פורום אוצר החכמה

יואל שילה כתב:

גלרשטיין כתב:הגג יורד כ״טפח״ מכל צד מלמעלה...

מה בכך? גוד אחית?
מסתמא לגג עראי ורועד כזה אין בכלל דיני תקרה.
וכ"ש כשאין לו כלל מחיצות.
וגם אם היו לו מחיצות הרי רק יכול היה להפריע - בכך שגורם לעוד יותר הפרדה בין קבוצות המתפללים השונות [אם נאמר שנאמר על פי תקרה - שיש מחיצה לחומרא]
וכ"ש לגבי ירידה מהגג - שיש שטענו שהיא נחשבת כמחיצה - שבכחה לסתור את שם תקרה מהתקרה, וממילא כבר לא יהיה לה דין פי תקרה [לענ"ד דבריהם דחויים, שהרי מתבססים על הרשב"א דמיירי במחיצה ולא בפי תקרה, שכתב שלגבי מחיצה לא אומרים פי מחיצה יורד וסותם כי אין פה למחיצה, והם למדו משם שתקרה שבקצה שלה יש ירידה - הרי היא כמחיצה שסותרת את פה התקרה, ולענ"ד אין בדבריהם ממש].
ונמצא שאין בו שום נפ"מ, פרט לצל והגנה מסויימת מגשם.

מה עם צורת הפתח שיש לה מכל ארבעת פינותיה?<

כזית כתב:

כמעיין המתגבר כתב:האמת שהתפלאתי על הגאון ר' אשר וויס בזה, כי אין כל יסוד לומר כך בדברי מרן הבית יוסף.

ר' אשר וייס התייחס לדברי השו"ע כמות שהם ובלשונו אפשר לפרש כדברי המג"א, וכנראה ס"ל כהתומים שהעיקר כלשונו של השו"ע אפי' במקום שלא התכוין לזה.
אמנם בבית יוסף מבואר שכוונתו מדין חלונות כלפנים ולא מטעם רואין אלו את אלו, וכן מוכח מזה שהשמיט את דברי הרשב"א בזה בב"י ובשו"ע, ומסתימת דבריו בדין העומד מן האגף ולחוץ ובדין חצר קטנה הפתוחה לגדולה ובדין העומד בעזרה, וכ"כ המאמ"ר וזרע אמת וחקרי לב ועוד כמה אחרונים, כמבואר בהרחבה בתשובתו של הרב שרגא שהבאתי לעיל.

עי' מש"כ במנחת אשר - קורונה תניינא ס' כז:
download/file.php?id=88724

גלרשטיין כתב:מה עם צורת הפתח שיש לה מכל ארבעת פינותיה?

בדרך כלל אין לה, כמבואר בארוכה בספרים העוסקים בהלכות צוה"פ.

גלרשטיין כתב:מה עם צורת הפתח שיש לה מכל ארבעת פינותיה?<

בתמונה שצורפה אין שום צורת הפתח
בשביל צורת הפתח צריכים עמודים המגיעים לקרקע
וגם זאת מחלוקת ראשונים אליבא דשתי גירסאות בירושלמי האם להחשיב את התקרה כקנה עליון של צורת הפתח, אך מ"מ זה לא נוגע לכאן שכלל אין עמודים.
ומ"מ לא הבנתי מה הנידון - לצרף את המתפללים זה בודאי לא מצרף
ולהוציא את הס"ת לשם בודאי מותר שהרי הוא מעל י' טפחים מהקרקע, דהיינו מקום פטור.

יוסף משה כתב:

כזית כתב:

כמעיין המתגבר כתב:האמת שהתפלאתי על הגאון ר' אשר וויס בזה, כי אין כל יסוד לומר כך בדברי מרן הבית יוסף.

ר' אשר וייס התייחס לדברי השו"ע כמות שהם ובלשונו אפשר לפרש כדברי המג"א, וכנראה ס"ל כהתומים שהעיקר כלשונו של השו"ע אפי' במקום שלא התכוין לזה.
אמנם בבית יוסף מבואר שכוונתו מדין חלונות כלפנים ולא מטעם רואין אלו את אלו, וכן מוכח מזה שהשמיט את דברי הרשב"א בזה בב"י ובשו"ע, ומסתימת דבריו בדין העומד מן האגף ולחוץ ובדין חצר קטנה הפתוחה לגדולה ובדין העומד בעזרה, וכ"כ המאמ"ר וזרע אמת וחקרי לב ועוד כמה אחרונים, כמבואר בהרחבה בתשובתו של הרב שרגא שהבאתי לעיל.

