פורום אוצר החכמה

את דברי הגמרא (ב"ק צו:) ההוא גברא דגזל פדנא דתורי מחבריה, מפרש רש"י ז"ל: פדנא, תרגום של צמד בקר.
ומוסיף: ופדן ארם על שם ששני ארמים היו, ארם נהריים וארם צובה.

ולכאורה לא מובן, הניחא אם היו שני ארמים אלו במחוז אחד, מתאים לכנותם כצמד 'פדן ארם', ולתאר את מקום מגוריו של בתואל כ'פדן ארם'. אך מכיון ששני ארמים אלו מרוחקים זה מזה הרבה, איך ניתן להם שם אחיד, ואיך מסמנים מקום פלוני בכינוי זה.

שמא אפשר לפרש שאין כוונת רש"י לצמד הארמים, אלא ש'ארם נהריים' בפני עצמו מכונה 'פדן' על שם שני הנהרות. נמצא מעתה שני ארמים: פדן ארם, ארם צובה.

בבראשית כה, כ, פירש"י ששני הארמים של הפדן הם נהריים וצובה.
כמדומני שהיה כאן בעבר הרחוק אשכול על הנושא.

השאלה כפולה שבעתיים כי היו יותר משני ארם.

ז"ל רש"י בבראשית, והיא בדיוק כדבריו בב"ק:

על שם ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה, קורא אותו פדן, לשון (שמואל א יא:ז) צמד בקר

ואולי אם נדייק 'קורא אותו פדן' (ולא אותם), נוכל לומר כדברי דלעיל שדוקא את אותו אחד שבין הנהרות מכנה 'פדן' על שם צמד הנהרות, ולא את צמד הארמים

אותו-את הצמד

קלונימוס הזקן כתב:
ולכאורה לא מובן, הניחא אם היו שני ארמים אלו במחוז אחד, מתאים לכנותם כצמד 'פדן ארם', ולתאר את מקום מגוריו של בתואל כ'פדן ארם'. אך מכיון ששני ארמים אלו מרוחקים זה מזה הרבה, איך ניתן להם שם אחיד, ואיך מסמנים מקום פלוני בכינוי זה.

ז"ל המזרחי:
צריך לומר שהשנים מהם סמוכים זה לזה, ולכן נקרא האחד בשם זוג. ופירושו, שני ארם היו הסמוכים זה לזה. ורש"י שאמר שהסמוכים זה לזה הם ארם נהרים וארם צובה, ולא אחרים, שמא קבלה היתה בידו מאותם שבאו משם.
...
אלא שק"ל דרש"י מפרש פדן מלשון זוג שכן הוא בתרגום, והיינו שבלשון ארמית [כנראה שב'ארם' היו קורין אותו כן ב'ארמית'] קורין לזוג פדן, ובלשון ישמעאל פירושו שדה, אבל בפירושו של ר' דוד צבי הויפמן מצאתי בזה"ל:
פדן פירושו בארמית 'עול' ובערבית נבטית - מדה מסויימת של שטח חקלאי פדן ארם פירושו איפוא מישור ארם או שדה ארם וכפי שבא באמת בהושע יב יג (שדה ארם).
והיינו שפדן 'שדה' הוא בארמית ולא בערבית.
ועוד הוא ממשיך וכותב 'מסתבר שרק המישור מסביב לחרן נקרא פדן', ובהערה 'ואכן מעידים אנשי מדע הגיאוגרפיה שהרן שוכנת במישור המוקף הרים ובקרבת הרן קיים תל הנקרא פדן וגם ישוב בשם זה'.
ויש להבין למה ב'ארם' קראו המקום בלשון ערבית ולא בארמית, ועוד אם היה תל איננו מישור.

לא ידוע על מקום נושא שם 'פדן'. אך יש תל תרח, תל נחר ושרג (ויק.). אלא שלפי הידוע ממקומות אחרים, מסתבר שזה סתם שיחזור שמות היסטורי מגאוגרפים ערבים מאוחרים ע"ש הנכתב בתורה.
פדן היא שדה בארמית, וגם בערבית מדוברת 'אפדני' זה בעל שדות.
(וגם בארץ מישורית מתרוממים תלים שעליהם בונים ערים).

'פדן ארם', או משום שחרן נמצאת בחבל ארץ מישורי פורה (גדול יותר מהגליל), היא נקראת שדה ארם - 'חקל ארם', יב"ע בהושע יב.
או ש'פדן' זה זוג, והיו ב' שלטונות של ארם בימי אברהם, א' מעבר לנהר וא' בתוך הנהר.
או שהזוג הוא 'נהרים' = 'פדן'; שתי נהרות וביניהם ארם, והכוונה רק לארם נהרים.

קו ירוק כתב:פדן היא שדה בארמית, וגם בערבית מדוברת 'אפדני' זה בעל שדות.

מקור???

רש"י פר' תולדות. בראשית כה כ.

ברש"י אשר לפני כתוב שבלשון ישמעאל קוראים לשדה פדן. לא שכך הוא בארמית. ומאיפה שלפת את המילה 'אפדני'?

סתם מעניין הדמיון בין פדן הערבית, לפלד האידישאית.