איפה הר סיני

[מלבב]

בסיני או בסעודיה

[יאיר]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%90%D7%99

מיקומו של הר סיני המקראי
מסורת יהודית
יש אומרים שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת עשרת הדיברות מאלוהים, אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו למקדש.[דרוש מקור] זאת בדומה למיקומו של קבר משה בהר נבו שבמואב שעל פי המסורת לא נודע מסיבה דומה.

ג'בל מוסא
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'בל מוסא

ג'בל מוסא
במסורת הנוצרית, ההר המכונה על פי רוב "הר סיני" הוא ג'בל מוסא ("הר משה") - הר בדרום חצי האי סיני במצרים. המסורת על היות ג'בל מוסא הר סיני היא מסורת נוצרית, המספרת כי המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, זיהתה את הר סיני בג'בל מוסא. בשנת 527 בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון במקום כנסייה נוצרית בשם 'סנטה קתרינה'.

חלק מרכס ההרים, צוק סלע נמוך ובולט, הידוע בשם ראס סופספה, בולט כמעט במאונך למישור, ויש המזהים אותו עם הר סיני ההיסטורי[דרוש מקור]. סיורים במקום כמו גם קבוצות דתיות מפרסמות אותו כהר סיני המתואר בתנ"ך. עם זאת, היסטוריונים וארכאולוגים מצביעים על העובדה שאין מסורת מקובלת אחת שקובעת איזה הר הוא הר סיני האמיתי, וישנן מספר קבוצות אחרות שמצביעות על הרים אחרים באזור כעל ההר האמיתי. בינואר 1978 הכריז נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה[15].

הר כרכום (נגב)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הר כרכום
הר כרכום (בערבית: ג'בל עידיד) הוא הר בנגב הדרומי, בו התגלו ריכוזים יוצאי דופן של אתרים ארכאולוגיים ואמנות סלע. ההר מזוהה בידי הארכאולוג עמנואל ענתי כהר סיני המקראי.


ציור סלע מהר כרכום המתאר, על פי עמנואל ענתי, את לוחות הברית.
הר כרכום היה הר קדוש באלפים הרביעי והשלישי לפנה"ס, כאשר אנשים רבים בנו את מגוריהם למרגלות ההר ומעטים טיפסו על הרמה כדי לבצע את הפולחן הדתי. תיאור דומה מובא בספר שמות לגבי האיסור לאנשים לדרוך על ההר: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת" (ספר שמות, פרק י"ט, פסוק י"ב). כמו כן צפיפותם של אתרי יישוב גבוהה יותר מאשר בכל אזור אחר שנסקר עד כה בנגב ובסיני, למרות דלילותם של מקורות המים באזור.

סרביט אל-ח'אדם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרביט אל-ח'אדם
ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני.

ג'בל אל-לווז (ערביה)
תאוריה נוספת מציעה את ג'בל אל-לווז שבערב הסעודית, בארץ מדין הקדומה. על פי הצעה זו חצו בני ישראל את סיני עד נואיבה, או עד לשארם-א-שייח', שם חצו את ים סוף, והמשיכו אל ג'בל אל-לווז לא הרחק משם. הסופר הווארד בלום חיבר ספר בשם "בעקבות עגל הזהב" שהוא רומן סביב הרעיון הזה. תאוריה זו אינה מקובלת בקרב המחקר, לא הושמה תחת ביקורת מקצועית ואינה מגובה בעדויות מהימנות, ויש לציין שכל זיהוי של הר סיני באזור מדין אינו תואם לכתוב במקרא:[16]:

