חלק ה'רמז' לעומת חלק ה'דרוש'

[דרומי]

התורה מתחלקת לפרד"ס - פשט, רמז, דרוש וסוד.

מובן ש'פשט' הוא הרובד הכי ארצי, בחינת עולם העשיה,

ואילו 'סוד' הוא הרובד הכי שמיימי, בחינת עולם האצילות.

אמנם לענין 'רמז' ו'דרוש' יש לדון לכאורה, מי יותר קרוב ל'פשט' ומי יותר קרוב ל'סוד'.

לפום ריהטא נראה שחלק ה'דרוש' דומה יותר ל'פשט' בסגנונו, ואילו חלק ה'רמז' קרוב יותר לעולם ה'סוד'

(ואכן, בספרי סוד יש הדגשה יתירה על רמזים, גימטריות ונוטריקונים וכו').

אמנם מהסדר במלה 'פרדס' נראה לכאורה שהאמת היא הפוכה, שהרמז קרוב יותר לעולם הפשט מאשר לעולם הסוד.

ע"כ מה שנראה לפום ריהטא. אשמח למקורות ותוספת מידע בענין זה.

[צופה_ומביט]

כיוונת לדעת הגר"א, לא יכול לציין מקורות כרגע, שאכן צורת הכתיבה של הסוד בתורה היא ברמזים [לעומת צורת הכתיבה של הדרש בתורה שהיא בקמטי הפשט].
והוא אכן קורא "פדר"ס".

[הפצת המעיינות]

אמנם מהסדר במלה 'פרדס' נראה לכאורה שהאמת היא הפוכה, שהרמז קרוב יותר לעולם הפשט מאשר לעולם הסוד.

הסדר במלה פרדס הוא רמז ואי אפשר להביא ממנו ראיה

[דרומי]

יישר כח! אשמח למקורות מדוייקים.

העירני ח"א שיש מקורות שכתוב בפירוש שרמז שייך ליצירה ודרוש לבריאה, ויש מקורות שכתוב להיפך - שרמז בבריאה ודרוש ביצירה. ולא בדקתי עדיין כיצד בדיוק.

[עזריאל ברגר]

אמנם מהסדר במלה 'פרדס' נראה לכאורה שהאמת היא הפוכה, שהרמז קרוב יותר לעולם הפשט מאשר לעולם הסוד.

הסדר במלה פרדס הוא רמז ואי אפשר להביא ממנו ראיה

אי אפשר להביא ראיה מרמז על תורת הרמז?

[תלמיד חברים]

כמדומה שאין לדייק מסדר הר"ת בתיבת 'פרדס', כי איך הייתם רוצים שיכתב 'פדרס'?
ודאי זהו לשון מליצה כמשל שיש 'פרדס' [-גינה] בשבילי התורה, ויש בה ד' דרכים.


אגב, שמעתי פעם בדרך צחות שהספרדים מרבים בלימוד סוד, וחלקם אפילו קודם שמלאו כרסם בש"ס ופוסקים, וזהו מפני ש'ספרד' נוטריקון 'סוד פשט רמז דרש'. והיינו שמקדימים סוד לפשט.
[ואולי יש בזה מן האמת, כי גם נוסח ספרד בנוי יותר ע"פ קבלה, ולכן הבעש"ט הנהיג להתפלל בו. גם תורת החסידות בנויה ע"פ סוד].

[צופה_ומביט]

לגבי נוסח הספרדים, לא שמעתי שהוא מעיקרא בנוי יותר על פי סוד, וידועים דברי האר"י שיש י"ג שערים לתפילה וכולם עולים וכו'. נוסחאות התפילה היסודיות [אשכנזי ספרדי, א"י בבל וכיו"ב] קדומות מאד מאד, וכולן התייסדו על ידי גדולי גדולים הן בנגלה והן בנסתר. יסוד כולן אנשי כנסת הגדולה שבוודאי כל תיבה ואות כיוונו על פי סוד, כידוע מנפש החיים ועוד.

זכור לי מהחת"ס או אחרים שהטעם לנוסח "ספרד", שהוא נוסח אשכנז עם הוספות מנוסח הספרדים, הוא פשוט כי האר"י התפלל בנוסח הספרדים ועליו כיוון את כוונותיו, וצדיקי החסידות רצו לכוון כוונות האר"י, ובנוסח אשכנז היו חסרות להם הכוונות הללו, לכן שילבו לתוכו תיבות מנוסח הספרדים שיש בהן כוונות.

הבעש"ט עצמו כמדומה התפלל נוסח אשכנז, וכן הרב המגיד. כמדומה רק בזמן הנועם אלימלך התחילו להתפלל נוסח ספרד. אבל אולי אני טועה.
יש סידור האר"י מאשכנז עוד מזמן הבעש"ט [קול יעקב], חיברו מקובל לא חסידי, ושיבחו הבעש"ט ועוד צדיקים וחיבבוהו מאד והתפללו בו, אא"ט הוא נוסח אשכנז.
סידור רבי שבתי מראשקוב עם כוונות האר"י ג"כ כמדומני נוסח אשכנז, ואולי כבר התחיל לשלב בו מנוסח הספרדים.
יבואו היודעים וישלימו, ומן הסתם כבר נכב"ב רבות בפורום.

[אשר ברא]

אולי הם שני רובדים מקבילים זה לזה, דהיינו דרוש הוא הפשט האמיתי על פי מידות ונתיבות שקיבלו שהתורה נדרשת בהן, וכן סוד הוא הרמז האמיתי על פי מידות מסויימות שקיבלו חז"ל.