פנים חדשות, האם מקפידים על "שמרבים בשבילם"?

[משולש]

אם אינני טועה ראיתי בכמה מקומות שמביאים לסעודת שבע ברכות איזה שכן או מכר של בעל הסעודה, ומברכים בגללו שבע ברכות.
לכאורה זה בעיה ע"פ המבואר בפוסקים שצריך דווקא מישהו שמרבים בשבילו בסעודה מחמת השמחה. או לכה"פ שהיה ראוי להרבות בשבילו. אבל סתם אדם לא.
האם יש מקורות למנהג זה?

[מה שנכון נכון]

שובע שמחות.GIF (47.98 KiB) נצפה 4016 פעמים

הנשואים כהלכתן.GIF (41.27 KiB) נצפה 4016 פעמים

[משולש]

לפי מה שאני ראיתי, בשו"ע (סב) מובא רק דעה אחת, שצריך אדם שמרבים בשבילו. (אמנם מובא בלשון יש אומרים, אבל לא מובא הדעה השניה, ואולי בגלל שבסעיף הקודם לא הביא תנאי? ודוחק).
וכן נראה מביאור הגר"א שם שמציין לתוס' בכתובות שאומר כך,
וכן החלקת מחוקק שם
וכן בית שמואל, (הוסיף דעה שי"א שמספיק ששמחים בשבילם בני החופה, וא"צ שמרבים ממש).
וכן הטור מביא רק דעה אחת,
וכן הלבוש,
וערוך השלחן,

ועוד רבים מהפוסקים.

ואולי מנהג הספרדים השתנה בזמן האחרונים נגד השו"ע, וכיום הושפעו מהם גם האשכנזים. (כך נראה מהקובץ המצורף להודעת הרב הנכון).

[מה שנכון נכון]

