מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 23, 2022 12:06 am

עושה חדשות כתב:יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק זצ"ל נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.
לעיל בהמשך האשכול הובאו עוד דברים בזה, וכעת מצאתי ענין דומה משמיה דהחזו"א בס' מנחת יהודה להגרמי"ל זצ"ל גיטין דמ"א, ז"ל - כשיצא לי לדבר בענין זה עם מרן בעל חזו"א זללה"ה וכו' והצעתי למרן ז"ל להסתפק לפי שי' התוס' דליהנות הנאה של כילוי הוא איסור דאורייתא, והרי בכל אכילת תרומה לזר יש כילוי התרומה, האם הוא עובר על שני עבירות אכילת תרומה וכילוי התרומה, וענה לי דכיון דהתורה קבעה איסור מיוחד על זר שלא לאכול תרומה נכלל בזה גם מה שהוא מכלה באכילתו את התרומה ול"ש שיהי' איסור בפ"ע של הנאת כילוי, רק במקום שהשימוש הוא שלא בדרך אכילה בזה חדשה תורה דאסור לזר ליהנות הנאה כזו שהוא דרך כילוי התרומה עכ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 27, 2022 8:53 pm

רש"ש מקוואות ו,א (וכעי"ז במשנה אחרונה)
בהרע"ב ד"ה בזמן שהיא מעמדת. כשבא לטבול בעוקא כו'. אולי צ"ל במערה. וכה"ג אר"י לענין סוכה תחת סוכה בפ"א דסוכה.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 30, 2022 10:30 pm

שו"ת בית יהודה או"ח סי' יט
בס"ד בעזר המלמד לאדם דעת שנת תפ"א ביום ו' בשבוע ח' ימים לחדש אב הנה עבר עלינו איש אלהים קדוש הוא שליחא דרחמנ' החכם הכולל כמה"ר חיים יעקב נר"ו ומצאתי בתוך כתביו כתבי הקדש כמה חדושים וכמה פלפולים והנני בא לישא וליתן במקצת מתשובותיו וזה החלי בס"ד. תחלה נסתפק מהר"ח נר"ו במי שרגיל לקרות מסכת שבת בכל יום שבת ואח"כ נדר לקרות י"ח פרקי משנה על הסדר בכל יום ואירע לו שלימוד י"ח פרקי' בא לו ללמוד ביום שבת בכ"ד פרקים של שבת אם עולים לו לכאן ולכאן או לא ורצה מהר"ח נר"ו לפשוט זה הספק ממה שהעלה מהר"י סג"ל ז"ל דאין אדם יוצא ידי חובתו מתנות לאביונים ממעות מעשר דתקנתא דרבנן הוי דבר שבחובה וקי"ל דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ה"נ בנדר הקריאה אינו פורע חובו מחיוב שיש עליו ע"כ... עוד הביא מהר"ח נר"ו ראי' להפך דיכול לפטור עצמו בקריאה אחת ממ"ש בעל שלטי הגבורי' בענין מי שהתענה תענית חלום בשבת דקי"ל דצריך למיתב תעניתא לתעניתיה אם ביום א' שאחר השבת אירע תעני' חוב' בלא"ה אפ"ה עולה לו וא"צ לתשלומי תענית אחר וא"כ ה"נ קריאה א' עולה לו לשתים ע"כ... ואין להביא ראיה דבקריאה א' יוצא י"ח שניהם מדין האבילות דאם מת לו מת א' בבקר וקברוהו ונתחייב באבילות א' ואח"כ מת לו אחר באותו יום ונקבר בו ביום האבילות א' עולה לשניהם... ומיהו יש להביא ראיה מדין התקיעות דאיתא בס"ס תקפ"ח היה זה צריך פשוטה א' וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה א' מוציאה את שניהם ע"כ אלמא אף על גב דאיכא תרי חיובי דתרי גברי יוצאין בתקיעה א' ה"נ בתרי חיובי דחד גברא דיוצא בקריאה א'... ועוד ראיה מדין הנטילה דאית' טא"ח סי' קס"ה העושה צרכיו ורוצה לאכול אם אינו רוצה ליטול אלא פעם א' לאחר ששפך פעם אחת ומשפשף מברך אשר כו' ומבואר שם הטעם בב"י דנטילה א' עולה לו לכאן ולכאן ה"נ קריאה אחת עולה לו לכאן ולכאן... וא"ת והא איתא בסימן ז' ס"ג מי שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב' פעמים אשר יצר ואמאי לא נימא דברכה א' עולה לו לכאן ולכאן ה"נ נימא לכאורה דאין קריאה א' עולה לו לכאן ולכאן... ועוד יש סמוכות ראיה מהא דכתב הב"י בסי' רפ"ב בשם שיבולי הלקט שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבית הכנסת כל ז' ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי העולין לס"ת ז"פ ברכו ויוצא י"ח ע"כ והרי התם יש עליו ב' חיובי' חיוב ברכו דימות החול וחיוב שמיעת הברכות דהעולין לס"ת ואעפ"כ עולין לו לכאן ולכאן ה"נ בנ"ד. ועוד קצת ראיה מדאיתא בפי"א דמנחות א"ר יוחנן אפי' לא קרא אדם אלא ק"ש שחרי' וערבי' קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' ומביאו הגה"ה בטי"ד ריש סי' רמ"ו והתם הא יש עליו כבר חיוב מצות ק"ש בבקר ובערב ואף על פי כן נפטר מחיובו השני דחייב בת"ת בקריאת ק"ש דקריאה א' עולה לו לכאן ולכאן הכלל העולה דאין זה פקפוק בס"ד דיוצא י"ח נדרו בקריאה א' וכמסקנת מהר"ח נר"ו.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 02, 2022 1:08 pm

