עבד כנעני במצות לעולם בהם תעבודו

[סייג לחכמה]

בספר שיח דבר אגרות ומכתבי תורה בין מרנן ורבנן מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א והגאון רבי דוב לנדו שליט"א
במכתב ט'
שואל הגאון רבי דוב שליט"א וז"ל: עבד כנעני שקנה עבדים, (כשנתנו לו ע"מ שאין לרבו רשות בו כמש"כ תוס'יבמות ס"ו.) האם מותר לו לשחררן, דלא שייך ביה אסורא דלעולם בהם תעבודו, דלישראל אזהר רחמנא ולא לעבדים, דמאי אולמא עבד זה מעבד זה דיעבוד בו לעולם. או דלימא לא שנא, וכיון דאשה מוזהרה על כך גמרינן לה לה מאשה.
והגאון רבי חיים שליט"א השיב לו ראיה נפלאה וז"ל: מסתבר דאסור, דאם לא כן היה יכול רבן גמליאל למכור טבי עבדו לעבד כנעני,[דבזה לא מצינו איסור], והעבד ישחררנו, עי' ב"ק ע"ד: וכן ר' אליעזר בברכות מ"ז: דתרי הווי ליה כדאיתא התם, ואמר ריב"ל תשעה ועבד מצטרפין מיתיבי מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה שחרר אין לא שחרר לא תרי אצטריכו שחרר חד ונפיק בחד.
דדוחק לומר שהתיירא שלא ירצה ובפרט ברבן גמליאל.
עפר אני תחת כפת רגליהם רק לפולפולא בעלמא ובאתי רק להעיר.
דזה שעבד כנעני יהא קונה עבד כנעני קנין הגוף תלוי במחלוקת, דעת המפרש וכן דעת התוס' במס' נזיר ס"א: ולא הן קונין זה את זה דהא לאו ישראל נינהו. כדדרשינן במס' גיטין (ל"ח.) אתם קונין מהם ולא הם קונין זה מזה.
אבל כבר הקשה ע"ז הרא"ש ז"ל בפירושו דדוקא גבי עכו"ם הוא דאמרי' ולא קונין זמ"ז אבל עבד יצא מכלל עכו"ם ולכל דיני קניינים דינו כישראל.
וכן הקשה הגרע"א ז"ל בגליון מהסוגיא דיבמות ס"ו דמבואר שם דעבד שקנה עבד אוכל בתרומה עיי"ש
נמצא דזה שעבד כנעני יהא קונה עבד כנעני תלוי במחלוקת הראשונים
ובעצם הדבר יש לדון לומר דלא שייך בעבד כנעני מצות לעולם בהם תעבודו לפי"מ שמחדש החתם סופר בתשובותיו (אבהע"ז ח"ב סי' קנ"א) לתרץ קושית השיח יצחק (חגיגה ב:) על הרשב"א (שבת ד.) שמחדש דבחצי עבד וחצי בן חורין ליכא עשה של לעולם בהם תעבודו. וכ"ה בטורי אבן (חגיגה ב:)
ומקשה מהא דאמרינן בגמ' גיטין (ל"ח:) דההיא אמתא דהויא קעבדי בה אינשי איסורא, אמר אביי אי לאו דאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה הוה כייפנא ליה למרה וכתב לה גיטא דחירותא' ופריך הגמ' ואביי אינו סובר שמותר לשחרר, והא"ר יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בן חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין וכו' ואם נימא שבחצי בן חורין ליכא העשה א"כ מה פריך הגמ'
ומתרץ החתם סופר על פי סברא מחודשת די"ל דלא שייך לעולם בהם תעבודו אלא היכי דשייך והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה, והיינו עבד הראוי לולדות שבניו ובני בניו יהיו עבד עולם לבניו אחריו, ובוודאי שאין לחלק בזה בין עבדים סריסים ואיילוני' וכדומה כל שהוא ממין שראוי שיולידו לאדון, משא"כ מי שחציו עבד דלא משכחת ליה ולדות לאדון ממילא לא שייך לרשת אחוזה, ולא שייך נמי לעולם בהם תעבודו, זה נ"ל, וא"כ בחצי שפחה וחב"ח דמהרה יבנה המקדש ויכול למוסרה לעבד עברי ויהיו הולדות שלו שייך שפיר לעולם בהם תעבודו ושפיר מדמה ש"ס שפחה גמורה לחצי שפחה לענין זה עיי"ש
וא"כ גם בעבד הלא מבואר בתוס' במס' בבא בתרא קמ"ט. ד"ה כל דלא שייך בעבד כנעני ירושה וכן היא במנחת חינוך מצוה ת' אות ב' ובאור שמח הל' נחלות פ"א הי"ג
ואם בעבד כנעני לא שייך שמוריש עבדו כנעני לבניו א"כ לא מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם א"כ גם מצות "לעולם בהם תעבודו" לא שייך בו, ויש לעיין

[סייג לחכמה]

בנידון הנ"ל דעבד אין בו דין ירושה האריך בזה המהר"י אלגאזי בקהלת יעקב (דף פ"ה.) והביא ראיה נפלאה מירושלמי יבמות ( פ"ז ה"א) עבד שקנה עבדים על מנת שלא יהא לרבו רשות בהם, ומת העבד, כל הקודם זכה. ומסתבר שהירושלמי דיבר בעבד שיש לו יורשים, כי אם אין לו יורשים פשיטא שכל הקודםזכה בהם, אלא ודאי יש לו יורשים וזהו החידוש שאין הם יורשים אותו, עיי"ש שהאריך

[סייג לחכמה]

עוד יש לעיין באופן אחר דיהא אסור לעבד כנעני ליתן לשחרר עבדיו כנענים משום לעולם בהם תעבודו, לפי"מ שמבואר בר"ן בגיטין ( ל"ח:) דהטעם דאסור לשחרר עבדו היא משום לא תחנם, ובלאו זה בודאי שגם העבד מחויב דהא מחויב מצות כאשה, א"כ מחויב ג"כ במצות לעולם בהם תעבודו

[מיללער]

בספר שיח דבר אגרות ומכתבי תורה בין מרנן ורבנן מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א והגאון רבי דוב לנדו שליט"א
במכתב ט'
שואל הגאון רבי דוב שליט"א וז"ל: עבד כנעני שקנה עבדים, (כשנתנו לו ע"מ שאין לרבו רשות בו כמש"כ תוס'יבמות ס"ו.) האם מותר לו לשחררן, דלא שייך ביה אסורא דלעולם בהם תעבודו, דלישראל אזהר רחמנא ולא לעבדים, דמאי אולמא עבד זה מעבד זה דיעבוד בו לעולם. או דלימא לא שנא, וכיון דאשה מוזהרה על כך גמרינן לה לה מאשה.

והגאון רבי חיים שליט"א השיב לו ראיה נפלאה וז"ל: מסתבר דאסור, דאם לא כן היה יכול רבן גמליאל למכור טבי עבדו לעבד כנעני,[דבזה לא מצינו איסור], והעבד ישחררנו, עי' ב"ק ע"ד: וכן ר' אליעזר בברכות מ"ז: דתרי הווי ליה כדאיתא התם, ואמר ריב"ל תשעה ועבד מצטרפין מיתיבי מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה שחרר אין לא שחרר לא תרי אצטריכו שחרר חד ונפיק בחד. דדוחק לומר שהתיירא שלא ירצה ובפרט ברבן גמליאל.

לא הבנתי ראייתו של הגר"ח זצ"ל, אם מוכר את עבדו לעבד בתנאי או בכוונה שישחררו, למה לא עבר (בעקיפין) על לעולם בהם תעבודו?

[HaimL]

לא הבנתי ראייתו של הגר"ח זצ"ל, אם מוכר את עבדו לעבד בתנאי או בכוונה שישחררו, למה לא עבר (בעקיפין) על לעולם בהם תעבודו?

נראה דלא היה מתנה ע"מ שישחררנו, אלא מוכרו לו במכירה גמורה, בלא שום תנאי, ואח"כ היה מפייסו בדמים שישחררנו.