?
כלומר, ייענש על איסור "חצי שיעור", ויקבל שכר על שנמנע מ"שיעור שלם"....
היתכן???

[מבית לוי]

קידושין ל"ט:
רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא, תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, עשה אין לא עשה לא, ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה...
וברש"י שם: "התם שבא דבר עבירה לידו - ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו"

ולכאורה קשה: מי שאכל חצי שיעור של איסור, ועצר עצמו מלהשלים אכילתו כדי שיעור שלם. האם גם הוא יקבל שכר על שכפה יצרו ולא השלים לשיעור שלם?
יותר קל להבין "אבסורד" זה, אם נימא, דחצי שיעור אסור מדרבנן
אך גם אם נימא דאסור מדאורייתא, למה לא יקבל שכר?
כלומר, ייענש על איסור "חצי שיעור", ויקבל שכר על שנמנע מ"שיעור שלם"....
היתכן???

הוא כבר עבר איסור, ומה שצריך שיעור זה לדין בי"ד ומלקות ושאר דינים, וכי בשבת שהוציא ח"ש מרשות לרשות יקבל שכר??? אע"פ שלא עבר על הוצאה אך בכ"ז הוא עבר איסור ואיזה נמנע מעבירה יש במעשיו יש רק שלא הוסיף בעבירה ופשוט דבכה"ג לא איירי.

[ביליצר]

אכן ייתכן ויקבל שכר על הפרישה על ידי צינון שיפוד איסורו ואם לעוברי רצוני כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה , ומזה הטעם יש המשוכנעים דחצי שיעור במצוה נחשב למצוה מדין מדה טובה מרובה ,

[אליהו בן עמרם]

קידושין ל"ט:
רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא, תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, עשה אין לא עשה לא, ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה...
וברש"י שם: "התם שבא דבר עבירה לידו - ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו"

ולכאורה קשה: מי שאכל חצי שיעור של איסור, ועצר עצמו מלהשלים אכילתו כדי שיעור שלם. האם גם הוא יקבל שכר על שכפה יצרו ולא השלים לשיעור שלם?
יותר קל להבין "אבסורד" זה, אם נימא, דחצי שיעור אסור מדרבנן
אך גם אם נימא דאסור מדאורייתא, למה לא יקבל שכר?
כלומר, ייענש על איסור "חצי שיעור", ויקבל שכר על שנמנע מ"שיעור שלם"....
היתכן???

הוא כבר עבר איסור, ומה שצריך שיעור זה לדין בי"ד ומלקות ושאר דינים, וכי בשבת שהוציא ח"ש מרשות לרשות יקבל שכר??? אע"פ שלא עבר על הוצאה אך בכ"ז הוא עבר איסור ואיזה נמנע מעבירה יש במעשיו יש רק שלא הוסיף בעבירה ופשוט דבכה"ג לא איירי.

ידועה חקירת האחרונים בריבוי של "כל חלב".
וברור שאם "כל חלב" מחדש/מרבה שבכל לאו יש הרחבה לאיסור גם על חצי שיעור, וכל הנפק"מ שבאכל כשיעור - יש מלקות, ובאכל פחות מכשיעור - אין מלקות, אזי צדקו דברי מר.
ואולם, אם "כל חלב", הוא איסור עצמי וכולל לכל התורה כולה, שאם אכל/עשה פחות מכשיעור עובר רק על איסור של "כל חלב", א"כ מי שאכל חצי שיעור שעבר על "כל חלב" ונמנע מאכילת שיעור, נמצא שהציל עצמו מהאיסור עצמו (של "אכילת חזיר" לדוגמא), ויקבל על זה שכר...

[אליהו בן עמרם]

קידושין ל"ט:
רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא, תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, עשה אין לא עשה לא, ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה...
וברש"י שם: "התם שבא דבר עבירה לידו - ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו"

ולכאורה קשה: מי שאכל חצי שיעור של איסור, ועצר עצמו מלהשלים אכילתו כדי שיעור שלם. האם גם הוא יקבל שכר על שכפה יצרו ולא השלים לשיעור שלם?
יותר קל להבין "אבסורד" זה, אם נימא, דחצי שיעור אסור מדרבנן
אך גם אם נימא דאסור מדאורייתא, למה לא יקבל שכר?
כלומר, ייענש על איסור "חצי שיעור", ויקבל שכר על שנמנע מ"שיעור שלם"....
היתכן???

הוא כבר עבר איסור, ומה שצריך שיעור זה לדין בי"ד ומלקות ושאר דינים, וכי בשבת שהוציא ח"ש מרשות לרשות יקבל שכר??? אע"פ שלא עבר על הוצאה אך בכ"ז הוא עבר איסור ואיזה נמנע מעבירה יש במעשיו יש רק שלא הוסיף בעבירה ופשוט דבכה"ג לא איירי.