אליה רבה סי' מב
שמעתי בשם זקני הגאון זצ"ל דמותר להפך רצועה של תפילין וליתן הקצה שלמטה למעלה בבתים, והביא ראיה מפרש"י פרשת ויצא [בראשית כח, יא] זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, והא עדיין הקנאה לאיזה צד יונח האבן, אלא שאין קפידא בזה.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 29, 2022 12:10 am

טור או"ח סי' תעה - ועושין בהן סימן לידע איזו ראשונה ואיזו שניה ואיזו שלישית כדרך שהיו עושין בקופה שתורמין בהן הלשכה שהיו כותבין בהן אב"ג לידע איזו נתרמה ראשונה שממנה לוקחין תחילה ה"נ עושין מצוה ראשונה באותה שנעשית ראשונה הילכך מברכין על הראשונה המוציא ועל השניה על אכילת מצה ומהשלישית כריכה ואם החליף אחת בחברתה לא עיכב.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 02, 2023 8:38 pm

זבחים יח:
אמר ר' ירמיה מדיפתי מרושלין שלא סילקן תנאי היא דתניא וכו' מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע ותניא אידך על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש ארבע ולא חמש מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר יתר כמאן דאיתיה דמי ומר סבר כמאן דליתיה דמי.

האויצרניק
הודעות: 198
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי האויצרניק » ד' ינואר 18, 2023 11:16 am

עשה ציצית ארוכה וע"י הקשירה נעשה קצר יותר מהשיעור הביא ביאוה"ל מהפמ"ג שאינו כשר וביאר דבריו:

"...דכל זמן, שהוא עוסק עדיין במצוה לעשות שליש גדיל אף דהוא רק לכתחילה מיקרי עדיין שלא נגמרה המצוה ולא נוכל להקרא עתה על הציצית שם גרדומין וגרע זה משאם היה עושה רק חוליא אחת ואח"כ נקטע חוט אחד. וכדמות ראיה לזה מהא דאמרינן שבת קל"ג ע"ב כ"ז שהוא עוסק במילה בשבת חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין פירש על ציצין המעכבין חוזר על ציצין שאין מעכבין אין חוזר ושם הלא הוא לענין להקל וכ"ש הכא לענין להחמיר וצ"ע למעשה.

