מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
כדכד
הודעות: 6416
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' ינואר 20, 2022 4:43 pm

הלכות שחיטה לא נאמרו רק בגלל צער בע"ח.
ברי לי שגם בחלק מהאופנים שהשחיטה פסולה הבהמה לא מצטערת יותר
אך גם לו יהי כדברך התורה רצתה למעט בצער בע"ח כשזה אפשר גם כשזה לצורך לא כשזה מתנגש עם מחיר גבוה

עושה חדשות
הודעות: 10940
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 21, 2022 2:30 pm

עושה חדשות כתב:איסור מבטל כלי מהיכנו, לכאו' זה גם כשמבטל כלי של חבירו,
(ואף שאינו נעשה 'בסיס' משום כך, מ"מ האיסור של בטכמ"ה אינו מותנה בחלות האיסור של בסיס,
וכן נקט הגריש"א ב'הערות לבמסכת שבת' עמוד שג)
.
מה הדין במניח מוקצה על כלי של גוי? לפו"ר לא מצאתי.


וכיו"ב יש לשאול על מי שקיבל תו"ש ומבטל מהיכנו כלי של חבירו שעדיין לא קיבל עליו שבת. ושמא אין איסור של בטכמ"ה בתוספת שבת גם בכליו, שהרי שאר ישראל יכולים להוריד מיד את המוקצה ויכול גם לומר להם. וזה שייך קצת לכל הנידון אם שייך מוקצה מחמת איסור בתוספת שבת וכן אי שייך מוקצה מחמת איסור בחפצים שבבעלות נכרי. אבל עכ"פ לא מצאתי בזה דברים מפורשים לענין האיסור של ביטול כלי מהיכנו.

עושה חדשות
הודעות: 10940
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 24, 2022 11:21 pm

במקום ש'שומר' מועיל להציל מאיסור יחוד,
האם מותר והאם מועיל לומר למתייחדים שיש שומר למרות שבאמת אין?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

גערה בתספורת לאבל

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' ינואר 26, 2022 3:18 pm

דין גערה לתספורת לאחר ל' יום כשלא נראה צריך להסתפר האם מותר או שמא לאו דווקא?

עושה חדשות
הודעות: 10940
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 27, 2022 12:07 am

מחזור ויטרי - "והיא מדברת על לבה רק שפתיה נעות (שמואל א' א). מיכאן לה[מ]תפלל שתהא תפלתו בלחש. וממי למדה לעשות כן מן הקדוש ברוך הוא (ויקרא ו) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. מפני כבוד הבריות. שהעולה באה בנדבה. והחטאת באה על חטא. ואם היה מקום מיוחד לשחוט את החטאת ידעו הכל שבחטאת היא זו וילבינו פניו שלזה. אבל כשנשחט החטאת במקום העולה. כסבורין שהיא עולה. ולא ידעו בחטאו של זה. אמרה חנה כיון שהקב"ה חס על כבוד הבריות אף אני צריכה לחוש ולהתפלל. שמונה עשרה בלחש שבהן אדם מתודה על חטאיו ולא ישמע חבירו. אבל שאר תפילות שאינן של ווידוי כגון ברכות שלפני קרית שמע ושל אחריה אין צריך לומר בלחש".

לכאו' רק ברכת 'סלח לנו' היא וידוי על חטאים, ולמה כל תפילת שמו"ע צריכה להיות בלחש?

לבי במערב
הודעות: 8268
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ינואר 27, 2022 2:43 am

לפו"ר, כיון שהברכות מעכבות זא"ז, והכל כ'יחידה' אחת.

עושה חדשות
הודעות: 10940
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 28, 2022 9:20 am

אם ראיית דם בלי הרגשה איננה מטמאה מדאורייתא, מה שייך לחייב בדיקה בשבעה נקיים, והרי היא יודעת שלא הרגישה. ואמנם אם היא תבדוק ותמצא דם אפשר לתלות שבשעת הבדיקה 'ארגשה ולאו אדעתה', אבל מהיכ"ת לחייב כזאת בדיקה.

(זה ודאי ענין 'ארוך' ואעפ"כ רשמתיו בשאלות קצרות, כי מסתמא כבר עמדו ע"ז באריכות, וסגי לן במ"מ והפניות קצרות).

יוסף משה
הודעות: 289
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף משה » ב' ינואר 31, 2022 12:42 pm

מי שהיה באמצע דין תורה בבי"ד שיש בו רק שלשה דיינים, והאב"ד נפטר ורוצים להביא דיין אחר למלאות מקומו של האב"ד. האם המתדיין יכול לומר שלא הסכים להתדיין אצל הממלא מקום ולדרוש שהד"ת יועבר לבי"ד אחר?

יוסף משה
הודעות: 289
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף משה » ב' ינואר 31, 2022 1:46 pm

לכ' נראה שהמתדיין אינו יכול לדרוש העברה לבי"ד אחר, וכמו שראיתי עכשיו בס' לבושי החושן (אסחייק) י"ח:ד. כתוב שם בשו"ע ש"שלשה שישבו לדין וסלק אחד מהם את עצמו אין השנים יכולים לגמור הדין". וכתב בס' הנ"ל (ב"שיקול הדעת") "ולכ' יהיה הדין כמו בסעיף א' דיוסיפו הדיינים ויגמרו הדין [וכן משמע בהדיא בהגהות אשר"י בסנהדרין פ"א סימן ו' שהוא מקור הדין כמבואר בבית יוסף]".

וכן כתב הערוך השולחן בחו"מ י"ח:ג: "ואף אם נסתלק בגמר הדין ועד הגמר היה עמהם בדיעה אחת וסילוקו אינו מפני שאין רצונו לישב בדין אלא מפני ענין אחר שנטרד באיזה ענין שלו ואין לו פנאי לישב בגמר הדין מ"מ יוסיפו דיינים והטעם דחיישינן דשמא אם היה בגמר הדין היה רואה טעם לסתור הדין הקודם והם אפשר שהיו מודים לו ולכן אסור לגמור הדין בפחות מכפי שישבו בתחלת דין [או"ת ונה"מ] וכל זה שלא ברצון הבע"ד אבל ברצונם רשאים לגמור אף בפחות מהקודם [נ"ל]".
נערך לאחרונה על ידי יוסף משה ב ג' פברואר 01, 2022 10:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שי אבי דוד
הודעות: 876
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ג' פברואר 01, 2022 10:40 am

בס"ד.

שלום

ישנה שמועה בשם החתם סופר שהמציע שידוך מקיים פריה ורביה. בחיפושים שערכתי לא העליתי תוצאה מתאימה. אשמח לכל עזרה בענין. בתודה מראש.

לפי פשוטו
הודעות: 117
הצטרף: ד' אוגוסט 22, 2018 1:51 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לפי פשוטו » ג' פברואר 01, 2022 9:55 pm

נסתפקתי האם אחד שגורם לחבירו לעבור בלפני עוור האם הוא עצמו עובר בלפ"ע?
כגון המושיט לחבירו דבר איסור האם הנוטל עובר גם בלפנ"ע ?וכן כהן ששלח ישראל לקדש גרושה וכתבו הראשונים שהמשלח עובר בלפ"ע, האם גם השליח עובר בלפ"ע שהכשיל המשלח בלפ"ע?

צופה_ומביט
הודעות: 1755
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 01, 2022 10:01 pm

לפי פשוטו כתב:נסתפקתי האם אחד שגורם לחבירו לעבור בלפני עוור האם הוא עצמו עובר בלפ"ע?
כגון המושיט לחבירו דבר איסור האם הנוטל עובר גם בלפנ"ע ?וכן כהן ששלח ישראל לקדש גרושה וכתבו הראשונים שהמשלח עובר בלפ"ע, האם גם השליח עובר בלפ"ע שהכשיל המשלח בלפ"ע?

מנחת חינוך מצוה רלב סק"ב.

עליך עיננו
הודעות: 778
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עליך עיננו » ג' פברואר 01, 2022 10:18 pm

נשאלתי על ידי גר,האם יכול לסמוך על אמו הגויה שמכינה סלט שצריכה בדיקת תולעים אבל היא כל חייה נגעלת מאד מחרקים תולעים וכדו' וכל דבר שאוכלת עושה כמה וכמה בדיקות קודם בצורה קפדנית ביותר עד שבטוחה שאין חשש לחרקים,האם אפשר לסמוך עליה?
(כמובן שזה לא מה שהיא מספרת לו הוא יודע מאז שהוא קטן שכך היא עושה בקשר לאוכל)

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1815
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' פברואר 02, 2022 5:37 pm

איתן נוי כתב:
כדכד כתב:לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות


מדוע לא, הלוא צעב"ח דאורייתא ולמה לא נומר שיש להדר במצוה זו כדי לצער כמה שפחות?

מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1815
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' פברואר 02, 2022 5:45 pm

עובדיה חן כתב:השבוע נכנסתי לאיזה בית כנסת חדש וראיתי שהנוחיות[בי"כ] נמצא בצד מזרח, סמוך ונראה לארון הקודש ,היה לי מוזר,האם יש בעיה הלכתית עם העניין?

ראה ספר חסידים (סי' תתיד) שכתב: 'ולא יעשה אדם בית הכסא מכוון כנגד ביהכנ"ס או כנגד בהמ"ד כשיתגלה לעשות צרכיו שלא יהא פי טבעת מגולה כנגד ביהכנ"ס או כנגד בהמ"ד'. ויש לעיין בהבנת דבריו, ועכ"פ לכאו' אדרבה אם בית הכסא במזרח, נמצא שבשעה שמגלה צרכיו אין פי הטבעת מגולה כנגד ביהכ"נ, כך שאין חשש. וראה עוד בשו"ת אמרי יושר (ח"א סי' כב), ובדברי הפמ"ג בספרו 'ראש יוסף' (מגילה כז, ב) שכתבו שלא יבנה ביהכ"ס צמוד לביהכ"נ - מצד שלא ישתמש בקיר של בית הכנסת לבית הכסא, יעו"ש. נמצא א"כ שלבנות בית הכסא במזרח ביהכנ"ס - לכאורה לא שמענו שיהיה בזה חשש.

כדכד
הודעות: 6416
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 03, 2022 12:02 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
כדכד כתב:לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות


מדוע לא, הלוא צעב"ח דאורייתא ולמה לא נומר שיש להדר במצוה זו כדי לצער כמה שפחות?

מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

מפורש כן בפוסקים הרבה יותר מוקדמים לאלה

כדכד
הודעות: 6416
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 03, 2022 12:04 pm

עליך עיננו כתב:נשאלתי על ידי גר,האם יכול לסמוך על אמו הגויה שמכינה סלט שצריכה בדיקת תולעים אבל היא כל חייה נגעלת מאד מחרקים תולעים וכדו' וכל דבר שאוכלת עושה כמה וכמה בדיקות קודם בצורה קפדנית ביותר עד שבטוחה שאין חשש לחרקים,האם אפשר לסמוך עליה?
(כמובן שזה לא מה שהיא מספרת לו הוא יודע מאז שהוא קטן שכך היא עושה בקשר לאוכל)

שמעתי סברא שיש חילוק בין בדיקה הלכתית מחרקים לבדיקה מחמת מיאוס
למשל, יתכן שיש חרקים המסתתרים בעלים וקשה לראותם, אך אפשר לראותם והם אסורים הלכתית ובזה יתכן שהבודק מחמת מיאוס אינו מקפיד כי אינו רואה אותם

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' פברואר 03, 2022 2:43 pm

כדכד כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
כדכד כתב:לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות


מדוע לא, הלוא צעב"ח דאורייתא ולמה לא נומר שיש להדר במצוה זו כדי לצער כמה שפחות?

מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

מפורש כן בפוסקים הרבה יותר מוקדמים לאלה


האם יש סברא מדוע אי"צ, מאי שנא מכל מצוה שצריך להדר עד שליש?
(אגב, למעשה כל ההבדל בין שתי מלכודות הנ"ל הוא שהזול הוא חד פעמי והיקר הוא רב פעמי).

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1815
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' פברואר 03, 2022 3:51 pm

כדכד כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

מפורש כן בפוסקים הרבה יותר מוקדמים לאלה

אשמח שתציין מי והיכן.

כדכד
הודעות: 6416
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 03, 2022 10:55 pm

איתן נוי כתב:
כדכד כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
כדכד כתב:לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות


מדוע לא, הלוא צעב"ח דאורייתא ולמה לא נומר שיש להדר במצוה זו כדי לצער כמה שפחות?

מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

מפורש כן בפוסקים הרבה יותר מוקדמים לאלה


האם יש סברא מדוע אי"צ, מאי שנא מכל מצוה שצריך להדר עד שליש?
(אגב, למעשה כל ההבדל בין שתי מלכודות הנ"ל הוא שהזול הוא חד פעמי והיקר הוא רב פעמי).

אני לא מבין
שאלת כבר ועניתי כמה פעמים
במצות יש הגדרה של המצווה
במצות איסור צער בע"ח הגדרת המצווה היא שאסור לצער אותם סתם אבל אם יש תועלת מזה לאדם אז אין כלל איסור וממילא אין שום ענין לבזבז כסף כדי שהעכבר יצטער פחות

כדכד
הודעות: 6416
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 03, 2022 11:15 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:
כדכד כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:מפורש בשו"ע הגר"ז (הל' צעב"ח ס"ג) דאין צריך אדם להוציא ממון כדי למנוע צעב"ח, וכ"ה באשל אברהם מבוטשאטש (או"ח סי' שה ס"כ), וכן דעת מרנא הגרשז"א זצללה"ה בשולחן שלמה (הל' שבת סי' שה אות טז), וכ"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'מלכים אומניך' (עמ' רס) דא"צ לבזבז כסף בשביל צעב"ח.

מפורש כן בפוסקים הרבה יותר מוקדמים לאלה

אשמח שתציין מי והיכן.

אכתוב המקורות שמצאתי בחיפוש מהיר בפרוייקט השו"ת:
חידושי הרמב"ן מסכת עבודה זרה דף יג עמוד ב
ולדברי הכל יש לתמוה היכי שרינן צער בעלי חיים ולא שרינן למפרקינהו תחילה. וי"ל דכיון דאמר רחמנא סוסיהם תעקר אלמא אין צער בעלי חיים אסור לתקנתם של בני אדם שלא יבאו לידי תקלה באיסורי הנאה (אם) [או] לקיים בהם (טול) [נוול] לע"ז, דבעלי חיים לצורך אדם שחיטתם וצערן מותר.
חידושי הר"ן מסכת שבת דף קנד עמוד ב
ולי נראין דברי רש"י ז"ל עיקר משום דאפי' דמ"ד צער ב"ח דאורייתא ה"מ שלא לצורך תשמישו של אדם אבל לצורך תשמישו ושמירת ממונו ודאי שרי שאם לא תאמר כן אסור להטחין חמור ברחיים מפני צער בעלי חיים א"ו לצורך תשמיש של אדם לא חיישינן לצער בעלי חיים כלל וכיון שכן היכי מקשינן והא איכא צער בעלי חיים וכי משום צער בהמתו יפסיד דבשו ומדותיו הא ודאי לא אלא הכי מקשינן כיון דרבן גמליאל לא היה מחייב להפסיד את שלו בשביל צער בהמתו אם אית' דצער בעלי חיים ליתי ולידחי בטול כלי מהיכנו דהוי מדרבנן (מאי קשיא) [. ומאי דקשיא] ליה אי הכי מאי מקשה בדרב הונא והא קא מבטל כלי מהיכנו ולשני ליה דמשום צער בעלי חיים שרינן אינה קושיא אצלי (ומדפסיק) [דמדפסיק] רב הונא ואמר היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית ולא מפליג בין משוי מרובה למשוי מועט משמע דאפילו במשוי מועט שרי ובמשוי מועט זימנין דליכא צער בעלי חיים כדאמרינן לעיל בפרק במה בהמה יוצאה גבי אוכף חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה הילכך ליכא לאוקמי שריותיה דרב הונא משום צער בעלי חיים א
נימוקי יוסף מסכת בבא מציעא דף יז עמוד ב
י ואי תימא וכיון דצער בע"ח דאורייתא זקן ואינה לפי כבודו למה אינו פורק ותירץ הרמב"ן ז"ל דעשה דכבוד תורה עדיף וזה לא מחוור בעיני הרנב"ר ז"ל דזקן לאו [דוקא] קנה חכמה [לבד] קא אמרינן דה"ה למכובד דאמרינן כל שבשלו פורק וטוען בשל חבירו נמי וכדעת הרמב"ם ז"ל בפרק י"א מהלכות גזילה ואבידה אלא הכא כיון דצער בעלי חיים הותר לתשמישן של בני אדם כל שכן לכבודם בשב ואל תעשה דגדול כבוד הבריות:

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' פברואר 18, 2022 3:37 pm

למי הכוונה באומרו "כל הנלוים לנו" הלוא כבר אמר נשינו,בנינו,בנותינו?
נוסח התרת נדרים-לבירו כל הנלוים לנו.jpg
נוסח התרת נדרים-לבירו כל הנלוים לנו.jpg (426.44 KiB) נצפה 2659 פעמים

יבנה
הודעות: 3063
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי יבנה » ש' פברואר 19, 2022 7:22 pm

איתן נוי כתב:למי הכוונה באומרו "כל הנלוים לנו" הלוא כבר אמר נשינו,בנינו,בנותינו?
נוסח התרת נדרים-לבירור "כל הנלוים לנו".jpg

בני בית אחרים כגון קרובי משפחה אחרים משרתים ואכסנאים.

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' פברואר 19, 2022 8:15 pm

יבנה כתב:בני בית אחרים כגון קרובי משפחה אחרים משרתים ואכסנאים.

יש מקור?
לכאורה כל אחד אמור לעשות עבור עצמו.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 3782
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' פברואר 19, 2022 8:16 pm

איתן נוי כתב:יש מקור?
לכאורה כל אחד אמור לעשות עבור עצמו.

זכין לאדם...

יבנה
הודעות: 3063
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי יבנה » ש' פברואר 19, 2022 9:31 pm

איתן נוי כתב:
יבנה כתב:בני בית אחרים כגון קרובי משפחה אחרים משרתים ואכסנאים.

יש מקור?
לכאורה כל אחד אמור לעשות עבור עצמו.

כך נראה מהענין. זה לא חז"ל או נושא הלכתי אלא היתר קללות ממקור עלום, מה שאומרים בו לא מעלה ולא מוריד [חוץ כמובן מהתשלום שהוא העיקר...].

בברכה המשולשת
הודעות: 12977
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' פברואר 19, 2022 9:59 pm

יבנה כתב:
איתן נוי כתב:
יבנה כתב:בני בית אחרים כגון קרובי משפחה אחרים משרתים ואכסנאים.

יש מקור?
לכאורה כל אחד אמור לעשות עבור עצמו.

כך נראה מהענין. זה לא חז"ל או נושא הלכתי אלא היתר קללות ממקור עלום, מה שאומרים בו לא מעלה ולא מוריד [חוץ כמובן מהתשלום שהוא העיקר...].


איזה תשלום?
למיטב ידיעתי, עושים את זה בביהכ"נ רבים כל ערב שבת, כל הקהל, בחינם.

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' פברואר 19, 2022 11:35 pm

אכן. מהרש"ש הק'.

יבנה
הודעות: 3063
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: התרת נדרים-כל הנלוים לנו

הודעהעל ידי יבנה » ש' פברואר 19, 2022 11:48 pm

איתן נוי כתב:אכן. מהרש"ש הק'.

עי' בציפורן שמיר לחיד"א סי' י"ב, שם הביא בשמו נוסח שונה ממה שהבאת.

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

צדקה ראש חודש אדר

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' פברואר 25, 2022 1:24 pm

מועד לכל חי פרק לא אות ב.
האם בשני הימים לתת צדקה?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

"נתפרדה החבילה".

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' פברואר 25, 2022 4:53 pm

מהו שנוהגים לומר לפני תחילת מסע ההלוויה "נתפרדה החבילה"?

לבי במערב
הודעות: 8268
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: צדקה ראש חודש אדר

הודעהעל ידי לבי במערב » א' פברואר 27, 2022 9:37 am

איתן נוי כתב:האם בשני הימים לתת צדקה?
מדלא חילק משמע בפשטות שאכן כן (והרי ר"ח אדר הוא ב' ימים בכל שנה). ויש לבדוק במקור הדברים (ס' מעשה הצדקה), שאינו תח"י.

