הודעהעל ידי בר ישראל » ג' פברואר 28, 2017 9:20 pm
עי' בספר חלקת יואב (מהד' תניינא סי' יד) שחילק בין גזל וגניבה (שמותר לבתי דין של בני נח לתקן קנסות ועונשים חוץ ממיתה) לשאר מצות ב"נ (שיש חיוב לענוש במיתת ב"ד דוקא)
וראה מאמר הרה"ג אהרן סולובייצ'יק זצ"ל בבית יצחק (כרך יט) על ענין זה (שחידש ש- למרות שמיתת ב"ד בדיני ישראל הוה גדר של כפרה על העון - בב"נ הדין של מיתת בית דין הוא גדר של תיקון המדינה, ומותר לב"ד שלהם לתת עונש אחר קל יותר אם זה יועיל יותר לתיקון המדינה)
וראיתי ציטוט מתורגם מספר Israël et l'Humanité של הרה"ג אליהו בן-אמוזג ששם הוא טען במפורש שמיתות בית דין של ב"נ הוו רשות ולא חיוב
ונ"ל להביא ראיה לשיטה זה מספר יונה - כי הלא אנחנו רועים שאנשי נינוה היו שטופים באיסורים, ונראה ברור שרובם ככולם עברו על לכה"פ אחת משבע מצות ב"נ, ועם כל זה מצינו שמלך נינוה לא היה חייב להמית את כל אנשי עירו, ומסתימת הכתוב נראה שהוא לא המית בכלל אחת מהם אלא ציווה להם להחזיר את כל מה שעשקו (ואפשר לחלק בין מקום שעשו תשובה למקום שלא עשו תשובה)