מה באמת חשב הגרשז"א על סברת החזו"א- לאסור את החשמל משום בונה

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ד' פברואר 19, 2014 8:39 pm

הולכת אבנים ללא תכלית אינה מלאכה, אלא עובדין דחול, ואף אדם אינו מוליך אבנים ללא מטרה. או שבונה מהם, או שמוליכם לרשות אחרת, וכדו'. המטרה היא ענין המלאכה, שעושה כן לייצר דברים להתפרנס לתקן סביבתו וכדו'.

קולמוס הסופר

בס"ד
ואם יש לו תכלית, כגון שהוא מפנה מקום האבנים (בתוך רשותו) בכדי לחפור שם בור (לאחר שבת) זה מלאכה? ומי שעבודתו כל השבוע הוא לסדר ספרים בספריות והוא עושה זאת בשבת הוא עובר במלאכה?
אולי באמת צריך לתלות את זה באיזו מלאכה דאורייתא...

איש.dot · הודעהעל ידי **איש.dot** » ד' פברואר 19, 2014 9:47 pm

זכורני שסברת דברי החזו"א לאסור חשמל מדין בונה הוא כי מהות מלאכת בונה היא הכנסת נשמה - כלומר, שע"י הערמת לבנים א' על השניה נעשית כאן מציאות חדשה של בנין, והיא 'נשמה' המשנה את מהות הדבר (כלומר, מעבר מהסתכלות אובייקטיבית על כל לבנה להסתכלות סובייקטיבית על קיבוץ הלבנים כבניין. ועיין לפני שתרנן); וכך גם בחשמל, שע"י העברת זרם החשמל (האנרגיה) בתוך החוטים נעשית כאן הכנסת נשמה בדבר והווי בונה.

נ.ב.
כקודמי, קשים לי דברי יו"ד מאד. ישנה אכן חקירה בנוגע למהות המלאכות, האם תליית המלאכות במשכן היא סימן או סיבה; אך ברור לכל הצדדים, שהתורה אסרה את גוף המלאכות עצמן כפרט של איסור מלאכה וחובת המנוחה (והבערה יצאת תוכיח); וכשמצאו חכמים דבר שהוא מלאכה ויש לו דמיון לאחת ממלאכות המשכן - סמכוהו כתולדה, אך לא שהיה פשוט להם לאיסור רק בגלל המלאכה אלא בגלל הסמיכות לצורת האב. אם כן, התורה הגדירה מה נחשב למלאכה - הן ללאו והן לחיוב מנוחה; ניתן לגזור אח"כ גזירות דרבנן כשבות וכדו' משום מנוחה ושביתה, אך אי"ז תולדה של מלאכה דאורייתא.

יורה_דעות

קולמוס
המסדר ספרים עובר בבורר וי"א שגם במעמר, ולשיטתם ה"ה בעורם אבנים. המיישר קרקע עובר בחורש גם אם כוונתו לחפור אח"כ בור שם. וגם אם משכח"ל משהו שאינו נכנס בהגדרת מלאכה ומ"מ מקבלים עליו משכורת, אין זה קושיא. הרי יש מורה שמקבל משכורת על מלאכתו ומותר גם בשבת. כי ההגדרה היא מלאכה שמייצרת ומביאה לאיזו תכלית פיזית.
איש
הגדרתך מתאימה לחשמל יותר מאשר לבנין.
ולגבי איסור מלאכה הלא הוכחתי מכמה וכמה מקומות שהיה פשוט שאסור גם כשלא ידעו מאיזה אב. ומ"מ היה פשוט שרק אב אחד.

איש.dot · הודעהעל ידי **איש.dot** » ד' פברואר 19, 2014 10:06 pm

יורה_דעות כתב:איש
הגדרתך מתאימה לחשמל יותר מאשר לבנין.

דוקא לי הונח להיפך. תוכל לבאר יותר?

קולמוס הסופר

בס"ד
המסדר ספרים בלי לברור אלא לוקח כל ספר ומחזירו למקומו אינו עובר שום מלאכה, וגם אם זה טורח גדול וגם זה מלאכתו בחול אינו עובר שום מלאכה, כמו"כ המסלק אבנים גדולות בלי ליישר את הקרקע אינו עובר על מלאכה.
לא מצאנו מעולם שדבר שנראה כמלאכה יהיה מלאכה אם אינו מתאים לגדרי המלאכות, ואם חז"ל יכלו נחכה לתחיית המתים שיתקנו כך.

ניים ושכיב

אני מתכבד בזאת להציע לפני רבותי פירוש (מחודש?) לדברי החזו''א:
יסוד האיסור אינו משום החשמל, אלא משום חידוש של החזו''א בהלכות בונה. דהנה התוקע חלקי כלי זה בזה חייב משום בונה או מכה בפטיש. והחזו''א מבאר דענינו של בנין הוא כאשר מחברים שני דברים חלקיים לצורה אחת שלימה. כאשר החיבור הוא לצורך שימוש והפירוק אינו לצורך שימוש, הבנין הוא חיבור, משא''כ כאשר שני הדברים הם דברים שלמים, ומפרקים אותם זמ''ז לצורך שימוש, מיקרי שהם שני דברים שלמים שמשתתפים לצורך פעולה אחת ואינו בנין.
ולכן סגירת מעגל חשמלי שהיא חיבור תקוע של חוטים זל"ז לצורך שימוש נקראת בונה. סתם חיבור תקוע של חוטים בלי מעגל חשמלי ודאי לא מיקרי בנין, כי לא נוצר כלי, אבל בסגירת מעגל היות ונוצר פה כלי להולכת החשמל ולהפעלת המכשיר החשמלי מיקרי בנין.
וכי תימא שסגירת מעגל לא מיקרי תקיעה, זה אינו, דיש לחקור האם תקיעה פירושה קושי לפרק או חיבור יציב. ונ''מ למשל לחיבור ע''י הברגה, שקל לפרק אותו אבל הוא יציב. והנה הט''ז והמג''א כתבו שהברגת מכסה לא מיקרי בנין כיון שעומד לסגור ולפתוח. משמע שלולי האי טעמא הוי תקיעה, וכצד השני דתקיעה פירושה חיבור יציב. וא''כ מעגל חשמלי שהוא יציב, אע''פ שקל לפרק אותו ע''י מפסק מיקרי תקיעה. [דבר זה לא כתוב בחזו''א, אבל הוא פשוט. (אמנם לכאו' אפשר להבין מלשונו שהתקיעה היא יצירת הדבר השלם, אבל א''א לומר כן, דא''כ אין חילוק בין תקוע למהודק לרפוי, שמחלק בריש הס''ק הבא)].
אמנם ק' על החזו''א מהט''ז והמג''א, כיון שגם מעגל חשמלי עומד לסגור ולפתוח, אבל את זה מיישב שם החזו''א לפי יסודו, שהכיסוי והכלי הם שני גופים נפרדים, דאינה הרכבה לשימוש דשימושו של הכלי הוא בשעה שהוא פתוח [ודנו באורח''ש לפי''ז מהו בכלי ששימושו כשהוא סגור כגון מלחיה], ולכן מותר, משא''כ הרכבה הדרושה לשימוש כבמעגל חשמלי.

עכשיו אחרי שאתם משוחדים מההסבר שלי, אתם יכולים לקרוא את הדברים שחור על גבי לבן בדברי החזו''א:
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=150
בדיבור האחרון בעמ', וההמשך בעמ' הבא עד סוף הסעיף קטן.

חשבונות רבים

האשכול האריך הרחיק בזמן שהסחתי דעתי ממנו על כן אקצר ברשותכם.

ידידיה כתב:"כפי שכתבתי מקור הסברא מובא בהרחבה באורחות שבת בסוף, למען מר הי"ו פתחתי ומצאתיהו בחלק א עמ' תקכא, ושם מרחיב, ראה ותמצא נחת.

ייש"כ, אכן הדברים כתובים בארחות שבת (וכמדומה שמעתי ושכחתי בעוה"ר) וכ"כ הג"ר אשר זעליג וייס לעניין חשמל. והמעיין בארחות שבת שם יראה לעינים שאין לו שום ראיה מלבד דברי הירושלמי שהובאו לעיל וכל שאר הקושיות שחשב ליישב שם אפשר ליישבם יותר בפשיטות או ששאלום האחרונים שמימיהם אנו שותים וא"כ אדרבה מוכח דלא ס"ל כוותיה.

ואני חוזר ואומר שזו טעותא רבתא דלא אשתכח כוותיה. ופירוש הירושלמי הוא כמ"ש בפ"מ שם להדיא (וכ"כ הגרח"ק בביאורו) דמיירי בדברים שהם גמר מלאכה אך שאם הם דומים למלאכה אחרת א"צ לחייבם משום גמר מלאכה אלא משום אותה מלאכה דרוב המלאכות כוללות גם פעולת הגמר בתוכן. וכן הבין בפשיטות המרכבת המשנה (פ"י הי"ד) שהוכיח מהירושלמי דאין ב' אבות לתולדה אחת כי הבין שכל אלו התולדות היו דומות למ"ב אך היכא שהיו דומות למלאכה אחרת אין מחייבים עליהן משום מ"ב אלא משום אותה מלאכה. וכ"נ גם מפסקי הרי"ד שהביא דברי הירושלמי עם מה דאיתא בש"ס דילן כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש.
ומה שהביא הרב יו"ד משבת ק"ב היא ראיה לסתור כמבואר שם ק"ג ע"א שבאמת לשמואל היכא שאין בנקב משום גמר מלאכה פטור ולא כמו שחשב הרב יו"ד שבהכרח חייבים על זה רק השאלה מחמת מה.

ומה שהביא הרב בברכה מהגרמ"פ לא דמי כי אוכלא לדנא ותימה על חכם כמותו איך הביא כזו כי בישול ע"י תולדות חמה כל חסרונו מחמת שאין הדרך כן ולזה ביאר הגרמ"פ דאם נשתנה הדרך ודאי חייבים עליו.

ומ"ש הרב ניים ושכיב בביאור דברי החזו"א היה פשוט לי בביאור דבריו אך הגם שהוסיף הרב נו"ש בנותן טעם לבאר יפה עדיין אינו מתיישב על ליבי החסר.

והפסוקים אשר דרש לנו הרב יו"ד אילו היה תנא או אמורא הייתי שומע לו...

כבוד הרב יו"ד מעולם לא כתבתי כנגדך דברי קנטור אלא על הסברא כתבתי כדרכה של תורה ועמך הסליחה אך א"א לשאת פנים בתורה

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' פברואר 20, 2014 8:33 am

קולמוס
נכון הדבר שיש דברים שלא נכנסו לגדר מלאכה אפי' שהם מאמץ, כפי שכתבתי לעיל, מעצם המונח 'הגדרה' יוצא שיש מה שאינו בהגדרה, כי המלאכות נקבעו לפי התכליות, ומה שאין לו תכלית אינו מלאכה. ובדברי באתי רק להדגים שאפילו באיסוף ספרים או אבנים ייתכנו תכליות שונות, אבל אם אין שום תכלית, למרות שהזיע טובא אינו מלאכה ומיהו אסור מפני עובדין דחול. ולא כמו שכתבת שצריכים תקנה מיוחדת אלא הגדרת 'עובדין דחול' כולל מעצמו כל הדברים האלו, וגם אינו תקנה אלא מכלל ממצא חפצך וכו' מדברי נביאים.
ודברי ניים ושכיב נכונים כמובן, שזה מה שפי' החזו"א בגדר בונה. אבל לא נוגע לעצם הדיון מה הכריחו לזה.
ולדברי הרב חשבונות
במחילה לא דרשתי פסוקים אלא הראתיך מפורש בתורה מה ענין המלאכה. ומימי לא שמעתי מי שיקיים בעצמו הפסוק 'מסיר אזנו משמוע תורה' באופן מהודר שכזה.
ומש"כ ראי' לסתור משבת קב', במח"כ אין ראיה כלל, וכי אני טענתי שכל דבר חייב להיות מלאכה לפי כל האמוראים, ובודאי יש דברים שנחלקו וזה אומר מלאכה הוא וחברו אומר שאינו מלאכה. לא אמרתי אלא שהנדונים אם מעשה מסויים הוא "מלאכה", וכן איזו מלאכה הוא, הם ב' נדונים נפרדים כדמוכח בסוגיות. ואתה עצמך מביא שכל דבר שהוא גמר מלאכה "א"צ לחייבו משום אב אחר", אבל מאי טעמא? הלא הוא גם בונה או אב אחר???? ובע"כ הוא משום דאיסור מלאכה יש רק אחד, ואב מלאכה הוא סוג האיסור, ולא שייך ב' איסורים לדבר אחד, אא"כ במקרה עובר על שניהם יחדיו.

ניים ושכיב

אני רואה מתגובת הרב יו''ד שלא כתבתי ברור, ואשתדל להבהיר:
לענ''ד הוא לא אוסר בגלל שמדובר בחשמל, ואין לאיסור שום קשר לזה שעושים עמו את כל מלאכת ששת ימי המעשה.
הוא אוסר כי הוא מחדש שבונה הוא איחוד לצורך שימוש, כשהפירוק יגרום לחוסר שימוש.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' פברואר 20, 2014 10:13 am

איש.dot כתב:זכורני שסברת דברי החזו"א לאסור חשמל מדין בונה הוא כי מהות מלאכת בונה היא הכנסת נשמה - כלומר, שע"י הערמת לבנים א' על השניה נעשית כאן מציאות חדשה של בנין, והיא 'נשמה' המשנה את מהות הדבר (כלומר, מעבר מהסתכלות אובייקטיבית על כל לבנה להסתכלות סובייקטיבית על קיבוץ הלבנים כבניין. ועיין לפני שתרנן); וכך גם בחשמל, שע"י העברת זרם החשמל (האנרגיה) בתוך החוטים נעשית כאן הכנסת נשמה בדבר והווי בונה.

שמעתי לפנ כמה שנים שיעור מאחד מחשובי הרבנים שליט"א, והוא גם הסביר כדבריך את דעת החזו"א, והביא כמה ראיות לזה, ואף דייק כן מלשון החזו"א.

אגב, כתבתי כך בהודעה כבר ביום שני בלילה, אלא שהודעה נמחקה תוך שתי דקות. ולהרב אוצה"ח פתרונים.

יורה_דעות

הבנתי יפה את דבריך, אבל אין זה אומר מה הוא חשב על מה שלא אמר. מה שאמר הוא שזה מוגדר כבונה, וסיפק הסבר (אותו כתבת אתה כאן לעיל). אני עסקתי בשאלה אחרת מי אמר לו שזו מלאכה. ולא מי אמר לו שזה בונה. כפי שאמרתי אלו ב' שאלות. אתה קבעת שהספיק לו רק דעתו בהגדרת בונה, ואני טענתי שהיתה לו גם הנחה בסוגיית מלאכה. הדברים נאמרו כלפי טענת אוצה"ח שאין להבין דבריו, על כן אמרתי שיותר יש להבין דבריו בסוגית מלאכה, גם אם אין מבינים בסוגיית בונה. ובאת אתה והסברת דבריו בסוגיית בונה. ועדיין לטענתי אין קשר בין הסוגיות וכ"א עומדת לעצמה.

איש רגיל כתב:
איש.dot כתב:זכורני שסברת דברי החזו"א לאסור חשמל מדין בונה הוא כי מהות מלאכת בונה היא הכנסת נשמה - כלומר, שע"י הערמת לבנים א' על השניה נעשית כאן מציאות חדשה של בנין, והיא 'נשמה' המשנה את מהות הדבר (כלומר, מעבר מהסתכלות אובייקטיבית על כל לבנה להסתכלות סובייקטיבית על קיבוץ הלבנים כבניין. ועיין לפני שתרנן); וכך גם בחשמל, שע"י העברת זרם החשמל (האנרגיה) בתוך החוטים נעשית כאן הכנסת נשמה בדבר והווי בונה.

שמעתי לפנ כמה שנים שיעור מאחד מחשובי הרבנים שליט"א, והוא גם הסביר כדבריך את דעת החזו"א, והביא כמה ראיות לזה, ואף דייק כן מלשון החזו"א.

אגב, כתבתי כך בהודעה כבר ביום שני בלילה, אלא שהודעה נמחקה תוך שתי דקות. ולהרב אוצה"ח פתרונים.

אני לא מחקתי כמובן. איני יודע למה נמחקה ההודעה.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ה' פברואר 20, 2014 10:20 pm

לאורך כל השש"כ חולק עם החזו"א ובעצם דברי החזו"א המעיין היטב בדבריו קשה לחלוק עליו. שהרי כאשר מחבר את הזרם בביתו הריהו כאילו בונה בביתו גנרטור של חברת החשמל והזרם מחברו והחזו"א חוזר עליו שוב ושוב עד שהרואה מתפלא במה חולק עליו הגרשז"א ז"ל במאורי האש.
ואינו דומה כלל למזרים מים בצנרת כאשר פותח את הברז שעל ידי המים אינו מתחבר הצנרת אצלו בבית למגדל המים משא"כ כאשר מזרים חשמל בחוטים מתים אצלו בבית הריהו מתחבר אל הגנרטור של חברת החשמל. עיין היטב בחזו"א השוני בין הזרמת חשמל שזהו מחבר את הכלי לבין הזרמת מים שאין כאן כל חידוש ובנין.
ולדעתו של מרן הגרח"ק שליט"א אין בדורינו אחר החזו"א מי שיכול לחלוק עליו. יתכן כפי שהתבטא מרן הגריש"א ז"ל ותו לא.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ה' פברואר 20, 2014 11:46 pm

וראה באוצר מתי נחתם התלמוד אצל רב אשי והאחרונים אצל הגר"א ז"ל והאריך בזה הגאון רבי אלחנן וסרמן ז"ל הי"ד והגר"ח ז"ל ועוד הרבה.
ולדעתו של החזו"א ז"ל אין בכוח האמוראים לחלוק על התנאים ולא הגאונים על האמוראים וכו' היות ולא העמיקו כל כך בסוגיות הש"ס כפי הקדמונים ולאו דווקא משום בית דין הגדול והדברים ידועים.

גם זו לטובה

תיקונים כתב:לאורך כל השש"כ חולק עם החזו"א ובעצם דברי החזו"א המעיין היטב בדבריו קשה לחלוק עליו. שהרי כאשר מחבר את הזרם בביתו הריהו כאילו בונה בביתו גנרטור של חברת החשמל והזרם מחברו והחזו"א חוזר עליו שוב ושוב עד שהרואה מתפלא במה חולק עליו הגרשז"א ז"ל במאורי האש.
ואינו דומה כלל למזרים מים בצנרת כאשר פותח את הברז שעל ידי המים אינו מתחבר הצנרת אצלו בבית למגדל המים משא"כ כאשר מזרים חשמל בחוטים מתים אצלו בבית הריהו מתחבר אל הגנרטור של חברת החשמל. עיין היטב בחזו"א השוני בין הזרמת חשמל שזהו מחבר את הכלי לבין הזרמת מים שאין כאן כל חידוש ובנין.
ולדעתו של מרן הגרח"ק שליט"א אין בדורינו אחר החזו"א מי שיכול לחלוק עליו. יתכן כפי שהתבטא מרן הגריש"א ז"ל ותו לא.

האשכול מלא דברי חכמה וכו' נא אל תהרוס, אתה מוזמן לפתוח אשכול חדש ולהסביר שלדעתו של מהר"א מסאטמאר אין בדורנו מי שיכול לחלוק על דו"ז, וגם איני סובל את עזות מצח לכתוב "המעיין היטב קשה לחלוק עליו" כביכול כל החולקים לא עיינו טוב...

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ו' פברואר 21, 2014 1:17 am

בא נתייחס לגופו של דבר.
אם כי זכותו של מרן הגרח"ק שליט"א לסבור שאין לחלוק על החזו"א כפי שהחזו"א עצמו סבר שמטעם זה אין בכוחינו לחלוק על האמוראים והתנאים. והדברים ארוכים וחפש באוצר אין דורות האחרונים יכולים לחלוק על דורות הראשונים והגאון רבי אלחנן וסרמן ז"ל חיבר על כך ספר שלם.
אך הבה נחזור לגופו של דבר.
מדוע חשמל בשבת זה בונה דומני שהחזו"א מסביר את עצמו הלוך ושוב - מי שאינו מסביר את עצמו זה הגרשז"א ז"ל.
---
ראה למשל כאן.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8 ... 59&page=15

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ו' פברואר 21, 2014 8:05 am

הבה נניח שאיננו מקבלים (דהיינו הראויים לחלוק) את הסבר החזו"א בענין בונה
וכן נניח שאיננו אוסרים דבר מצד שהוא 'מלאכה'
אלא מקבלים סברת הגרשז"א
אתמהה, האם לדעתו באמת מותר להפעיל חשמל בשבת, לאמור: כל החיים החילוניים בשבת הם לכתחלה אריבער, נוסעים במכונית (חשמלית) לקולנוע, אחרי זה למסעדה, מפטפטים בסלולרי, נכנסים לפורום אוצר החכמה ודנים בנושא מעניין, כל החברות פעילות, בתי העסק פתוחים וכו' וכו'. וכל זה מותר?
והאם לא פלא גדול הוא שאפילו הד"לים שהזדרזו לאמץ כל שיטה מקילה, לא מצרפים את שיטת הגרשז"א אפילו בדיעבד? כל ההיתרים של מכון צומת ודומיו על ידי גרמות וכו' מתיחסים לחשמל כאיסור דאוריתא ומתירים אותו על ידי כחות וגרמות, ומדוע לא אימצו היתר זה??

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ו' פברואר 21, 2014 9:52 am

מצאתי שכבר דנו בה בזמנו הרב אוצה"ח והרב ברזילי והרב תוכ"ד שליט"א.
וזה לשונו של הרב תוכ"ד מפעם.

תוך כדי דיבור כתב:איפה ראית בלשונו "ששואל בהמשך"? וכבר כתבתי אגב דברי למעלה מה פשט דברי החזו"א הללו. אבל אדבר עתה בנקודה זו בלבד (עשיית המעגל החשמלי).

תחילה אעתיק את ג' לשונות החזו"א הנוגעים לעניין זה.

---
1. במכתב הראשון לגרשז"א:
"וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה, א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמלי מחברם שהוא בבחינת תקע, ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה"

2. באמצע המכתב השני לגרשז"א:
"ואפשר דאין בונה אלא בהרכבת גשמים של ממש, והלכך אין בחימום ברזל ולא בהכנסת זרם משום בונה, וכאן בסיבוב הכפתור יש בו משום העמדת מנורה בתקע, ואמנם, יש עוד מקום לומר דגם חוט החשמל שנעשה ע"י כח הקבלה שלו, שבגמי אין בו כח זה, והברזל יש בו כח הקבלה, וכל זמן שאינו מחובר אין לאדם חפץ והנאה בכח האצור בו, וכשמחברו נעשה בידו של אדם כלי שימוש"

3. בסוף המכתב השני לגרשז"א:
"ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר"

1. בציטוט הראשון מבאר החזו"א שבחיבור המכשיר לחשמל יש חשש בונה משתי סיבות: א' עצם החיבור הפיזי של חוט המכשיר לחוט שבקיר (שכבר יש בו חשמל), ב' "תיקון החוט ממוות לחיים", שלכאורה ר"ל שהמעשה שעשינו בהבאת החשמל לחוט העמיד בו עתה תכונה חדשה, כעין ממוות לחיים, וזה חשש בונה מצד עצמו.
2. ובציטוט השני שב ומעלה בזה תחילה ספק, שאולי בונה אינו שייך בעניין זה של של העברת זרם החשמל לחוט (סיבה ב' שבציטוט הראשון), אלא רק כשמחברים ממש שני דברים פיזיים ("בהרכבת גשמים" - סיבה א' שבציטוט הראשון) - אבל מייד פושט הספק וכותב שיש מקום לומר שעצם העברת החשמל - דהיינו אותו "ממוות לחיים", סיבה ב' הנ"ל - גם בה שייך בונה, מפני שכשהחוט מנותק בלי חשמל "אין לאדם חפץ והנאה בכח האוצר בו", ולעומת זאת כשמחברו לחשמל "נעשה ביד של אדם כלי שימוש". ולענ"ד מבורר כאן בהדיא, דכל העניין הזה של "ממוות לחיים", לא קאי על עצם יצירת מעגל חשמלי בפני עצמו, באופן שאין לו שום תכלית ותוצאה, אלא רק באופן שיש "לאדם חפץ והנאה" מהעברת זרם החשמל לחוט, מפני שעל ידי כך ניעור כוח חדש במכשיר החשמל שבקצה החוט, וכך "נעשה בידי האדם כלי שימוש". ובאמת הרי זהו הנידון גם בציטוט א', "שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל". אבל בהכנסת חשמל בחוט בעלמא בלי שום משמעות, לא דיבר כאן כלל.
3. וממילא מובנים בפשוטם דברי החזו"א בציטוט השלישי, שבאמת במי שמסבב דינמו בעלמא עם מעגל חשמלי יוצא ממנו, אין איסור בונה נכנס בזה כלל, לא מסיבה א' (שבציטוט הראשון) שהרי לא תקע ולא חיבר כלום, וגם לא מסיבה ב' (שבציטוט הנ"ל) שהרי רק הביא חשמל בחוט בעלמא בלי שיהיה ממנו חפץ והנאה ובלי שייעשה על ידי כך כלי שימוש, ובכה"ג לא קיים עניין "ממוות לחיים". אמנם מאידך, אם היה / כאשר יהיה הדינמו מחובר למכשיר חשמלי כלשהו ויזרים בו חשמל, אף שהמסובבו אינו נכנס בסיבה א' כי אינו עושה חיבור בפועל, ממה שלמדנו עד כה פשיטא שהוא נכנס בסיבה ב', שהרי מזרים חשמל בחוט של הכלי ומעמיד בו תכונה שלא היתה בו קודם וכו', וע"כ אסור לגמרי! מצד בונה.

ורק אחר כל הביאור של דברי החזו"א, אנו חוזרים לראש הדברים, שמאחר שכל זה מיוסד על גדרי מלאכת בונה, עדיין יש לנו לומר כהגרשז"א, היות שחיבור שאינו עתיד להתקיים אינו חיבור לעניין בונה, מובן דה"ה בהך "ממוות לחיים" הנ"ל, שאם אין לו קיום אלא לשעה על ידי לחיצת האדם וכדומה, אי אפשר שייכנס בגדר בונה דאורייתא (והוא שכתב הגרשז"א כפי שהובא למעלה, "דפעמון חשמלי מותר [ר"ל מעיקר הדין מדאורייתא] גם לחזו"א כיון שצריכים ללחוץ כל הזמן ללחוץ עליו"). ולפ"ז בסופו של דבר גם במסובב דינמו שמחובר אליו מכשיר לא יהיה אסור מהטעם שנתברר מפני שסיבוב זה אין לו אלא קיום לשעה וכו'. (ואמנם הרב דרזי דקדק במילותיו האחרונות של החזו"א, "אין להמסבב דין בונה על החיבור" - ש"מ שמצד אחר יש לו דין בונה, וכנ"ל. ולענ"ד באופן עקרוני זהו נכון בתנאי שהדינמו מחובר למכשיר כלשהו, ולא בסתמא, שלומר כן זה צ"ע. ובכה"ג היה לחזו"א להגיד בפירוש שלמעשה המסבב עובר, ולא רק לרמוז. וג"ז הוא רק מצד עצם הענייין של ממוות לחיים, אבל בפועל, ע"פ הבנת הגרשז"א בחזו"א, מ"מ לא יהיה בונה כי אין לו קיום אלא לשעה).

כמובן שאיני מסכים עם ההסבר שכתב הרב תוכ"ד בזמנו אלא כפי שכתבתי לעיל. שעצם החיבור של שני חוטי חשמל בבית בזה נחשב כבונה גנרטור של חברת החשמל ועל ידי חיבור החוטים על ידי כך הוא מצטרף לחברת החשמל - והגנרטור בחברת החשמל והגנרטור הקטן שיצר בביתו היינו הך - על ידי זה שנתן זרם וחיים בחוטי החשמל.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ו' פברואר 21, 2014 10:16 am

[quote=""]נושא: מדי מים דיגיטליים בשבת
ראה כאן כל העניין ומה שכתבו בזה הרבנים הנ"ל שליט"א.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » ו' פברואר 21, 2014 10:43 am

מן הראוי להביא כאן מה שהתקשה שם הרב אוצה"ח ולא ניחא ליה במה שכתבתי כאן לפרש את ההבדל בין הזרמת מים לבין הזרמת חשמל.
כאן.

אוצר החכמה כתב:
ה. עוד אבקש להעיר, במה שכתב לדון הרב אוצה"ח מדוע הזרמת מים וכדו' אינו נחשב לבונה, לפי מה שכתבתי יתכן שההבדל הוא פשוט, מים וגז וכו' כל אלו נמצאים בצינורות ליד הבית במאגרים ובמיכלים ומה איכפת לי אם פותח את המים או את הגז וכדו' משא"כ בהזרמת זרם בחוטים, הרי בזה הוא מדביק את הפרקים, כאשר לפני שהזרים את החשמל, החוטים נחשבים למנותקים מהמכונה בחברת החשמל ורק עם הזרמת הזרם נוצר הבניין.

אני לא מבין מה כתבת, המים קיימים במיכל אולם אינם זורמים כל עוד שיש משהו שסותם באמצע הצינור, אותו מצב בחוטים, האלקטרונים קיימים אולם יש משהו שסותם את הצינור ןלכן אינם זורמים (במקרה הזה זה אויר אבל זה לא משנה) כאשר הוא שם חתיכת ברזל בין שני החוטים הוא מחליף את הסתימה בפתיחה, כמו שסיבוב הברז מחליף סתום בפתוח ואז אלקטרונים מתחילים לזרום כמו המים שמתחילים לזרום. כאמור למעלה התשובה שלי היא הבחנה בין מים לבין אלקטרונים שאינם נראים לעין.

קולמוס הסופר

יורה_דעות כתב:הבה נניח שאיננו מקבלים (דהיינו הראויים לחלוק) את הסבר החזו"א בענין בונה
וכן נניח שאיננו אוסרים דבר מצד שהוא 'מלאכה'
אלא מקבלים סברת הגרשז"א
אתמהה, האם לדעתו באמת מותר להפעיל חשמל בשבת, לאמור: כל החיים החילוניים בשבת הם לכתחלה אריבער, נוסעים במכונית (חשמלית) לקולנוע, אחרי זה למסעדה, מפטפטים בסלולרי, נכנסים לפורום אוצר החכמה ודנים בנושא מעניין, כל החברות פעילות, בתי העסק פתוחים וכו' וכו'. וכל זה מותר?
והאם לא פלא גדול הוא שאפילו הד"לים שהזדרזו לאמץ כל שיטה מקילה, לא מצרפים את שיטת הגרשז"א אפילו בדיעבד? כל ההיתרים של מכון צומת ודומיו על ידי גרמות וכו' מתיחסים לחשמל כאיסור דאוריתא ומתירים אותו על ידי כחות וגרמות, ומדוע לא אימצו היתר זה??

נו, מה יהיה? למישהו יש תירוץ המניח את הדעת?.....

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ש' פברואר 22, 2014 9:04 pm

וכן התעוררתי על עוד שאלה, מפני מה מסרו את נפשם יקירי ירושלים במלחמה בקולנוע בשבת, ור' עמרם בלוי נאחז בסורגים עד שהכוהו מכות נמרצות, החילונים בסה"כ סוברים כשהגרשז"א שאין בחשמל איסור בשבת, מה הבעיה?

בברכה המשולשת

קולמוס הסופר כתב:
יורה_דעות כתב:הבה נניח שאיננו מקבלים (דהיינו הראויים לחלוק) את הסבר החזו"א בענין בונה
וכן נניח שאיננו אוסרים דבר מצד שהוא 'מלאכה'
אלא מקבלים סברת הגרשז"א
אתמהה, האם לדעתו באמת מותר להפעיל חשמל בשבת, לאמור: כל החיים החילוניים בשבת הם לכתחלה אריבער, נוסעים במכונית (חשמלית) לקולנוע, אחרי זה למסעדה, מפטפטים בסלולרי, נכנסים לפורום אוצר החכמה ודנים בנושא מעניין, כל החברות פעילות, בתי העסק פתוחים וכו' וכו'. וכל זה מותר?
והאם לא פלא גדול הוא שאפילו הד"לים שהזדרזו לאמץ כל שיטה מקילה, לא מצרפים את שיטת הגרשז"א אפילו בדיעבד? כל ההיתרים של מכון צומת ודומיו על ידי גרמות וכו' מתיחסים לחשמל כאיסור דאוריתא ומתירים אותו על ידי כחות וגרמות, ומדוע לא אימצו היתר זה??

נו, מה יהיה? למישהו יש תירוץ המניח את הדעת?.....

אשתדל להשיב (למרות הסגנון ...)
הגרשז"א כתב שחשמל זה איסור דרבנן בגלל דעת הבית יצחק (למרות שהעלה פקפוק גם בזה אך למעשה כן אימץ שטה זו)
וממילא, ודאי שאין כאן שום היתר לכל מה שצויין.
בנוסף, כמדומני שהגרשז"א (וכידוע שכן היתה דעת הגרע"י ועוד אחרונים) היה מורה לחשוש לכתחילה לדעת החזו"א.
ויעויין עוד בהרחבה בספר קדושת השבת (לרה"ג משה הררי)

גם זו לטובה

יורה_דעות כתב:וכן התעוררתי על עוד שאלה, מפני מה מסרו את נפשם יקירי ירושלים במלחמה בקולנוע בשבת, ור' עמרם בלוי נאחז בסורגים עד שהכוהו מכות נמרצות, החילונים בסה"כ סוברים כשהגרשז"א שאין בחשמל איסור בשבת, מה הבעיה?

בנסיעה עוברים עיל איסור מבעיר, בכניסה על מקח וממכר, בהקרנה על איסור מבעיר [במקרן יש נורה עם חוט להט]

יורה_דעות

מי נסע לקולנוע? אוטו היה רק לעשירים, ואת הנורה של ההקרנה מדליקים בכלל מבעוד יום.
כרטיסים הזמינו מראש.
והתשובה שאסור מדרבנן לא עונה לשאלה כמובן
מלבד שאיסור דרבנן זה מחודש יותר מאשר הבונה של החזו"א
ולגופו של נדון שמעתי מכלי ראשון ששמע מהגרש"ז שאין גם איסור דרבנן ולדעתו יכול להדליק חשמל בשבת

קולמוס הסופר

יורה_דעות כתב:ולגופו של נדון שמעתי מכלי ראשון ששמע מהגרש"ז שאין גם איסור דרבנן ולדעתו יכול להדליק חשמל בשבת

רובץ בין המשפתיים

יורה_דעות כתב:מי נסע לקולנוע? אוטו היה רק לעשירים, ואת הנורה של ההקרנה מדליקים בכלל מבעוד יום.
כרטיסים הזמינו מראש.
והתשובה שאסור מדרבנן לא עונה לשאלה כמובן
מלבד שאיסור דרבנן זה מחודש יותר מאשר הבונה של החזו"א
ולגופו של נדון שמעתי מכלי ראשון ששמע מהגרש"ז שאין גם איסור דרבנן ולדעתו יכול להדליק חשמל בשבת

חבל שהסחתי את דעתי מהאשכול עד שהספיק להאריך וכו'.

אציין שבחלק גדול מהפעלות החשמל יש גם בעייה נוספת - עובדין דחול, ואכ"מ.

יו"ד,
כקודמי, לא ירדתי לסוף דעתך בביאור דברי החזו"א. אולי תוכל לכתוב באופן ברור ובתמציתיות את עיקרי שיטתך, הראיות ע"ז, ושלא יסתרו הכללים הפשוטים של מלאכות שבת, כפי שהעירו לעיל.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 1:02 am

החזו"א כותב במכתבים דברים פשוטים למאוד שהמחבר שתי חוטי חשמל בביתו ויוצר מעגל חשמלי הוא בעצם תוקע חלק בחלק כי החשמל הזורם ביניהם כאילו תוקע אותם האחד בשני. וכתוצאה מכך, נמצא שחיבר את ביתו אל הגנרטור הגדול של חברת החשמל.
ועל כן הוא בונה.
זה שהחזו"א ז"ל מוסיף והולך ממכתב למכתב זה מפני שהגרשז"א ז"ל הקשה לו שוב ושוב והרושם הוא שהגרשז"א ז"ל לא היה ניחא ליה לכתחילה עם מה שאמר לו בונה ועל כן הקשה ושאל מכל מיני כיוונים אך החזו"א ז"ל אינו מתייחס לטענותיו ורק מוסיף ומקבע את סברתו.

רובץ בין המשפתיים

תיקונים כתב:כי החשמל הזורם ביניהם כאילו תוקע אותם האחד בשני

הסבר (במילים שלך):

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 1:18 am

הנה דברי החזו"א הללו במילואם (מלבד מה שאינו נוגע ישירות לנידון), ואדגיש את מה שקיצר:
"יש עוד מקום לומר דגם חוט החשמל שנעשה ע"י כח הקבלה שלו, שבגמי אין בו כח זה, והברזל יש בו כח הקבלה, וכל זמן שאינו מחובר אין לאדם חפץ והנאה בכח האצור בו, וכשמחברו נעשה בידו של אדם כלי שימוש, [...] והרי בחיבורו החוט בכשרון הטבעי, הועמד לשרותו של האדם, וחשיב תיקון מנא, וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו ואינו מגרשו לעולם, ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף [...] - ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר[/u]"

ולפענ"ד כשקוראים דבריו במילואם מובנת כוונתו בפשטות, שכל מה שאמר [שכשמחבר את חוט החשמל (של המכשיר לשקע) ועל ידי כך מפעיל בו את כוח קבלת הזרם הוא הופך לכלי שמיש, (ונהפך לחלק מן הגינרטור של חברת החשמל עיין במכתב הקודם) והרי זה תיקון מנא]

רובץ בין המשפתיים

תיקונים כתב:והרי זה תיקון מנא[/b]

וחייב משום מכה בפטיש. היכן כאן ה'בונה' דלעיל?

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 1:49 am

באנציקלופדיה תלמודית:

חיבור מעגל חשמלי, יש מהאחרונים שכתבו שיש בו משום מתקן מנא, כיון שמעמיד את חוטי החשמל על תכונתם, שיזרום בהם זרם החשמל בתמידות (חזו"א או"ח סימן נ' ס"ק ט), וכתבו שקרוב הדבר לומר שאסור מן התורה משום בונה.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 1:53 am

ונסיים במה שכתב הרב אוצה"ח באשכול שהפניתי לעיל.

אוצר החכמה כתב:
כמדוני שאין מי שנקט כהלכה כדעת הגרשז"א ז"ל (שגם הוא התירו רק לחולה), ואילו היינו נוקטים כמוהו בהלכה, יתכן שיש להתיר את המעליות ואת המצלמות ועוד הרבה כהנה על יסודות אלו, שאין זה נחשב לבונה בנין, מטעם זה שהוא רק לשעה מועטת ומטעם זה שצריך כל הזמן מנוע כדי להפעיל את הזרם.

כבר כתבתי באשכול אחר, שזה פשוט לכולם ואין מי שחולק בזה ששימוש בכוונת מכוון בחשמל בשבת, אין מי שמתירו בעולם (אא"כ בצירופים לצורך חולים וכדומה), ויהיה הטעם מה שיהיה, שם היה אמור הדבר לגבי מי שרצה להתיר, אבל הדברים הם גם להיפך, שאי אפשר להוכיח מזה שלא מתירים מעליות וכדומה, (איני יודע מה כוונתך בדיוק במעליות אבל הרעיון ברור), כי בכל מקום שמדובר בשימוש בכוונה בחשמל שלא לצורך חולה וכדומה אין מי שמתירו לעולם, וכל הדיון היה במדי מים וכדומה שהמשתמש אינו מתכוון להשתמש בחשמל (לעניין זה אין הכוונה למושג דבר שאינו מתכוון אלא לעיקרון שבפועל לא משתמשים בחשמל בשבת בדרך הפעלה מכוונת).

ניים ושכיב

כדי להביא גאולה לעולם, אציין שהרב תיקונים שכח לכתוב שההודעה ד''ה הנה דברי החזו''א במלואם, מועתקת מילה במילה מהודעתו של הרב תוכ''ד שהרב תיקונים בעצמו ציין אליה לעיל.
---

החזו''א באגרת לגרשז''א כתב:"וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה, א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמלי מחברם שהוא בבחינת תקע, ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה"

לכן אני חוזר בי ממה שכתבתי:

ניים ושכיב כתב:וכי תימא שסגירת מעגל לא מיקרי תקיעה, זה אינו, דיש לחקור האם תקיעה פירושה קושי לפרק או חיבור יציב. ונ''מ למשל לחיבור ע''י הברגה, שקל לפרק אותו אבל הוא יציב. והנה הט''ז והמג''א כתבו שהברגת מכסה לא מיקרי בנין כיון שעומד לסגור ולפתוח. משמע שלולי האי טעמא הוי תקיעה, וכצד השני דתקיעה פירושה חיבור יציב. וא''כ מעגל חשמלי שהוא יציב, אע''פ שקל לפרק אותו ע''י מפסק מיקרי תקיעה. [דבר זה לא כתוב בחזו''א, אבל הוא פשוט. (אמנם לכאו' אפשר להבין מלשונו שהתקיעה היא יצירת הדבר השלם, אבל א''א לומר כן, דא''כ אין חילוק בין תקוע למהודק לרפוי, שמחלק בריש הס''ק הבא)].

---

רובץ בין המשפתיים כתב:וחייב משום מכה בפטיש. היכן כאן ה'בונה' דלעיל?

החזו''א עצמו כותב באו''ח נ,ט "עוד יש בזה משום תיקון מנא וכו' וקרוב הדבר דזה בונה מה"ת". והסיבה היא שיש מח' ראשונים אם הבונה כלי מיקרי בונה, אבל לכו''ע מיקרי מכה בפטיש.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 2:28 am

תיקונים כתב:מצאתי שכבר דנו בה בזמנו הרב אוצה"ח והרב ברזילי והרב תוכ"ד שליט"א.
וזה לשונו של הרב תוכ"ד מפעם.
תוך כדי דיבור כתב:

יישר כוחך שהבאת גאולה לעולם ובזכותך גם קויים בנו ואת והב בסופה.

תיקונים · הודעהעל ידי **תיקונים** » א' פברואר 23, 2014 3:30 am

רובץ בין המשפתיים כתב:שמעתי פעם שהגרשז"א התבטא על מה שאמר החזו"א שהחשמל אסור משום בונה: 'או שהוא לא יודע מה זה חשמל או שהוא לא יודע מה זה בונה'...

ראה כאן. אם כי איני מאמין לו.!!!

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... #_ftnref15
והנה, אחרי שיצא לאור הספר מאורי אש השלם הגיע לידי קובץ אסיא נז-נח (כסלו תשנ"ז), ובו מאמר שכתב הרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין בשם: "קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בהלכות רפואה ופיקוח נפש" (עמ' 17 ואילך), ושם בעמ' 52-53 כתב את הסיפור הבא:
בחורף תשמ"ב צעדתי ברחובות שערי חסד בירושלים לצידו של הגרשז"א. על הפרק עמדה שאלה הנוגעת לצוות הרפואי ביחידה לטיפול נמרץ בבתי החולים. מה עדיף, שימוש במחשבון (calculator) בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, או כתיבה ביד? תשובתו היתה חד משמעית: 'שימוש במחשבון'[16]! פסיקה זו התבססה, בין היתר, על שיטתו שאין איסור בונה בהפעלת מעגל חשמלי בשבת, "שכן כל גדולי תורה שלפני החזו"א לא הזכירו כלל החשש של בונה[17], ולכן יש להחשיב פתיחת מעגל חשמלי (שאינו כולל גוף חימום) לפעולה שאין בה איסור תורה". עכ"ל. מאחר ולפסיקה זו יש משמעות לא רק לגבי חולים שיש בהם סכנה אלא גם לגבי חולים שאין בהם סכנה, הוספתי ושאלתי: כרופא, אם אטפל בחולים בבית חולים בבני ברק, כיצד יהא עלי לנהוג בשאלה זו שם, במקומו של החזון אי"ש? הגרשז"א חייך את חיוכו המיוחד וענה לי במילים הללו: 'כשמדובר בבית חולים, גם בבני ברק אין הלכה כדעת החזון איש. אולם בבית (פרטי) גם בירושלים אנו מחמירין לכתחילה. מה שאין כן לגבי חולים, גם שאין בהם סכנה, צריך לנהוג על פי הדין'.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » א' פברואר 23, 2014 7:06 am

אף דברי דלעיל בשם הגרש"ז באו כמענה לאדם שאמר שחם לו מאד בשבת האם מותר לומר לגוי להדליק מאוורר, ואמר הגרש"ז לדעתי אתה יכול להדליק בעצמך
ואולי זה משום שדן את החום כחולי
אבל כך או כך מובן מזה דלדעתו היה מותר מעיקה"ד

ולגבי שאלת הרב רובץ בה"מ, לא דיברתי כאן על השאלה אם חשמל הוא בונה אלא האם הוא מלאכה
ולגבי עובדין דחול בחשמל, לא נאמר עובדין דחול על תכליות אלא על צורות פעולה, ולכן א"א לקבוע ששימוש במחשבון הוא עובדין דחול, כי כך ניתן לקבוע באותה מדה על כל מה שלא נאסר מצד מלאכה שמ"מ הוא עובדין דחול

בברכה המשולשת

יורה_דעות כתב:אף דברי דלעיל בשם הגרש"ז באו כמענה לאדם שאמר שחם לו מאד בשבת האם מותר לומר לגוי להדליק מאוורר, ואמר הגרש"ז לדעתי אתה יכול להדליק בעצמך
ואולי זה משום שדן את החום כחולי
אבל כך או כך מובן מזה דלדעתו היה מותר מעיקה"ד

ולגבי שאלת הרב רובץ בה"מ, לא דיברתי כאן על השאלה אם חשמל הוא בונה אלא האם הוא מלאכה
ולגבי עובדין דחול בחשמל, לא נאמר עובדין דחול על תכליות אלא על צורות פעולה, ולכן א"א לקבוע ששימוש במחשבון הוא עובדין דחול, כי כך ניתן לקבוע באותה מדה על כל מה שלא נאסר מצד מלאכה שמ"מ הוא עובדין דחול

א. במאוורר אין חוט להט, ולכן לדעת הגרשז"א זה דרבנן, וייתכן שמקום חולי (שהרי אין אנו יודעים את פרטי המקרה) הקל כשיטות שלחולה שאב"ס התירו דרבנן.
ב. כמדומני שבספר מערכי לב (לפרופ' ר' זאב לב האריך בזה בדעת הגרשז"א)

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » א' פברואר 23, 2014 2:13 pm

כמובן שהנדון היה בחשמל בלא התלהטות
ומחשבון בשבת הוא הדוגמא הטובה לכך
כמו גם מחשב רגיל
אין בו עובדין דחול ואין בו סתירה לענין השבת והמנוחה וכו'
אבל יש בו שימוש בכח שהכח הזה בהכרח מלאכה
כמו בורר, שלברור בתוך הצלחת או לקלף תפוח אינו עובדא ועמל מלאכה וכו' אלא רק סוג מלאכה ששימוש בה בעלמא הוא תיקון, ולכן נעשתה כאן מלאכה כ"ש.
ובמלים אחרות: אם היה אפשר לברור רק עצמות בצלחת, לא היו רואים חכמים את בורר כמלאכה
וכן אם היה חשמל רק למחשבון וכדו' לא היו רואים חכמים את החשמל כמלאכה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר