פורום אוצר החכמה

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

יוצא פוניבז' כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

לא היו עשר בתפילת לחש, היו כנראה שישה

פרי יהושע כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

לא היו עשר בתפילת לחש, היו כנראה שישה

העיקר הוא שיהיו עשרה (וליתר דיוק תשעה עונים) בתחילת החזרה.
אפילו אם כל אחד התפלל לעצמו - יש מקום להתיר לעשות "חזרה".

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

לא היו עשר בתפילת לחש, היו כנראה שישה

העיקר הוא שיהיו עשרה (וליתר דיוק תשעה עונים) בתחילת החזרה.
אפילו אם כל אחד התפלל לעצמו - יש מקום להתיר לעשות "חזרה".

על מה הסמך?
מקודם היה נראה שסברתם להפך!

פרי יהושע כתב:על מה הסמך?
מקודם היה נראה שסברתם להפך!

מקור דברי - מפסקי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו סימן סט סעיף א וסעיף ה.
כשכתבתי את הודעתי הקודמת בנושא זה - חשבתי שמא הוא התכוון שהש"ץ התחיל את החזרה בלי תשעה עונים. ומכיוון שלא היתה ברורה לי מציאות הדברים - פתחתי את דברי ב"אם", והמשכתי ב"לכאורה":

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

אם אין שום הצדקה להתחיל חזרת הש"ץ במצב כזה - לכאורה כל ברכותיו לבטלה ואסור לענות אחריו אמן, ולכן עדיף לצאת.

פרי יהושע כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

לא היו עשר בתפילת לחש, היו כנראה שישה

אם היו ששה אז ודאי אפשר לעשות חזרת הש"ץ

אתם (שניכם) מדברים על נוכחותם של עשרה/ששה, או על זה שהם התחילו את התפילה עם הש"ץ והיו עוד כמה אנשים שהשלימו למנין?

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

פרי יהושע כתב:היום התפללתי בבוקר במקום שהש"ץ לא הסתכל אחורה, הוא התחיל בלי מניין בכלל את שמונה עשרה, האם עדיף לצאת החוצה בחזרת הש"ץ, או שבכל זאת להישאר

השאלה לא ברורה. לא היו עשר בתפילת לחש? או לא היו בחזרת הש"ץ? והאם היו לכל הפחות ששה?

לא היו עשר בתפילת לחש, היו כנראה שישה

העיקר הוא שיהיו עשרה (וליתר דיוק תשעה עונים) בתחילת החזרה.
אפילו אם כל אחד התפלל לעצמו - יש מקום להתיר לעשות "חזרה".

כמדומה לי שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, אם אפשר לעשות חזרה כשהעשרה לא התפללו בלחש ביחד, אולי בין השו"ע לבין הרדב"ז.
יתכן שאדה"ז סבר כדעה המתירה

לא מכיר את כל הדעות, אבל ראיתי להדגיש שגם לדעתו זהו רק בדיעבד שכבר התפללו כולם בלחש, אבל לכתחילה במצב כזה - אחד המתפללים יאמר את (תחילת) תפילת הלחש שלו בקול כדי להשמיע קדושה לכולם.

שני ציצית לפני האחד מנופץ לשמה אך נקראו חלק מהחוטים באופן שבדיעבד עדין הוא כשר והשני ציצית חדשה יפה ומושלמת אך אינה מנופצת לשמה
מה עדיף

היושב בגנים כתב:שני ציצית לפני האחד מנופץ לשמה אך נקראו חלק מהחוטים באופן שבדיעבד עדין הוא כשר והשני ציצית חדשה יפה ומושלמת אך אינה מנופצת לשמה
מה עדיף

יעוין כאן:
viewtopic.php?p=825569#p825569

ד' כוסות של מיץ - וישתה כל הכוס
- או -
ד' כוסות של יין - וישתה רב רוב הכוס, או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

ספרים וועלט כתב:או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

אם כוסו מחזיק יותר מן השיעור יקח קטן ממנו

במסתרים כתב:

ספרים וועלט כתב:או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

אם כוסו מחזיק יותר מן השיעור יקח קטן ממנו

זו עצה פשוטה.
אך שאלתי היא עקרונית!

ספרים וועלט כתב:ד' כוסות של מיץ - וישתה כל הכוס
- או -
ד' כוסות של יין - וישתה רב רוב הכוס, או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

מסתברא יין עדיף

ספרים וועלט כתב:ד' כוסות של מיץ - וישתה כל הכוס
- או -
ד' כוסות של יין - וישתה רב רוב הכוס, או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

שלח לי פלוני שיחה עם סבי שרשם בכ"ה ניסן תשע"ח ובין היתר נמצא שם:

עוד שאלתי האם עדיף בליל הסדר לשתות יין מהודר אמנם רק רוב רביעית או מיץ ענבים ורביעית שלימה. תשובה: מיץ ענבים.

איש_ספר כתב:

ספרים וועלט כתב:ד' כוסות של מיץ - וישתה כל הכוס
- או -
ד' כוסות של יין - וישתה רב רוב הכוס, או אפילו רביעית שלם אך לא כל הכוס

שלח לי פלוני שיחה עם סבי שרשם בכ"ה ניסן תשע"ח ובין היתר נמצא שם:

עוד שאלתי האם עדיף בליל הסדר לשתות יין מהודר אמנם רק רוב רביעית או מיץ ענבים ורביעית שלימה. תשובה: מיץ ענבים.

ייתכן שהסיק שהלה סולד מיין ברמה כזאת, שהוא לא יכול לגמור רביעית, ולכן המליץ לו שישתה מיץ ענבים לרווחה. אבל מאן יימר שהיה אומר כך גם על מי ששותה יין בלב שמח?

אכן השואל אמר שהוא הציג בפניו ש'אינו יכול' לשתות יותר מרוב רביעית.

התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

משתקים אותו בגערה כדין כל מי שמפריע לציבור.

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

בבני ברק בבתי כנסיות מסויימות זה מעשה שבכל תפילה, מפריע הן לש"צ והן למתפללים ואין פוצה פה ואין עונה, בדרך כלל קורה בבתי מדרשים שמנחה ומעריב בכל יום לוקח חצי שעה! והצירוף בין הש"ץ הסוחב החזרת הש"ץ או הק"ש באופן נורא יחד עם הקולות של המתפלל בקול רם מבריח בזריזות 'אינשי דעלמא' לבתי כנסיות אחרות.

הקולות וברקים מזכירים לי סיפור קצת דומה.

אברך בא עם זאטוטו בתוך עגלה להתפלל במנין. האולם היה מלא, לכן הניח את העגלה מחוץ הפתח. [התינוק ישן].
ואז הגיע שמונה עשרה. והילד מתעורר, ומתחיל לצעוק אבא אבא... האבא כבר סיים אך הוא לא פסע ג' לאחור
כי מאחוריו נעמדו 2 'ישיבה קטנה בוחרים' והתחילו שמונה עשרה. והרי אסור לפסוע כנגד המתפלל...
וכך התפילה מתנהלת חרישית בפנים וצוהלת מבחוץ.. ומה יעשה האב?
ואם התירו מפני פחד קטן באיסורי שבת, אולי גם יפסע ג' לאחור באלכסון וילך וירגיע תינוקו.. כי ברבים תלוי הדבר

כמובן ש[למתירים להלך כנגד המתפלל לדבר מצוה] אצ"ל שגם זה בכלל 'דבר מצוה'.

אליהו חיים כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

בבני ברק בבתי כנסיות מסויימות זה מעשה שבכל תפילה, מפריע הן לש"צ והן למתפללים ואין פוצה פה ואין עונה, בדרך כלל קורה בבתי מדרשים שמנחה ומעריב בכל יום לוקח חצי שעה! והצירוף בין הש"ץ הסוחב החזרת הש"ץ או הק"ש באופן נורא יחד עם הקולות של המתפלל בקול רם מבריח בזריזות 'אינשי דעלמא' לבתי כנסיות אחרות.

חצי שעה למנחה וערבית ביחד זה הרבה זמן?

בברכה המשולשת כתב:

אליהו חיים כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

בבני ברק בבתי כנסיות מסויימות זה מעשה שבכל תפילה, מפריע הן לש"צ והן למתפללים ואין פוצה פה ואין עונה, בדרך כלל קורה בבתי מדרשים שמנחה ומעריב בכל יום לוקח חצי שעה! והצירוף בין הש"ץ הסוחב החזרת הש"ץ או הק"ש באופן נורא יחד עם הקולות של המתפלל בקול רם מבריח בזריזות 'אינשי דעלמא' לבתי כנסיות אחרות.

חצי שעה למנחה וערבית ביחד זה הרבה זמן?

לכל אחד בפני עצמו כמובן.

אליהו חיים כתב:

בברכה המשולשת כתב:

אליהו חיים כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

בבני ברק בבתי כנסיות מסויימות זה מעשה שבכל תפילה, מפריע הן לש"צ והן למתפללים ואין פוצה פה ואין עונה, בדרך כלל קורה בבתי מדרשים שמנחה ומעריב בכל יום לוקח חצי שעה! והצירוף בין הש"ץ הסוחב החזרת הש"ץ או הק"ש באופן נורא יחד עם הקולות של המתפלל בקול רם מבריח בזריזות 'אינשי דעלמא' לבתי כנסיות אחרות.

חצי שעה למנחה וערבית ביחד זה הרבה זמן?

לכל אחד בפני עצמו כמובן.

תודה רבה

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

הוא עושה את זה כל יום, כנראה החזנים האחרים מוותרים לו, לי זה מאד מפריע ומבלבל
כבר גערתי בו בששש ולא עזר
אני צריך לפנות אליו אחרי התפילה
אבל הוא קצת תקיף כזה וזה לא נעים כ"כ

נחומצ'ה כתב:הקולות וברקים מזכירים לי סיפור קצת דומה.

אברך בא עם זאטוטו בתוך עגלה להתפלל במנין. האולם היה מלא, לכן הניח את העגלה מחוץ הפתח. [התינוק ישן].
ואז הגיע שמונה עשרה. והילד מתעורר, ומתחיל לצעוק אבא אבא... האבא כבר סיים אך הוא לא פסע ג' לאחור
כי מאחוריו נעמדו 2 'ישיבה קטנה בוחרים' והתחילו שמונה עשרה. והרי אסור לפסוע כנגד המתפלל...
וכך התפילה מתנהלת חרישית בפנים וצוהלת מבחוץ.. ומה יעשה האב?
ואם התירו מפני פחד קטן באיסורי שבת, אולי גם יפסע ג' לאחור באלכסון וילך וירגיע תינוקו.. כי ברבים תלוי הדבר

במקומו הייתי יוצא באמצע התפילה ויוצא עם תינוקי החוצה

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:

פרי יהושע כתב:התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו.
הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר?

מה הוא עושה בשאר הימים?"
האם רק באותו יום החזרה הפריעה לו?
אם כן אולי החזן יכול למצוא דרך שלא תפריע לו.
אם כל יום הוא מפריע - איך עד אז לא טיפלו בו?

הוא עושה את זה כל יום, כנראה החזנים האחרים מוותרים לו, לי זה מאד מפריע ומבלבל
כבר גערתי בו בששש ולא עזר
אני צריך לפנות אליו אחרי התפילה
אבל הוא קצת תקיף כזה וזה לא נעים כ"כ

אם הוא תקיף ולא ישמע - הרי על זה נאמר "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע" והרי זה גם לא יעזור.

שאל חכם אחד:
הוא מתפלל שחרית במקום שממהרים ומתחיל ברכות ק״ש לפני הציבור
היכן כדאי לו לעצור בין הפרקים כדי לענות ברכו ואיש״ר
בין הפרקים שבין אהבה רבה לשמע או בין שמע לוהיה אם שומע
בעיני היה פשוט שעדיף בין שמע לוהיה, כיון שבין אהבה רבה לשמע יש סוברים שהוא כברכת המצות שאסור לענות אמן של אהבה רבה כמו שפסק השו״ע
אבל יש שהורו לו שעדיף לא להפסיק בק״ש

פרי יהושע כתב:יש שהורו לו שעדיף לא להפסיק בק״ש

מהיכן למדו שאין להפסיק בין פרשה לפרשה אם אפשר?

במסתרים כתב:

פרי יהושע כתב:יש שהורו לו שעדיף לא להפסיק בק״ש

מהיכן למדו שאין להפסיק בין פרשה לפרשה אם אפשר?

לעניות דעתי הצדק עמך