◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[איתן נוי]

א. למעשה הוכיח אותו בצורה מכובדת למרות שניסה להתעקש. את ה 1000 ש"ח חילק לשני עובדים אחרים. אך דאג לו ל 1200 ש"ח ודאג לומר לו שזה לא מהכסף של הגב'.
ב. מה המקור להנ"ל?

[עזריאל ברגר]

המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.

[איתן נוי]

המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.

אשמח ואודה לך אם תוכל לסייע ולהמציא לי את המקורות לכאן. תבורך.

[עזריאל ברגר]

המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.

אשמח ואודה לך אם תוכל לסייע ולהמציא לי את המקורות לכאן. תבורך.

מצו"ב דברי אדה"ז בסי' תרח סעיף ה' עם כל המקורות כפי שמפורסמים באתר https://chabadlibrary.org/books/adhaz/s ... /608/5.htm
(כמובן שניתן למצוא את זה גם באוצר החכמה, ובכל אוצר-ספרים של ישיבה או בית כנסת שמכבדים את עצמם...)

[איתן נוי]

המקור הראשון בו למדתי את זה - הוא בשו"ע הרב בהלכות ערב יום כיפור לגבי נשים שאינן מוסיפות מחול על הקודש, ועיי"ש במהדורות החדשות ותמצא את מקורותיו.

אשמח ואודה לך אם תוכל לסייע ולהמציא לי את המקורות לכאן. תבורך.

מצו"ב דברי אדה"ז בסי' תרח סעיף ה' עם כל המקורות כפי שמפורסמים באתר https://chabadlibrary.org/books/adhaz/s ... /608/5.htm
(כמובן שניתן למצוא את זה גם באוצר החכמה, ובכל אוצר-ספרים של ישיבה או בית כנסת שמכבדים את עצמם...)

יפה מאוד חזק וברוך.
א"כ לפי מ"ש בהערה מב', במקרה הנ"ל אף לא יוכיח אותו, מאחר ואינו גס בו אלא הוא המעסיק שלו.
למרות שדאג להוכיחו בדרך ארץ.
יוצא א"כ מח' ראשונים:
אגב, לרבינו יונה לא בכ"א חייב להוכיחו גם בדאורייתא וכדלהלן:
רבינו יונה-שערי תשובה (שער ג קצו החלק השביעי): הרואה את אנשי מקומו עם קשה עורף, ואומר בלבו: אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נכוחות ופי אמלא תוכחות? על כן יחשוך פיו, והנה עונו ישא, כי לא נסה להוכיח ולהזהיר, אולי אם רוחם העיר יעורו משנת אולתם, ולא תלין אתם משוגתם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת נה, א): בענין מה שכתוב (יחזקאל ט, ד): "והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים וגו'", אמרה מדת הדין: אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה היה להם למחות ולא מיחו! אמר הקדוש ברוך הוא: גלוי וידוע לפני שאם היו מוחים לא היו מקבלים מהם: אמרה מדת הדין: רבונו של עולם! אם לפניך גלוי - הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו! וצוה השם יתברך אחרי כן (שם פסוק ו): "וממקדשי תחלו", והם הצדיקים המקודשים, כי נענשו על דבר שלא מיחו, ונאמר (ויקרא יט, יז): "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ואם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר, כי החוטא שונא מוסר ולא ישמע לקול מוריו, ולמלמדיו לא יטה אזנו, על זה נאמר (משלי ט, ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך". ואמרו (יבמות סה, ב): כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ואמרו (ביצה ל, א): מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

[יעקל]

הרה"ר הורה להמשיך את הזיהוי גם בשבת ...

מעניין אותי לדעת מקורות הפסק הזה ...

[דרומי]

האם בעקבות המצב יש הגבלות כלשהן בעניני עונה / ל"ט?

[מעיין התורני]

האם מותר לעוברי אורח להיכנס לבנק או בית הכנסת וכה"ג להשתמש בשירותים ללא רשות/תשלום כשאינו משתמש בשירותי בית העסק?

לגבי בית הכנסת- ראוי לחלק את השאלה הזו ל2 חלקים.
1. מדין גזל- ובזה השאלה מקבילה לבנק וכדומה
2. מדין קדושת בית הכנסת.

על החלק של גזל איני מ"ד לענות שלא למדתי העניין לעומק.
אבל מדין קדושת בית הכנסת מבואר בשו"ע שמי שנכנס לצורך אישי שלו ולא לצורך לימוד או תפילה לבית הכנסת, חובה עליו לומר דבר הלכה או משנה או שמועה או לשבת במקום, שהוא מצווה ("אשרי יושבי ביתך"), לכל מדין קדושת בית הכנסת יעשה כנ"ל ואין שום בעיה בדבר

[כדכד]

כ' הרמ"א בסי' ר"מ סעיף יב על ההלכה שכתב בשו"ע שאסור בשני רעבון: "וה"ה בשאר צרות שהם כרעבון"ובמשנ"ב שם ס"ק מז מח להתיר בל"ט ולמי שלא קיים פו"ר.

[עזריאל ברגר]

הרה"ר הורה להמשיך את הזיהוי גם בשבת ...

מעניין אותי לדעת מקורות הפסק הזה ...

הוא כתב שזה למנוע את החיפוש המיותר אחרי הנעדרים.
אבל נלפענ"ד לומר שעיקר הסיבה היא מצד שמלחמה הותרה בשבת, וכדדרשינן "עד רדתה - אפילו בשבת", ולא בא ללמדנו להתיר בפיקוח-נפש, כי את זה אנו יודעים ממקורות אחרים, אלא בא ללמדנו שבמלחמה לא עושים חשבונות של שבת (כך שמעתי, כמדומני בשם הרב גורן), והזיהוי הזה הוא חלק מצרכי המלחמה לכאורה.

[יעקל]

איך מר יבין שזיהוי הקרבנות חלק מצרכי המלחמה ?
מה הסברא בזה ?

[עזריאל ברגר]

האם בעקבות המצב יש הגבלות כלשהן בעניני עונה / ל"ט?

כ' הרמ"א בסי' ר"מ סעיף יב על ההלכה שכתב בשו"ע שאסור בשני רעבון: "וה"ה בשאר צרות שהם כרעבון"ובמשנ"ב שם ס"ק מז מח להתיר בל"ט ולמי שלא קיים פו"ר.

האריך בזה (להיתר) מו"ר הרב יהודה לייב נחמנסון בספרו "שיקדש עצמו" פרק נ סעיף ו והערה 6 - https://tablet.otzar.org/#/b/601451/p/5 ... 7049272558 (סיום הדברים - בעמוד שאחריו).

[מעיין התורני]

איך מר יבין שזיהוי הקרבנות חלק מצרכי המלחמה ?
מה הסברא בזה ?

מצטט:
פיקוח נפש
הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו פסק לעוסקים במלאכת זיהוי החללים: "המשיכו בעבודת הקודש גם בשבת". הסיבה - כל חלל שמזוהה, יורד ממצבת הנעדרים ומקלה על פעילות צה"ל בזיהוי החטופים והנעדרים.

[עזריאל ברגר]

ועל זה אמרתי, שאפילו אם אין כאן פיקוח נפש - כל שהוא מהדברים החשובים מאוד במלחמה (ועכ"פ בלוחמה הפסיכולוגית וכו') נראה שיש מקום להתירו בשבת.

[מעיין התורני]

עצם היסוד שכתבת הוא וודאי נכון.
אבל קשה להכניס את זיהוי הגופות בתוך "מלמחה" לענ"ד, למרות שאני לא שולל לגמרי.
עכ"פ מצרף ציטוט של הרב לאו שהובא בכמה מקומות הוא מדגיש שהדבר עצמו הוא בגדר פיקוח נפש
והדבר מאוד הגיוני אם חושבים על זה ש"מצבת הנעדרים" משפיעה על תהליך קבלת החלטות של הצבא, וגם על פעילות צבאית של חיילים בגבולות או בתוך עזה אם יכנסו.
והנה דבריו:
""אני מתרגש ומתפעם מהמסירות הגדולה של כל הצוותים, אני מעריך שלא תסיימו לפני שבת, אבל זה חשוב ונדרש וזה פיקוח נפש כי אם מתברר שמישו כאן הוא יורד ממצבת הנעדרים.