המרחק בין ארץ גושן לארץ מדין הוא כ-450 ק"מ, ואין טווח זה תואם את הכתוב במקרא בדבר קרבתו של הר סיני לארץ מצרים.
כאשר משה מבקש מחבב בן רעואל המדיני להצטרף לעם ישראל במסעו במדבר, מסרב חבב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ: כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ". אם הר סיני שוכן במדין, הוא נמצא בתחום מולדתו של חבב, והדברים הנ"ל לא היו צריכים להיאמר.
זיהוי ההר באזור זה אינו תואם את תיאור מסעו של עם ישראל בחצי האי סיני המוזכר במקרא ומתחמק מזיהוים של התחנות והמדבריות (מדבר סיני, סין, שור המזוהים בסבירות גבוהה) הנזכרות במהלכו.
ג'בל סין בישר
השערה שהועלתה על ידי פרופ' מנשה הראל הציעה לזהות את ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, כהר סיני המקראי. זיהוי הר סיני, ואתרים נוספים במסלול יציאת בני ישראל ממצרים מתוארים על ידי הראל בהסתמך על הכתוב במקרא. השערה זו מפורטת בספרו של הראל, ״מסעי סיני״, שזכה בפרס יד יצחק בן-צבי. הראל מבסס את טענותיו על כך שההר נמצא במרחק של כ-75 ק״מ מהאזור המזוהה על ידו כארץ גושן, ולטענתו, מרחק זה מתאים לכתוב בספר "שמות" ״מהלך שלושת ימים״, כלומר הליכה של כ-25 ק״מ ביום. הוא מחזק את טענתו גם בהתבסס על שם ההר: סין-סונא (תורה בערבית), בישר - בשורה. כלומר מקום אשר בו ניתנה בשורת התורה. החוקר יוסף גינת חלק על השערתו של הראל וטען כי משמעות השם בלשון המקום היא "שן בוקעת"[17].

ג'בל חלאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'בל חלאל
מספר חוקרים הציעו לזהות את ג'בל חלאל כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם קדש ברנע המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20, מייג'ור קלוד ג'רוויס (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם יוחנן אהרוני הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו באזור ההר הם מתקופת האבן ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך המקובל ליציאת מצרים.

ג'בל חשם א-טריף
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'בל חשם א-טריף
העיתונאי שמחה יעקובוביץ' טען בסרט "פענוח יציאת מצרים" כי ג'בל חשם א-טריף, המכונה גם "הר השם", הוא הר סיני המקראי.

אמי קוסי
החוקר יוסף אידלברג טען בספרו "במברה"[18] כי הר הגעש Emi Koussi הנמצא בצפון צ'אד, הוא הר סיני המקראי. לפי התיאוריה שלו, בני ישראל יצאו ממצרים לכיוון מערב, והלכו (בשנים הראשונות) במדבר סהרה דהיום. הוא מגבה זאת, בין השאר, בשמות יישובים שנותרו עד היום דומים מאוד לשמות המקראיים, מתאר השטח הדומה למוזכר בתורה יותר מאשר חצי האי הנקרא היום סיני, ההתאמה הטובה יותר לזמן הרב שלקח המסע הזה, כמו גם מסעו של אליהו הנביא - שהיה לאורך כל ההיסטוריה העולה לרגל היחיד אל ההר, ושפת הבמברה של בני מאלי המזכירה במידת מה את העברית הקדומה. הסופר אביגדור שחן המשיך והרחיב על עבודתו של יוסף בספרו זה סיני[19]. בנוסף, אביגדור סיפר בקצרה על התיאוריה כאשר התארח אצל יובל מלחי בפודקאסט קטעים בהיסטוריה[20].

[מלבב]

מה הכי מסתבר מכל האופציות?

[יאיר]

אולי ג'בל מוסא. יש 16 אפשרויות למיקומו.

בכל אופן דבר מפליא יש באבני הר סיני, הסנה מצוייר עליהם ואפילו אם תחתוך אבן מאבניו לחתיכות קטנות, תמיד תשאר תמונת הסנה עליהם

https://www.google.co.il/search?as_q=%D ... type=&tbs=

[מלבב]

מה הכוונה 16 אפשרויות?
מה שקשה אם זה לא במדין, איך משה רבינו הגיע לשם כשהיה רועה צאן יותרו.

