פורום אוצר החכמה

שמעתי פעם מחכם אחד שמה שכתוב בבמדבר פרק כ, יב
(יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם:

הכוונה שלא גרמו לאחרים להאמין ולא שבעצמם לא האמינו, והסביר שמשמעות המילה האמנתם משתנה לפי הטעם שאם הטעם במלעיל הכוונה אתם לא האמנתם ואם הטעם מלרע הכוונה לא גרמתם לאחרים להאמין, ועל זה הדרך אמר שצריך לומר בהלל אנא ה' הצליחה [מלרע] נא שאז הכוונה שמבקשים שה' יעשה אותנו מוצלחים ומצליחים אבל האומר מלעיל נמצא מגדף שהרי הוא כאומר לה' שיצליח.

האם יש למישהו ראיה ו/או דחיה לדבר?

רו"ה מבאר הטעם שהצליחה מלרע על פי משפטי הטעמים

ראה כאן
http://dlib.nli.org.il/view/action/nmet ... ePid2=true
עמ' 14. בקטע הארוך שיוצא על הגליון.

בכל אופן דבר זה ששמעת כל עוד אין לכך מקור וראיה היא בגדר סברא כרסית