"במצב מלחמה זהו פיקוח נפש. אתם ממשיכים לעבוד גם בשבת קודש ויעשו כל מאמץ להמשיך את מלאכת הקודש כביום חול ובעזרת ה׳ נזכה לשבת נחמה"

[כדכד]

לפי איך שזה נשמע זה דומה לפיקוח הגל על אדם שאין ידוע אם חי או מת שיש להמשיך לפקח עליו עד שיתברר אם הוא חי או לא.
בנ"ד אדם שמתברר שאינו חי מוריד את הצורך לחפש אם הוא חי וזה בכלל פקוח נפש

[יעקל]

לפי דברי מר, מבואר שאפשר לעשות מלאכות עד הזיהוי ועד בכלל.
אני נשאל, האם מותר אחרי הזיהוי למשל לסמן את הגופה ? למשל האם מותר לכתוב או לרשום את שם המת או כבר לא ... ?

[מעיין התורני]

לפי מה שפסק הרב הראשי מותר ואף מצווה לסמן ולכתוב ולהזין במחשב מי הוא כל גופה כי זה עניין "פיקוח נפש" (כדבריו שהבאתי) שהצבא ידע את זה

[בברכה המשולשת]

לפי איך שזה נשמע זה דומה לפיקוח הגל על אדם שאין ידוע אם חי או מת שיש להמשיך לפקח עליו עד שיתברר אם הוא חי או לא.
בנ"ד אדם שמתברר שאינו חי מוריד את הצורך לחפש אם הוא חי וזה בכלל פקוח נפש

לפי דברי מר, מבואר שאפשר לעשות מלאכות עד הזיהוי ועד בכלל.
אני נשאל, האם מותר אחרי הזיהוי למשל לסמן את הגופה ? למשל האם מותר לכתוב או לרשום את שם המת או כבר לא ... ?

מצ"ב

[עזריאל ברגר]

לפי מה שפסק הרב הראשי מותר ואף מצווה לסמן ולכתוב ולהזין במחשב מי הוא כל גופה כי זה עניין "פיקוח נפש" (כדבריו שהבאתי) שהצבא ידע את זה

אגב, הזכרת את הענין של "להזין במחשב" - שלפי רוב הדעות אין בזה שום חשש דאורייתא, ובוודאי שיש לעשותו במצב כזה.
ואם נצרכת מלאכה דאורייתא (כגון כתיבה בעט, או צביעה וכיו"ב) - צריכים לשקול את נחיצותה ולפעול בהתאם.
מסתבר שהצוותים הממונים על זיהוי החללים - מורגלים בהלכות פיקוח נפש ודחיית שבת וכו', ואין צורך שהרב הראשי ידריך אותם "ברחל בתך הקטנה" (בפרט כאשר מסתבר שהם מכירים את פרטי הדינים האלו למעשה אפילו יותר ממנו, כי הם עושים זאת מדי פעם כשיש צורך דחוף, והוא - אינני יודע אם הזדמן לו פעם לעסוק בזה בפועל).
(עד כמה שידוע לי - מי שמנהל את זיהוי החללים מבחינה הלכתית הוא הרב יעקב רוז'ה, שייתכן שאפשר לומר עליו שהוא "גדול הדור" לגבי עניני ח"ק וזיהוי וכו').

ועכ"פ אם נקבל את החידוש שהבאתי דלעיל ש"עד רדתה" אומר ששבת הותרה לגבי מלחמה ולא רק דחויה כמו לגבי פיקוח נפש - בוודאי שיש מקום להקל שלא לעשות חשבונות מיותרים, אלא "כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת" (ביטוי שחז"ל אמרו על אחד הדברים שאכן הותרו בשבת).

[עזריאל ברגר]

אגב, שמעתי שלפני כ80 שנה, כשהיה מקרה שיהודי היה צריך לעסוק בזיוף מסמכים כדי לעזור ליהודים רבים לברוח מרוסיה הקומוניסטית (שהיה בזה פיקוח נפש גשמי ורוחני כאחד, כידוע), הורו לו לעסוק בזה אף בשבת, כדי שיספיקו לברוח יותר יהודים.
וכדי לחזק אותו במעשיו שלא יתרשל במלאכתו (והרי מלאכת זיוף מסמכים היא מלאכה עדינה ביותר וכו'!) - אחד הרבנים (כמדומני רז"ש דווארקין) ישב לידו במהלך עבודתו בשבת וחידד לו את העפרונות!

