בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב: ג,ד 1 א. מה קורה באחוז אחד על פי חוק ? ,
ב. תביא דוגמא למציאות של חמש אחוז של מוסדיים בחברה כלשהי .
ג. אבל גם אם תביא דוגמא זה לא משנה אלא מקסימום תאסור באותם חברות ספציפיות בהן זה קורה .
ד. נושא זה הוא עיקר עיסוקו של הקטע השני האחרון שהבאתי לפני שעצרץאותי בוויכוחים בלי לראות את התמונה השנייה ואליו ורק אליו מי הראוי היה להתייחס לכתחילה ,
1. בו הוכחתי מאבדה שמצב שגורם ייאוש מהיכולת לממש בעלות בנכס שאינו ברשותו , גורם לביטול הבעלות אפילו שהייתה בעלות קודם כ"ש בנידון דידן שלא הייתה בעלות קודם ורוצים ליצור במצב זה בעלות , מה אתה עונה על טענה זו?
2. ואם אתה חושב שאין כאן דרגת ייאוש הרי :
א. כנראה שאינך מכיר את המציאות ומעולם לא נתקלת בהלך הרוח בקרב המשקיעים ובכוונתם בהשקעתם
ב. ואינך מבין את המשמעות של לאגד עשרות אלפי אנשים שאין להם כלל עניין בכך לבוא לאספות כלליות ולהצביע כפי שאתה רוצה שיצביעו , אני התעסקתי בלאגד ציבור של כמה מאות עבור אינטרס ברור של אותן מאות משפחות לגבי הנכס היקר להן מכל והקושי לעשות זאת היה לא יאומן ואתה מדבר על איגוד עשרות אלפי אנשים שמראש אין להם שום אינטרס בהתאגדות זאת ולדרוש מהם לטרוח להגיע ולהצביע וכל זאת בשביל מה ?
תענה גם על זאת .
2. כמו שהבהרתי על פי תורה הזכות התאורטית לא קובעת אלא המצב המציאותי שהוא ייאוש כאמור בסעיף הקודם , לא תמצא משקיע שאין בדעתו להגיע להשתלטות על החברה כלומר שבכוחו וברצונו לקנות 25 אחוז ממניות החברה שמשקלל בקנייתו השפעה על ניהול החברה מעבר לאמור בחוק, תשאל מנהלי השקעות , ולכן בחברה במצב תקין השווי של גרעין השליטה בחברה למניה בו גדול בהרבה מהשווי שוק של מניה בבורסה כי זה שקלול ערך השליטה.
3. נכון , וטוב שאתה מודה שהוא דן ביהודי שומר תורה יחיד לא כדבריך לעיל אלא כפי תשובתי בתחילת תשובה זו , ומתיר לו גם ביהודים וגם בגויים וממילא לא יתכן שסיבת ההיתר היא גויים .
4. אני מתנצל אם נפגעת , אבל בכל מקרה זה אינו עיקר הטענה רק הבלטת החורבן שיכול היה לצאת ממנה. בכל אופן תשובתך היא התחמקות במודע , כי הפרשנים הכי טובים של פוסק הם תלמידיו וכאשר כולם החיים עמנו היום בלי יוצא מן הכלל מפרשים אותו באופן מסוים אין לך זכות לפרשו הפוך מכך ואין שום הגיון בפרשנות שכזו , מה אתה עונה על כך ? לגבי הכפירה מי שהולך נגד ההיגיון הזה לא ימצא הגיון יותר חזק באמונה בתורה שבע"פ ולכן הקו הישיר ממהלך כזה הוא הגעה חס ושלום לכפירה בעיקר, לא כתבתי שאתה כופר אלא שזה המהלך מעמדתך אם תישאר בה ביודעך שכל תלמידיו לא מפרשים אותו כמוך.
ה. כתבתי בכותרת המשנה לעניין כשרות ההשקעות במניות בלבד במפורש. לעניין אג"ח עוד לא הגעתי .
