בברכה המשולשת כתב:אמסטרדם כתב:איש רגיל כתב:כל צורך של אדם מתיר לבטל תורה, אכילה, שתי' ושינה. ואף צרכים פחות דחופים כטיול וכד'.
היה ראוי לפתוח אשכול [תורני] מיוחד ע"ז.
מסתמא נתכוונת לד' הפמ"ג באו"ח ש"ז, ואהא"ז הל' מלכים.
ויעויין מש"כ בזה מע"כ ידידי הרה"ג שלמה אליעזר גליקסברג בשו"ת ניצני ארץ (מצוי באוצר)
רוצה ללמוד כתב:אתרוג של תרומה טמאה פסול.
על אף ש(לרוב הראשונים) רק מעשר דגן תירוש ויצהר זה דאורייתא, וא"כ אם אין לו אתרוג אחר מבטל מצווה דאורייתא (ביום הא') בגלל דין דרבנן
ארי במסתרים כתב:שמנו של גיד הנשה אסור באכילה מדרבנן ולכן בקרבן אין לאכלו ואע"ג דמותירו אינו חייב מדין נותר
צולניק כתב:ארי במסתרים כתב:שמנו של גיד הנשה אסור באכילה מדרבנן ולכן בקרבן אין לאכלו ואע"ג דמותירו אינו חייב מדין נותר
בענין זה כבר כתב המנחת חינוך (מצוה ח אות ב) שאי"ז מחמת האיסור דרבנן אלא כלל הוא שכל שהמניעה לאכול אינה מחמת עצלות אלא חסרון בגוף החתיכה כעצמות וקרנים וכו' אין בזה איסור נותר.
איש רגיל כתב:צולניק כתב:ארי במסתרים כתב:שמנו של גיד הנשה אסור באכילה מדרבנן ולכן בקרבן אין לאכלו ואע"ג דמותירו אינו חייב מדין נותר
בענין זה כבר כתב המנחת חינוך (מצוה ח אות ב) שאי"ז מחמת האיסור דרבנן אלא כלל הוא שכל שהמניעה לאכול אינה מחמת עצלות אלא חסרון בגוף החתיכה כעצמות וקרנים וכו' אין בזה איסור נותר.
זה לא סותר כלום את דברי הרב ארי במסתרים. תכלס, נמצא שדין דרבנן גרם לשינוי הדין מדאורייתא.
איש רגיל כתב:ברוב המקרים פה באשכול, הדין דרבנן השפיע על הדין דאורייתא רק 'טכנית', במקרים מעטים מאד רבנן תקנו לשנות את הדין דאורייתא.
אאל"ט היה את הדוגמא של ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, ועוד דוגמא בדומה לזה שאיני מצליח להזכר מהי.
זנב לשועלים כתב:איש רגיל כתב:ברוב המקרים פה באשכול, הדין דרבנן השפיע על הדין דאורייתא רק 'טכנית', במקרים מעטים מאד רבנן תקנו לשנות את הדין דאורייתא.
אאל"ט היה את הדוגמא של ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, ועוד דוגמא בדומה לזה שאיני מצליח להזכר מהי.
אולי כוונת כת"ר לקורא ק"ש כב"ש? זה תלוי בפירושים בסוגיא דברכות י"א ע"א ויעויין שם בתוס'
וכתב הרא"ש ז"ל דמשמע אין קידוש אלא במקום סעודה משמע דלא יצא כלל, והב"י [ריש הסימן] הביאו. א"כ משמע כל שלא קידש במקום סעודה על היין או פת, חז"ל תקנו דלא קיים כלל מצות עשה דזוכרהו. ועיין תוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות י"א א' בתוספות ד"ה תני רב יחזקאל, יע"ש.
סגן אלוף כתב:לא הגבתי באשכול זה מעולם
אינני יודע אם הזכירו כאן את ארצות החיים סימן י"ב לענין טלטול ציצית פסולה מדרבנן בשבת שמאריך בזה טובא
מכל מקום במאירי סנהדרין פ' זה בורר דפסו"ע דרבנן שמעידים על אשה שנתקדשה לפניהם [אע"פ דמהני לקיומא כמבואר בש"ע אה"ע סימן מ"ב וכ"כ המאירי שם גופו] אבל אין להם נאמנות ע"ז ודוקא כשהאשה מודה נאסרת
וצ"ע איך יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקו"ע
ועוד דלפי"ז היכי איכא למ"ד שפסולים דרבנן חייבים שבוהע"ד והרי אפילו לחומרא באו"ה לא מקבלים אותם, [ואולי המאירי מדבר למסקנא דפסקינן כרב אחא דלא חלה עלייהו שבוה"ע, אבל סוגיא דיומא ל"מ דבהא פליגי וכבר האריכו בזה לעיל]
וצ"ע
מיללער כתב:
לקדש אשה בפני פסולי עדות מדרבנן אין זה בכלל כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקיעו רבנן קידושי מיניה? זה שפסו"ע דרבנן חייבים בשבועת העדות ,זה כמובן דוקא בעדות אשה דמהימני
הוה אמינא כתב:ולשון שבדו חכמים בנדרים איך הוא דאורייתא?! וקידושי כסף שהרמב"ם כותב דברי סופרים, איך הוא דאורייתא לכל הדעות להלכה?!
איש רגיל כתב:וגם זה מאותו אשכול:הוה אמינא כתב:ולשון שבדו חכמים בנדרים איך הוא דאורייתא?! וקידושי כסף שהרמב"ם כותב דברי סופרים, איך הוא דאורייתא לכל הדעות להלכה?!
סגן אלוף כתב:איש רגיל כתב:וגם זה מאותו אשכול:הוה אמינא כתב:ולשון שבדו חכמים בנדרים איך הוא דאורייתא?! וקידושי כסף שהרמב"ם כותב דברי סופרים, איך הוא דאורייתא לכל הדעות להלכה?!
ענין קידושי כסף הוא דברי סופרים משום שהוא מדרשה ואינו ענין לכאן
וענין לשון שבדו חכמים איך מביא קרבן עי"ז לעזרה כבר שאלו כן תו' נדרים דף ב' א' [התוס' הראשון]
איש רגיל כתב:אני מחפש מקומות בהם דין דרבנן משליך על דין דאורייתא.
עשוי לנחת כתב:בברכות יח מבואר לגבי שומר על מת שפטור ממצות מדין עוסק במצוה פטור ממצוות אף דאורייתא, ואף ש[לכאורה] כבוד המת דרבנן.
מה שנכון נכון כתב:עשוי לנחת כתב:בברכות יח מבואר לגבי שומר על מת שפטור ממצות מדין עוסק במצוה פטור ממצוות אף דאורייתא, ואף ש[לכאורה] כבוד המת דרבנן.
אלי כהן כתב:איסור מדרבנן לרדות פת בשבת - אע"ג שזה גורם להבאת קורבן חטאת מדאו',
גופא בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו א"ל רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי אילימא בשוגג ולא אידכר ליה למאן התירו ואלא לאו דאיהדר ואידכר מי מחייב והתנן כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה אלא במזיד קודם שיבא לידי איסור סקילה מיבעי ליה אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה:
אלי כהן כתב:ומיהו עלה על דעתי לומר, דלכאו' אין כל כך רבותא בזה שפעולה של חז"ל (כגון גזרה וכדו') תשליך על דין דאורייתא, דהא מצינו אפילו יותר מזה, שאפילו פעולה פשוטה של עם הארץ - אשר ודאי אינו אחד מחז"ל - תשפיע על דין דאוריתא, וכגון שאם יקנה - אז הנוטלים ממנו ללא רשותו יעברו על איסור לא תגנוב דאורייתא, וכן אם קידש אשה אז אסורה לכל השאר, וכן אם הקדיש בהמה, וכל כיוצא בכך. והרי זהו ק"ו: הואיל ועם הארץ רשאי להשפיע בפעולותיו על דיני דאו', ק"ו שאף חז"ל יהיו רשאים; אמור מעתה: אין בזה שום רבותא.
אלי כהן כתב:וכן מה שאסרו חז"ל לצום בפורים ובחנוכה - דמשליך על מי שנדר לצום בימים אלה - דקי"ל דעליו להפר את נידרו אע"ג דנדר הוי דאוריתא, ועוד הרבה כיו"ב.
מיללער כתב:אדרבא מזה שעליו "להפר נדרו" ואין הנדר "מופר מאליו" מדין "מושבע ועומד מהר סיני" ראיה שהדרבנן אינו פועל על הדאורייתא, רק שחז"ל אנסוהו להפר את נדרו שזה זכותו מדאורייתא
מיללער כתב:אלי כהן כתב:איסור מדרבנן לרדות פת בשבת - אע"ג שזה גורם להבאת קורבן חטאת מדאו',
איפה יש דין כזה?
מיללער כתב:אלי כהן כתב:ומיהו עלה על דעתי לומר, דלכאו' אין כל כך רבותא בזה שפעולה של חז"ל (כגון גזרה וכדו') תשליך על דין דאורייתא, דהא מצינו אפילו יותר מזה, שאפילו פעולה פשוטה של עם הארץ - אשר ודאי אינו אחד מחז"ל - תשפיע על דין דאוריתא, וכגון שאם יקנה - אז הנוטלים ממנו ללא רשותו יעברו על איסור לא תגנוב דאורייתא, וכן אם קידש אשה אז אסורה לכל השאר, וכן אם הקדיש בהמה, וכל כיוצא בכך. והרי זהו ק"ו: הואיל ועם הארץ רשאי להשפיע בפעולותיו על דיני דאו', ק"ו שאף חז"ל יהיו רשאים; אמור מעתה: אין בזה שום רבותא.
הזכות של העם הארץ לקנות, לקדש ולהקדיש ניתנה לו מדאורייתא והדינים הנובעים מפעולתיו הם דינים מדאורייתא ומה החידוש בזה?
מטרת האשכול (אם לא ראית עד הנה) הוא להביא דוגמאות שדיני חז"ל וגזירות חכמים ישפיעו ויפעלו לעקור או להשליך על הדינים דאורייתא, היינו שכביכול התורה תכנע תחת החלטת חז"ל ודו"ק
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 120 אורחים