הבה נחשוב לאידך גיסא:
לפי האחרונים שסוברים (מנח"ח), שדין "חצי שיעור" נאמר גם במצוות עשה, לדוגמא באכילת מצה.
כלומר, שמי שאכל "חצי שיעור" של מצה - מקיים מצוה.
האם נאמר למי שאכל רק "חצי שיעור" מצה ונמנע מלהשלים את אכילתו כדי שיעור שלם, שלא יענישוהו על ביטול "עשה" רק בגלל שאכל כבר "חצי שיעור"???

[ביליצר]

מה השאלה ?ביטל מצות עשה כפשוטו

[אליהו בן עמרם]

מה השאלה ?ביטל מצות עשה כפשוטו

זה פשוט!
וא"כ גם לאידך גיסא: אכל חצי שיעור של איסור, ונמנע מלאכול שיעור שלם של איסור, שגם יקבל שכר על הימנעותו מ"איסור" שלם...
זה כל מה שרציתי להוכיח...
למרות שזה נראה ונשמע ממש כ"דברי הבל"...

[ביליצר]

הרי גם על זה הסכמתי עם כב"ת ,עיין לעיל ,ואף התייחסתי לחצי שיעור של מצוה בלשוני הקצר והטהור .

[מבית לוי]

ידועה חקירת האחרונים בריבוי של "כל חלב".
וברור שאם "כל חלב" מחדש/מרבה שבכל לאו יש הרחבה לאיסור גם על חצי שיעור, וכל הנפק"מ שבאכל כשיעור - יש מלקות, ובאכל פחות מכשיעור - אין מלקות, אזי צדקו דברי מר.
ואולם, אם "כל חלב", הוא איסור עצמי וכולל לכל התורה כולה, שאם אכל/עשה פחות מכשיעור עובר רק על איסור של "כל חלב", א"כ מי שאכל חצי שיעור שעבר על "כל חלב" ונמנע מאכילת שיעור, נמצא שהציל עצמו מהאיסור עצמו (של "אכילת חזיר" לדוגמא), ויקבל על זה שכר...[/quote]

לפי הצד השני שהעלה כת"ר (בשם האחרונים) הרי זה דמי למי שהיה בפניו ב' איסורים ויכל לעשות שניהם ועבר רק על אחת דלא שייך האחת לחברתה לגבי השכר שניצל מעבירה השניה.

אמנם אחר העיון יל"ע בנידו"ד מהיכ"ת שאיסור זה יותר חמור הלא שניהם מה"ת וא"כ לא ניצל משום עבירה (דהרי זה אותו איסור דכל דין ח"ש אסור הרי הוא משום דין חזי לאצטרופי) רק יכל לשנות שם האיסור דהרי ז"פ לכאו' דלא נותר אח"כ איסור כל חלב ורק שם איסור דמאכ"א.

[אליהו בן עמרם]

הרי גם על זה הסכמתי עם כב"ת ,עיין לעיל ,ואף התייחסתי לחצי שיעור של מצוה בלשוני הקצר והטהור .

מצד שני אולי אפשר לומר כך,
בריבוי של "כל חלב" נתחדשו שני חידושים:
א. אין היתר לאכול "חצי שיעור". אלא גם אם אכל "חצי שיעור" עבר על איסור של "כל חלב".
ב. מי שאכל "חצי שיעור" - אין זה נחשב שישב ולא עשה עבירה או שכפה יצרו, כי ל"הימנע" זה דווקא אם לא אכל כלום, אבל אם "התחיל" זה כבר לא נחשב כמי ש"נמנע".

ועוד מעט יותר לבאר:
גם אם "כל חלב" זה איסור כללי (שאינו חלק מהאיסור עצמו), הכוונה בו כללית, שאדם ימנע את עצמו גם מ"להתחיל" עם איסורים (ולאו דווקא בגלל שזו כמין "גזירה" כדברי האחיעזר, שמא יגמור ויאכל כשיעור).
ואולי דווקא אם "כל חלב" זה איסור כללי, נתחדש בו שאינו "מצוה" או היתר כביכול. "דאס נישט קען אגרויסע מצוה".
אמנם מי שהיה לפניו כזית בשר חזיר וכזית של בשר סוס, ואכל החזיר ונמנע מאכילת הסוס, בוודאי שיקבל שכר על הימנעותו מאכילת הסוס, אך מי ש"התחיל" לאכול חצי כזית חזיר לא יכול להחשב כמי שנמנע מאכילת איסור, על אף שגבר על יצרו ולא השלים ל"כזית" חזיר, ועל אף שהם שני איסורים שונים לכאורה.
כי זה בדיוק מה שנתחדש בכל איסור ואיסור: "כפה את יצרך" להימנע לגמרי ואל תתחיל!

[ביליצר]

כל מי שנמנע מלהכנע ליצרו מחמת איסור או הרחבת איסור לשליש למחצה ולרביע אמור לקבל שכר ,[על כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה..]מכיון שכשנכסתי לפרדס לא הורשיתי לבדוק אופני שכר ועונש כתבתי לעיל ששכרו יהיה צינון עונש איסורו.