בירור בדברי הגרי"ז זצ"ל בענין תפילין וזמנם לפי שעות

[שלח]

ראיתי שמביאים בשם הגרי"ז זצ"ל שאם למשל אדם הניח ביום אחד תפילין במשך 5 שעות וביום שני לא הניח בכלל, זה אותו דבר אם הניח ב2 ימים כל פעם 2.5 שעות,כי הולכים לפי שעות, האם יש למישהו מקור לדבר בכתבי הגרי"ז זצ"ל ומה השיטות השונות בדבר זה

[אראל]

מענין לענין
אחד סיפר לי אתמול בשם המגיד ר' נפתלי גרוס שליט"א, סיפור עם התפילין של הגרי"ז זצ"ל, ותמצית הדברים, שבתפילין של יד של מרן הגרי"ז מצאו הפרשיות כתובים על ארבעה עורות, שכשרים רק בדיעבד, כי הגרי"ז חשש לכתוב על קלף אחד, שמא מחמת קוטנם של האותיות יפסלו, בחר לכתוב בארבעה פרשיות נפרדים שכשרים בדיעבד, מלכתבם באופן שאפשר שאפילו בדיעבד יפסלו

כלום נזכר נזכר איפוא באיזהו מקומן ממעתיקי שמועות הגרי"ז או מכותבי תולדותיו??, כי אצלי זה נשמע מוזר מאוד

[ספרים וועלט]

מענין לענין
אחד סיפר לי אתמול בשם המגיד ר' נפתלי גרוס שליט"א, סיפור עם התפילין של הגרי"ז זצ"ל, ותמצית הדברים, שבתפילין של יד של מרן הגרי"ז מצאו הפרשיות כתובים על ארבעה עורות, שכשרים רק בדיעבד, כי הגרי"ז חשש לכתוב על קלף אחד, שמא מחמת קוטנם של האותיות יפסלו, בחר לכתוב בארבעה פרשיות נפרדים שכשרים בדיעבד, מלכתבם באופן שאפשר שאפילו בדיעבד יפסלו

כלום נזכר נזכר איפוא באיזהו מקומן ממעתיקי שמועות הגרי"ז או מכותבי תולדותיו??, כי אצלי זה נשמע מוזר מאוד

למה כשרים רק בדיעבד? אם זה נדבק ביחד הרי זה לכתחילה!

[איש_ספר]

מענין לענין
אחד סיפר לי אתמול בשם המגיד ר' נפתלי גרוס שליט"א, סיפור עם התפילין של הגרי"ז זצ"ל, ותמצית הדברים, שבתפילין של יד של מרן הגרי"ז מצאו הפרשיות כתובים על ארבעה עורות, שכשרים רק בדיעבד, כי הגרי"ז חשש לכתוב על קלף אחד, שמא מחמת קוטנם של האותיות יפסלו, בחר לכתוב בארבעה פרשיות נפרדים שכשרים בדיעבד, מלכתבם באופן שאפשר שאפילו בדיעבד יפסלו

כלום נזכר נזכר איפוא באיזהו מקומן ממעתיקי שמועות הגרי"ז או מכותבי תולדותיו??, כי אצלי זה נשמע מוזר מאוד

לגבי הגרי"ז עצמו איני יודע כלום (ובמכתב הידוע לסופר, לא נזכר) אכן כפי ששמעתי בעבר, הרי בבריסק נזהרים שלא לתקן שום דבר אחר הכתיבה, אף בדברים שמותר מדינא לתקן (כשצורת האות עליה) וכפי שנזכר במכתבו הנ"ל של הגרי"ז, וכיון שכך עושים כתב גדול יותר שכך אפשר יותר להזהר בצורת האות וכו', ועושים גם בש"י ארבעה שיטין במקום שבעה שיטין, כיון שכך נולדה בעיה חדשה שאין קלף ארוך כ"כ והוצרכו לדבק חתיכות קלפין. שאלה זו לא נזכרה בפוסקים (לכאורה), שכיון שכתבו בשבעה שיטין לא היתה בעיה. אולי קידמתי משהו.

[מה שנכון נכון]

במכתב הגרי"ז :"את הש"י יכתוב בד' שיטין כמו הש"ר בכדי שיהי' הכתב גדול ומתוקן עצהיו"ט... ואם לא ימצא קלף אחד שמחזיק כל הד' פרשיות יכתוב על שני קלפים וידביקם יחד בדבק כשר".

[איש_ספר]

נכון. עכשיו ראיתי שם. אות יב.

[אראל]

מענין לענין
אחד סיפר לי אתמול בשם המגיד ר' נפתלי גרוס שליט"א, סיפור עם התפילין של הגרי"ז זצ"ל, ותמצית הדברים, שבתפילין של יד של מרן הגרי"ז מצאו הפרשיות כתובים על ארבעה עורות, שכשרים רק בדיעבד, כי הגרי"ז חשש לכתוב על קלף אחד, שמא מחמת קוטנם של האותיות יפסלו, בחר לכתוב בארבעה פרשיות נפרדים שכשרים בדיעבד, מלכתבם באופן שאפשר שאפילו בדיעבד יפסלו

כלום נזכר נזכר איפוא באיזהו מקומן ממעתיקי שמועות הגרי"ז או מכותבי תולדותיו??, כי אצלי זה נשמע מוזר מאוד

למה כשרים רק בדיעבד? אם זה נדבק ביחד הרי זה לכתחילה!

כך סובר רעק"א בהגהותיו ביו"ד סי' רפח, מדיוק דברי רש"י במגילה עיי"ש, ובשו"ת סי' ח'

[אראל]

במכתב הגרי"ז :"את הש"י יכתוב בד' שיטין כמו הש"ר בכדי שיהי' הכתב גדול ומתוקן עצהיו"ט... ואם לא ימצא קלף אחד שמחזיק כל הד' פרשיות יכתוב על שני קלפים וידביקם יחד בדבק כשר".

ייש"כ גדול
איפה ניתן לראות את המכתב הזאת? [אני רוצה להראותו לזה שסיפר לי העובדא]

[ספרים וועלט]

מענין לענין
אחד סיפר לי אתמול בשם המגיד ר' נפתלי גרוס שליט"א, סיפור עם התפילין של הגרי"ז זצ"ל, ותמצית הדברים, שבתפילין של יד של מרן הגרי"ז מצאו הפרשיות כתובים על ארבעה עורות, שכשרים רק בדיעבד, כי הגרי"ז חשש לכתוב על קלף אחד, שמא מחמת קוטנם של האותיות יפסלו, בחר לכתוב בארבעה פרשיות נפרדים שכשרים בדיעבד, מלכתבם באופן שאפשר שאפילו בדיעבד יפסלו

כלום נזכר נזכר איפוא באיזהו מקומן ממעתיקי שמועות הגרי"ז או מכותבי תולדותיו??, כי אצלי זה נשמע מוזר מאוד

למה כשרים רק בדיעבד? אם זה נדבק ביחד הרי זה לכתחילה!

כך סובר רעק"א בהגהותיו ביו"ד סי' רפח, מדיוק דברי רש"י במגילה עיי"ש, ובשו"ת סי' ח'

לא ראיתי לא שם ולא שם, אולי תוכל להעתיק את לשונו?

[אראל]

לא ראיתי לא שם ולא שם, אולי תוכל להעתיק את לשונו?

תסלח לי, טעיתי במ"מ כי כתבתי מזכרון
כוונתי עמ"ש בפתחי תשובה יו"ד סי' רפח בשם שו"ת רע"ק איגר סימן רי"ג עיי"ש [מיירי שם במזוזה, אבל הריי במזוזה פסול בשני עורות אפילו בדיעבד, ועכ"ז מכשיר אם תפרן קודם הכתיבה, כ"ש בתפילין]

[מה שנכון נכון]

במכתב הגרי"ז :"את הש"י יכתוב בד' שיטין כמו הש"ר בכדי שיהי' הכתב גדול ומתוקן עצהיו"ט... ואם לא ימצא קלף אחד שמחזיק כל הד' פרשיות יכתוב על שני קלפים וידביקם יחד בדבק כשר".

ייש"כ גדול
איפה ניתן לראות את המכתב הזאת? [אני רוצה להראותו לזה שסיפר לי העובדא]

הגריז.PDF

(504.65 KiB) הורד 87 פעמים

[אשר תאפו]

ראיתי שמביאים בשם הגרי"ז זצ"ל שאם למשל אדם הניח ביום אחד תפילין במשך 5 שעות וביום שני לא הניח בכלל, זה אותו דבר אם הניח ב2 ימים כל פעם 2.5 שעות,כי הולכים לפי שעות, האם יש למישהו מקור לדבר בכתבי הגרי"ז זצ"ל ומה השיטות השונות בדבר זה

בנוגע לנידון בו נפתח האשכול,
בכתבי הגרי"ז לא ידוע לי, אבל ראיתי מובא בשמו כעי"ז במועדים וזמנים ח"ד סימן רצ"ט לענין הנחת תפילין בחוה"מ שממילא אין המצווה לפי ימים אלא חיוב תמידי, וע"ע ח"ג סימן רס"ז בהערה.
וב"המעין" גליון תשרי תשס"ט בתגובה מהרב אוריאל בנר שליט"א הביא כן מהגר"א נבנצאל שליט"א בשם הגרי"ז.

[.השוחט]

ראיתי שמביאים בשם הגרי"ז זצ"ל שאם למשל אדם הניח ביום אחד תפילין במשך 5 שעות וביום שני לא הניח בכלל, זה אותו דבר אם הניח ב2 ימים כל פעם 2.5 שעות,כי הולכים לפי שעות, האם יש למישהו מקור לדבר בכתבי הגרי"ז זצ"ל ומה השיטות השונות בדבר זה

זו השאלה המקורית שפתחה את האשכול לפני 9 שנים ונותרה ללא התייחסות.
דומני שהגר"מ שטרנבוך שליט"א מביא זאת בספריו ששמע מפיו של הגרי"ז.
יסוד השמועה קצת שונה. הגרי"ז סבר שמצות תפילין שייכת בכל הזמן שהיא שייכת, והמינימום לקיימה הוא מעט מתוך זמן החיוב. ובכל פעם שנפסק זמן החיוב ומתחיל מחדש, שוב יש חובה להניח לכל הפחות מעט מהזמן.
אילו היינו סבורים שלילה לאו ז"ת, א"כ כל יום הוא מצוה חדשה, ויש חיוב להניח מעט כל יום.
ואז אילו יבוא השואל וישאל, יש בידי להניח תפילין היום דקה ומחר דקה, או היום לא אניח כלל ומחר אניח 10 שעות, חובה עליו לנהוג כאפשרות הראשונה.
אבל מכיון שקיי"ל לילה ז"ת, א"כ הזמן של כל השבוע (עד שבת או אם חל יו"ט) הוא זמן אחד ממושך.
וא"כ כשם שאם ישאל אדם אני יכול להניח דקה בבוקר ודקה אחה"צ, או שעה בבוקר, ואחה"צ כלום, בטח עדיף האפשרות השניה, מכיון שאין ענין מיוחד שיניח שוב אחה"צ שהוא אותו זמן חיוב של הבוקר,
כך מכיון שכל השבוע הוא זמן אחד ארוך, עדיף להניח היום 10 שעות ומחר בכלל לא, מאשר דקה היום ודקה מחר.
אלא שהגרי"ז דן שכן הוא מדאורייתא, אבל אולי יש מדרבנן איזה גדר להניח כל יום דוקא, וחיפש לזה מקור.
הגרמ"ש הראה לו תוספתא בברכות שמשמע כך, אבל לא נחה דעתו של מרן הגרי"ז מאותה הראיה.

בזכרוני שהגרמ"ש כתב (או שמעתי מפיו) שאלו שרוצים להניח תפילין בחוה"מ בצינעא, יש ענין להשתדל להניח לכל הפחות פעם אחת במשך החוה"מ. ואם חלה שבת באמצע, אזי פעם א' לפניה ופ"א לאחריה. והבן.

(תוכ"ד כתיבתי, רואה אני שעוד א' מרבנינו כתב משהו).

[ספרים וועלט]

לא ראיתי לא שם ולא שם, אולי תוכל להעתיק את לשונו?

תסלח לי, טעיתי במ"מ כי כתבתי מזכרון
כוונתי עמ"ש בפתחי תשובה יו"ד סי' רפח בשם שו"ת רע"ק איגר סימן רי"ג עיי"ש [מיירי שם במזוזה, אבל הריי במזוזה פסול בשני עורות אפילו בדיעבד, ועכ"ז מכשיר אם תפרן קודם הכתיבה, כ"ש בתפילין]

איפה ראית שם פסול של לכתחילה??

[באמונתו]

נדמה לי שיסוד דעת מרן הגרי"ז זצ"ל על זמן מצוות תפילין הוא ברמב"ם, אשר כידוע בבריסק יסודי הדינים נקבעים לפי הרמב"ם דווקא.
ברמב"ם, ביד ובספר המצוות, אין רמז שזוהי מצווה יומית, אלא: אף על פי שמצותן ללבשן כל היום, בשעת תפילה יתר מן הכל...

[איש_ספר]

הרב יוחנן שבדרון פרסם בבאו"י מאמר או סדרת מאמרים בבירור שמועה זו מהגרי"ז והרבה עליה מדברי ראשונים שמשמע שהוא מצוה יומית. עיין עליו.