שו"ת יביע אומר חלק ג - אבן העזר סימן יא

(ה) ניהדר אנפין לענין מספר הפנים חדשות, שהעיקר בדעת הרמב"ם שא"צ עשרה פנים חדשות. וכן בקדש חזיתיה להרב חינא וחסדא ח"א (דף קיא ע"א) שהביא מ"ש מהר"י הלוי בדעת הרמב"ם, ודחאו בשתי ידים, שאיך הניח סברא תמוהה וזרה כזאת בד' הרמב"ם, ולא מצינו לשום אחד מהפוסקים שיביאנה אפי' לחלוק עליה. והאמת דהרמב"ם לא קאי אלא על עיקר הדין של הברכה שיהיו שם עשרה. אבל לענין הפנים חדשות אה"נ דסגי בתרי, או אפי' באחד, כדברי הר"ן ושטמ"ק. וראיה לזה שמרן הב"י העתיק לשון הר"ן דמסתמא אי אפשר דליכא חד דלא הוה אתמול שם. והוא עצמו בש"ע (ס"ז) העתיק לשון הרמב"ם להלכה. עכת"ד. ובהגלות נגלות דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם, הא ודאי דסברת מהר"י הלוי בדעת הרמב"ם נדחה קראו לה. וכן מ"ש בס' בירך את אברהם בדעת מרן דס"ל שכל העשרה יהיו פ"ח. ג"ז ליתא. ואיפכא מסתברא בד' מרן. וכמ"ש החינא וחסדא. אלא דאנן בדידן פה באה"ק דהרמב"ם ז"ל נחשב למרא דאתרא יש לנו לחוש להצריך שני אנשים לפנים חדשות כד' הרמב"ם והר"א בנו. וכ"כ בס' בית עובד (דיני ב"ח אות יג, דף ר ע"ב), שבאה"ק נהגו שלא לברך ז' ברכות אלא בדאיכא שנים פנים חדשות, ואפי' שאינם מרבים בשבילם. והוא המנהג הנכון. ע"כ. וכ"כ בס' פני יצחק אבולעפייא ח"א (דיני ברכות אות קג). וסיים, וכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם. ע"ש. ולפמש"כ לעיל אתה תחזה שמנהג זה יסודתו בהררי קדש ע"פ סברת הרמב"ם. ובתפארת ישראל על המשניו' ברמזי אה"ע (סי' סב) כ' והפנים חדשות צריכים שיהיו הרוב מעשרה, וכאו"ח (סי' סט וסי' קצז). והעיר בנו בהגה שם דשאני התם דהרוב מחוייבים, אבל הכא החיוב רק על החתן, ולכן אפי' ישמח באדם אחד חשוב סגי. ע"כ. וכן בשו"ת עמודי אש (סי' ב אות כב) העלה ע"פ הר"ן ושטמ"ק ועוד פו' דסגי באחד. והשיג על מ"ש בתפא"י הנ"ל, דליתא. ע"ש. גם בשדי חמד אס"ד (סי' ג אות יא) השיג ע"ד הרב בירך את אברהם מדברי הב"ח. ומסיק לדינא דבמקום מנהג אפשר לברך ז"ב על אחד שהוא פנים חדשות, וכשאין מנהג צריך שיהיו שנים. וכמ"ש בס' בית עובד. (ומה שהעיר השד"ח על החינא וחסדא שהוכיח דסגי באחד, ממ"ש הר"ן (ח) דשבת הוי פנים חדשות, וכ' ולדעתי אין הכרח מזה, דאפשר דס"ל להר"ן הטעם משום דאמרי' במדרש על השבת פנים חדשות באו לכאן, וכמ"ש עוד הר"ן שם. ע"כ. תמיהני עליו שהרי מפורש בהר"ן בטעמו הראשון משום שאי אפשר שלא יהיה בשבת אחד שלא היה שם אתמול. ומבואר להדיא דבחד נמי סגי. וגם בטעמו השני דהשבת נקרא פ"ח לא חזר בו מטעמו הראשון לענין הדין שאחד נקרא פנים חדשות. אלא שהוסיף טעם כדי לברך ז"ב אפי' כשיודעים בבירור שכל הנוכחים היו אתמול. ובאמת שכבר קדם וזכה בראיה זו מדברי הר"ן, בשו"ת מהר"י הלוי אחי הט"ז (סי' לז). ע"ש.) עכת"ד. וע"ע בס' שמח נפש (דכ"ח ע"א) שהזכיר ג"כ מנהג א"י לברך בשנים פנים חדשות. ע"ש. וכ"כ בס' יפה ללב ח"ד (סי' סב ס"ק כב), שאף שבעי"ת ליוורנו ואזמיר נהגו לברך ז"ב כשיהיה אחד פנים חדשות, באה"ק לא נהגו כן ומצריכים שנים. ע"ש. ומ"ש הרב בית עובד ודעימיה שאפי' לא הרבו בשבילם מברכין ז"ב, אע"פ שמרן בש"ע כ' בשם י"א שצריך שירבו בשבילם. והיא דעת התוס' (ז:) והרא"ש והטור וש"פ. וכ"פ מהר"י הלוי הנ"ל. מ"מ מדברי הרמב"ם (פ"ב מה' ברכות) מוכח שא"צ שירבו בשבילם. וכמו שהוכיח במישור בתשו' הראנ"ח אשר בשו"ת מים עמוקים ח"ב (סי' מה) מד' הרמב"ם. ע"ש. וכ"כ מדנפשיה בס' פרי האדמה ח"א (דכ"ג סוף ע"ד) שכן הוא דעת מרן שהעתיק לשון הרמב"ם הנ"ל. ע"ש. וכ"כ הערוך השלחן (סי' סב ס"ק כו). ולכאו' כן מוכח גם ממ"ש בשו"ת תמים דעים (סי' קפט) והר"ן (פ"ק דכתובות) שאפי' לא אכלו הפנים חדשות. ע"ש. וכ"פ רמ"א. אך י"ל שהרי כתב הב"ח והב"ש דסגי שיהיו ראויים להרבות בשבילם ולא בעינן שיהיו מרבים בשבילו ממש. ומ"מ המנהג שנהגו שאפי' לא הרבו בשבילם כלל מברכים ז"ב, הוא נכון ע"פ הרמב"ם ומרן. וכ"פ בס' חופת חתנים דיני ב"ח אות יד. ושכן מנהג ליוורנו. ע"ש. וע"ע בס' חינא וחסדא ח"א (דף קיא ע"א), שהמנהג לברך ז"ב אפי' על סתם אורחים שלא באו מחמת חתונה, ואפי' הם זרים ובמקרה סעדו שם. וכן יש לברך אפי' הפ"ח הם בנ"א עניים. ע"ש.

ברכת חתנים.PDF

(705 KiB) הורד 303 פעמים

[משולש]

נראה מדברי היבי"א שמרן סובר כרמב"ם שא"צ מרבין סעודה. (וחידוש לי שמחשיב גם את הרמב"ם כמרא דאתרא שצריך לפסוק תמיד כמוהו, ויל"ע בכלל זה, בוודאי דן בו הרב זצ"ל בספרי הכללים שלו, אם מישהו יודע היכן. תודה מראש, וכן מה הכלל שלו לגבי "וי"א" שמובא בשו"ע).
ואם כן יש כאן חילוק מנהגים בין בני ספרד לבני אשכנז.

[מה שנכון נכון]

(וחידוש לי שמחשיב גם את הרמב"ם כמרא דאתרא שצריך לפסוק תמיד כמוהו, ויל"ע בכלל זה, בוודאי דן בו הרב זצ"ל בספרי הכללים שלו.

הקדמה לשות פאר הדור.PDF

(495.61 KiB) הורד 232 פעמים

[מה שנכון נכון]

וכן מה הכלל שלו לגבי "וי"א" שמובא בשו"ע.

שו"ת יביע אומר חלק ג - יורה דעה סימן ח

ומ"ש מרן ד"ז בשם יש מי שאומר כן הוא דרך מרן לכתוב כיו"ב גם בהלכה פסוקה שאין שום חולק עליה. וכמ"ש הסמ"ע בחו"מ (סי' טז סק"ח). והחיד"א בברכ"י א"ח (ר"ס תרעב). וכ"כ הרבה אחרונים וקבצם כעמיר גורנה השד"ח בכללי הפו' (סי' יג אות כב). ודון מינה ואוקי באתרין.

[משולש]

תודה.
אשמח אם תוכל להעלות לי גם תשובה זו כמו שהעלית את הקדמת פאר הדור.

[פרנקל תאומים]

א) האם קרוב משפחה שלא היה בחתונה, והמחותנים ו/או החתן/כלה שמחים על כך שהוא מגיע ל''שבע ברכות'', יכול להיחשב ''אדם חשוב'' או ''שמרבים בסעודה בשבילו" (תיאורטית) לצורך העניין?

ב) האם אשה, למשל הרבנית קנייבסקי ע''ה (שהיתה אדם חשוב לכו''ע) יכולה להיחשב ''פנים חדשות''?

[דעת נעימה]

א. מסברא הייתי חושב שבשביל שמחה היית מרבה יותר (במנות ובשמחה) לקרוב משפחה או חבר קרוב מאדם חשוב, ולכן הייתי חושב שאדם ששמחים בשבילו עדיף על פני אדם חשוב.

[עקביה]

האם אשה, למשל הרבנית קנייבסקי ע''ה (שהיתה אדם חשוב לכו''ע) יכולה להיחשב ''פנים חדשות''?

הראוני את דברי הפתחי תשובה (אה"ע ס"ב אות יד):

פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף ז
ועי' בס' זכור לאברהם שכ' אשה לא חשיבא פ"ח דאין פנים חדשות אלא למי שראוי להמנות בעשרה של ברכת חתנים כ"כ מהר"ר בצלאל פ"ק דכתובות ד' ז'

וז"ל השיטה מקובצת:

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף ז עמוד ב
ובתוספות אמרו דשבת גופא חשיבא פנים חדשות כדאמרינן במדרש מזמור שיר ליום השבת כיון שבא שבת אומר הקדוש ברוך הוא פנים חדשות בא לכאן אמרו לפני שירה. ועוד כתבו בתוספות שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות שמחה בשבילו ואשה לאו בת הכי כלל אף על פי שהיא חשובה שאין פנים חדשות אלא למי שראוי להמנות בעשרה של ברכת חתנים

ולא זכיתי להבין, וכי שבת, הנחשבת כפנים חדשות, כן ראויה להימנות בעשרה של ברכת חתנים?

[עקביה]

דברי השיטמ"ק נמצאים כבר בריטב"א שם בשם התוס':

חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף ז עמוד ב
ועוד כתבו בתוספות שאין קרוי פנים חדשות אלא כשבא לשם אדם חשוב דלא הוה תמן מעיקרא שראוי להרבות שמחה בשבילו, ואשה לאו בת הכי היא אף על פי שהיא חשובה שאין פנים חדשות אלא למי שראוי להמנות בעשרה של ברכת חתנים.

ואילו החת"ס שם כתב שאשה כן נחשבת לפנים חדשות:

חתם סופר מסכת כתובות דף ז עמוד ב
וקהלה דפ"ח סגי אפי' באשה וקטן כל שמרבי' בשמחה עבורם:

שמא לא ידע על הראשונים האוסרים, או שמא לא ס"ל כוותייהו
(אני הקטן בעניותי לא מבין את סברת האוסרים).

[נחומצ'ה]

התעסקתי קצת בסוגיא זו בשבוע האחרון.

בעיקר עד כמה זה מעכב. השתתפנו בשמחה בלילה הגשום של זאת חנוכה, בישוב מרוחק מן העיר, שנפש חי' לא שוטטה בחוץ. [והשכנים המועטים השתתפו בנישואין].

עכ"פ יש ב' ענינים. עצם השבע ברכות לחיוב הברכה. דהיינו, שלשיטת השו"ע אין מברכין אלא בבית חתנים [אם כי נאמר לי, שבקב קהילות ספרד, המנהגים חלוקים].
אך הט"ז מבסס ההיתר לברך גם שלא בבית חתנים אלא בכל מקום שעורכים סעודה לכבוד החתן.
וגם אח"כ משום הברכות צריך שיהיו 'פנים חדשות'. ובאותו לילה זה שולב ב'מסיבת חנוכה משפחתית'. כלומר שהמאכלים נעשו לא רק לכבוד החתן.

וכן מצאתי 'עזר מקדש' לגאון מבוטשאש, שהרחיב בחיוב הברכות אף בסעודה ג' בשבת [שנחלקו בזה השו"ע ורמ"א], וכתב שם, אף שעיקר הסעודה לא היתה לכבוד החתן אלא שבסוף הביאו איזה לחם לשמחה, זה מחייב בברכה. ומוסיף אף 'בחנוכה ופורים' שעושים סעודות לכבוד הימים, כיום שמוסיפים משהו לשמחת החתן, שוב שפיר הוא לברכות.

וגיליתי פנינה נפלאה בהמאירי [אף ששיטה זו לא להלכה, אך כסניף הוא], שכל שלא היו ב' ימים בשמחת החתן וכלה, שוב הוי 'פנים חדשות'.

[רק נסיים, המובא בפת"ש בחושן משפט סי' ז' ב' ה'תומים', שבזמן הזה בעוונותינו הרבים ערבה כל שמחה, ואין עושים סעודות ז' ימים].

[עזריאל ברגר]

[רק נסיים, המובא בפת"ש בחושן משפט סי' ז' ב' ה'תומים', שבזמן הזה בעוונותינו הרבים ערבה כל שמחה, ואין עושים סעודות ז' ימים].

היה יותר ראוי לסיים בטוב, כגון:
אבל פוק חזי מאי עמא דבר, שמשתדלים לעשות סעודות בכל יום מימי המשתה.
ויה"ר שנזכה לשלימות קיום התפילה בברכה האחרונה של שבע הברכות "מהרה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם" (ואז יאמרו "שהשמחה במעונו" אף לפני החתונה ואחרי ימי המשתה - כתקנת חז"ל), בביאת משיח צדקנו בב"א.

[פלוריש]

[אם כי נאמר לי, שבקב קהילות ספרד, המנהגים חלוקים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=37404