לעבור לפני מתפלל ערבי <תפילת גויים>

[סברתו בידו]

ולגבי השאלה הספציפית שאין זה שמונה עשרה:
משנה ברורה סימן קב
אסור לעבור - מפני שמבטל כונתו עי"ז ולכן אסור אפילו עוסק אז בק"ש

כמדומני שב'דרשו' הביאו מהחיי אדם - מקורו של המשנ"ב - שהכוונה שהעובר עוסק בק"ש

[באמונתו]

שמעתי בשיעור מהג"ר משה שפירא מירושלים כעדות זו ממהרי"ל דיסקין.

גם אני שמעתי כך שאמר בשיעור.
אבל הוא דיבר דווקא על ישמעאל, [אז עסק בכך שיש להם כח תפילה, שיש בשמם אל כמו ישראל, ודווקא שפגעו במתפללים בהר נוף מחליש את כוחם].
הוא אכן הדגיש שרואים שהמהרי"ל התייחס לתפילתם שעומד לפני ה', הרי לא שמו"ע הוא הענין אלא מה שעומד לפני ה'.
בכל אופן הם אינם עובדים בשיתוף.
לנוצרים לא שייך בכלל הענין כי אינם ישמעאל.
וי"ל שהתשובה מהשאלת רב היא כלפי נוצרים והמהרי"ל נהג כן לגבי ישמעאל. ולא קשה מידי.

אמת, כי שאלת רב שם, מפורש שהיא מחו"ל, מסתמא מארה"ב או מאנגליה ושאר ארצות אירופה, ושם רוב גויים - נוצרים.

[יאיר1]

אמת, כי שאלת רב שם, מפורש שהיא מחו"ל, מסתמא מארה"ב או מאנגליה ושאר ארצות אירופה, ושם רוב גויים - נוצרים.

לפני שבועיים אחד מתלמידי הגרמ"ש אמר לי שזכור לו שאמר כן בשם הגרי"ח זוננפלד.
יש מי שיכול לאמת דברי או דבריו?

[אליסף]

לפני שנים רבות, המשגיח בישיבה, שנא את העיתון שנאת מות, ותמיד חפש בו מומין, זכורני שצטט משהו על 'תיפלת הישמעאלים' מסתמא במסגד בהר הבית
והעתון הרי מקפיד לכתוב תיפלה מלשון תיפלות
והתרעם המשגיח הרי הם מתפללים לא-ל אחד? למה תיפלה?
(פעם אחרת אמר שמעדיף לראות בעיתון תמונה של הרבנית אלישיב מאשר ביל קלינטון אך זה כבר נושא אחר)

[בן האלקשי]

כלפי מה שכתבו כאן שאי"ז תפילת שמו"ע (ותלוי בהבנת המ"ב לגבי עוסק בקרי"ש)
זכורני שעסקנו בזה פעם ששאלני ידידי אם מותר לעבור לפני המתפלל בסתמא (לא שמו"ע) שבזה אין שום מקור לאסור
ולכאו' הוא פלא שהרי מקור האיסור הוא מתפילת חנה ושם היה קודם תקנת שמו"ע
ואולי צ"ל שרק אחר שקבעו חז"ל גדר התפילה אז נהיה הדין "עומד לפני המלך" בשמו"ע דוו'
אבל קודם לכן כל העומד ומתפלל היה לו דין עומד לפני מלך וכחנה
וא"כ נכרי ג"כ אם מתפלל לא-ל אחד כיון שאינו בדיני שמו"ע הרי תפילתו כדיני תפילת חנה
אא"כ נגיד שאין בנכרי גדר "עומד לפני המלך"
ולכאו' מתפילת שלמה משמע שיש וצ"ע

[ר_חיים_הקטן]

אמת, כי שאלת רב שם, מפורש שהיא מחו"ל, מסתמא מארה"ב או מאנגליה ושאר ארצות אירופה, ושם רוב גויים - נוצרים.

לפני שבועיים אחד מתלמידי הגרמ"ש אמר לי שזכור לו שאמר כן בשם הגרי"ח זוננפלד.
יש מי שיכול לאמת דברי או דבריו?

תבדוק ברשימת השיעורים לפרשת ויקרא תשס"ב שהביא הדבר בשם אחר מזקני ירושלים שאביו היה מקורב למהרי"ל דיסקין.

[באמונתו]

חשוקי חמד עבודה זרה דף ג עמוד א:

שאלה: האם בני נח מחוייבים במצוות תפילה?
תשובה. כתב האגרות משה (או"ח ח"ב סימן כה) שפשוט שבן נח אינו מחוייב במצוות תפילה דהא לא נמנו בהמצות דחייבין בני נח בסנהדרין (דף נו) וכן לא הוזכר ברמב"ם (פ"ט ממלכים) במצוות דחייבין בני נח. אך אם מתפלל הוא מקיים בזה מצוה כאינו מצווה ועושה, והוא כשאר המצוות שמותר לבן נח לעשות כדי לקבל שכר. ויש לזה פסוק מפורש בישעיה (נו ז) כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ופרש"י שם ולא לישראל לבדם, ואם הוא לגרים שיתגיירו הא הם כישראל ממש, לכן ברור שקאי גם לבני נכר שלא נתגיירו ומקיימים רק מצות שחייבין בני נח, וא"כ הרי הוא כמפורש שאף שפטורין מתפלה מ"מ כשמתפללים להשי"ת עושין מצוה, דאל"כ איזה שבח הוא במה שיקרא בית תפלה לכל העמים.
עוד כותב האגרות משה דאם הבן נח מתפלל כשיש לו צורך כגון שיש לו חולה או שאין לו פרנסה הוא כחיוב ממש, ולא קשה ממה שלא החשיב זה למצוה מיוחדת בחיובי בני נח, משום דזהו עיקר האמונה בהשי"ת שרק הוא הנותן פרנסה והרופא חולים וכשאינו בוטח על השי"ת ואינו מתפלל אליו הרי הוא כאינו מאמין בו ומאמין בדברים אחרים, ואמונה בהשי"ת אף שלא הוזכר זה במנין הז' מצות ודאי הוא מחוייב להאמין, שהרי אף קיום כל הז' מצות אם לא עשאם מחמת שהשי"ת צוה בהן בתורה, מפורש ברמב"ם (ספ"ח ממלכים) שלא נחשבו כמקיימים ואינם מחסידי אוה"ע עיין שם, וא"כ בהכרח שמחוייב להאמין בהשי"ת וגם שנתן התורה, וממילא הרי רק ממנו צריך לבקש פרנסה ורפואה וכל דבר, יעו"ש.
מאידך יעוין באור שמח (פ"א מהלכות תפילה ה"ב) שהביא את דברי הספר אמונות לרס"ג (מאמר ג) שכתב: השכל מחייב כו' לצוות לברואיו לעבדו ולהודות לו בעבור שבראם..., ועל פי זה פירש האור שמח את דברי הגמרא בע"ז דף ג ע"א יבוא זה כו', דחשיב מצות שמצוין בני נח, ויבוא דריוש ויעיד על דניאל שלא ביטל את התפלה כו', דהיא מצוה ראשית דבר תורה, ולכן לא חשיב יבוא שר הסריסים ויעיד שלא נתגאל במשתה יינו, דזה הוי דברי סופרים, יעו"ש. מבואר בדבריו שיש חיוב לבן נח להתפלל אף שלא בעת צרה, אלא שיש לכל הברואים להודות לבורא שבראם. [ואולי מטעם זה אין לעבור לפניו בעת התפילה, ושמעתי שרבינו מהרי"ל דיסקין זיע"א לא עבר לפני ערבי שהתפלל, וצ"ע].

ע"ע בספר בך אתפאר בעמוד רכ"א.

[בברכה המשולשת]

לפני שנים רבות, המשגיח בישיבה, שנא את העיתון שנאת מות, ותמיד חפש בו מומין, זכורני שצטט משהו על 'תיפלת הישמעאלים' מסתמא במסגד בהר הבית
והעתון הרי מקפיד לכתוב תיפלה מלשון תיפלות
והתרעם המשגיח הרי הם מתפללים לא-ל אחד? למה תיפלה?

יעויין בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' צב.

[באמונתו]

בקובץ "תורה ודעת" (שע"י קהל עדת ירושלים - המתמידים, גליון 125) כותב רבי בן ציון גוטפארב שליט"א ששמע מאביו זצ"ל [כמדומה רבי דוד] שמרן המהרי"ל דיסקין זצ"ל נהג שלא לעבור בפני ערבי [שמאמין בא-ל אחד] בעת שמשתחווה בתפילתו, ...

רבי [מנחם] בן ציון בן רבי יצחק דוד להבחל"ח. מצ"ב: