עיכוב החופה -תביא לי עדים אחרים !
מעשה שאירע לאחרונה שהרב המסדר קידושין פסל עדים בזו אחר זו והמחותנים אובדי עצות.
כאשר התופעה נמשכה זמן רב -ניגש מחותן לרב ושאלו אמור לי מה הינך דורש כדי שהעדים יהיו כשרים ?
והתשובה הדהימתו !
אני צריך עדים שאין להם משכנתא ובנוסף אין להם חשבון בנק !
לאחר שהמחותן התאושש מתדהמתו ענה לו : יסלח לי הרב אבל עדים ללא משכנתא ניתן למצוא במאמץ.
אבל עדים ללא חשבון בנק -אין היום בנמצא !
ולכן אם אתה עומד על שני התנאים איאלץ להביא מסדר קידושין אחר.
בלית ברירה הסתפק בעדים ללא משכנתא - והחופה נערכה בשעטו"מ.
לא סוד הוא שרבו הדחוקים והדיעבדים בעסקי לקוח בנק גם עם היתר עיסקא, ואנו רואים שקיים תהליך של שיפורים והוספות לנוסח ההיתר כדי לענות על החששות ועל היחס לאמצעים הוניים משתנים , ועדיין רבים מהפוסקים ממליצים להימנע מעיסקאות מסויימות בגלל החששות הרבים.
ב.
האם זה פיתרון ?
"בנקאות אסלאמית".
תמיהני באם עלה לדיון תורני [לא מצאתי] האם זה נכון או רצוי הלכתית להזדקק בהלוואה מבנק מוסלמי הנוהג לפי
"בנקאות אסלאמית" שהיא בנקאות המבוססת על עקרונות השריעה האוסרת גביית ריבית בדומה לדיני ההלכה היהודית.
האידיאל עליו מבוססת בנקאות כזאת הוא כלכלה נטולת ריבית.
אחד העקרונות העיקריים של הבנקאות האסלאמית הוא איסור על גביית ריבית.
ולכן פותחו מנגנונים רבים אחרים לעשיית רווח. למשל ה"מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר או "מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות.
תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים.
ולנרתעים מקשרים עימם יש תחליף שכן יש גם בנקים ארופיים שהקימו סניפים מיוחדים הנוהגים כך: דויטשה בנק, הבנק הגרמני הגדול ביותר, קרן השקעות בסך 2 מיליארד דולר המבוססת על עקרונות הבנקאות האסלאמית.
גם בנקים בינלאומיים גדולים אחרים עשו זאת: סיטיבנק, HSBC ו-UBS. בשווייץ נפתח בנק אסלאמי בשם "פייסל פייננס" המאפשר גם ללא מוסלמים להשתמש בשירותיו. הסיבה היא כמובן כלכלית ולא דתית שכן הבנקאות האסלאמית מגלגלת מדי שנה כ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם.
מה דעת הת"ח כאן ?
לכאורה - בכך המכשולות הצפויים וההסתמכויות על היתרים שבדיעבד קטנים משמעותית.
ג.
מחודש.
זכה דורינו לספרים רבים שעניינם הוא נושא הריבית וחלקם להלכה ולמעשה. וזכויות יסוד בנידון הם של הרב יעקב בלוי זל עם ספרו
"ברית יהודה " ואחריו מחברים רבים כולל ספר ריבית" של ארטסקול .
לכשעצמי מצאתי עניין רב בספר המחודש "משפט הריבית " של הרב יהודה יצחקי בן 410 עמודים שיצא באדר תשפד.
ההלכות הם לפי סדר הסימנים בשו"ע, ולאחריהם פרקי הרחבה על היתר עיסקא, בנקים,ניירות ערך,קרנות פנסיה.
כמובן בסופו מפתח יעיל למציאת הסעיף המתאים לבעיות שעולות.
לא ראיתי שיש התייחסות לכסף וירטואלי - ביטקוין וכדומה.
אשכנזים וספרדים.
לא טעיתם. לא רק באורח חיים ואבן העזר יש הבדלים ביניהם.
גם בדיני ממונות ישנם הבדלים, והמחבר פותח את חיבורו ב ל"ב ההבדלים ההלכתיים בדיני ריבית ביניהם.
- צילום מסך 2024-05-11 232959.png (956.02 KiB) נצפה 217 פעמים