כעי"ז כ' בסי' תרל"ח (ביאוה"ל ד"ה ואם) שאם עשה סוכה ד' דפנות הוקצו כולם למצווה אע"פ שלהכשר סוכה סגי בג' דפנות, כיון שעשה ד' הוקצו כולם ודימה לציצין שאינן מעכבין

וכן צריך לבאר סברת רש"י בחולין (ל:) שאע"פ שסגי ברוב סימנים בשחיטה, מ"מ אם שחט כולו ונעשה פסול בחלק האחרון נפסלה השחיט

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 19, 2023 11:30 pm

פסקי הרי"ד ב"מ סו.
ואי בעי תימ' מתני' דאמ' ליה קנה מעכשיו. פי' כשאמ' לו אם לא אביא לך מעות עד שלש שנים הרי היא שלך זו היא אסמכתא דלא קניא, מפני שתלה המכר באם לא יביא לו מעות, שאם לא יביא לו מעות הוי מכר, ואם יביא לא הוי מכר, וכיון שהמכר תלוי באם והאי אם הוי אסמכתא לא הוי מכר, אבל כשאמ' לו שדי מכורה לך מעכשיו אם לא אביא לך מעות עד שלש שנים, ואם אביא לך יהא בטל המכר חל מיד, ואם יביא המעות רוצה שיתבטל נמצא שאין המכר תלוי באם, אלא ביטול המכר תלוי באם, והילכך כיון שלא הביא לו ולא נתבטל המכר קיים, הוא שהתנאי היה בא לבטל המכר והרי לא נתקיים התנאי והמכר הוי מכר, אבל כשתלה המכר על תנאי אף על פי שנתקיי' התנאי כיון שאותו התנאי היה אסמכתא אין המכר מתקיים בקיום אותו התנאי שאין תנאי של אסמכתא חשוב לקיים המכר.
וכיוצא בזה חילקתי בפ' המגרש בתנאין דגט בין כשהתנה אדם לאשתו לעשות, ובין כשהתנה שלא לעשות, שכשהתנה שלא לעשות כגון שלא תשתי יין כל ימי חיי פל' שלא תלכי לבית אביך כל ימי חייו, שהגט הוא גט מיד והתנאי יבוא לבטל הגט שרינן לה להינשא מיד, ולא אמרי' תמתין כל ימי חיי אותו פל' או אביה, שמא תשתה יין או שמא תלך לבית אביה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין, אלא מתירין אותה לינשא מיד ולא חיישי' שמא תעבור על תנאה וייבטל הגט, אבל כשהתנה עליו לעשות, כגון הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבה שתי שנים וכיוצא בו, כיון שקיום הגט תלוי בקייום התנאי ואינו גט עד שיתקיים התנאי, אסורה להינשא עד שלא יתקיים התנאי, שאין הגט קיים עד שיתקיים התנאי.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 22, 2023 5:41 pm

קובץ הערות סי' סג -
דף פ"ט [ע"א] אין תורמין מן הטמא על הטהור. ובתוס' שם [ד"ה אין] כתבו טעמים רבים ע"ז. והנה מבואר בנזיר (י"ז ע"א) בנזר והוא בבית הקברות, אם התרו לא תינזר אין צריך שהייה, והטעם מבואר שם, דהוי כמו מטמא נזיר, דאין חילוק באיסור טומאת נזיר אם עושה לנזיר שיהיה טמא או לטמא שיהיה נזיר, וא"כ הכא בתרומה שאסור לטמאותה, אין חילוק בין עושה קודש שיהיה טמא או טמא שיהיה קודש, ובקורא שם תרומה על הטמא הוא כמטמא תרומה [ויש לחלק דבתרומה האיסור משום הפסד. נ.]