ודברים אלו הם "כפי ראות עיני המורה", שכל דבר שיש בו חשש פיקוח נפש אם לא יעשוהו - חייבים לעשותו אף בשבת, והשואל ה"ז שופך דמים והנשאל ה"ז מגונה וכו', ולכן חובתו של הרב לפרסם ברבים שלא יתרשלו ח"ו מכל פעולה שיש בה משום הצלת נפשות.

[מעיין התורני]

לפי מה שפסק הרב הראשי מותר ואף מצווה לסמן ולכתוב ולהזין במחשב מי הוא כל גופה כי זה עניין "פיקוח נפש" (כדבריו שהבאתי) שהצבא ידע את זה

אגב, הזכרת את הענין של "להזין במחשב" - שלפי רוב הדעות אין בזה שום חשש דאורייתא, ובוודאי שיש לעשותו במצב כזה.
ואם נצרכת מלאכה דאורייתא (כגון כתיבה בעט, או צביעה וכיו"ב) - צריכים לשקול את נחיצותה ולפעול בהתאם.
מסתבר שהצוותים הממונים על זיהוי החללים - מורגלים בהלכות פיקוח נפש ודחיית שבת וכו', ואין צורך שהרב הראשי ידריך אותם "ברחל בתך הקטנה" (בפרט כאשר מסתבר שהם מכירים את פרטי הדינים האלו למעשה אפילו יותר ממנו, כי הם עושים זאת מדי פעם כשיש צורך דחוף, והוא - אינני יודע אם הזדמן לו פעם לעסוק בזה בפועל).
(עד כמה שידוע לי - מי שמנהל את זיהוי החללים מבחינה הלכתית הוא הרב יעקב רוז'ה, שייתכן שאפשר לומר עליו שהוא "גדול הדור" לגבי עניני ח"ק וזיהוי וכו').

ועכ"פ אם נקבל את החידוש שהבאתי דלעיל ש"עד רדתה" אומר ששבת הותרה לגבי מלחמה ולא רק דחויה כמו לגבי פיקוח נפש - בוודאי שיש מקום להקל שלא לעשות חשבונות מיותרים, אלא "כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת" (ביטוי שחז"ל אמרו על אחד הדברים שאכן הותרו בשבת).

אמת, דייקת מאוד בדברייך.
אם כי אני לומד ממש עכשו את הלכות רפואה בשבת, ועל אף שהבית יוסף מביא את הנושא של שבת "הותרה" או "דחויה" אצל פיקוח נפש.
בדעת המחבר עצמו יש סתירות בדבר, וממש אכ"מ להאריך בזה.
וכל כיוון שנוקטים יש בו קשיים מסוימים.
מה שהזכרתי "הזנה במחשב" לא היה לריבותא, אלא כשיגרא דלישנא שבאה לבטא "פעילות סטנדרטית"
שדרך אגב לעניין פיקוח נפש מדייק המשנ"ב בדברי השו"ע שעושים אצל פיקוח נפש כל פעולות רגילות שעושים ביום חול- אפילו פעולות שההימנעות מהם לא תסכן אף אדם (בלעז- שאפשר לוותר עליהן ואף אחד לא ימות)

בברכת "וריבה ריבנו"

[יעקל]

לפי איך שזה נשמע זה דומה לפיקוח הגל על אדם שאין ידוע אם חי או מת שיש להמשיך לפקח עליו עד שיתברר אם הוא חי או לא.
בנ"ד אדם שמתברר שאינו חי מוריד את הצורך לחפש אם הוא חי וזה בכלל פקוח נפש

זה לא בטוח. זיהוי גופה, הכוונה - מי המת הזה הוודאי ? מדובר במת מוודא

או שמא כוונת מר שזיהוי הגופה של ראובן מגלה על כך שמצב שמעון עדיין אינו ברור לחלוטין וכך שצריך להמשיך לפקח עליו

[עזריאל ברגר]

נקוט לישנא בתרא.
ובפרט שייתכן שהגופה שלפנינו היא לא ראובן ולא שמעון אלא גופת מחבל או סתם עובד-זר וכדו'.

[יעקל]

אבל עוד פעם, זה עדיין הסוגיא של פיקוח נפש - של הצלת חיים של אנשים שגורלם לא ידוע לנו. עדיין לא היבנתי איך אתה כולל את הזיהוי בצרכי מלחמה. לכאור', צרכי המלחמה - כדורים, דלק, אוכל, נשק, רכבים, אמצעי תנועה, תיקונים טכניים ומכניים, תרגילי ירי וכו'

[עזריאל ברגר]

אבל עוד פעם, זה עדיין הסוגיא של פיקוח נפש - של הצלת חיים של אנשים שגורלם לא ידוע לנו. עדיין לא היבנתי איך אתה כולל את הזיהוי בצרכי מלחמה. לכאור', צרכי המלחמה - כדורים, דלק, אוכל, נשק, רכבים, אמצעי תנועה, תיקונים טכניים ומכניים, תרגילי ירי וכו'

יש לכוחות הביטחון רשימת נעדרים (אגב, היא כנראה גדולה מאוד רח"ל), והם עושים ככל יכלתם לחפש אותם (יש אנשים שנמצאו חיים בריאים (בגופם עכ"פ) ושלמים בתוך שטחי מדינת ישראל אחרי כמה ימים).
הידיעה שפלוני אינו בין-החיים - מאפשרת להסיר אותו מרשימת הנעדרים, ולחדול מהחיפושים אחריו.
נ.ב. צריך לזכור שהחיפושים עצמם גורמים גם לסכנת חיים פעמים רבות.

[עזריאל ברגר]

קהילות קדושות רבות נוהגות בימים אלו לומר אבינו מלכנו.
היום אומרים הלל.
מה משניהם קודם?

[עושה חדשות]

ועוד שאלה לימים אלו
כאשר מדלגים על למנצח וכו' ביום צרה בגלל ראש חודש, האם אפשר לומר מזמור זה עם שאר פרקי התהילים הנאמרים בציבור אחרי התפילה?

[עזריאל ברגר]

ועוד שאלה לימים אלו
כאשר מדלגים על למנצח וכו' ביום צרה בגלל ראש חודש, האם אפשר לומר מזמור זה עם שאר פרקי התהילים הנאמרים בציבור אחרי התפילה?

כך הוא מנהג חב"ד תמיד, שבכל יום שאין אומרים תחנון - מוסיפים יענך אחרי התפילה.

[עובדיה חן]

יהודי שבה לעשות עבירה רח"ל ובא גוי והרגו האם נחשב שמת על קידוש השם?

[עזריאל ברגר]

יהודי שבה לעשות עבירה רח"ל ובא גוי והרגו האם נחשב שמת על קידוש השם?

אתה מערבב שני נושאים, וזו לא שאלה קצרה, אלא שאלה שכבר יש עליה כמה עמודים בפורום, וכדאי לא להמשיך כאן את הדיון אלא באשכול המתאים:
viewtopic.php?f=17&t=24159

[איתן נוי]

מי שהניח תפילין דר"ת קודם מוסף, אמר איתם קדושה דסידרא. אך לא קרא איתם ק"ש, האם ישוב להניח לאחר מוסף?

[כדכד]

יש ענין לא להניח תפלין כלל מאז מוסף בראש חודש. נראה שאין חיוב לקרוא ק"ש עם תפלין דר"ת, אך מסתבר שיש שיורו אחרת

[איתן נוי]

יש ענין לא להניח תפלין כלל מאז מוסף בראש חודש. נראה שאין חיוב לקרוא ק"ש עם תפלין דר"ת, אך מסתבר שיש שיורו אחרת

הגר"ד טהרני הורה שנכון להניח לאחר מנחה.

[כדכד]

לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?

[איתן נוי]

לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?

זו בעצם לא שיטה, זו פשרה. אחפש מה שהראוני אתמול גם בהליכות עולם וגם בילקוט יוסף ואי"ה אעלם לכאן.

[בברכה המשולשת]

לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?

הרי במנחה מניחים תפילין גם ע"פ סוד

[עזריאל ברגר]

כמדומני שיש נזהרים שלא להניח תפילין במנחת ראש חודש.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש נזהרים שלא להניח תפילין במנחת ראש חודש.

באמת?
למיטב ידיעתי מי שנוהג ע"פ סוד (דהיינו, ע"פ דברי המקובלים ההולכים בדרך הרש"ש הקדוש זיע"א) כן מניח.

[כדכד]

מי שנוהג ע"פ סוד יש לו דרכים הרבה לנהוג ולא כולם נוהגים כהרש"ש.
יש גם ענין על פי סוד לא להניח כלל בר"ח תפלין אחרי מוסף ויש סתירות בזה לגבי מנחה