הרב וייטמן- חששות איסורא דאוריתא בהחרמת מוצרים של היתר מכירה

[גם זו לטובה]

לאחר שהאריך הרב וייטמן בהידורים של היתר מכירה הנעשה ע"י קיבוץ שדה אליהו סיים הנ"ל "אין חומרת כשרות מפליגה... שווה כנגד החשש לאיסורא דאוריתא של הנואת דברים והונאת ממון ומניעת עשה של והחזקת בו ושל קנה מיד עמיתך שכורכים בהחרמת התוצרת הנ"ל מטעמי כשרות" ע"כ [אור ישראל שנה ז' גליון ב עמ' קמט]

וכמד' שדבריו צ"ת דאפילו אי נימא דהוי חומרא יתירה וכי ציבור שרוצה להחמיר טובא עובר על איסור הונאה? וכן האם עובר על איסורא דוהחזקת בו וכו'?

[אוצר החכמה]

איזה הונאת ממון יש כאן?

[איש רגיל]

הונאה מלשון צער. היינו צער הנגרם להם ע"י הפסד ממונם.

[תוכן]

מכיון שהר' וייטמן הוא ממחריבי בית הלל, ומכיון שבית הלל עוקרים התורה על ימין ועל שמאל בתואנה של אהבת ישראל, הרי שיש להתייחס לפסק זה בהתאם. וכבר האריכו בזה לגבי היתירו לאכול נבלות וטרפות אצל חילונים.

[אוצר החכמה]

הונאה מלשון צער. היינו צער הנגרם להם ע"י הפסד ממונם.

יש לאו כזה שאם אני לא קונה ממישהו והוא מצטער מזה אני עובר באיסור?

[איש רגיל]

ממש לא. אך לכאו' זו היתה כוונתו.

[היימישער]

הונאה מלשון צער. היינו צער הנגרם להם ע"י הפסד ממונם.

יש לאו כזה שאם אני לא קונה ממישהו והוא מצטער מזה אני עובר באיסור?

ממש לא. אך לכאו' זו היתה כוונתו.

בתנאי שאתה חרדי והוא דתי/חילוני.

[בברכה המשולשת]

[למען הסר ספק: האמור להלן הוא בלי להביע דעה על דברים אחרים שכתב הרב וייטמן]
כמדומני שכוונת הדברים הנה שהימנעות מופגנת מרכישה אצל פלוני מן הטעם שהדבר אסור כאשר אותו פלוני נוהג כשיטה אחרת יש בה משום הונאת ממון. [וזכורני שראיתי משהו דומה בעניין הימנעות מרכישת חמץ שנמכר. א"כ מדין והייתם נקיים עלי לציין שאני הק' איני קונה חמץ שנמכר אך כן קונה מוצרי היתר מכירה]

[אוצר החכמה]

אני ממש לא מבין את דבריך.
א. מה השייכות להונאת ממון?
ב. האם ההמנעות המופגנת של בית הלל או בית שמאי לשאת את המותרות ע"י השני יש בה משום הונאה מסוג כל שהוא, להיפך, האמת והשלום אהבו מחייבים את המוכר לומר לקונה זה לשיטתך אסור אל תאכל אותו.

[בברכה המשולשת]

א. אני הבנתי שהכוונה היא שיש כאן מעין הונאת ממון (ובוודאי שלא הונאת ממון ממש) כי המוכר מפסיד שלא בצדק (על-פי הבנת הרב וייטמן, כמובן. איני כותב מה דעתי הדלה, ופשוט)
ב. בוודאי שצריך להודיע לקונה, אך הדיון הוא מה על הקונה לעשות (ואולי כוונת הרב וייטמן לחלק בין הא דב"ש וב"ה שיש איסור בנשיאת אשה פלונית, לבין כאן- שלשיטתו אין איסור לכו"ע)

[אוצר החכמה]

כל המטרה בלהודיע לקונה הוא כדי שלא יקנה, ובכלל אני לא מבין אם אני רוצה לקנות רק ירקות אורגניים אסור להמנע מלקנות ירקות לא אורגניים אע"פ שהמוכר חושב כמו שחושבים הרבה אנשים שכל העניין הוא שטות ואין בזה שום תועלת בריאותית? האם יש בזה סרך הונאת ממון?

בגלל זה כל הרעיון לשייך את זה לדיני ממונות בין קונה ומוכר הוא לא מתקבל על הדעת.

אחרי שראיתי את הדברים בפנים ואת כל הדיון הארוך נראה שלא התכוון בכלל להונאת ממון בין הקונה והמוכר, אלא התכוון לומר שכיוון שהיה שם איזה אונס וגם השתדלו לעשות בדרך טובה לא ראוי לפרסם בלשון שיגרום להם הפסד וצער.