כפי שהבהרתי לעיל סעיף ג.ד1 ד יש יאוש ועצם האפשרות התאורטית שמתייאשים ממנה לא קובעת בהלכה בעלות , מה אתה עונה לעניין אבדה[? /b] [b]וכן תצביע בבקשה על נקודה אחת בשינוים שנעשו שמשנה לעניין הייאוש או לעניין זה שהאפשרות המעשית קובעת כותרות בעלמא הן חסרות משמעות . ועוד הרי הרב אלישיב והרב משה פינשטיין ואחרים קובעים לפי מה שהוכחתי שהתאוריה לא קובעת ויש ייאוש [זה פיטומי מילי בעלמא כדבריו ] ותלמידי רבי משה קובעים מצב זה לשיטתו ובעקבותיו לשיטת הרב אלישיב גם ביחס למצב היום בארץ כלומר כך הבינו תלמידיו את כוונתו ואם כן הכיצד אתה מהין לחלוק על כך.
נראה לי שאין טעם להמשיך בדיון כל עוד אינך מנסה להתעמק בדברי ועונה לי בסיסמאות: שכביכול כל השפעה פירושה בעלות , שהאפשרות התאורטית קובעת בעלות ולא המציאות בניגוד לעולה מדין אבדה ומבלי לענות כלל לעניין דין אבדה , שלא מתייאשים מכך בלי לאמץ את דמיונך ופשוט לצייר במציאות מה כרוך ביצירת התאגדות כזו, מפרש את רבי משה ובעקבותיו רוב גדולי ישראל כרצונך בניגוד לאמור בו ובניגוד לתלמידיו ועוד . אחרי החג אני אמשיך בלי נדר בחלקים הבאים ואולי שתראה את החלקים בשלמותם ייפול לך האסימון , אני מציע שתעביר את הדברים לאותם אלו שאתה מכיר והיו מעורבים בסוגיא ונראה האם הם יגיבו ביתר רצינות וכובד ראש.
ג,ד1. סעיף 66, ב לחוק החברות- הזכות לבקש מהדריקטריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כללית עתידית.
ב-ג. אין צורך בדוגמא (מה גם שהדברים משתנים במסחר השוטף). עצם האפשרות הזאת מראה על השפעה של בעלי מניות מיעוט, כמו שכבר שניתי ושלשתי.
ד1. ייאוש לא שייך כאן. זה גדר באבידה לפי גדרי אבידה. וכאן בכלל לא חלים גדרי אבידה. וממילא, לא משנה לא הלך הרוח ולא הקושי המעשי, אלא עצם הזכויות עצמן, כפי שכבר שניתי ושלשתי.
2. כנ"ל, כבר הבהרתי שעצם הזכות היא הקובעת ולא מימושה.
3. מעולם לא טענתי אחרת לגבי מה המקרה הנדון בתשובה. זה לא משנה את עצם היסוד ההלכתי העולה ממנה, כאמור.
4. אינני מסכים לטיעון זה. ברגע שפוסק כותב את תשובתו, הסמכות והחובה לפרש אל דבריו מסורה לכל, אא"כ הוא עצמו פרש את דבריו (מה שלא מצאתי בנדו"ד. אדרבה, יש מקור מדברי מרן הגרמ"פ שבו הוא מבאר את תשובתו כדברי כתר"ה שליט"א? יש מקור כתוב ומבואר מגדולי תלמידיו שבארו כן?)
על ההגיון בפרשנות שהבאתי ועל התועלת בה, כבר כתבתי בהודעה אחרת לעיל מלפני כמה שעות, וצרף לכאן.
ה. אם מגדירים בעלות על מניות כבעלות, והחברה מנפיקה אג"ח (בלי היתר עיסקא כדת), יש כאן בעיה של נטילת הלוואה בריבית בבעלות על המניות.
לגבי סוף הדברים- כבר הבהרתי.
(ולגבי להעביר, אכן העברתי קישור)
ב, ג - בעלותם אינה קרובה לחמש אחוז ולכן אין זה תלוי כלל במסחר השותף , שנית ושילשת וטעית .
ד1, 2, הגדרים איך אבידה גורמת לאובדן בעלות הם יסוד בבעלות , התורה אינה מחלוקת לחלקים שבכל אחד בעלות מוגדרת אחרת ופשוט.
3. זה משנה גם משנה כי אם השאלה היא על יחיד התשובה היא על יחיד וכשהוא כותב שאין לו כמות שיכול להשפיע הוא לא כותב שלכל היהודים ביחד אין כמות כזו ולא לכך הוא מתייחס, וזה גם מוכח ממה שהבאתי מסוף דבריו , וכן מהטעמים הנוספים שכתבתי .
4. אני מניח שאפשר למצוא מקור בכתב מדברי גדולי תלמידיו שפרשו כך מעבר לידוע על פסיקתם בשטח ,אני מכיר אישית לפחות אחד שפוסק כך בשמו, אבל הרי גם זה לא משנה לך , כפי שכתבתי גישתך מרוקנת את התורה שבע"פ מתוכן הרי תלמידיו למדו אתו בעל פה ודנו בעמדתו והיא התבארה להם על בוריה ואיך מישהו שרואה רק את הכתב יכול להתכחש לכך , אם הם פוסקים כך בשמו . אתה מזכיר לי להבדיל את אהרן ברק שקבע שלשון החוק על פי פירושי השופט קובעת ולא דברי הרקע לחוק כמופיעים בפרוטוקולים של הדיונים בו ומראים בברור על כוונת המחוקק, וכבר סתרתי דבריך לגבי הגיון הפירוש שלך .
ה. ולעניין זה אם לגבי שבת אין בעלות ואין מסחר בשבת בנכסיו, אין הלוואה בריבית מנכסיו .
ב, ג- כבר כתבתי שזה לא רלוונטי.
ד1-2. ייאוש הוא הגדרה באבידה. יש הגדרות הלכתיות שונות בנושאים שונים בדיני ממונות. יש אפילו הגדרה שונה לבעלות בנושאים שונים. ק"ו כשיש לזה נפק"מ לאיסורים.
3. כבר הסברתי שלא.
4. כבר כתבתי- יביא כתר"ה שליט"א מקור שאפשר לדון בו, ולא שמועות בעלמא, ונדון. (א"ב שר"י דבר על פרשנות החוק נגד כוונת המחוקק המפורשת בכתב. כתר"ה שליט"א מדבר על שמועות בעלמא על כוונת מרן הגרמ"פ).
ה. לאו דווקא. ייתכן שלעניין שבת העסק יוגדר כעסק של גוי, ולעניין בעלות על המעות זה יוגדר כשותפות.
ב, ג. אז כתבת
ד1-2- איך כתבת בהקשר לא נכון "בעלות זו בעלות" , בכל מקרה על מנת לחדש כדבריך עליך להביא ראיה ואילו כדברי שזו אתה בעלות זו הפשטות .
3. לא הסברת שום הסבר , קבעת קביעה נגד השכל כפי שהראתי ולא התייחסת . נפרט קצת שוב:
1. אתה מודה שר משה לא כותב שהמצב שכל היראים לא הייתה בהם החזקה כדי השפעה אלא כל אחד בפני עצמו, כי הרי הסכמת שזאת הייתה השאלה וחכם משיב על השאלה ולא על מה שלא נשאל וממילא זאת המצאה שלך שזה היה המצב.
2. ועוד שכן כותב בסוף דבריו שאם היחיד כן קונה כמות שכזו שיכול להשפיע אז כן נקרא בעלים , כלומר בניגוד לדבריך לא כתוב בר משה שכל היראים יחדיו לא היה להם כדי השפעה , ועוד כן כתוב שיש היכי תימצי שאחד יקנה כדי השפעה ממילא ברור שלכל היראים יש מצב מצוי שכזה אם לא בדיוק ברגע פרסום התשובה אז רגע אחר כך .
ג. ובכלל כתבתי שאין זה עניין ליראים אלא לכל בעלי המניות מהציבור כי גם יהודים השותפים עם גויים שכל אחד מחזיק שברי אחוזים שיחדיו יכולים להשפיע אם תסבור שהיחדיו הזה קובע למרות היותו תאורטי ולא מעשי ומייאש הרי הם כולם בעלים ממילא גם יהודי יחיד בעלים.
