פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:שמעתי שיש אומרים שהקידוש חל על כל היין שלפניו ולכן יש להקפיד לסגור הבקבוק או להחזירו

שאחרת הקידוש חל גם על זה ושמא אף פה מאותה סיבה וצריך לקדש על כוס אחת.

א. הקידוש חל גם על היין שבבקבוק (כך מפורש בשו"ע הרב רעא,כח), ולא הועילו כלום במה שסוגרים אותו.
ב. ראיתי שיש טוענים שהיין שבבקבוק הפתוח נחשב "פגום", ואף זה לא נכון, אלא אפילו היין שבכוס הקידוש אינו פגום אם לא שתו מהכוס ישירות (שם סעיף כ).

שפת"י מד"נ.

המדקדק בלשון התא"ש הנ"ל יראה שלא מוכח דמיירי שהניחו כוסות מסביב לכוס דבהמ"ז אלא השאירו כלים ריקים על השולחן ולכן נראה שעושים היפך תקנת חכמים של עיטור וז"ל שלא יאי עבדי אותם המניחים הכלים ריקים עומדים על השולחן וכ'ו כלומר שכבר עמדו שם וזה נראה היפך התקנה..
אבל לכא' מי שיניח כוסות נאים מסביב לכוס כדי לכבדו וכדברי הטור לכא' לא עושה היפך התקנה שהרי לפי הי"א דס"ל שזה לא כדי למזוג את היין ודאי שזה משום כבוד..א"כ למה כוסות נאים ריקים יהיו היפך הכבוד??

איש_ספר כתב:וזו ראיה שאין עליה תשובה...

לא אמרתי שזו ראיה שאין עליה תשובה, אה״נ שאפשר לדחוק שיש יין בכוסות אלו, אבל בפשטות מבואר מדברי הטור שהעיקר לעטר בכוסות נאים אף בלי יין... לפי דבריך מדוע השמיט הטור יין שהוא העיקר!?

ראיתי בספר דרכי יעקב על הנהגות הסטייפלער
שהיה מעטר בכוסות ריקים [עמ' טז']

יבנה כתב:

בברכה המשולשת כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).

באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].

זכורני שהיה על זה מאמר בכתב העת המעיין לפני כו"כ שנים

כותר: על השמטת הבשמים מסדר ההבדלה
מחבר: הרב פרץ לוין
כתב עת: המעין לח, תשנ"ח, א, 18 - 12

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=13

בקובץ המצורף מובאת עדות על בעל ה"אגרות משה" שגם לא היה מברך על הבשמים בהבדלה, מאן דהוא מכיר מקור נוסף למנהג האגרות משה בזה.

לפני קרוב ל-20 שנה שלחתי מכתב למרן הגרח"ק ובו שאלה מדוע נוהגים אצלו לעטר בכוסות ריקים והרי זה היפוך עיטור כמו שכתב בתפארת שמואל, וענה לי (אני כותב מהזכרון) "כך נהגו אצלנו ומשקים מכוסות אלו המסובים".
לפי מה שביררתי אז, הנוסח "כך נהגו אצלנו" בדרך כלל כוונתו שכך נוהג אחר אביו או אחר החזון אי"ש.

בעל קורא כתב:לפני קרוב ל-20 שנה שלחתי מכתב למרן הגרח"ק ובו שאלה מדוע נוהגים אצלו לעטר בכוסות ריקים והרי זה היפוך עיטור כמו שכתב בתפארת שמואל, וענה לי (אני כותב מהזכרון) "כך נהגו אצלנו ומשקים מכוסות אלו המסובים".
לפי מה שביררתי אז, הנוסח "כך נהגו אצלנו" בדרך כלל כוונתו שכך נוהג אחר אביו או אחר החזון אי"ש.

אגב, ראיתי פעם שמרן גם לא מברך על הבשמים בהבדלה אלא אדם אחר.

אש משמים כתב:

בעל קורא כתב:לפני קרוב ל-20 שנה שלחתי מכתב למרן הגרח"ק ובו שאלה מדוע נוהגים אצלו לעטר בכוסות ריקים והרי זה היפוך עיטור כמו שכתב בתפארת שמואל, וענה לי (אני כותב מהזכרון) "כך נהגו אצלנו ומשקים מכוסות אלו המסובים".
לפי מה שביררתי אז, הנוסח "כך נהגו אצלנו" בדרך כלל כוונתו שכך נוהג אחר אביו או אחר החזון אי"ש.

אגב, ראיתי פעם שמרן גם לא מברך על הבשמים בהבדלה אלא אדם אחר.

הוא חושש שאינו מריח. ראה ספר 'אלא ד' אמות של הלכה' עמ' קכח.

לפ"ז - מה עשה החפץ חיים כשלא עשה הבדלה לרבים?

א. מאן יימר שהיו הזדמנויות כאלו?
ב. כבר נכתב לעיל, שבליטא היתה הנהגה נפוצה שלא לברך על הבשמים.

א. ברור, כל חייו הבדיל רק לרבים!
ב. אמת, אבל מחפשים ראיות ורמזים!

הרעיון כמדומני נודע, שכיון שמיד מוזגים בזה מכוס היין לאחר הקידוש, מהני. וכזכור לי במעש"ר החדש זלושינסקי מביא מקורות לזה וכמדומני שי"א שמספיק מעט יין.