[יאיר]

https://www.kikar.co.il/361799.html

האבנים המיוחדות של 'הר סיני', האומנם?!
ערב חג השבועות בו קיבלנו את התורה בהר סיני, ישראל שפירא חוקר את 'אגדת אבני הסנה' - אותן אבנים מיוחדות שיוחסו להר סיני, עליהן מצוייר הסנה. האמנם?! • פרק א' (היסטוריה)
ישראל שפירא|ה' בסיון תשפ 16:34 28.05.20

תגיות: היסטוריה ואקטואליה, הר סיני, אבני הסנה
"אבני הסנה"
"אבני הסנה" (צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
עכשיו בכותרות
הגאב"ד ברכב - בהפגנה לפני מספר ימים בגוש עציוןאחרי זריקת הרימון על הגאב"ד: 'העדה' יצאו להפגנת ענק
תותחי מכירות? כיכר השבת מחפש אתכם
מאחז אביתרהפשרה בממשלה לפינוי המאחז הלא חוקי
יו"ר רע"מ, מנסור עבאסיו"ר רע"מ: "התחלנו מו"מ מול הפלסטינים"
דעות נוספות בנושא
הרב עידו ובר-ארליך
הרב עידו ובר-ארליך
סגולה לפרנסה בשפע • צפו ברב עידו ובר-ארליך
י"ז בתמוז תשפא
הרב עידו ובר-ארליך, בפינת "הסגולה" ב'כיכר השבת', עוסק היום (ראשון)...

הדף היומי
הדף היומי
הדף היומי: מסכת יומא דף ע"ז יום ראשון י"ז בתמוז
י"ז בתמוז תשפא
אתר "כיכר השבת" מגיש את שיעור הדף היומי, מדי בוקר, עם הרב בנימין...

הרב עידו ובר-ארליך
הרב עידו ובר-ארליך
הסגולה השבועית: כל מה שצריך לדעת על השבוע הקרוב
ט"ז בתמוז תשפא
הרב עידו ובר-ארליך בפינה שבועית ב"כיכר השבת" - מה הסגולה המיוחדת של...

כותבי דעות נוספים
אורי אורבך איתמר טעפ
איתן כבל בנימין ליפקין
הרב דוד-מאיר דרוקמן הרב טוביה פריינד
הרב יעקב בלוי הרב יעקב בצלאל חרר
הרב מרדכי-דוד נויגרשל הרב שמואל ביסטריצקי
הרבנית יהודית יוסף ח"כ יואב בן צור
ח' יקר יוסי אליטוב
יעקב מרגי ישראל שפירא
מתי גולן נתי טוקר
צוריאל קריספל שני קינן
הכי פופולריים
שני החשודים החרדיםהונו 220 אלף משקיעים
הונאת 'פירמידה' וירטואלית: 2 חרדים נעצרו
היכל ישיבת מן ההר בביתר עילית וישיבת בית מאיר בבני ברקעולם התורה לשנת תשפ"ב • מיוחד
מפת הרישום: כך ייראו היכלי הישיבות הגדולות ב'זמן אלול'
קאפ בפתחו של הבור בו טבע הנעררשלנות פושעת
ילדים שיחקו ליד 'בור המוות'; "מחדל חמור"
הכי מדוברים
גוש הימין: לא נגיע לוועדה המסדרת בצום"חציית קו אדום"
גוש הימין: לא נגיע לוועדה המסדרת בצום
טלפון כשרבגלל ה-G5
סוף ל'כשר'? טלפונים 'טיפשים' ירדו מהמדף
מח"ש: שוטר יידה אבן על מפגין חרדי שישבאלימות משטרתית
מח"ש: שוטר יידה אבן על מפגין חרדי שישב
חובת המסיכות תחזור באופן מלא? אילוסטרציהההגבלות חוזרות
משרד הבריאות: לחייב מסיכות גם בחוץ
חברי הוועדה עם נשיאת העליוןשופטת, רב ואלוף
האסון במירון: בראש ועדת החקירה - מרים נאור; זה ההרכב
אאא
לפני 3300 שנים התרחש המעמד החשוב ביותר לעמנו, 'מתן תורה' בהר סיני, באותו מקום בו משה רבנו חזה את "הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל", ומכך הסיק שהוא עומד במקום קדוש.