ד. תוסיף על זה[ 4.] את הידוע שכל תלמידיו בין שעלו לארץ כגון הרב מרדכי גולדשטיין רבה של משכנות יעקב ברמת בית שמש א , הרב מלינוביץ זצ"ל הרב של קהילת בית תפילה ברמה א והעורך הראשי של שוטנשטיין מהם שמעתי ללא פקפוק שזו עמדתם ועמדת הרב ותלמידיו האחרים ועוד ועוד אחרים כך פוסקים . אין החי מכחיש את החי , וסוגיין דעלמא אינה צריכה להיות כתובה בהכרח , [אם כי בטוח שאם אטרח לחפש אמצע גם בכתב .אבל למה לחפש אם אתה כותב מראש שלא תקבל זאת ובזה אתה דומה לאותו שלב בהתנהלות אהרן ברק עליו דיברתי ולא השלב שכבר התחיל לפרש במודע ומוצהר נגד לשון החוק עצמו .]
ה. ועוד שהרב אלישיב גם כן הבין כך ומצטרף לדעתו לפחות לגבי המצב בארה"ב אחרי חקיקת חוק החברות בארץ ועליך ההוכחה שהיה שם זכויות פחות משמעויות לבעלי המניות מאשר באותה תקופה בארץ ,
ו. ועוד שכל הזכויות שנוספו אינם זכויות שפועלות דרך הצבעה אלא דרך פניה לבית משפט , כי כל חלוקת דיבדנד מהדלת האחורית הוא יכול לאשרה בדריקטוריון ורק בית משפט יכול לעכבו וכל מה שניתן לבעלי המניות מהציבור זה היכולת לדעת זאת בשעת מעשה ולפנות לבית משפט וידיעה וכפיית החוק דרך בית משפט אינה השפעת בעלים . [אגב דומני שבכל ספר על דיני חברות תגלה שזה מהות הזכויות שיש לבעל המניות מהציבור ] . וממילא כל הטענה שזה סימן לבעלות אין לה שום בסיס ור משה מתכוון למשהו אחר שהוא היכולת למנוע החלת חלות בנכסיו ללא שליחות שאפשר לבטלה .
ז. וכן מפרש הרב גלבר את הרב אלישיב .
ח. וכן כותבים רוב הפוסקים עד דורינו זה והמיעוט דן במצב שאין בעל שליטה וכל בעלי המניות שווים פחות או יותר , והחד כאמור שכותב מפורש לא כך הוא הפתחי חושן שכנראה קבע לעדה החרדית ואחריה הלכו ההכשרים האחרים ומה מעמד דעת יחיד זו נגד רוב מניין ובניין של ענקי עולם .
ולא ענית תשובה עניינית לאף אחד משמונת הסעיפים הללו ולעוד טענות.
ה. מדובר במפורש לעניין שבת גם בחברה בבעלות יהודים בלבד שבעלי השליטה הם עוברי עבירה ומה עניין גויים לכך?
ב,ג. אכן כתבתי, וצדקתי.
ד1-2. כתבתי את זה בהקשר נכון לחלוטין. ודבריי אינם חידוש אלא דבר פשוט.
3. 1. נו. זו הייתה השאלה. על היחיד ששאל. לא הבנתי איפה יש כאן המצאה.
2. איך אפשר להבין זאת מדברי הגרמ"פ? הוא הסביר את הסייג להיתר לשואל. הוא לא התייחס למה שלא נשאל. וגם לא הבנתי מנין לנו שהיה מצוי שיהיה מצב כזה או שלא יהיה מצוי.
ג. כבר הסברתי למה מה שכתב כתר"ה שליט"א לא נכון.
ד. בכתב - כי אז אפשר לראות טעמים ונימוקים, משא"כ שמועות בעלמא.
ה. כבר הסברתי שהגרי"ש אימץ במפורש את דעת הגרמ"פ, ומה שנאמר באגר"מ נאמר בדבריו הוא (לפחות עכשיו כתר"ה שליט"א מודה שהתשובה שלו הייתה לאמריקה, ששם יש רוב גדול של גויים, וכדבריי מעיקרא).
ו. כתר"ה שליט"א החליט שזו כוונת הגרמ"פ ומזה גוזר מסקנות. זה לא הופך את זה להיות דעת הגרמ"פ.
ז. ייש"כ. סו"ס מקור כתוב. בעז"ה אעיין שם בשבוע הבא. אם דבריו אכן כדברי כתר"ה שליט"א זה אכן יהיה סיוע לדברי כתר"ה שליט"א.
ח. זו האוקימתא של כתר"ה שליט"א. אנא יעיין כתר"ה שליט"א במקורות שהבאתי, בהם לא נזכרת אוקימתא כזאת כלל.
על הכל עניתי.
ה. היכן ראיתם זאת באגר"מ? מדובר במפורש על גויים.
3, 1 ההמצאה היא כי טענת שר משה כתב שגם לכל היראים ביחד לא הייתה כמות מניות בכדי להשפיע ור משה לא כתב זאת .
2. כי אם ישנו מצב שלאחד יש כמות כדי השפעה שצריך לכתוב מה הדין בו הרי וודאי שלרבים מצוי שיהיה בידיהם כדי השפעה ואם במצב זה גם ליחיד אסור כדבריך כי חזי לאציטרופי היה צריך לציין זאת בתשובה ליחיד .
ג. לא כתבת , ונראה שמנהגך כסדר לטעון שכבר ענית על מה שלא ענית , בו נעשה את זה מקרה מבחן תביא ציטוט היכן ענית ומה באמת תשובתך לעניין זה.
ד. אני שמעתי בע"פ את הנימוקים של שני הרבנים שהזכרתי ושכך פוסקים כל תלמידיו המובהקים מהי טעמא ואיני מפקפק במה ששמעו אוזני , אם אתה חושב שאני משקר אתה יכול לשאול את הרב מרדכי גולדשטיין מה הוא סובר ומה סוברים תלמידי רב משה, הוא חי עמנו היום ויש לפניך את החי .בכל מקרה תביא אתה מקורות הפוכים ובכלל בתחילה כתבת שלא מעניין אותך מה סוברים תלמידיו ואם כן מה השתנה , האם כשהביא מקורות תקבל שכך עמדתו מכוח תלמידיו?
ה. באמריקה בתקופת רב משה וודאי בתקופת הרב אלישיב יש הרבה חברות בבעלות יהודים בלבד וכן של רוב יהודים , [הרי היו כבר בתקופת הרב אלישיב כמה וכמה חברות ישראליות דואליות וכאלו שרק הונפקו בארה"ב שלא לדבר על חברות אמריקניות רבות של יהודים ]גם רב משה ןגם הרב אלישיב לא מזכירים את נושא הגויים כנימוק , אלא במפורש את הנימוק שאין להם חלק בניהול ורק עיקום מיוחד יכול ליחס להם שהתכוונו בגלל גויים ולא טרחו לכתוב זאת ועברו על איסור לפני עיוור לא תשים מכשול שהם כותבים במפורש שזה לא הטעם
ו. רבונו של עולם הרי פתחתי בנימוק למה זה לא יכול להתפרש כדבריך ולכן הסקתי בסוף את הסברא היחידה שלדעתי יכולה להתקיים ונכנסת בדבריהם , ללא תשובה על הנימוק למה אין לומר כדבריך ,הרי לא התחלת להשיב תשובה והקשקוש החוזר שאני מניח בשעה שאני מנמק פשוט נמאס לי או שאתה כלל לא מנסה להבין או שאתה מסלף ביודעין .
ז. ר משה הרב אלישיב וכל הגדולים שהבאתי אינם מקור כתוב ? אגב גם מקור זה הבאתי כבר קודם ואם כך מה פתאום סוף סוף.
ח. אתה פשוט הופך את היוצרות הרי יש מציאות שיש בעלי שליטה בדורינו וממילא זו מציאות ולא אוקימתא ואכן הפוסקים המוקדמים לר משה לא מזכירים זאת כי ברור מדבריהם שבמציאות שהייתה לפניהם היו רק שתי אפשרויות כפי שכותב מפורש אחד מהם בהסבר המחלוקת והן או שכולם חלק מהניהול או שאף אחד ואין מצב שיש אחד שהוא חלק מהניהול ואחרים לא וראה מה שכתבתי בתשובתי הקודמת.
על כלום לא ענית !!!
ה. ראה סעיף ה לעיל בתשובה זו ואל תעקם דברי גדולי עולם.
3. 1. כתבתי שכך עולה מדבריו. וכך אכן עולה מדבריו.
2. התשובה הנ"ל הייתה במצב בו מדובר על יחיד, כמפורש בה. האפשרות לכך שיהיו בשנות התש"י (שנות החמישים למניינם) כו"כ בעלי מניות ירא"ש שתהיה להם ביחד השפעה בחברה בה היו רגילים להשקיע לא יותר מצויה בדווקא מיחיד ירא"ש כזה שיש לו הרבה מה להשקיע.
ג. כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p792658 אות ד.
ד. אם יהיו מקורות בכתב שתלמידיו שמעו ממנו שכך עמדתו (כדברי כתר"ה שליט"א) אז בוודאי שהם נאמנים שכך אכן עמדתו. ואז זו תהיה מחלוקת בין שיטת מרן הגרמ"פ לשיטת הפוסקים הרבים שבעלות על מניות היא שותפות בבעלות בחברה. אני מעדיף לפרש את דבריו (וכפי שתמיד גם הוסבר לי בשיטתו) שהוא מוסיף את מימד ההשפעה כתנאי הכרחי להגדרת הבעלות, וגם שיש הבדל לפי אופי החברה כיהודי או גויי, אבל לא שהוא חולק לגמרי.
ה. מרן הגרמ"פ בהחלט כן הזכיר גויים בחתימת תשובתו: "ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב מסייע לעוברי עברה שהמסחר יעשו גם כשלא יקנה שערס מהם כי לא חסר מי שיקנה שערס והקונה קונה רק לטובת עצמו ולכן אין בזה שום איסור וכמו שנוהגין הרבה בנ"א ואף יראי חטא לקנות. אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו"ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו"ם כדאיתא בש"ע או"ח סימן רמ"ה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין." כך שברור מההקשר שמדובר בחברה של גויים.
ומרן הגרי"ש הרי שלח לתשובה זו והסכים עמו לחלוטין.
ו. הסברתי כמ"פ למה אינני מסכים עם כתר"ה שליט"א (יעויין קישורים בהודעה קודמת מלפני מספר דקות). וצר לי שכתר"ה שליט"א בוחר לכעוס.
ז. מקור כתוב, הכוונה, כמובן, למקור כתוב לסברות המחודשות של כתר"ה שליט"א, שאינן מופיעות במקורות שהביא כתר"ה מהגרמ"פ והגריש"א.
ח. בעל שליטה היה גם בעבר. זה לא חידוש שהתחדש בשנים האחרונות. הפוסקים הרבים שהגדירו בעלות על מניות כשותפות בבעלות בחברה לא חילקו בין בעלי שליטה לבין בעלי מניות מיעוט. והופסקים שהוסיפו את מימד ההשפעה גם לא חילקו כן.
3, 1, למה? ככה ? תביא ראיה מקור חלק מדבריו ממנו עולה כך ,גורינשט מספיק לחזור על שטות ללא שמץ נימוק בכדי לאמתה , נו באמת .
2. שוב הגיון ברזל הרי כל יחיד ירא שמיים הוא בתוך כלל יראי השמיים אז איך מצוי ביחיד יותר מברבים הכוללים אותו לרבינו פתרונים.
3א. בחברת מניות כפי שר משה כותב במפורש בסוף דבריו ,אין התניה שמה שיעבוד בשבת יהיה של הגויים וממילא לא משנה אם יש הרבה גויים שותפים כל עוד יהודי שותף הרי מתנהל מסחר בממונו בשבת , וכלפי עובדים גויים הרי זו שליחות לגוי לחומרא , וכלפי יהודים לפי השיטות שיש שליח לדבר עבירה בשוגג [ורוב היהודים הנ"ל לא היו מזידים ] הרי זה ממש חילול שבת של המשלח כלומר בעל הממון וזה לפני עיוור אם בידו למנוע זאת [ולגבי לפני עיוור לא יעזור גם תנאי ] ,ומתיר כי הוא לא שותף בבעלות וממילא אין כאן ממונו שנסחר בשבת ואין כאן שליחות וכו' .
ב. אבל אם היינו מחשיבים את המצב של בעל מניות אחד כמצב שפוטנציאל האיגוד של בעלי המניות הקטנים והשפעתם במקרה שיתאגדו הופך אותו כבר עכשיו לבעלים הרי היה אסור גם אם בקרבם גויים רבים , כי הרי אין תנאי ואף אם היה זה לא עוזר ללפני עיוור ומה לי שחלק מהמתאגדים הפוטנציאלים גויים ?
