גאוה ותאוה - מה הבחירה באמת

[שליטא]

שאלה..

אם עיקר הבחירה היא במידת הגאוה..
אם כן בשביל מה צריך את ענין התאוה..

ואם עיקר הבחירה היא במידת התאוה..
אם כן בשביל מה צריך את מידת הגאוה..

ואם נאמר שגם התאוה האסורה נובעת בעומק מגאוה..
אם כן עיקר הנסיון והיינו עיקר הבחירה זה מצד מידת הגאוה..

ואם כן בשביל מה ה' ית' ברא בכלל נסיונות עקיפין במידת התאוה..??

זאת אומרת מה תכלית הבחירה בזה..??

או אולי שמא ענין הבחירה באמת זה ענין אחר ואם כן מהו..

[צוציק]

כבוד הרב שליט"א שליט"א, אולי תסביר לנו מה בדיוק כואב לך?
האם לדעתך הבחירה צריכה להיות רק בדבר אחד?
תצביע בבקשה על הנוקודה!!! מה קשה בדיוק?

[שליטא]

כואב לי שהמהלך אינו ברור..

כלומר מה בכלל התכלית של מידת הגאוה והתאוה..???

כשתברר לדוגמא את התכלית של מידת הגאוה..
לא תבין (לפחות אני לא מבין..) אם כן מה התכלית של מידת התאוה..

וכן להיפך כשתברר מה התכלית של מידת התאוה..
תתקשה להבין אם כן מה התכלית של מידת הגאוה..

שהרי לא יכול להיות שהנסיון והבחירה שלנו..
עומדת בסתירה..

תראה מכתב מאליהו בענין מידות מטעות מידות..
נראה לי שזה בחלק ה' או ד'..

ואם כן לפי זה לא ברור מה נקודת הבחירה..

[צוציק]

כלומר מה בכלל התכלית של מידת הגאוה והתאוה..???
כשתברר לדוגמא את התכלית של מידת הגאוה..
לא תבין (לפחות אני לא מבין..) אם כן מה התכלית של מידת התאוה..

איך אפשר לברר בדיוק מה התכלית של מידת הגאווה? ואם אתה הצלחת לברר, אולי תסביר לי מה העלית בבירורך, כדי שאבין איך זה זה סותר את תכלית מידת התאוה.
נראה לפום ריהטא שהתעמקת הרבה בבירור המידות. אבל אני הקטן כשמי, לא הצלחתי להבין בינתיים תחילת קושיא.
להסברך המפורט אודה.

[שליטא]

בגלל שאני חדש בפורום הזה..
לכן רציתי לראות מה הסגנון של הפורום..
ולכן התחלתי לשאול שאלות כדי להרגיש את הפורום..
אני שמח מאד שהכרתי את הפורום הזה..
..יש כאן המון המון חידושי תורה..
ולכן אני מצטער שאני רק שואל ושואל ושואל..

המהלך הוא כזה בס"ד..
אין לאדם בחירה אם להתאוות או לא..
כוון שהאדם נברא עם רצון להתענג! נקודה!

הבחירה של האדם זה רק במידת הגאוה..

למה להתאוות..?? למה שה' ית' רוצה!
או למה שאני רוצה!

ואם נקשה והרי יש לנו תאוות גם כשאנחנו לא רוצים..

התשובה, התאוות האלו מגלות לאדם את דרגתו האמיתית בעבודת ה'..
בבחינה של איזהו חכם המכיר את מקומו..
(זה לא סותר את איזהו עשיר השמח בחלקו כמ"ש בלקוט"מ תורה ו' ע"ש)

כי אם האדם רואה שעבודת ה' שלו..
הצליחה להוציא אותו מתאוותיו..
(תענוג כנגד תענוג כמ"ש במ"י שלהתענג על ה' זה התענוג הכי גדול..
רק מי שיצא מהתאוות הרעות שלו הוא באמת חי את זה כמו הרמח"ל.. )

אז זה אומר שהוא באמת עניו..

אבל אם עבודת ה' של האדם לא הצליחה להוציא את האדם מתאוותיו הרעות..

התאוות מגלות לאדם על מידת הגאוה שלו..
(מה זה אומר מצד ההשגחה יעויין לקוט"מ תורה ו' )

כ"ש שמידת הגאוה (כעס קפידה התנשאות לשון הרע וכד') של האדם מגלה לאדם על מידת הגאוה שלו..

לכן בלי מידת הגאוה לא היתה בכלל בחירה..

כוון שברור וברור שהאדם היה נמשך אחר רצון ה' ית' כשלהבת יה..

כוון שבזה אין לאדם בחירה..

הבחירה מתחילה וקיימת רק בגלל מידת הגאוה..

במיוחד אחרי חטא אדם הראשון ועוד ועוד ועוד..
עד דורנו החמוד והמתוק דור של עקבתא דמשיחא..

ובשביל שהאדם יזכה להכיר את מקומו האמיתי..
(צדיק זה לא אחד שמצדיק את עצמו..
אלא אחד שעושה צדק עם עצמו- בשם המלבי"ם..)

ויהיה אמיתי עם עצמו ועם ה' ית'..
משום כך יש את התאוות האסורות..
(עיקר התאוות האסורות הם רוחניות ולא גשמיות ואכמ"ל..)

כלומר עיקר העיקרים זה להראות לאדם..
עד כמה הוא מדבר רק לפי השורש (לב-תאווה) שלו..
(חוץ מיחידי הדורות שדברו לפי כלל נשמות ישראל..
כמו רשב"י האריז"ל ועוד ועוד..)
כך שיזהר מאד מלהנהיג אחרים..
כוון שזו תאווה מאד גדולה..
עד כדי כך שזה יכול לעכב את כל הגלות..

הסתירה לכאו' היתה בזה..
אם ה' ית' רוצה (מנסה) שאני יהיה עניו..
אם כן בשביל מה נסיון התאוה..

ואם ה' ית' רוצה שאני ימשך אליו..
אם כן בשביל מה נסיון הגאוה..

לפי הנ"ל ה' ית' רוצה שאני יהיה עניו..
(מבוטל אל ה' ית'..)

אבל מכוון שאני שקרן..
(במיוחד אחרי חטא אדם הראשון)

לכן ה' ית' שם את התאוות האסורות..
(הן המוחשיות והן הלא מוחשיות)

רק כדי שאני יגלה על עצמי..
עד כמה אני רחוק ממידת הענוה..

ועד כמה אני לא מבוטל לה' ית'..

בשביל מה..??

בשביל שאני יתבטל אל ה' ית'..
בדברים שקשורים אלי אישית אישית אישית..
מצד הלב שלי..
ומצד המקום הנכון שלי בעבודת ה' ית'..

כך שכל הנסיון והכשלון בענייני התאוה..
אחרי פרק זמן מסוים הם בעצם אמורים לגלות לאדם..
שהוא לא כמו שהוא חושב את עצמו..

אבל ואעפ"כ בנים אתם לה' אלוקיכם..
כלומר אף פעם אין דבר כזה יהודי בדיעבד...

וזה "סוד" האמונה..

מצד אחד לחיות לפי רצון נשמתי..
ומצד שני לא להתבלבל ולחשוב את עצמי..

לסיכום:
התאוה הלא מותרת באה בשביל להכניס לאדם ענוה..
כדי שידע שהוא לא כמו שהוא חושב את עצמו..
וכדי שהוא יחיה לפי מה שהוא..

אם משלבים בין המהלך של הבעל שם טוב..
ושל הגר"א..

מבינים את הדברים יותר..

כדי שלא להכשל גם בענוה פסולה..
שלזה חשש הגר"א כידוע..

[הבל הבלים]

לא הבנתי את כל האריכות דברים
אך למיעוט השגתי
כשתגמור לעקור את מידת התאווה עוד תמצא הרבה מקום לעבודה במידת הגאווה
וכשתגמור עם הגאוה או אז תבחין להבין ולהשכיל היכן עדיין טמון התאוה
כמדומני שיש לך תעסוקה למאה השנים הבאות
(חוץ אם נולדת אדם שלם ומושלם במידותיו העוסק רק בהבנתם מבחוץ...)

[שליטא]

ביחס "להבל הבלים"..
אם אתה מדבר אלי אישית..
לא רק שאני מסכים איתך..
נראה לי שזה באמת מה שכתבתי..

וכבר אמר הגאון הגדול ר' בן ציון אבא שאול..
גם כשלא מבינים צריך להסביר מה לא מבינים..