מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

טעות הדפוס בבעל הטורים בפרשתנו שמשנה הכל?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
א גאליציאנער
הודעות: 646
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

טעות הדפוס בבעל הטורים בפרשתנו שמשנה הכל?

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ד' אוגוסט 10, 2022 12:57 pm

שלום וברכה מרובים לחו"ר אתרא הדין.
נדרשתי לדברי בעל הטורים בפרשתנו פרשת ואתחנן, על דברי הפסוק ׳וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו׳, כותב בעל הטורים כך -
(כח) וחזקהו. ב' דין ואידך החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו ביואב כמו שיואב היה שר צבא כך היה יהושע שר צבא אף בחיי משה כדי להחזיקו כמו שמפורש במלחמת עמלק:
עכ"ל.
ולכאורה מה כוונת בעל הטורים, שהרי להודיענו מה שמפורש בבשלח אין צריך לכך את כל הצירוף של דברי המסורה, וכבר ידענו מאז שיהושע הוא שר צבא, ומה הפשט במילת להחזיקו דקאמר.
זאת ועוד, בדפוסי ונציה וקושטא לא מופיע להחזיקו אלא להחזיק חסר וא׳׳ו, מה שמשנה לכאורה את הפשט, בין כך ובין כך פרט לרי׳׳י רייניץ, האם נידון או מבואר היכנשהו בדברי מאן דהו הסבר כלשהו על דברי בעל הטורים אלו, אשמח למראי מקומות והערות, יישר כחכם למפרע.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: טעות הדפוס בבעל הטורים בפרשתנו שמשנה הכל?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אוגוסט 11, 2022 3:03 am

אור החיים על דברים (פרק ג פסוק כח)
וצו את יהושע צריך לדעת מה היא מצוה זו? ובספרי אמרו וז"ל צוהו על הגבעונים, דבר אחר צוהו על המריבות וכו', עד כאן. ואין זה מפורש בכתוב, זולת אם נאמר שהם דברי קבלה. ואפשר לומר בפשט הכתוב על פי דבריהם ז"ל שאמרו אין צו אלא מלכות דכתיב (ש"א יג יד) ויצוהו ה' לנגיד וגו', ועיין מה שפירשתי בפסוק ויצום אל בני ישראל וגו' (שמות ו יג), כמו כן בא מאמר ה' כאן למשה, שבחייו ימלוך יהושע על ישראל ויחזקהו במלכותו לעיני כל ישראל.

א גאליציאנער
הודעות: 646
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: טעות הדפוס בבעל הטורים בפרשתנו שמשנה הכל?

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ה' אוגוסט 11, 2022 2:59 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אור החיים על דברים (פרק ג פסוק כח)
וצו את יהושע צריך לדעת מה היא מצוה זו? ובספרי אמרו וז"ל צוהו על הגבעונים, דבר אחר צוהו על המריבות וכו', עד כאן. ואין זה מפורש בכתוב, זולת אם נאמר שהם דברי קבלה. ואפשר לומר בפשט הכתוב על פי דבריהם ז"ל שאמרו אין צו אלא מלכות דכתיב (ש"א יג יד) ויצוהו ה' לנגיד וגו', ועיין מה שפירשתי בפסוק ויצום אל בני ישראל וגו' (שמות ו יג), כמו כן בא מאמר ה' כאן למשה, שבחייו ימלוך יהושע על ישראל ויחזקהו במלכותו לעיני כל ישראל.


זה מה שיצא לי, ובתוך הדברים תגובה למה שהבאתם מדברי האור החיים הקדוש.

וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו [ג', כ"ח].

רש"י מפרש כאן על אתר בדבריו [ד"ה וחזקהו] ומקור הדברים הוא בספרי, שהקב"ה ציוה את משה לחזק ולאמץ את יהושע בדברים, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש משה רבי עליהם כך סופי ליענש עליהןם וכו', ואחר כך, בד"ה כי הוא יעבור, מבר רש"י שהקדוש ברוך הוא מודיע למשה רבינו – אם יעבור יהושע לפניהם ינחלו, ואם לא יעבור לפניהם לא ינחלו, כי כן קרה במלחמה על העיר עי, שיהושע שלח את צבאות בני ישראל ואנשי העי הכו מהם, והוא נשאר במחנה, ולהכי כשנפל על פניו לאחר מכן, אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה? למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך, 'אם הוא עובר עוברין ואם לאו אין עוברין'...

עד כאן תוכן דברי רש" הנצרך לענייננו, ומבואר מזה שרש"י מבאר את 'וחזקהו ואמצהו' היינו שלא ירא שייענש בגלל בני ישראל, וחוץ מזה ציווהו לומר לו, שיעבור לפני בני ישראל כדי שינחלו וינצחו במלחמתם לכבוש את ארץ ישראל, ואם לאו, לא ינחלו.

ועיין בבעל הטורים כאן, [ומי שמשתדל ללמוד חומש עם ראשונים, בודאי יודע שבעל הטורים אינו רק גימטריאות ורמזים ופרפראות, אלא גם פעמים הרבה פירוש המקראות באופן נפלא וכמו שהבאנו כמה פעמים בגליוננו (ולדוגמא בפרשת מסעי על ההבדל בין המקראות היכא דכתיב 'ויסעו מרעמסס' והיכא דכתיב 'ויסעו בני ישראל מרעמסס' לפי שהבדילו ערב רב מביניהם ועוד הרבה דוגמאות יש עיין ותמצא)] שכתב וזה לשונו – "ב' במסורה, 'וצו את יהושע וחזקהו', 'החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו' ביואב, [שמואל ב' י"א, כ"ה] כמו שיואב היה שר הצבא, כך היה יהושע שר צבא אף בחיי משה כדי להחזיקו, כמו שמפורש במלחמת עמלק [שמות י"ז ט']." עכ"ל.

ולכאורה מה רצה בעל הטורים ללמדנו כאן, הרי מבואר מדבריו שרצה לפרש מילת 'וחזקהו', אבל אין נראה שרצה לפרש עצם הדבר שיהושע היה שר צבא בחיי משה, כיון שדבר זה מפורש בפסוקי מלחמת עמלק, שציוה משה את יהושע, 'בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק מחר', ולזה לא היה בעל הטורים צריך להגיע לידי המסורה, וללמוד מיואב שיהושע היה שר הצבא בחיי משה, וגם מהפסוק המובא לגבי יואב, לא שם למדנו שהיה יואב שר צבא, ומה משמעות ההיקש מפסוקנו לפסוק בשמואל, ויתר על כן מה פירוש מה שכתב – 'כדי להחזיקו', יהושע היה שר צבא בחיי משה כדי להחזיק את מי? את יהושע או את משה.

ובספר 'בעל הטורים – עטרות אד"ר שההדיר והוציא לאור הרה"ג ר' יעקב יוסף רייניץ שליט"א, כתב על דברי בעל הטורים כאן [המהדיר בהערותיו הערה 21] שמשה רבינו מינה את יהושע להלחם בעמלק, וכן מצינו בספרי [במדבר כ"ז, י"ח] שציווהו הקב"ה שיורה יהושע בחיי משה שלא יהיו ישראל אומרים – בחיי רבו לא הורה ועכשיו הוא מורה, לכן מינהו גם להיות יוצא בראשי הגייסות שלא יהיו אומרים וכו'.

וכן פירש האור החיים הק' כאן, על 'וצו את יהושע', דאפשר ומר בפשט הכתוב על פי דבריהם ז"ל שאמרו אין צו אלא מלכות, דכתיב [שמואל א' י"ג, י"ד] 'ויצוהו ה' לנגיד וגו',' כמו כן בא מאמר ה' כאן למשה, בחייו ימלוך יהושע על ישראל ויחזקהו במלכותו לעיני כל ישראל, עכת"ד האוה"ח הק', והמהדיר מסיים שם, שבדברי בעה"ט אפשר לפרש, שכבר עשה משה רבינו כך מדעתו במלחמת עמלק ביודעו כי הוא ינהיג אחריו את העם ועתה צוהו הקב"ה על כך.

הנה, מלבד שלשון בעל הטורים אינה מרמז על כך, שהוא אומר 'יהושע היה שר צבא בחיי משה' ולא כתב שמינהו משה להיות שר צבא, חוץ מזה, יש לדקדק בסתמא, שאם יהושע מלך הוא, אינו שר צבא, שהשר צבא הוא מתחת מדריגת המלך, ואם כן מה יש למשה רבינו לחזק את יהושע כשר צבא.

ויתר על כן, בדפוסים הראשונים של בעל הטורים על התורה, [קושטא שנת עד"ר וונציה שנת ד"ש] לא מופיעה האות וא"ו במילת 'להחזיקו', אלא כתוב 'כדי להחזיק', - וכל הפשט של הרי"י רייניץ שליט"א, מתבסס על זה לכאורה, שמינהו להיות שר צבא כדי להחזיקו ליהושע, שיהא מוחזק כשר צבא, שלא יאמרו, בחיי רבו לא היה שר צבא ועכשיו הוא שר צבא, ואם כתוב 'כדי להחזיק' אין זו הכוונה, מלבד זה שגם הציווי מיותר לכאורה, שאם כבר היה משה ממנה את יהושע הרבה קודם לכך לשר צבא, למה היה הקדוש ברוך הוא צריך לצוות על כך, הרי כבר ראו בני ישראל שנלחם להם בעמלק ואינו דומה למה שהביא מהספרי, והבעל הטורים אומר בהדיא שכך מפורש בפרשת בשלח, ואם כן לאור כל הדיוקים הללו אי אפשר לכאורה לפרש כדבריו בדברי רבינו בעל הטורים.

ולענ"ד ייראה לומר כך, דהנה מקודם צריך לעיין במה שהביא בעל הטורים מיואב, מה היה סיפור המעשה שם, ושם מדובר שיצאו חיילות בית דוד להילחם בעיר עמון ולצור עליהם, והם התקרבו אל החומה, והיו שם בני חיל והרגו בבני ישראל, וגם אוריה החיתי הגיבור אשר היה שם נפל באותו קרב, ויואב שולח שליח להודיע לדוד המלך את מאורעות המלחמה וכי אוריה החיתי נפל, ודוד אומר לשליח הקרוי בפסוקים 'המלאך', שינחם את יואב וידבר על ליבו, שלא ירע בעיניו על נפילת בני החיל ממחנהו, כי 'כזה וכזה תאכל החרב' היינו שעוד יפלו חללים ממחנהו במלחמה, ועם כל זה, 'החזק מלחמתך אל העיר והרסה,' המשך במלחמה, להרוס את העיר ולכבשה, והפסוק מסתיים 'וחזקהו', היינו חזק אותו במילים אלו שלא ירך לבבו מנפילת חללי צבאו אלא ימשיך להחזיק במלחמה עד הניצחון. עיין במפרשים שם.

אם כן, מילת 'וחזקהו', באה במצב שכדרך העולם במלחמה יש לכל צד חללים הנופלים במערכי המלחמה, ושר הצבא הוא אשר בעוז רוחו יאמץ את לבב חייליו להמשיך ולהחזיק במלחמה או ירך לבבו ויצווה עליהם לסגת ולמשוך ידם אחור מלהחזיק בחרבות וברמחים, ובא המלאך בציוויו של דוד, לחזק את יואב, שאף שנופלים חללים, יתגבר ויאמץ ידי חייליו לנצח במלחמה ולהרוס את העיר וכו'.

לפי זה מפורש היטב כאן מה רצון בעל הטורים לומר, שלפי שהיה יהושע שר צבא בחיי משה כמפורש במלחמת עמלק, ושם איתא 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח משה ידו וגבר עמלק', אם כן, כבר ראה יהושע דבר זה, שלפעמים גובר האויב וצריך להתחזק כנגדו, ולנצחו, וזהו גם הפשט במה שאמר 'כדי להחזיק', היינו להחזיק במלחמה אותן המילים בהם השתמש דוד בדבריו ליואב 'החזק במלחמתך', שלא יפול לב שר הצבא בראותו חללי מלחמה נופלים, ומדוייק באופן נפלא הגירסא המצויה בדפוסים הראשונים של בעל הטורים [ותוספת הוא"ו לא ידעתי מהיכן מקורה] שלפיה משתנה כל ההבנה בדברי בעל הטורים ומדוייק הכל דבר דבור על אפניו, ותוספת או גריעת האות משנות את הפשט מ'להחזיקו שיהא מוחזק כשר צבא ויוצא בראשי הגייסות,' ל'להחזיק במלחמה שלא ירך לבבו בראותו חללי חרב ממחנהו אלא יתגבר לנצח במלחמה'.

ולכן יבואר מה שכתב גם כן 'כמו שיואב היה שר צבא', כאן באה ההשוואה, שכשם ששם היה יואב שר הצבא ודוד חזקו בכך שלא ירע בעיניו על אכילת החרב בחיילותיו, הוא הדין הכי נמי יצווה משה ליהושע, שלא ירע בעיניו,.

ואם תאמר, ולמה זה ירע בעיניו, לזה כבר הבאנו מדברי רש"י, שהרי אחר כך היתה מלחמת העי, ונפלו שם מאנשי הצבא, ויהושע נפל על פניו וכו', לזה ציוה הקב"ה למשה, 'וחזקהו' תחזק את לבו כבר עכשיו על העתיד לבוא, שיחזיק במלחמתו וידע לאמץ לבב אנשי הצבא ולנצח במערכה.

ואפשר להוסיף לזה, שזוהי גם כן התכת שני הפירושים, של רש"י ובעל הטורים אשר יהיו תמים יחדיו לבאר את המקרא, 'וחזקהו ואמצהו' שהרי הוא שר צבא זה מכבר במלחמת עמלק, וחזקהו שלא ירך לבבו בנפול חיילותיו, אך זאת ידע, 'כי הוא יעבור לפני העם', שתנאי לזה שלא יקרה הדבר, הוא שיצא הוא בראשי הגייסות כשם שהיה עושה במלחמת עמלק ועל ידי החזיק במלחמה וניצחם, ובאמת כאשר לא יצא יהושע בראשי הגייסות, אירע מה שאירע ונפל על פניו ואמר לו הקב"ה קום לך וכו' כאשר הבאנו מדברי רש"י בראש דברינו ולפי זה המקרא מתפרש באופן נפלא ביותר בסייעתא דשמיא, ודו"ק.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פלוריש ו־ 163 אורחים