Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' אוגוסט 30, 2022 8:20 pm
דרומי כתב:שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט
מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
דרומי כתב:שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט
עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...
סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.
יעקל כתב:ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.
האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?
סגי נהור כתב:בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?
כן.
עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.
חלא בר חמרא כתב:יעקל כתב:ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.
האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?
מפורסמים דברי היערות דבש בתחילת הספר, שמפרש שזוהי שאלת הגמ' ברכות י"ז נשים במאי זכיין, והתירוץ ע"י הסיוע לבעלה ולבנים ללמוד.סגי נהור כתב:בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...
תיזהר, אתה עלול לפתוח כאן 'מלחמת ציטוטים' מכל רחבי התורה בענין אם יש חכמה לנשים...
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?
כן.
עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.
עוד אחד בלבד?
נוריאל עזרא כתב:איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?
כן.
עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.
עוד אחד בלבד?
במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.יעקל כתב: [א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.
יעקל כתב:עדיין לא זכיתי להבין...
סגי נהור כתב: . . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).
שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].יעקל כתב:תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...
לבי במערב כתב:א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.יעקל כתב: [א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.
ב. ר"פ תזריע, אאל"ט.יעקל כתב:עדיין לא זכיתי להבין...סגי נהור כתב: . . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].יעקל כתב:תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...
לבי במערב כתב:רק זאת מצא כת"ר כראוי לתגובה?
[לישנא אחרינא, לא באתי אלא כמזכיר על מה שלא התייחס אליו לעיל, וב'שכר' זה - לא התייחס כלל לשאר דברי (שמעטי־שלי יצאו, בניגוד לקטע זה)...].
לגופו של ענין, נראה לומר שלא שכלה הוא השונה, אלא מטרת בריאתו (וכמרומז בחצע"ג שם). ודו"ק.
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!
אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...
סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.
תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...
יעקל כתב:אני רוצה להיכנס ב"למה" של הדבר וכת"ר רוצה לישאר ב"מה". בגלל זה הוויכוח חוזר חלילה.
איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?
לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.
עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.
חלא בר חמרא כתב:נוריאל עזרא כתב:איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?
כן.
עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.
עוד אחד בלבד?
במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
ועיין גם במבוא של שו"ע מהדו' פרידמאן
איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?
לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.
כן פסק לי הגר"ד טהרני וע"ע שו"ת דברי דוד (טהרני) ח"ד או"ח סימן יא.
היכן חזר בו הגרע"י זצ"ל?
איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.
בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.
כדכד כתב:איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.
בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.
אין הבדל בין שכיר יום או לילה או שעות לקבלן?
עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?
עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?
איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?
דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.
עובדיה חן כתב:איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?
דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.
במחילה מי זה הרב טהרני?
נוריאל עזרא כתב:איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?
הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.
איתן נוי כתב:אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?
כמדומני שספרי הלכות גיטין מלאים בשאלות כאלו...
איתן נוי כתב:נוריאל עזרא כתב:איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?
הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.
אשמח למקור שכתב שהוא הר' ישעיה
"......איך תאמר שהמחבר אשר לפניך שמו הרב ר' ישעיה....."
כדכד כתב:במפתה אין דין לו תהיה לאשה אלא "מהור ימהרנה לו לאשה" רק אם אביה רוצה בכך ואם אינו רוצה אז צריך לשלם ולא כמו באונס ששם חייב גם לשלם קנס וגם להשאירה לו לאשה.
מקורות: פסוקים בפרשת משפטים.
בענין השאלה על הקידושין - לא הבנתי את השאלה. התורה אמרה שבאופן כזה לא תהיה לאשה. מי אמר שצריך קידושין? קידושין זה כשזה מבחירה?