פורום אוצר החכמה

שאלו: למה האשה צריכה פרוטה בשביל להתקדש, ואינו יכול לקדש אותה בהנאה שאינה רוצה להיות לבד וכמבואר בגמ' שלאשה טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו.
והשיב, א"א לדעת קודם.ואני הקטן שואל הא סו"ס עכשיו יש לה הנאה, ואפילו שאחר כמה שנים אולי יתגרשו, אבל כרגע בוודאי יש לה הנאה זו, ועכ"פ תהא מקודשת בספק.

כיון שלאשה עצמה יש ספק, שוב אין כאן עכשיו שום הנאה.
שהרי כל ההנאה של 'טב לן' בסברת השואל תלויה בניחותא של הלב ובתענוגו.

טב למיטב טן דו זה לא קביעה הלכתית אלא אומדנא כללית ולכן רק כאשר האשה מיואשת היא מוכנה להתחתן עם כל אחד

בקידושין אנחנו אומרים הרי את מקודשת לי
לי דייקא, כלומר האשה בוחרת עם מי להתחתן (...האשה מתקדשת - מדעתה אין שלא מדעתה לא), ולכן רק אשה שמוכנה להתחתן עם כל אחד אז שייך לקדש אותה בתנאי זה כי רק לגביה שייך לומר על מנת שלא תהי רווקה שהרי אם מדובר באשה רגילה שבוחרת עם מי להתחתן זה משום שיש לה רצון להתחתן איתו וזה לא רק משום שהיא לא רוצה להשאר רווקה שאם זה משום כך היא לא היתה מסכימה להתחתן עם כל אחד, ומכוון שיש עומדנא ברורה שאין אשה שמוכנה להתחתן עם כל אחד (פוק חזי מה עמא דבר) לכן לא שייך לקדש אשה בצורה כזו

ואם נאמר הרי סוף סוף חזל אמרו טב למיטב טן דו ??

טן דו זה לא מצב של לכתחילה אלא מצד של דיעבעד שהרי השוו את זה למצב של ארמלו, כלומר במקום להרגיש כרווקה כל ימיה היא מעדיפה להיות עם מישהו אבל מי אמר שכרגע היא במצב הזה?? לכן לא שייך לקדש אותה בתנאי זה

לענ"ד טב למיתב טן דו נאמר על נישואין ולא על קידושין, ואף שבגמ' קידושין מא. מביאים זאת לגבי קידושין, זה רק לומר שאין בה חשש שתראה באיש דבר מגונה לאחר הנישואין.

א"כ לא שייך להתקדש בהנאה שתהיה רק כשישאנה.

אפרקסתא דעניא כתב:לענ"ד טב למיתב טן דו נאמר על נישואין ולא על קידושין, ואף שבגמ' קידושין מא. מביאים זאת לגבי קידושין, זה רק לומר שאין בה חשש שתראה באיש דבר מגונה לאחר הנישואין.

א"כ לא שייך להתקדש בהנאה שתהיה רק כשישאנה.

יפה ביותר! אבל מה הדין כאשר הקידו' והנשו' הם ביחד כמו בימינו או במקרה שמקדש אותה בחדר יחוד?

א. כבר העירו שההנאה היא תוצאה מהקידושין/נישואין*, ואילו הכסף הוא רק יוצר את הקידושין, וייסדו האח' שבאין כאחד אומרים רק בסילוק חיסרון ולא בסיבה ואכמ"ל.

ב. ההנאה שאפשר לקדש בה היא הנאה שוות ממון, ולענ"ד להתקדש לפלוני היא זכות שלא שייך למוכרה, וממילא א"א להגדיר אותה כשוות ממון (כפי שייסד הנתיבות ועוד האח').

_______
* העירו בצדק ש"טב למיטב" היינו מהנישואין, אך אפשר לעשות נישואין קודם קידושין, ואז בשעת הקידושין יחלו שניהם (ריטב"א ועוד; והמ"א פסק לא כן ואכמ"ל).

למי נ"מ

לכאורה אפשר לרכוש זכות להתקדש לפלוני כי יש כאלה שמוכנים לתת הון יקר העיקר שהבת שלהם תתחתן עם ת"ח

השאלה לא מתחילה מיסודה שלעולם ועד קנין כסף הוא דבר חיצוני מהקידושין שמחייב אותם ולא הקידושין בעצמן אפילו שהם הנאת שניהם וז"פ. וחלילה לחשוב שמרן הגר"ח קנייבסקי ענה אחרת כי עדיין יקשה שבאדם חשוב ומלך ישראל תהיה מקודשת שהכל חפצות להיות אשתו.

אפרקסתא דעניא כתב:לענ"ד טב למיתב טן דו נאמר על נישואין ולא על קידושין, ואף שבגמ' קידושין מא. מביאים זאת לגבי קידושין, זה רק לומר שאין בה חשש שתראה באיש דבר מגונה לאחר הנישואין.

א"כ לא שייך להתקדש בהנאה שתהיה רק כשישאנה.

עיין תוספות ב"ק דף קיא ובשו"ת אג"מ אה"ע סימן קמח

עיקר עניינו של רח"ק לענות לשואלים המשגעים אותו יום ולילה הוא משום חסד ולא משום תלמוד תורה, ומשום כך דרכו לענות כפי צורך השואל, אפילו שהוא לא תמיד כפי האמת, וכדאמרינן בגמרא לחדד את התלמידים. ומי שיעיין בתשובות אלו שנאמרו בשליפה, יראה שרק כך אפשר להבין כמה מתשובות אלו.

ג"א מצטרף לדברי הרב תוכן. וגם אם נאמר שטב למיתב לא נאמר תמיד, הרי כשהיא רוצה להתקדש לו ודאי שיש לה קורת רוח בזה שהוא מקדש אותה, וא"כ יקדשנה בהנאה זו ששוה פרוטה.
ונראה שההנאה צריכה להנתן לפני הקידושין, שהרי בזה מתקדשת, ופשוט. וכיון שעדיין לא חלו הקידושין לא נתן לה שום הנאה לפני הקידושין.

מענין לענין באותו ענין, לאחרונה התעוררתי אם הא דאמרי' ביבמות דא"א לזכות את הגט במקום קטטה משום דטב הוא למיתב טן דו הוא בגדר אומדנא דמוכח או דכיון דיש נשים ששייך בהם סברא זו כבר אינו זכות גמור, ולעולם ודאי דיש הרבה שהיו רוצים גט בכי האי גונא וכדמצוי בזמנינו ביותר. אמנם שמהגמ' בקידושין מא משמע דבכל הנשים איכא סברא זו אבל אולי היינו רק לענין דבר מגונה דכשהיא כבר גרה עם בעלה מחפה על הגנות מכח סברא זו אבל אין זה סיבה שאל תרצה בגירושין. [ואיך שלא יהי' צ"ב אותו סוגיא דלמה הוי זה סברא שלא תתגנה עליו ותעבור על ואהבת לרעך ואפי' אם מוכנת להשאר אתו וצ"ע]

ונתנו ידידים כתב:מענין לענין באותו ענין, לאחרונה התעוררתי אם הא דאמרי' ביבמות דא"א לזכות את הגט במקום קטטה משום דטב הוא למיתב טן דו הוא בגדר אומדנא דמוכח או דכיון דיש נשים ששייך בהם סברא זו כבר אינו זכות גמור, ולעולם ודאי דיש הרבה שהיו רוצים גט בכי האי גונא וכדמצוי בזמנינו ביותר. אמנם שמהגמ' בקידושין מא משמע דבכל הנשים איכא סברא זו אבל אולי היינו רק לענין דבר מגונה דכשהיא כבר גרה עם בעלה מחפה על הגנות מכח סברא זו אבל אין זה סיבה שאל תרצה בגירושין. [ואיך שלא יהי' צ"ב אותו סוגיא דלמה הוי זה סברא שלא תתגנה עליו ותעבור על ואהבת לרעך ואפי' אם מוכנת להשאר אתו וצ"ע]

עי' ביה"ל ח"ג שכתב כצד השני

[quote="תוכן"]עיקר עניינו של רח"ק לענות לשואלים המשגעים אותו יום ולילה הוא משום חסד ולא משום תלמוד תורה, ומשום כך דרכו לענות כפי צורך השואל, אפילו שהוא לא תמיד כפי האמת, וכדאמרינן בגמרא לחדד את התלמידים. ומי שיעיין בתשובות אלו שנאמרו בשליפה, יראה שרק כך אפשר להבין כמה מתשובות אלו.[/quoteויש

ויש שעושים מ'תשובות החסד' ספר.

לכאורה אין זה נתינת הנאה אלא לקיחת הסבל.

בור ריק כתב:

ונתנו ידידים כתב:מענין לענין באותו ענין, לאחרונה התעוררתי אם הא דאמרי' ביבמות דא"א לזכות את הגט במקום קטטה משום דטב הוא למיתב טן דו הוא בגדר אומדנא דמוכח או דכיון דיש נשים ששייך בהם סברא זו כבר אינו זכות גמור, ולעולם ודאי דיש הרבה שהיו רוצים גט בכי האי גונא וכדמצוי בזמנינו ביותר. אמנם שמהגמ' בקידושין מא משמע דבכל הנשים איכא סברא זו אבל אולי היינו רק לענין דבר מגונה דכשהיא כבר גרה עם בעלה מחפה על הגנות מכח סברא זו אבל אין זה סיבה שאל תרצה בגירושין. [ואיך שלא יהי' צ"ב אותו סוגיא דלמה הוי זה סברא שלא תתגנה עליו ותעבור על ואהבת לרעך ואפי' אם מוכנת להשאר אתו וצ"ע]

עי' ביה"ל ח"ג שכתב כצד השני

סימן?

אולי לא כל טובה נקרא הנאה.

ונתנו ידידים כתב:

בור ריק כתב:

ונתנו ידידים כתב:מענין לענין באותו ענין, לאחרונה התעוררתי אם הא דאמרי' ביבמות דא"א לזכות את הגט במקום קטטה משום דטב הוא למיתב טן דו הוא בגדר אומדנא דמוכח או דכיון דיש נשים ששייך בהם סברא זו כבר אינו זכות גמור, ולעולם ודאי דיש הרבה שהיו רוצים גט בכי האי גונא וכדמצוי בזמנינו ביותר. אמנם שמהגמ' בקידושין מא משמע דבכל הנשים איכא סברא זו אבל אולי היינו רק לענין דבר מגונה דכשהיא כבר גרה עם בעלה מחפה על הגנות מכח סברא זו אבל אין זה סיבה שאל תרצה בגירושין. [ואיך שלא יהי' צ"ב אותו סוגיא דלמה הוי זה סברא שלא תתגנה עליו ותעבור על ואהבת לרעך ואפי' אם מוכנת להשאר אתו וצ"ע]

עי' ביה"ל ח"ג שכתב כצד השני

סימן?

ג'

אין זה הנאה הבאה ממנו אליה, אלא זו הנאה המגיעה לה מימלא מעצם המציאות החדשה, ומה"ת שזה מקרי שהוא מקדש אותה בהנאה?

לענ"ד השאלה לא מתחילה מסיבה אחרת.
אשה יכולה להתקדש לכל אדם כדי שיהיה "למיתהב טן דו". כאשר אדם פלוני מקדש אותה הרי שהפסידה את האפשרות להנשא לאנשים אחרים וא"כ אין לה שום הנאה מאדם זה דווקא שהרי תוכל להנשא לאחר אם לא יקדשנה זה. מה שהגמרא אומרת "טב למיתב" זה לאחר שכבר קידשה ונישאה לאותו אדם אז גם אם היא תגלה עליו כל מיני דברים היא תעדיף להשאר תחתיו מאשר להתגרש