מאז אגדות מספרות שנותר חותם בהר בדמות איור של סנה, האם האגדה נכונה?

כבר מלפני 700 שנים הובא בקדמונים שבכל אבן מהר סיני, ישנה את צורת הסנה. גם אם יחלקו אותה לחתיכות קטנות, ולכן הוא נקרא הר סיני, על שם הסנה.

העידו על כך בספר 'אפודי', 'נרבוני', 'מגלה עמוקות', 'מגדל עוז' וב'ערבי נחל'.

(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
רבי יעקב עמדין ציטט את דברי הנרבוני והאפודי (לפני כ-700 שנים): "הר סיני האבנים הנמצאים בו יצוייר עליהם הסנה. ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה... ואחד מנכבדי ברצלונה מבני חסדאי הביא עמו מן האבנים ההם. וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור. והציור ציור אלוקי. ושברתי האבן לחצאים. ונגלה הסנה בכל חלק וחלק וחלקתי אותו חלק לחצאים. ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו. וכן פעמים רבות. עד שהיו החלקים כדמות בוטנים – עדיין הסנה בהם. ונפלאתי על זה", ע''כ.

צילום: יח"צ מקודם
במקום שאחרים התייאשו הרב גרוסמן יחבק
צילום מסך BBC
במהלך השבת נעצרו החיפושים בשל שריפה
צילום: יח"צ מקודם
שקט וחדשנות במיזוג אויר שקט וקיץ מושלם
וכן מוסר לנו עד ראייה שביקר בהר סיני, לפני 170 שנים, הלו הוא השד"ר המפורסם רבי יעקב ספיר שכותב בספרו 'אבן ספיר': "ואני אוסיף עליהם בעדות, שכל ההרים האלה עשבם וצמחם ויערם הכל מעשה מקשה אבן סנה".

יתכן שהאבנים הנ"ל, הינם הוכחה למיקומו הגנוז של הר סיני ששנים רבות מחפשים אחריו. על אליהו הנביא מובא שהלך להר סיני ולן שם במערה ונגלה אליו האלוקים. בגמרא מסופר על ישמעאלי שהראה לרבה בר בר חנה את הר סיני. אך למרבה הצער ברבות השנים מיקומו נעלם מאיתנו, בימינו על זהות מקומו נחלקים חכמים וחוקרים המציעים לא פחות מ-16 אפשרויות!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
(צילום: מדריך הטיולים דן קובלסקי)
נחזור לאבן: בגליון מרוה לצמא[1] סופר שמרן הגראי"ל שטיינמן החזיק בכזאת אבן בביתו והראה לנכנסים לביתו את ה"זכר" שהשאיר הקב"ה בעולמו, עוד טענו בשם רבי משה פינישטיין שכתב מכתב שיש בדברים אלו משום חיזוק אמונה.

המפליא שאע"פ שאבן רגילה בשבת היא מוקצה, אבן כזאת מהר סיני אינה כך, הובא בספר "אוצר פלאות התורה"[2] מפי שר התורה רבי חיים קנייבסקי שאבן מהר סיני מותרת לשימוש בשבת, ומנמק מרן שליט"א, שאם "יחדה להראות נפלאות ה' אינה מוקצה".

בפרק הבא: מה דעת היעב"ץ על הנרבוני והאפודי, והאם ישנם אבנים עם איור של סנה כמו מהר סיני, ממקומות נוספים בעולם?!

[1] סוכות תש"פ גיליון מס' 2424 עמוד 14

[2] חומש שמות עמוד תקז