ד1. . הברור הוא מרחק שיחת טלפון אחת ממך ואם חפץ אמת אתה תעשה זאת , אני לא עובד אצלך להביא מקורות, ואגב טוב שאתה חוזר בך מכך שזכותך לפרש דבריו נגד מה שתלמידיו שמעו ממנו .
2. כבר הראיתי סופית בסמוך שאין רבים ואין אף אחד עד ימי ר משה ואחריו יש בקושי אחד ולאו מטעמך .
3. אתה לא מתחיל להסביר למה שהשפעה קוסמטית כפי שישנה בחוק החברות היא תהיה המדד או הסמן לבעלות אין בכך שום הגיון והעדפתך לא תגרום לכך שניתן יהיה לומר דבר חסר היגיון, מה גם ש ר משה מדבר מפורש על מינוי שדרת הניהול של החברה כהשפעה המדוברת ומהיכן האומץ לפרשו בניגוד לדברי עצמו.
ה1. הוא הזכיר שאם יש יהודים הייתה ההבא אמינא גם שזה יהיה מסייע, גם אם אינו בעלים ואין שליחות או השפעה על הנהגת החברה כי סוף סוף אם היו בקניית המניות נותנים יותר כסף לחברה לפעול יותר בשבת ויש יהודים היה בזה חשש מסיע ועל כך עונה שלא . אבל לעניין שאר עבירות אין זה משנה כלל אם החברה היא של יהודים או גויים אם לא התנו כפי שכותב מפורש בקטע שהבאת וממילא מהיכן שהבאת תהיה תשובתך . שגם אם היה מדבר על גויים הרי אין כלל נפקא מינא וכשיהודי בעלים הוא אסור ושלא בעלים מותר .
2. ועוד התייחסותך לרב אלישיב היא פשוט בזויו כי הרי בתקופתו היו חברות רבות בבעלות יהודים כולל חברות ישראליות רבות , וכיצד אתה יכול לומר שהתיר בלי לציין ממדובר רק לגבי חברות של גויים ועוד בהסתמכות על תשובה ממנה עולה כאמור שאין הבדל בין גויים ליהודים.
ו. יעוין בתשובתי לעיל שלא רק שהקישורים הללו רלוונטיים רק למי שמדמה את המונח מנייה למנייה למרות שמדובר בעולם אחר לגמרי , הרי לנקודה שאין שום הגיון שזכויות מינוריות של השפעה כמופיע בחוק החברות החדש יהיו ההבדל בין בעלות לאי בעלות אצל ר משה לא ענית מילה אפילו אם היינו מחשיבים את הגזרה השווה מניות מניות כמשהו שיש להתייחס אליו , וגם אם אינך מסכים הרי לכתוב כשאני מנמק ,שהנחתי גם אם אינך מסכים לנימוק , זה סילוף .
ז. זה שאתה לא מבין שזה בדיוק מה שכותב בעל האגרות משה שהחילוק הוא בין בעל השליטה
אותו אחד שהשאיר אצלו את הבלעדיות במינוי נשיא לבין אלו שמנע מהם השפעה על כך, זו בעיה שלך או בעיה שבחרת בה , וממילא הוא הדין הרב האלישיב והוא הדין כל הפוסקים והם רבים לפני ר משה וגם אחריו שתולים את הנידון בזכות ניהול זכות שישנה לבעל השליטה ואינה ביד בעל מניות מהציבור כפי שכותב ר משה מפורש.
ח. כמובן כל היודע לקרוא רואה שר משה חילק במפורש כך , ובשאר הפוסקים חילקו רבים את החילוק העקרוני בין שותף בניהול לבין שאינו שזה אותו הדבר רק במינוח יותר כללי ,
[אגב גם את החייב להודות שבבעל שליטה שמחזיק מעל 50 אחוז אין מנוס מדברי ] וכפי שהבהרתי והוכחתי אלו שסברו שגם אינו שותף בניהול הוא בעלים זה היה שאינו שותף לזמן מוגבל , שמקבל אוטמטית את הקרן חזרה וכן כל שנה את הרווחים ולא שבעל השליטה שולט גם על הניהול ללא מגבלת זמן , גם על אפשרות קבלת הקרן וגם על אפשרות קבלת הרווחים כמצב היום