איתן נוי כתב:מהו שנוהגים לומר לפני תחילת מסע ההלוויה "נתפרדה החבילה"?
ראה ע"ז י, סע"ב...

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

תאריך אזכרה שנה ראשונה

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' פברואר 28, 2022 12:30 pm

1. בחזו"ע אבילות ג' כתב הרב זצ"ל שעיקר האזכרה צריכה להיעשות לאחר הי"ג חודש ולא לאחר הי"ב חודש. לעומתו בילקוט יוסף הביא (וכדברי הרב זכרון יצחק טהרני. מא, ט"ו. "מנהג הספרדים ועדות המזרח לעשות אזכרה לנפטר בליל סיום שנים עשר חודש...".) לאחר י"ב חודש והסתייע ממעשה רב כשנפטרה הרבנית ע"ה שעשו האזכרה לאחר הי"ב שהוא העיקר. מה הפשט בשתי השיטות?
2. לכאורה מאחר ובליל האזכרה כבר מתחילה השנה הבאה ונשלמה לה השנה בה נפטר הנפטר. לכאורה היה צריך להיות שיעשו את האזכרה של שנה הראשונה ביום שקודם יום הפטירה שהוא בעצם היום האחרון של השנה?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ריבית

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 02, 2022 8:36 am

האם שייך שכר המתנת מעות בתשלום מזומן- (מוקדם) עבור הזמנת מוצר מחו"ל?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

כללי שו"ע יש וסתם?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 02, 2022 2:17 pm

האם מצינו בשו"ע יש וסתם באותו סעיף?

עזריאל ברגר
הודעות: 10844
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ריבית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 02, 2022 2:37 pm

איתן נוי כתב:האם שייך שכר המתנת מעות בתשלום מזומן- (מוקדם) עבור הזמנת מוצר מחו"ל?

מה ההבדל בין חו"ל לבין ארה"ק?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ריבית

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 02, 2022 3:08 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם שייך שכר המתנת מעות בתשלום מזומן- (מוקדם) עבור הזמנת מוצר מחו"ל?

מה ההבדל בין חו"ל לבין ארה"ק?

דיבר הכתוב בהווה. ואה"נ.

עזריאל ברגר
הודעות: 10844
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ריבית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 02, 2022 3:21 pm

איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם שייך שכר המתנת מעות בתשלום מזומן- (מוקדם) עבור הזמנת מוצר מחו"ל?

מה ההבדל בין חו"ל לבין ארה"ק?

דיבר הכתוב בהווה. ואה"נ.

עכ"פ מה ההו"א לבעיה בזה? איפה יש כאן חשש ריבית?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ריבית

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 02, 2022 8:32 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם שייך שכר המתנת מעות בתשלום מזומן- (מוקדם) עבור הזמנת מוצר מחו"ל?

מה ההבדל בין חו"ל לבין ארה"ק?

דיבר הכתוב בהווה. ואה"נ.

עכ"פ מה ההו"א לבעיה בזה? איפה יש כאן חשש ריבית?


אני מקבל מעות לא במתנה אלא כתשלום עבור מוצר שיקבל הלקוח כשיגיע המוצר.
לכאורה המעות הללו אצלי כעת בתורת הלואה. שהרי אילו מכל סיבה שהיא הלה לא יקבל את המוצר אצטרך להחזיר לו את הכסף, לא?
וממילא מאחר וזו הלואה יש כאן שכר המתנת מעות שהרי עד שיקבל ממני את המוצר אני יכול לסחור בנתיים בכספו והוי שכר המתנת מעות-אגר נטר?

איתן נוי
הודעות: 894
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

סעודת ראש חודש-אבילות

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 02, 2022 8:33 pm

האם סעודת "ראש חודש" הוי סעודת מצוה שיהיה מותר לאבל על או"א להשתתף בה (כמובן בלי מוזיקה) ומאי שנא לכאורה מסעודת סיום מסכת שאף היא אינה חובה אך התירו?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים