איש רגיל כתב:הרב ברזילי, כפי שהעיר הרב אוצה"ח העמסת בדברי את שלא נתכוונתי להעמיס. איני נביא ואינני יודע מה היתה הגישה בשנים שמחתימת התלמוד ועד ימינו אנו, אלא שלמדתי דבר זה מהתבוננות בדרך בה חונכנתי אני, חברי וסובבי, ולזה אני קורא מסורת מדור דור, כיון שאבי אינו גר, ואביו אף הוא לא, כל אחד מהם לימד את בנו את שלמד מאביו, אך בהחלט יתכן שיש בזה חולקים [היחידים שראיתי שחולקים להדיא על הגישה שלי ושל הרב אוצה"ח הם הציטוט בריש אשכולנו, ור"א בן הרמב"ם שהובא פה. הציטוט בריש האשכול הוא בעילום שם, ור"א בן הרמב"ם הרי לא כתב כן בספרו, אלא זה העתקה שצריך לברר אם מוסמכת היא, כיון שיש בדבריו שם תמיהות שלא מצאתי להם פתרון].
כאמור, לא כל דבר שמקובל בין בין חוג פלוני בדור אלמוני הופך להיות חלק מקבלת ישראל מדור דור, ואם לא הוזכר רעיון זה משך אלף שנה בשום מקום, רגליים לדבר שאינו מקבלת ישראל מדור דור.
אני כבר לא בטוח מה
בדיוק אותו דבר שלמדת מאבותיך ורבותיך שעליו לא מצאת חולקים פרט לראב"מ והכותב האלמוני בראש האשכול, ואם אפשר אנא פרט ופרש. בראשית דבריך כאן היה נראה שאתה חולק גם על הגישה שאומרת שדברי חז"ל נאמרו ע"ד הפנימיות אבל בפשטם באמת אינם נכונים לפי הידוע כיום, ולדעתך באופן כללי יש לומר שכולם (או כמעט כולם) נכונים גם בפשטם. לפי זה הקבלה שאותה קבלת מן הזקנים היא גם בניגוד לדברי הרב אוצה"ח, למשל.
מ"מ אינני יודע מה חילוק מצאת בין העקרון המובע בדברי אותו כותב אלמוני "דכל דברי חז"ל וכו' לא נאמרו אלא מפני שדיעה זו הייתה נפוצה בין חכמי ייון ושאר אומות העולם עד לפני כמה מאות שנים" לבין דברי הרמב"ם במורה
(שדברי חז"ל בענין אסטרונומי פלוני נאמרו ע"פ דעת חכמי זמנם), רב שרירא
(בענין הרפואות שנאמרו לפי רופאי זמנם), הרב דסלר
(כינים נולדות מן העיפוש נאמר רק לפי הידוע בזמנם) או הרב הרצוג
(גבי סוג הדם לענין אבהות, הבאתי לעיל בהודעתי הראשונה באשכול). שוב מצאתי לדברי הרב הרצוג גם בשו"ת שלו
(פסקים וכתבים ב, סי' קג עמוד 184 בדפי האוצר). הכותב האלמוני בראש האשכול אפילו לא נמצא בסתירה עקרונית לעמדתו של הרב אוצה"ח, כי עדיין אפשר לומר שחז"ל התכוונו לרמוז איזה סוד בדבריהם, ורק פשט הדברים נסמך על הידוע מחכמי יוון וכו'. כמובן, שימוש באפשרות העקרונית לומר שחז"ל דברו לפי המדע של זמנם אינו מחייב שנאמר כן במקרה אחר, אבל אם אני מבין נכון אנחנו מדברים על האפשרות העקרונית ולא על פרט זה או אחר. יתרה מזו, אם אני לא טועה אף אתה הסכמת לעיל שבמקרים יוצאי דופן אומרים שיש טעות מציאותית בדברי חז"ל, ואם כן על העקרון כבר הסכמת, הויכוח הוא מתי והיכן אפשר לומר כן, וזה נושא אחר.
לענין דברי ראב"מ - הם חלק מהמאמר שלו על אגדות חז"ל שהוא חיבור נפרד, שתרגומו לעברית יצא לאור לראשונה לפני כמאה ושמונים שנה למיטב ידיעתי. אינני יודע למה אתה מתכוון "העתקה שאינה מוסמכת", אמנם חלקים מן המאמר הועתקו והובאו בדפוס בספרי קדמונים לפני 400-500 שנה (למה להניח שהם לא מוסמכים, אתה יודע מי הם?) אבל כשיש לפנינו את המקור, ואף נמצא כתב יד בגניזה שתואם לנוסח שלפנינו, לא ברור לי על סמך מה הפקפוק, ובפרט כשדבריו תואמים לחלוטין דברי אביו במורה.
כרם כתב:עברתי על אשכול מעניין זה רק מקופיא, ועל כן אפשר ויתכן כי יהיו דברים לא מדויקים, אך זה מה שהתעוררתי מהאשכול הזה.
יש סתירות בין מה שמקובל היום בידע הכללי, לבין מה שכתוב בגמרא ובחז"ל. ההבדל הוא מה היא הגישה. יש גישה הגורסת כי חז"ל אמרו כן וודאי היו משוכנעים כי כך היא האמת, המידע בימינו הוא שונה, והרי כאן קושיא, ועלינו לפתור את השאלה מה עלינו לעשות למעשה. זו, כמדומני, גישה בריאה ועניינית. אבל מי שיוצא מתוך הנחה שהמדע בימינו ודאי אמת, וחז"ל הרי היו פרימיטיביים ולא ידעו מה שאנחנו יודעים היום, ועל כן פשיטא שנדחו דברי חז"ל מפני דברי המדע בן ימינו, גישה זו גובלת באפיקורסות.
חוץ מהוספת הביטוי הפוגעני "פרימיטיביים", לא הבנתי מה בין הדרך הראשונה "חז"ל אמרו כן וודאי היו משוכנעים כי כך היא האמת, המידע בימינו הוא שונה" לדרך השניה "המדע בימינו ודאי אמת, וחז"ל לא ידעו מה שאנחנו יודעים היום". האם הדגש שלך הוא על הודאות? ודאות מוחלטת אין בשום דבר, כנודע מחכמי האפיסטמולוגיה, אבל יש מי שחושב היום ברצינות שכינים נולדות מן העיפוש ולא ברביה של זכר ונקבה? עובדה אחרונה זו אפשר להראות להדיא לכל אדם שהוא שרק מוכן להסתכל, וכמוה יש ידיעות מדעיות שידועות כיום בלא שום פקפוק רציני של אף מומחה, שחז"ל לא ידעו אותן ואף היו משוכנעים (כמו כל אדם אחר בדור ההוא) שהאמת אחרת.
אם התכוונת לומר שהאפיקורסות (לדעתך) טמונה ביחס המזלזל הנרמז במילה "פרימיטיביים" (במשמעותה המקובלת, לא זו המילולית), אני נוטה להסכים איתך שזו גישה פסולה. אפיקורסות ממש, על כל השלכותיה לדינא, אינני יודע.
כרם כתב:בנוגע לרפואות שבגמרא, עד כמה שידוע לי, הרבה רפואות מהימים ההם מקובלות גם היום. כלומר: ראשית צעדיה של הרפואה בת-ימינו במציאת תרופות התבססה על תרופות מעין אלה שבגמרא, וחפשו את החומר הפעיל שבהם, כך שהיום - למעשה - משתמשים באותה רפואה, אלא שזה בצורה מזוקקת בלי לחפש אותו בטבע.
עוד היו רפואות מקובלות בימים ההם, לא במשמעות של חומר הפועל על המחלה, אלא רק לחזק את החולה ואת כוחו כדי שיוכל להתרפאות באופן טבעי מעצמו.
החלק הראשון בדבריך אינו נכון, רוב התרופות המודרניות (למעלה מ-90% מסוגי התרופות)
אינן מבוססות על מיצוי חומרים מן הטבע, ולאידך גיסא - רוב מוחלט של "תרופות הסבתא" שנבדקות באופן מדעי נמצאות כחסרות ערך
(דוגמא בולטת לאחד מיוצאי הדופן היא קודאין - משכך כאבים פופולרי שניתן לייצר גם מאופיום, מפרחי הפרג, אך מיוצר כיום בעיקר בצורה סינטטית). אם נעבור אחת לאחת על הרפואות במי שאחזו (ואצ"ל על הלחשים והסגולות), האם אתה יכול לתת אפילו דוגמא אחת של עצה רפואית בגמ' שם שהתפתחה למשהו שנחשב כיום כמרפא? החלק השני בדבריך הוא כעין מש"כ המאירי שבת סז שהובא לעיל, שלחשים וסגולות שהזכירו חז"ל הם לאמיתו של דבר הבלים של נשים זקנות אבל מי שמאמין בהם זה עוזר לו כפלסבו. אותו דבר אפשר לומר על ספרי הרפואה של כל התרבויות העתיקות כמובן, להבדיל אלף הבדלות.