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 23, 2023 6:22 pm

השל"ה - בענין הנחת הטלית, ראוי שאותן ציציות שבאו ראשונה בצד ראש שיהיו לעולם לצד הראש, כיון שזכו להיות למעלה אין ראוי שירדו ממעלתן. ועל כן נוהגים לעשות עטרת תפארת להיכר שהוא חלק הראש, שלא יחליפנו ולא ימיר אותו עליונים למטה ותחתונים למעלה. וראיה לדבר ממאי דאמרינן בירושלמי (שבת פי"ב ה"ג) והביאו ר"ן במסכת שבת פרק הבונה (קג א), גבי מה שאמרו חכמי המשנה ז"ל (שם) שכותבין קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו. זה לשונו שם, אמר רבי אמי, 'והקמת את המשכן כמשפטו' (שמות כו, ל), וכי יש משפט לעצים. אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון לעולם, וכן בדרום ינתן בדרום, לפיכך רושמין עליהם שלא יחליפו וכו'. וכעין זה מצאתי במהרי"ל בהלכות סוכה איך שראה שרבו מהר"ש היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א' ב' ג', כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה, עכ"ל (עמק ברכה).

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 25, 2023 11:19 pm

נתיה"מ סי' צז -
אם משכנו הוא בעצמו עובר בלאו - - - ונראה דבעיסקא שהוא פלגא מלוה ופלגא פקדון, דבעד פקדון ודאי דמותר לתפוס, דהא החוב לא בא מחמת הלואה, דכשנשתמש או הוציאו לצרכו גזל הוא בידו, וכחוב הבא מחמת גזילה דמי, רק בעד הפלגא מלוה אסור לתפוס. אמנם, כשתופס חפץ אחד ששוה בעד הכל, אין בו איסור, דעיקר התפיסה הוא משום פלגא פקדון, אף שאפשר לו לתפוס חפץ קטן בעד הפלגא פקדון ותופס בכיון חפץ גדול כדי שיהיה בידו גם נגד הפלגא מלוה. וראיה לזה מב"מ דף ל', בהא דבעי התם, שוטחה לצורכו ולצרכה מאי, ופשיט מהא דהכניסה לרבקה ודשה כשירה, בשביל שתינוק ותדוש פסולה, ומשני, שאני התם דכתיב אשר לא עבד בה, מ"מ, ע"ש. הרי מוכח, דבמקום דליכא גזירת הכתוב, מותר כשמכוין בשביל דבר המותר ובשביל דבר האסור.

וראה מש"כ ע"ז בנחל יצחק סי' צז ובאהבת חסד פ"ז סק"ב.

תורת המן
הודעות: 312
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: השוואות...

הודעהעל ידי תורת המן » א' פברואר 26, 2023 4:55 am

עושה חדשות כתב:הואיל ואישתרי אישתרי / הואיל והותרה הותרה / כיון דעל על / ועוד...

רשימה חלקית...
....

אוסיף אחת, והוא השוואה מחודש מאד:
נשמת אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיט:
ועוד שהרי חלב אי לאו דכתב קרא להיתר הו"א דאסור כדאיתא בבכורות דף ו' ע"ב אי משום דדם נעכר ונעשה חלב או משום דהוי כמו אבר מן החי ע"ש, ועכ"פ יש בו איסור גמור ואפ"ה התיר רחמנא, וא"כ אמרינן הואיל ואישתרי אישתרי, דוגמא כדאיתא ביבמות דף (ג') [ז'] ע"ב, הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו, וכדאיתא נמי בבכורות דאי לאו גמל גמל לאסור הו"א דחלב טמאה נמי מותר, והיינו משום דכבר הותר איסור אחד דהיינו דם או אבר מן החי, הותר נמי איסור טומאה ולכן צריך קרא לאיסור אבל הכא מותר.

ומשו"ה אין בחלב איסור חמץ בפסח, דכל חלב באמת אסור הוא, אך כיון דאשתרי אשתרי.

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 05, 2023 5:11 pm

חי' רבינו מאיר שמחה ב"מ דף סה ע"א
ולולא דמסתפינא מחוכא, אמינא איפכא, דניחזי במוכר ע"מ כשיהיו לו מעות יחזירם לו א"כ באופן שלא יחזיר לו המעות הוי מכר ושפיר אכיל פירות של השדה רק באופן שיחזיר לו מעות יהי' הלואה והוי הפירות רבית [ועיין היטב שו"ת ריב"ש סימן ש"ה], וכן מי שעשה לחבירו שדהו מכר עבור חובו אם יפרענו קודם ג' הוי הלואה, ואם לא הוי מכר למפרע, נמצא דהרבית אינו בספק ואינו על צד אחד, רק שהלואה הוא על צד אחד שיכול להיות שזה אינו הלואה כלל רק מכר, אבל באופן שהוא הלואה שקיל רבית קצוצה וזה אסור מן התורה, אבל הך דמשכן לו בית הלא ההלואה אינו בצד אחד, רק שעל כל האופנים הוי הלואה רק שהרבית בצד אחד א"כ אין זה רבית קצוצה שמלוה על רבית בספק התלוי בידי אדם [כמו"ש תוספות לעיל ס"ג] והסברא ברורה.
ודוגמא לזה תמצא במגרש אם תצא בפתח תחילה הוי גט, שמבורר הוא לשם כריתות שאם לא תצא בפתח הרי לא נכתב לשם כריתות כלל, אבל במגרש לאיזו שתצא מהן בפתח תחילה כיון דבין אם זו תצא בין אם זו תצא נכתב לשם כריתות, רק דאינו מבורר מי זאת האשה אשר נכתב לה גרע טפי, וכמו דפירשתי בחידושי באופן נפלא, עיין שם. כן אמינא כאן דבספק אם הלואה או מכר הוה רבית גמורה, אבל בספק אם יהיה כאן רבית או לא ודאי לא הוי רבית קצוצה כיון דהלואה הוא על כל האופנים, ובגדר האפשרי שיהיה הלואה בלא רבית, א"כ אין זה קציצה לומר שמלוה עבור רבית, ועיין בתוספות מגילה (כ"ז ב) מ"ש להיפך, והנלע"ד כתבתי, ודוק.

האויצרניק
הודעות: 198
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי האויצרניק » א' מרץ 05, 2023 7:27 pm

ביאור הלכה סימן כה
כתב הבה"ט אם הניח תפילין של יד וכשבא להניח של ראש קודם שהגיע הקציצה בבשר אחר שהגיע לאויר הראש הפסיק בדיבור אי אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא לענין זה עיין בהלק"ט ח"ב סימן מ"ב. ועיין בארה"ח שהשיג עליו בראיה ברורה דכל שלא הידק לא נגמר המצוה וכן כתב בספר עיקרי דינים בשם תפלה לדוד

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 07, 2023 2:27 pm

מנ"ח מ' שסב -
גם נראה אם נאמר דגגות ועליות לא נתקדשו הן בעזר' והן בירושלים נרא' דגם בבתי ערי חומה לא נתקדשו גגים ועליות דכלל הוא דגגות לא נתקדשו ולפ"ז לכל דיני בתי ע"ח כגון בית דנחלט אפשר דוקא בית ולא גג ולא עליה כיון דלא נתקדש כלל. אך בר"מ פי"ב מהלכו' שמטה כתב כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגגות והמרחצאות כו' (ובמקצת ספרי הר"מ איתא הגנות והוא ט"ס עבש"ס) הרי הוא כבתים כו' מבואר דנתקדש אך מבואר שם מכל אשר בעיר דיש ריבוי ע"ז היינו לענין בית דיוחלט אבל אפשר לשאר דברים דבע"ח כגון לשלוח מצורע אין הגגין ועליות נתקדשו וגם לענין מקרא מגלה אפש' לספק בהגגים והעליות ואכ"מ.
ועי' חשוקי חמד מגילה י:

עושה חדשות
הודעות: 11620
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 19, 2023 12:02 am

ז"ל הרמ"א יו"ד סי' רעו - כתב שם אלהים אחרים לשם קדושה, אינו פסול, דהוי כמקדיש בעלי מומין למזבח, דאינן קדושים (ב"י בשם רשב"ץ).


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 217 אורחים