סימנא כתב:יש הוכחה מחז"ל שהאבות קיימו גם ל"ת ולא רק עשין?
סימנא כתב:יש הוכחה מחז"ל שהאבות קיימו גם ל"ת ולא רק עשין?
עזריאל ברגר כתב:סימנא כתב:יש הוכחה מחז"ל שהאבות קיימו גם ל"ת ולא רק עשין?
יש שתי הוכחות מרש"י על התורה, שאמנם אינני יודע מה מקור דבריו המדויק, אך אין ספק שכך הוא קיבל מרבותיו וכו':
א. וישמור משמרתי - כגון שניות לעריות.
ב. עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי.
צופה_ומביט כתב:ממה שבדקתי כעת, לראשון אין מקור מפורש מחז"ל, אלא הוא רעיון של רש"י על פי חז"ל במקו"א ש"ושמרתם את משמרתי" היינו שניות לעריות. ולשני יש מקור חזל"י רק במדרש הגדול. בכל מקרה, אלה ודאי ראיות מצויינות שכן היא דעת רש"י ומן הסתם גם רבותיו. [הדרשה של תרי"ג מצוות שמרתי מופיעה בעוד כמה וכמה ראשונים].
צופה_ומביט כתב:התעלמת מהעיקר, דהיינו השורה הראשונה בדבריי לעיל בתגובה אליך [ציטטת משום מה רק את תגובתי לרב עזריאל ברגר].
ולכן אחזור שוב, ושכח מכל השאר:
מה יותר ברור מלשון הפסוק "וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי", ומלשון חז"ל על פסוק זה "קיים אברהם אבינו ע"ה את כל התורה כולה קודם שניתנה".
צופה_ומביט כתב:מתחילה חשבתי שממקום שבאת, שם כתוב להדיא הטעם משום דרכי שלום, ודווקא עם עניי ישראל. שמעת מינה דבלאו הכי לא.
אמנם שלח לי באישי חכם גדול מחכמי הפורום שכתבו הפוסקים שלאו דוקא עם עניי ישראל, עכ"ד.
וגם לגבי המושג דרכי שלום מה שכתבתי הוא לפי המבארים שהכוונה למנוע קטטה ואף חשש סכנה מישראל, אבל יש מבארים שהוא מצד מידת רחמנות מוסד וחסד עם הבריות, וכלשון הרמב"ם (מלכים י, יב): "אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
ובכל מקרה, כפי שכתבתי בהודעתי לעיל, מן הסתם בבירור גדרי לא תחנם יתברר מדוע אין כאן שאלה. ודברי מעלתו שייכים לכלל בירור זה.
שעם לאו דוקא - כ"פ השו"ע קנא, יב; שלה, ט; שסז, א, וכ"פ הש"ך והט"ז, וכ"כ הב"ח בסי' קנא שכן נוהגין, וכ"פ בערה"ש. [הגר"א ב'ליקוט' הבין שהרמ"א בסי' רנא פוסק כמרדכי שהביא בד"מ שעם דווקא, אך בש"ך לא נראה כן, והרמ"א רק נקט את לשון הטור שהוא לשון התלמוד. וגם לדעת הגר"א השו"ע פוסק כר"ן דעם לאו דוקא].בברכה המשולשת כתב: עם עניי ישראל דווקא או לאו דווקא זו מחלוקת ראשונים (למיטב זכרוני), ולא נפסק באופן מוחלט שלאו דווקא (אא"כ יש חשש ממשי לאיבה).
צופה_ומביט כתב:מתחילה חשבתי שממקום שבאת, שם כתוב להדיא הטעם משום דרכי שלום, ודווקא עם עניי ישראל. שמעת מינה דבלאו הכי לא.
אמנם שלח לי באישי חכם גדול מחכמי הפורום שכתבו הפוסקים שלאו דוקא עם עניי ישראל, עכ"ד.
וגם לגבי המושג דרכי שלום מה שכתבתי הוא לפי המבארים שהכוונה למנוע קטטה ואף חשש סכנה מישראל, אבל יש מבארים שהוא מצד מידת רחמנות מוסד וחסד עם הבריות, וכלשון הרמב"ם (מלכים י, יב): "אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
אין כורתין ברית לשבעה עממין כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבוד עכו"ם שנאמר לא תכרות להם ברית אלא יחזרו מעבודתם או יהרגו. ואסור לרחם עליהם שנאמר ולא תחנם. לפיכך אם ראה מהם אובד או טובע בנהר לא יעלנו. ראהו נטוי למות לא יצילנו.
מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ואין ממחין בידי עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום ושואלים בשלומם ואפילו ביום חגם מפני דרכי שלום ואין כופלין להן שלום לעולם ולא יכנס לביתו של עובד כוכבים ביום חגו לתת לו שלום מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש.
בברייתא דהניזקין דף ס"א קתני ומבקרין חולי גוים וכו' וקוברין מתי גוים וכו' ורבינו השמיטם ואפשר דלא הוה גריס להו. שוב ראיתי להרי"ף והרא"ש ז"ל שהזכירום והר"ן ז"ל הביא משם התוספתא דקתני מספידין מתי גוים ומנחמין אבליהם מפני דרכי שלום ושם בירושלמי נמי קתני מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל וגובין משל גוים ומשל ישראל ומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל ומבקרין חולי גוים וחולי ישראל וקוברין מתי גוים ומתי ישראל ומנחמין אבלי גוים ואבלי ישראל ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום ע"כ.
כולל יונגערמאן כתב:לא נראה בכלל שיש שאלה של לא תחנם בגמילות חסד לגוי. האיסור רק על סוג של 'מתנה', דהיינו בין שוים - קרובים וידידים - שרוצים להנות את מכיריהם, לא בצדקה וחסד שאמרו להדיא דמפרנסין עניין עכו"ם עם עניי ישראל
(אבל באמת יל"ע בהפוסקים והמפרשים בענין זה אם הקשו אודות לא תחנם)
וא"ת למאן דאסר וכי לית ליה ההיא דמפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום? וי"ל דדרכי שלום אין זו מתנת חנם.
מה שנכון נכון כתב:ילה"ע גם מיעקב שאמרו ויחן את פני העיר שעשה להם טובות, עי' שבת לג, ב, ומשמע שכיון להיטיב לאחריני ולא משום תועלת לו. (וכמדו' שכן מסביר הנצי"ב בכ"מ את הנהגת יעקב).
"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" חנן את הפנים שבעיר התחיל משלח להם דורונות. ד"א "ויחן את פני העיר" התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול הד"א שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו. רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בריה הוו טמירין במערתא י"ג שנה וכו' אתון ואסחון בהדא בי בני דבית מוקד דטבריא א"ל בריה כל הדא טבתא עבדת לן טבריא ולית אנן מדכן יתה מן קטוליא? אמר צריכים אנו לעשות טובה כדרך שהיו אבותינו עושים שהיו עושים איטלוסין ומוכרין בזול אמר צריכין אנו לדכיא טבריא מה עבד נסב תרמוסא והוה מקצץ תרמוסא ושדי קצוצתיה ומקלק בשוק וכל אתרא דהוה קטילא סליק ואינון מפקון ונפקין
צריכין אנו להחזיק טובה כדרך שהיו אבותינו עושין
אָמַר [רבי שמעון] וכו' נֵיחוֹת וְנִיתַּסַּאי [ונתרפא] בַּהֲדֵין מוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה [במים אלו של חמי טבריה], נְחַתוּן וְאִתַּסּוּן בַּהֲדֵין מוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה, אָמְרוּן צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה וּנְהַנֵּי לְהָלוֹן בְּנֵי אַתְרָא [צריכים אנו לעשות טובה ולהנות לבני המקום הזה], כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִטְלִיס וּמוֹכֵר לָהֶם בְּזוֹל, עָשָׂה [רבי שמעון] אִטְלִיס וּמָכַר בְּזוֹל. אָמַר [רבי שמעון] צְרִיכִין אָנוּ מְדַכְיָיא [לטהר את] טְבֶרְיָא, מָה עֲבֵיד? נְסֵיב תּוּרְמוּסִין וּמְקַלֵּיק בְּשׁוּקָא, וְכָל מַן דַּהֲוָה מִית טָיֵיף וְסָלֵיק לֵיהּ [לקח תורמוסין ופיזר/זרע בשוק, וכל מת שהיה קבור שם צף ועלה ונטלוהו משם].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים