שאלה..
אם עיקר הבחירה היא במידת הגאוה..
אם כן בשביל מה צריך את ענין התאוה..
ואם עיקר הבחירה היא במידת התאוה..
אם כן בשביל מה צריך את מידת הגאוה..
ואם נאמר שגם התאוה האסורה נובעת בעומק מגאוה..
אם כן עיקר הנסיון והיינו עיקר הבחירה זה מצד מידת הגאוה..
ואם כן בשביל מה ה' ית' ברא בכלל נסיונות עקיפין במידת התאוה..??
זאת אומרת מה תכלית הבחירה בזה..??
או אולי שמא ענין הבחירה באמת זה ענין אחר ואם כן מהו..