עי' מש"כ במנחת אשר - קורונה תניינא ס' כז:
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=88724

יישר כח.
ונוכחתי לראות שם שאכן הזכיר את דברי התומים.
אך במחילת כת"ר דבריו בביאור הבית יוסף אינם מתקבלים על הדעת, שהרי לשונו של הב"י ברור דאע"פ שלכאו' היה מקום לומר דלענין חלונות כלפנים צריך שיכניס ראשו ורובו, מדברי הגאון שהביא מהר"י אבוהב מוכח שא"צ ראשו ורובו אלא בראשו לבד סגי. ומ"מ הכל מדין חלונות כלפנים, ואף את דברי רב האי שהביא הארחות חיים יש לפרש כן.
והמג"א שפירש את השו"ע מדין רואין ס"ל דחלונות כגגין ועליות ואינם כלפנים, אך כיון שבב"י מבואר דס"ל כרבינו ירוחם דחלונות כלפנים ופירש כן בדברי הגאון, פשיטא שזו דעתו גם בשו"ע, וא"צ לדוחק הגדול לפרש את כל הסימן כשאין רואין אלו את אלו, דבר שכמעט לא ניתן להאמר. וכדברי החיי אדם מבואר בכמה וכמה אחרונים כמבואר בתשובה שהזכרתי לעיל, ופלא על הגר"א וייס שנכנס לדוחקים גדולים כל כך.

חיים שאול כתב:

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:שיעור הגרש''צ רוזנבלט

בתוספת הערות

בל"נ אעלה תגובה על ההערות באם אשיג אותם, מה שאפשר לומר כבר עכשיו זה שחלק מהדברים הם קושיות על המ"ב ולא על הגרש"צ

הנה

ניתן לשמוע 2 שיעורים מהגרי"מ פלד שליט"א רב ביהח"ס 'פני מנחם' בחיפה בענין הנידון באשכול - צירוף למנין דרך מרפסות.
בקו 'בם חייתני' - שיחות קודש מרבוה"ק מגור ושיעורים ודרשות מרבני קהילת 'פני מנחם'.

במס' - 037680292
השיעור הראשון בשלוחה 7 - 2 - 2
והשיעור השני בשלוחה 4 - 1 - 2

חיים שאול כתב:

חיים שאול כתב:

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:שיעור הגרש''צ רוזנבלט

בתוספת הערות

בל"נ אעלה תגובה על ההערות באם אשיג אותם, מה שאפשר לומר כבר עכשיו זה שחלק מהדברים הם קושיות על המ"ב ולא על הגרש"צ

הנה

תשובות על הערות.docx

האם רש"צ בעצמו כתב את התשובות ?

מצורף מאמר מאת הרב בוקוולד

גם זו לטובה כתב:

חיים שאול כתב:

חיים שאול כתב:

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:שיעור הגרש''צ רוזנבלט

בתוספת הערות

בל"נ אעלה תגובה על ההערות באם אשיג אותם, מה שאפשר לומר כבר עכשיו זה שחלק מהדברים הם קושיות על המ"ב ולא על הגרש"צ

הנה

תשובות על הערות.docx

האם רש"צ בעצמו כתב את התשובות ?

לא

הגר"א בוקוולד כתב

ואני הצעתי לכהן שלא יטול ידיו וממילא אינו מתחייב בברכת כהנים בקריאת כהנים, ועדיף להתרחק לא לשמוע קריאת כהנים.

מה מקור להוראה זו שללא נט"י אינו מתחייב, אדרבה מפורש בשו"ע [קכח ד] שצריך לצאת.
ובפרט שיש את דעת הרמב"ם שכל שלא הסיח דעתו סגי בנטילת שחרית, שכתבו האחרונים שבדלא אפשר סמכינן עליה [במ"ב ס"ק כ].

עוד כתב

וגם לברך ברכת כהנים ללא ברכה לכאו' גם כן אסור, כמבואר במשנה 'ערום לא יתרום' [שאם מחויב ברכה, אסור לעשות מצוה ללא ברכתה]

אני כך נהגתי, והיה פשוט לי שכיון שכל יום הוא חיוב בפני עצמו ואת החיוב של יום זה לא אוכל לקיים בברכה, בכה"ג לא אמרינן ערום לא יתרום.

שומע ומשמיע כתב:הגר"א בוקוולד כתב

ואני הצעתי לכהן שלא יטול ידיו וממילא אינו מתחייב בברכת כהנים בקריאת כהנים, ועדיף להתרחק לא לשמוע קריאת כהנים.

מה מקור להוראה זו שללא נט"י אינו מתחייב, אדרבה מפורש בשו"ע [קכח ד] שצריך לצאת.
ובפרט שיש את דעת הרמב"ם שכל שלא הסיח דעתו סגי בנטילת שחרית, שכתבו האחרונים שבדלא אפשר סמכינן עליה [במ"ב ס"ק כ].

עוד כתב

וגם לברך ברכת כהנים ללא ברכה לכאו' גם כן אסור, כמבואר במשנה 'ערום לא יתרום' [שאם מחויב ברכה, אסור לעשות מצוה ללא ברכתה]

אני כך נהגתי, והיה פשוט לי שכיון שכל יום הוא חיוב בפני עצמו ואת החיוב של יום זה לא אוכל לקיים בברכה, בכה"ג לא אמרינן ערום לא יתרום.

לגבי ברכת כהנים, גם אם עושים ללא ברכה, זה הפסק לשליח ציבור. ואם תאמר שאחר יקריא לכהנים, בינתיים השליח ציבור שותק שלא כדין והוא בשיעור שיכול לגמור את התפילה וצריך לחזור לראש.

יל"ד טובא, ראשית מ"מ הש"צ צריך לומר את נוסח הברכה [ברכנו בברכה וכו'], ובפרט שלכאורה אם עושים כן מחמת שסומכים בשעה"ד על הדעות שמצטרפים אז הוא מענין התפילה ואז בדיעבד אינו הפסק.

כמעיין המתגבר כתב:לגבי ברכת כהנים, גם אם עושים ללא ברכה, זה הפסק לשליח ציבור. ואם תאמר שאחר יקריא לכהנים, בינתיים השליח ציבור שותק שלא כדין והוא בשיעור שיכול לגמור את התפילה וצריך לחזור לראש.

שיעור שיכול לגמור את כולה - הוא לגמור מתחילתה ועד סופה, ומסתמא לא מגיעים לזה בברכת כהנים.

עזריאל ברגר כתב:

כמעיין המתגבר כתב:לגבי ברכת כהנים, גם אם עושים ללא ברכה, זה הפסק לשליח ציבור. ואם תאמר שאחר יקריא לכהנים, בינתיים השליח ציבור שותק שלא כדין והוא בשיעור שיכול לגמור את התפילה וצריך לחזור לראש.

שיעור שיכול לגמור את כולה - הוא לגמור מתחילתה ועד סופה, ומסתמא לא מגיעים לזה בברכת כהנים.

אתה צודק.

מאת הג"ר אברהם משה אבידן שליט"א [מחבר הספרים אהבת צדקה אמרות מלך ועוד]

עוד יש להוסיף שלענ"ד אם מחלקים את בית הכנסת במחיצה עראית, שאינה מגיעה לתקרה - בפשטות אין זה נחשב לחלוקה לשני מקומות, וממילא ניתן להסתמך על צירוף של הנמצאים כאן וכאן; מצאנו דוגמא לזה בהלכות עירובין, שאנשים האוכלים בשני מקומות צריכים עירוב חצרות כדי לטלטל מזה לזה, ואם לא עשו - הם אוסרים זה על זה, אך אם המחיצה שביניהם איננה מגיעה לתקרה הרי שמחיצה זו לא נחשבת כמפרידה, כדאיתא בעירובין (ע"ב.) 'חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד... ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן, ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה, אמר רב נחמן מחלוקת במסיפס אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה... מחלוקת במחיצות המגיעות לתקרה אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן', וכתבו תוס' (עירובין ע"ט. ד"ה שמע מינה) שרק מחיצות עראי שאין מגיעות לתקרה - אינן מחיצות, וכתב החזו"א (צ"ג ח') שמחיצה קבועה של נסרים ואבנים נחשבת מחיצה אף שאינה מגיעה לתקרה (כדעת תוס' ודיוק שעה"צ שע"ב ק"ה, ודלא כאו"ז ומ"ב ש"ע כ"ז).

כעת מצוי בבתהכ"נ מחיצות שקופות כדי לחלק ל'קפסולות'
מחד גיסא אינם מגיעות לתקרה וכנ"ל, וגם בדר"כ הוו מחיצה תלויה (אבל אין בקיעת גדיים)
מאידך יל"ד האם הקולא של 'רואים' מתאימה גם בראייה דרך מחיצה שקופה או רק דרך אויר.

עושה חדשות כתב:...מאידך יל"ד האם הקולא של 'רואים' מתאימה גם בראייה דרך מחיצה שקופה או רק דרך אויר.

עי' תשו' לב חיים ח"ג סי' ט"ו

גל של אגוזים כתב:

עושה חדשות כתב:...מאידך יל"ד האם הקולא של 'רואים' מתאימה גם בראייה דרך מחיצה שקופה או רק דרך אויר.

עי' תשו' לב חיים ח"ג סי' ט"ו

ראיה יפה, אך אתה נכנס כאן למחלוקת שכבר נידונה אם בתפלה צריך רואים אלו את אלו או שצריך שיהיו עשרה במקום אחד בדווקא.

מהספר מראה כהן, מתורתו ומאורחותיו של רב צבי כהן עמ' 317 ובשורה הראשונה חסר: עוד בשנות בחרותו הוא סיפר כי פעם ליוה בנמל...