1. בספריו של הר' קאפח משתקף הרבה דברים, ה'מורשת' של זקנו, היא רק חלק מזערי מהם (בפרט בחיבורו על הרמב"ם שלעתים דבריו, במחכ"ת מרפסן איגרי).
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 99#p307852עם זאת יש לציין שבספר כתביו (ח"ב עמ' 1018) כותב בנייטרליות ובנימת כבוד על הרש"ש (שרעבי).
2. גם אם אכן ידע ברוה"ק - לא פוסקים הלכה על פי רוח הקודש. והגם שבוודאי אין להשוות נקודה זו אצל הר"י קאפח לאחרים, הנה הגע עצמך, אתה יודע איזה רשעים עברו לנגד עיניו הק' של אדמו"ר מליובאוויטש (עיין עליהם, הלא בספרי תולדותיהם וקורותיהם תמצא איזה פשעים ותועבות עשו, ואדמו"ר מליובאוויטש לא אמר להם מילה וחצי מילה. לרוב דרכו היתה שלא כדרכם של 'בעלי רוה"ק' אחרים שהיו מוכיחים את הנגוע אל פניו בחזקת היד, ולכן אין מה ללמוד מזה.
3. נו באמת.
4. כיום, ממה שאני רואה - הדמות והמורשת של הר"י קאפח נעשתה 'אלאסטית' מאוד בזכרונם של תלמידיו השונים. תלמידיו התומכים ברבנות הראשית מדגישים את הפן שהיה דיין וכו', תלמידיו שונאי החרדים מדגישים את הפן שהיה אוהב את המלאכה ושנא את לימוד התורה בשכר, תלמידיו הציונים מדגישים את יחסו החיובי למדינה (שהיה אכן כזה, אך ממש לא תמיד), תלמידיו השאמיים ושאינם-תימנים מדגישים את רב גוניותו ובקיאותו במנהגי העדות (על מנת לסותרן), תלמידיו האקדמאים מדגישים את הפן שהיה נוח לאנשי מדע וקידמה, ותלמידיו הדרדעים מדגישים את בבואתו של סבו שהשתקפה בו במדת מה (ולא חוסכים שבט מקלדתם מלעלוב בו בצורה מחפירה ומזעזעת כאשר נדמה להם שטעה, כדרכם של כת הנ"ל שחרצובות לשונם הותרו בלא כל רסן, כאילו בעבורם התורה והשחץ ירדו כרוכים ח"ו מהר סיני), וכעזה"ד.
זה באמת מזכיר לי אישיות דגולה אחרת בת דורנו, בה כל אחד (מהאב"ד הפרומער ביותר עד הנקלה שביושבי קרנות) מוצא מקום להתגדר בה. ויהי לפלא.