מי שאין ידו משגת לפרנס את עצמו שם, וצריך להטיל את עצמו על הציבור, ובחוצה לארץ מפרנס את עצמו ביגיע כפו, אין ספק שמוטב לו לדור בחו"ל, וכמה הפליגו חז"ל במעלת המפרנס את עצמו ביגיע כפו, ומהר"ם שיף בסופו בליקוטיו כתב שזהו כוונת חז"ל שאמרו מוטב לאדם לעבוד ע"ז ולא יצטרך לבריות, ר"ל ע"ד שאמרו חז"ל כל הדר וכו'.
ובבינת אדם שם הוסיף, וז"ל,
ועם זה יישבתי בפר' בהעלותך שאמר משה ליתרו (במדבר י, כט-לב), וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ד' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ... וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ: וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם: וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ד' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ: וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ד' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ
והם דברי מותר, שהרי כבר אמר לו מתחילה 'והיטבנו לך', ועוד למה הוסיף עכשיו בדבריו ושינה ממה שאמר לו בתחילה. ואמנם גרים אין להם חלק בארץ, ואמר משה והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל, ויהיו כולם עשירים וניטיב לך במתנות עניים, ולזה השיב יתרו 'לא אלך כי אם אל ארצי', כי מוטב שישאר בחו"ל ויתפרנס משלו, ולכן השיב לו משה 'והיה הטוב ההוא', ר"ל מחלקנו ניתן לך חלק, ולכן נתנו לו דושנה של יריחו.
ובענין זה ציינו עוד לדברי האבני נזר בתשובותיו (יו"ד סי' תנד, ח), וז"ל,
אולם הדבר המספק עלינו אם היא חובה אפי' בזה"ז הוא משום דא"כ ח"ו עוברין כל ישראל במ"ע גדולה כזאת השקולה כנגד כל המצוות. האומנם כי בדברי התה"ד סי' פ"ח יתיישב זה מ"ש מהמוסרים הנמצאים שמה וגם מרשעת הישמעאלים וגם מדוחק המזונות. אך זה כמה זמנים אשר אין שם מוסרים והמלכות משגחת ואימת מלכות על הישמעאלים. ולא נשאר רק טעם המזונות הקשים. אולם יש גדולי עולם שבלי ספק גם שם הי' ישראל מפרנסים אותם ואם כדי שלא יצטרכו לבריות כמ"ש המעיל צדקה [סי' כ"ו]. יש כמה שאפי' בהיותם בח"ל יצטרכו למתנות בנ"א. וגם בגוף הדבר לא ידעתי אם במצוה תמידית השקולה כנגד כל המצוות נאמר כדי שלא יצטרך לבריות יעבור עלי'. וגם סכנת דרכים אינה בזה"ז. והכוזרי מאמר ב' סי' כ"ג הקשה לו מלך כוזר למה אין עולין לא"י עיין שם. והודה לו החבר ואמר לו הובשתני מלך כוזר ע"ש. עכ"ז חלילה לנו לעשות גדולי ישראל טועין או מזידין ח"ו.
ועוד האריך שם, ובאות יד מבאר, וז"ל,
מעתה נבוא לנ"ד. דהנה ישיבת ישראל בא"י הוא כי ישראל הם חלק ד' ולא נמסרו ביד שום שר. הגם דכתיב [דניאל פ"י כ"א] מיכאל שרכם. היינו שהוא מליץ על ישראל כמו שפי' הרמב"ן [פ' אחרי פי"ח כ"ה] לא שיהי' הוא מושל עליהם וכן א"י לא נמסר לשליח כדכתיב עיני ד' אלקיך בה ובתענית (י' ע"א) א"י משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו. וכל העולם ע"י שליח. ובזוה"ק ריש פ' לך. מאריך בענין א"י שאין שום שר עלי רק הקדוש ברוך הוא בעצמו וצוה הקדוש ברוך הוא שישבו ישראל בא"י שאם יהי' בחו"ל ע"כ יהי' פרנסתם באמצעות שר הארץ. וע"כ אמרו חכז"ל [כתובות קי ע"ב] הדר בחו"ל כאלו עובד ע"ז וזה ידוע.
ובאות יח מסיק להלכה, וז"ל,
מעתה אם ידור אדם בא"י ואין לו שם שום מצב פרנסה רק הנשלח לו מחו"ל ועדיין השפעת מזונותיו ע"י השר שמחו"ל. מה זו ישיבת א"י. וזה נ"ל טעם הגדולים שלא נסעו לא"י. הגם שי"ל הלא שלחום להם רק מעות והם קונים ואוכלים פירות א"י. מ"מ מסתבר יותר דבכה"ג נקרא השפעתם מח"ל. והרי יעקב אבינו כל מה שהי' לו מבית לבן נתן לעשו שאמר אין נכסי ח"ל כדאי לי [עי' רש"י ויגש מ"ו י']. ואף שיקנה בדמים פירות א"י. ואם כה אמר יעקב אף שבלכתו לבית לבן ביקש מהשי"ת ונתן לי לחם לאכול וגו' ופירש באלשיך שבקש שלא יהי' פרנסתו באמצעות השר ובטח נתקבלה תפלתו כדכתיב וארא בחלום וגו' שמלאך הביאן מבית לבן. מ"מ אמר אין נכסי חו"ל כדאי לי שאר בני אדם היושבים בא"י ומתפרנסים ממעות הנשלח להם מחו"ל לא כ"ש שחשיב פרנסתם באמצעות שר חו"ל. ובאמת צריך טעם מה עול מצא יעאע"ה בנכסי חו"ל שלו הלא הי' מהשי"ת שלא באמצעות השר. וי"ל מאחר שתפלתו לא הי' רק לחם לאכול ובגד ללבוש. אבל כרי של כסף וזהב שהם עושר רב חשש יעקב אולי לא הי' זה בכלל ההבטחה ובאו לא באמצעות השר לכן נתנם לעשו. ממילא הדרים בא"י ומתפרנסים ממעות חו"ל לענ"ד שממעטים המצוה ואינו ברור כלל אם יקיימו המצוה.
וכבר קדמוהו בזה הראשונים, בשו"ת הרשב"ש (סי' ב), וז"ל,
והובאו דבריו בשו"ת חוות יאיר סי' רי.וכן אם יש לו מחיה בח"ל ובארץ לא ימצא ערך מחייתו, או לא יהיו לו נכסים לעלות ויצטרך לשאול מהבריות לא חייבתו תורה ולא חייבוהו חכמים שיעלה לארץ וישאל על הפתחים בהוצאה מרובה כזו, וכ"ש אם סכנות בדרכים. כל אלו הדברים או מקצתן מנעו הרבה גדולים שלא לעלות, ואף על פי שיש קצת שאין מביטין לזה אין ב"ד מצווין להפרישם.
ברם, לכאורה מדברי הרשב"ש נראה כי אין בכך ששואל על הפתחים אלא פטור מחיוב קיום מצות ישוב א"י, ואין כאן נידון אם מקיים המצוה עכ"פ בכהאי גוונא.