פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:יש מהבעש"ט, שיש מצבים שבהם כעונש לאדם לוקחים ממנו את מדת הבטחון.

ומזה מובן (מה שידוע גם ממקורות אחרים), שבעצם גם החוטא יכול להשתמש במדת הבטחון והיא תועיל לו.

ושמעתי שכן איתא במדרש על הפסוק רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו

דרומי כתב:יש מהבעש"ט, שיש מצבים שבהם כעונש לאדם לוקחים ממנו את מדת הבטחון.

ומזה מובן (מה שידוע גם ממקורות אחרים), שבעצם גם החוטא יכול להשתמש במדת הבטחון והיא תועיל לו.

איתן נוי כתב:האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

שמואל דוד כתב:לכאורה כוונתו להמדרש שציינתי לעיל. מעניין הלשון ״שמעתי״ שכתב הח״ח ז״ל.

מלבב כתב:מישהו שאל את רבי אביגדור מילר, האם גנב שמנסה לגנוב צריך שיהיה לו בטחון שהשם יעזור לו לגנוב, תשובתו היתה שאם הוא גנב דתי הוא חייב במצוות ביטחון גם לעניין גניבה.

לבי במערב כתב:

שמואל דוד כתב:לכאורה כוונתו להמדרש שציינתי לעיל. מעניין הלשון ״שמעתי״ שכתב הח״ח ז״ל.

לכאו' כוונתו ששמע לגרוס כן (כד' ה'עץ יוסף') בהמדרש הנ"ל.

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר (מיכה ג, ט) שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו וגו' . רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהן ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער (שבת קלט.)

ונ"ל דשמעתי בשם מורי... כי מצינו מדתו יתברך ששומע לכל הקוראים אותו או לטובה או לרעה ח"ו כמאמר חז"ל גנבא אמחתרתי רחמנא קריא וכ"ת א"כ מה הפרש יש בין צדיק לרשע וביאר כי יש הפרש גדול ביניהם כי הגנב שנשמע תפלתו שיוכל לגנוב ואח"כ שנתפס על גניבתו חוזר וקורא לו יתברך שוב לא נענה מאחר שבחר בזה משא"כ הצדיק המתפלל על איזה דבר גם שיודע ה' שאין זה לטובתו מ"מ ה' עושה מבוקשו וז"ש רצון יראיו יעשה ואח"כ כשרואה שאין זה טובתו חוזר וקורא אל ה' ואז ברחמיו יתברך שועתם ישמע ויושיעם מ"מ ודפח"ח.

ובדרך זה ששמעתי מהרב מו' יואל... ויש להבין למה באמת הוא כך שנשמע תפלתו במה שהוא נגד רצונו יתברך וצריך לומר דהוא מהכרח דאל"כ אין בחירה כשלא יוכל לעשות רע ועוד כי מזה יתן לב להתפלל שיוכל לעשות טוב מאחר שרואה שיש משגיח שומע תפלת המתפלל לפניו ית והראי' ששומע תפלתו להרע לזולתו א"כ כ"ש להטיב שישמע לו... ודפח"ח.

ובזה נ"ל... א"כ הרשע הבוטח בו יתברך שרואה שתפלתו נשמעת גם לדבר עבירה א"כ יודע שיש למעלה עין רואה א"כ כשהוא נענש מדה כנגד מדה מיד יתן לב לשוב ויתפלל אל ה' כמו שנענה אז להרע כ"ש להטיב משא"כ הרשע מסוג ב'... (תולדות פ' שופטים)

אשר ברא כתב:

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר (מיכה ג, ט) שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו וגו' . רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהן ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער (שבת קלט.)

שמואל דוד כתב:ירושלמי ברכות סג:

אמר רבי אחא כי מי יחובר וגו׳ אפילו אותם שפשטו ידיהם בזבול יש להם בטחון

רצון כתב:האמת הוא שאין דבר עומד נגד הביטחון וכמ"ש במדרש תהלים מזמור ל"ב. והבוטח בה' חסד יסובבנו. אפי' רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ואמרו שם עוד. רבים מכאובים לרשע לפי שאינו תולה בטחונו בקב"ה והבוטח בה' אפי' רשע כו' ע"ש וכן אמר הרמב"ן בספר האמונה והביטחון פ"א כי זהו שנאמר בטח בה' ועשה טוב ולא אמר עשה טוב ובטח בה' כי הביטחון אינו תלוי במעשים טובים כלל, אלא בטח בה' בין שתהיה צדיק בין שתהיה רשע בטח בה', אלא שאחר כך אמר ועשה טוב כי אם לא כן הרי יפרע ממך עכ"פ, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דיליה וימצא עת וזמן לפרע ממך עכ"פ, ואולי גם דברי חובות הלבבות הוא ג"כ רק עד"ז. ע"ש אבל הביטחון עצמו. במה שהוא בוטח. אין דבר עומד לנגדו

דב"ק של אא"ק זצ"ל בספר לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב דרוש ה ענף ד' סימן ג' דף קלה טור ב וראה שם (שמעתי משם הגריח"ס שליט"א)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

רצון כתב:האמת הוא שאין דבר עומד נגד הביטחון וכמ"ש במדרש תהלים מזמור ל"ב. והבוטח בה' חסד יסובבנו. אפי' רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ואמרו שם עוד. רבים מכאובים לרשע לפי שאינו תולה בטחונו בקב"ה והבוטח בה' אפי' רשע כו' ע"ש וכן אמר הרמב"ן בספר האמונה והביטחון פ"א כי זהו שנאמר בטח בה' ועשה טוב ולא אמר עשה טוב ובטח בה' כי הביטחון אינו תלוי במעשים טובים כלל, אלא בטח בה' בין שתהיה צדיק בין שתהיה רשע בטח בה', אלא שאחר כך אמר ועשה טוב כי אם לא כן הרי יפרע ממך עכ"פ, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דיליה וימצא עת וזמן לפרע ממך עכ"פ, ואולי גם דברי חובות הלבבות הוא ג"כ רק עד"ז. ע"ש אבל הביטחון עצמו. במה שהוא בוטח. אין דבר עומד לנגדו

דב"ק של אא"ק זצ"ל בספר לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב דרוש ה ענף ד' סימן ג' דף קלה טור ב וראה שם (שמעתי משם הגריח"ס שליט"א)

מהו אא"ק.

עושה חדשות כתב:ביצה טז. אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום.

והראש' ביארו את מידתו של שמאי, (למה לא בטח בה' כמו הלל), כי היה ירא שמא יגרום החטא. וצ"ע.

אמנם צ"ע מאי שייך הכא מידת הביטחון (כאמור אצל הלל), והרי במצוות עסקינן, וכי שייך מידת הביטחון שלא להשתדל בהשגת אתרוג?

מה שנכון נכון כתב:ככלל, מה שכיום מקובל כדבר פשוט שכולם בגדר חוטאים, וחיים עם מצב כזה בשלום, אינני בטוח שהיה כן בזמן הראשונים.

דעת_האברך כתב:בספר חובות הלבבות שער הביטחון פרק ג' בהקדמה הרביעית, כותב שאחת ההקדמות למידת הביטחון היא השגחה והשתדלות חזקה לקיים מצוותיו של הבוי"ת ולא להמרות את ציוויו, אבל מי שבוטח על ה' ובה בעת ממרה אותו כמה הוא סכל והכרתו חלשה, כי זו הסיבה החזקה שיימנע ממנו הדבר אותו הוא מקוה בבטחונו. ועיין שם שמביא כמה ראיות לדבריו מפסוקים ומהמשנה באבות עשה רצונו כרצונך וכו'.

ונפשי בשאלתי, אם כן נשמט למעשה כל הקרקע מתחת מידת הבטחון, שהרי אין אדם צדיק שיעשה טוב ולא יחטא, ואף יעקב אבינו דאג מן החטא, ואיך אפשר לבטוח בקב"ה אם כל לב יודע מרת נפשו כמה הוא מקצר בעבודת ה', בכוונה בברכות, וכו' וביטול תורה כנגד כולם. ואם כן לעולם אי אפשר להשתמש במידת הבטחון, שהרי המרה פיו של הבורא בו הוא בוטח. [ואולי סגי בזה שאינו עושה במרד אלא לתיאבון?].
ובאמת, גם בלי הקושיא מדברי חובות הלבבות, איך אפשר לומר לאדם אל תדאג, בטח בה' ותהיה בהשקט הדעת, הרי מזה גופא הוא חושש, שמא ה' רוצה להענישו.
וידעתי גם ידעתי דברי מרן החזון איש באמונה ובטחון, שאין פירוש הבטחון לבטוח שתמיד יהיה טוב, אלא לבטוח שמה שיקרה הוא רצון ה', אך אין זה מרגיע ומשקיט את הנפש, כי אולי רצון ה' שיהיה לאדם רע להענישו ולייסרו?