פורום אוצר החכמה

ממרומי היער כתב:האם יש מי שמתיר מחיצה שעוברת בתוך צורת הפתח ? כמו שני קווי חשמל שחוצים אחד את השני או צורת הפתח שחוצה קווי חשמל ?

לפי האמור לעיל שהאוויר שתחת המחיצה נסתם, יש כאן שאלה חמורה של מחיצה תחת צוה"פ, וכבר האריכו בזה הרבה, והמקובל בזה (עכ"פ בעירובין מהודרים) להחמיר ע"פ דעת החזו"א.

לפעמים המחיצה עצמה יכולה לשמש כלחי, אולם החזו"א כתב שלחי הנכנס לתוך הרשות ג' או טפחים יש להסתפק האם יכול לשמש כלחי.

חוטי חשמל מתחת צוה"פ, יש מקום להקל משום דאין להם תורת צוה"פ דלא נעשו לשם צוה"פ, ויש מחמירים מכמה טעמים [בהרבה מקרים ישנם עוד פסולים בצוה"פ של עמודי חשמל ויש בזה הרבה חילוקים]

גם זו לטובה כתב:כשרות העירובין במקומות שונים

העירוב ב"נחלים" - פסול בכמה מקומות לכו"ע, כגון חוט קשור מצידו ועוד.[המתחם של הישיבה לא נבדק]

אריכות בעניין העירוב בנחלים בסוף העלון

גם זו לטובה כתב:

גם זו לטובה כתב:כשרות העירובין במקומות שונים

העירוב ב"נחלים" - פסול בכמה מקומות לכו"ע, כגון חוט קשור מצידו ועוד.[המתחם של הישיבה לא נבדק]

אריכות בעניין העירוב בנחלים בסוף העלון

"הרב הדתי של הישוב" ???!

העירוב במנצסטר

העירוב הכללי של מושב "תפרח" פסול

איש רגיל כתב:לכאו' בתוך המלון יש כמה וכמה סיבות להתיר לטלטל מחדר לחדר, ודלא כמו שכתבתי לעיל.

קיבלתי באישי רשימת סניפים להיתר:

(א) מקום פיתא עיקר, ובדר"כ אוכלים יחד (ואם יש כמה חדרי אוכל, יש לדון, אבל הסברא נוטה לכאורה שאם החלוקה רק מחמת העדר מקום, ובסופו של דבר כולם אוכלים יחד אלא שמתחלקים לפי העומס, שוב מקרי אכילה יחד, אמנם אם יש חלוקה בחדרי האוכל לפי קבוצות אין היתר זה).
(ב) האוכל של כולם מגיע מאותו מטבח.
(ג) מצי לסלוקינהו, להעביר מחדר לחדר לפי צרכי בעל המלון.
(ד) המטלטלין שבחדרים נחשבים כתפישת יד על אף שעומדים לשימוש השוכר (לדעת האג"מ).
(ה) האורחים בטלים כלפי הדיירים הקבועים (עובדי המלון) שהם כולם שו"ל של הבעלים.

עיין בזה בספר אוצר פסקי עירובין בתמונות שבסוה"ס.

בדבר העירוב הנעשה בשכונת פולנקו שבעיר מיקסיקו, כבר נשתברו עליו כמה קולמוסים.

ראה ב:
http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

משה פרץ כתב:בדבר העירוב הנעשה בשכונת פולנקו שבעיר מיקסיקו, כבר נשתברו עליו כמה קולמוסים.

ראה ב:
http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

מצ"ב ב' קונטרסים בלה"ק ובספרדית.

גם זו לטובה כתב:העירוב הכללי של מושב "תפרח" פסול

ומנין לך קביעה נחרצת זו??

נוה הלבנון כתב:

גם זו לטובה כתב:העירוב הכללי של מושב "תפרח" פסול

ומנין לך קביעה נחרצת זו??

אכן אולי כתבתי קצת חריף.

מקובל אצל רבני העירובין, שעמוד הנמצא בתוך חבית או בטון, א"א להכשירו רק ע"י החבית או הבטון [כלומר העמוד הקבור בתוך החבית לא מהני, וצירוף החבית והעמוד חשיב "שמאי", ולכן בעינן שהחבית עצמה תשמש כלחי] ולכן מקפידים שיהיה בחבית שיעור י"ט, ברם אם החבית והעמוד מתעקמים באופן שהחוט אינו על גבי החבית, פשיטא דהחבית אינה יכולה לשמש כלחי.

גם זו לטובה כתב:

נוה הלבנון כתב:

גם זו לטובה כתב:העירוב הכללי של מושב "תפרח" פסול

ומנין לך קביעה נחרצת זו??

אכן אולי כתבתי קצת חריף.

מקובל אצל רבני העירובין, שעמוד הנמצא בתוך חבית או בטון, א"א להכשירו רק ע"י החבית או הבטון [כלומר העמוד הקבור בתוך החבית לא מהני, וצירוף החבית והעמוד חשיב "שמאי", ולכן בעינן שהחבית עצמה תשמש כלחי] ולכן מקפידים שיהיה בחבית שיעור י"ט, ברם אם החבית והעמוד מתעקמים באופן שהחוט אינו על גבי החבית, פשיטא דהחבית אינה יכולה לשמש כלחי.

מוזר שבישוב שכולו חרדי ולדעתך זה המצב.
הרבנים שם במקום יודעים/לא יודעים/ לא איכפת??

נוה הלבנון כתב:הרבנים שם במקום יודעים/לא יודעים/ לא איכפת??

א' יש גם עירוב נוסף לגבעה, הנידון הנ"ל לגבי העירוב הכללי של הישוב.
ב' לפי מה ששמעתי מקובל שם שהעירוב מאוד לא מהודר...
ג' כעת יש התעוררות לתקן את העירוב.

מישהו יודע מה עם העירוב של יסודות ?

ממרומי היער כתב:מישהו יודע מה עם העירוב של יסודות ?

יש שמועות שהעירוב טוב, כמובן שאין לסמוך על שמועות, וצריך לבדוק [זה מעלתו של עירוב, שבדר"כ אין מה להסתיר, אפשר פשוט לבוא ולראות בעיניים]

משה פרץ כתב:בדבר העירוב הנעשה בשכונת פולנקו שבעיר מיקסיקו, כבר נשתברו עליו כמה קולמוסים.

ראה ב:
http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

מצ"ב עוד ממה שכתבו בזה.

ועי' הערות ע"ז ב- http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

גם זו לטובה כתב:העירוב במנצסטר

הציטוט מדיין ועסטהיים בכלל לא מדוייק, ויש עוד הרבה אי דיוקים בהצגת הדברים.

בעניין דברי הדיין ועסטהיים- כל הנדפס בקובץ שהעליתי היה למראה עיניו, לפני הפרסום, והוא אכן אישר את הדברים.

ואני דיברתי עם האחראים שם והם הכחישו את זה. הרב גרוסברגר סיפר לי שהוא התייעץ עם הרב שלמה מילר בכמה נושאים שהנ"ל העלה. אבל במקום לברר את זה, הנ"ל עמד בבית כנסת והשמיץ אותו. שמעתי את ההקלטה של הדרשה: מעניין שאז הוא ציטט רק את הדברי מלכיאל מחלק ג' ולא מחלק ד' (ה"תירוץ" שכתב בהערה דחוק מאד). וזה רק קצה הקרחון.

עירוב חדרה
שמעתי שלחדרה אין עירוב כלל (הרבנות הפסיקה להשגיח ולטפל בעירוב, ויש חוטים קרועים וכד')- ידע הציבור ויזהר
[יש איזור מסויים שיש לברר האם נעשה בו עירוב פרטי]

גם זו לטובה כתב:עירוב חדרה
שמעתי שלחדרה אין עירוב כלל (הרבנות הפסיקה להשגיח ולטפל בעירוב, ויש חוטים קרועים וכד')- ידע הציבור ויזהר
[יש איזור מסויים שיש לברר האם נעשה בו עירוב פרטי]

http://חזוןיצחק.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%A6-%D7%99%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/

גם זו לטובה כתב:

נוה הלבנון כתב:הרבנים שם במקום יודעים/לא יודעים/ לא איכפת??

א' יש גם עירוב נוסף לגבעה, הנידון הנ"ל לגבי העירוב הכללי של הישוב.
ב' לפי מה ששמעתי מקובל שם שהעירוב מאוד לא מהודר...
ג' כעת יש התעוררות לתקן את העירוב.

א. זה נכון שיש לגבעה עירוב מהודר, ושם למעשה גרים רוב התושבים החרדים [כידוע יש בתפרח מושב שהוא ארבע רחובות כצורת שין, הכניסה מהאמצע, ובצד ימין יש רחוב שלם + חצי מהרגל של השין, שהם מסורתיים ודתיים, מה שמכונה 'מרוקאים', התושבים הוותיקים לפני השתלטות החרדים].
ב. העירוב לא מהודר, נראה לי שחלק מהענין זה שיש מלא קרפיפות, כיון שזה מושב ויש המון שדות, דיי מורכב לעשות שם עירוב מהודר, לייתר דיוק הרבה כסף... [כל דבר אפשר עם כסף...], אבל ההנחה נכונה, זו התייחסות התושבים לעירוב.

נראה שהכותב שהגזים מדבר על בעיה שנוצרה בתקופה זו, שעובדים שם טרקטורים בניקוי ודוחפים את העירוב, יתכן שאפילו היה פסול, אבל הרב כמובן מודע ומטפל.
זה לא כל כך מוזר שיש יישוב חרדי עם עירוב לא מהודר, כיון שהמציאות מבחינת תנאי השטח קשה.

מישהו מכיר את העירוב של צפת?
(יש "ועד ערוב", ומפה יפה, שמקיפה את כל העיר כמעט, השאלה באיזה רמה?)
ייש"כ מראש

משה פרץ כתב:

משה פרץ כתב:בדבר העירוב הנעשה בשכונת פולנקו שבעיר מיקסיקו, כבר נשתברו עליו כמה קולמוסים.

ראה ב:
http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

מצ"ב עוד ממה שכתבו בזה.

ועי' הערות ע"ז ב- http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

להלן שיעורו של הרב בן ציון ואזנר במיקסיקו על העירוב:
https://onedrive.live.com/redir?resid=7C97AAD8BD0BDD4F!12592&authkey=!AF9b7X7aIxtClsU&ithint=file%2cm4a

גם זו לטובה כתב:העירוב ב"ניר עציון"- מהודר ביותר בפיקוחו של הרב מנחם מושקוביץ מב"ב.

האם יש מקום עם פירוט מה טיב העירוב בניר עציון לפרטיו, דהיינו האם מוקף גדר או רק צורת הפתח, האם דלתות ננעלות וכו' (הרי לכל פוסק יש את ה"מהודר" שלו)

גם במקומות שרב העיר ת"ח וכו' קשה לסמוך על טלטול בעירוב עירוני.

לאחרונה נתגלו בעיות חמורות בעירוב "רמת השרון" חלק מהבעיות כבר תוקנו, והרוצה לטלטל יברר אצל היודעים.
יש להוסיף שלא מדובר בחומרות אלא בעיקר הדין, וכמה מצער שיש החושבים שמעיקר הדין מותר לטלטל בכל עיר ואם בישראל.

העירוב בפתח תקווה
הרבה עמודים נמצאים בתוך רה"י, ואף שיש מי שהכשיר דעת המ"ב והחזו"א דהעירוב פסול.
שמעתי מעד נאמן שכמה פעמים גילה שיש עשרות מטרים שהעירוב חסר, וכן לפעמים יש צוה"פ שהחוט קשור מהצד.
השבוע בדקתי חלק קטן מהעירוב, ונתגלתה פרצה באורך 5.64 [בעבר היה במקום מבנה של ישיבה, אולם כיום המבנה איננו, מעניין לברר לפני כמה זמן הסירו את המבנה]
במק"א היה צוה"פ שחלק ממנה אינו גבוהה י"ט מהקרקע. (עכפ לשיעור חזו"א- ולכן ממה נפשך העירוב פסול)

משה פרץ כתב:

משה פרץ כתב:

משה פרץ כתב:בדבר העירוב הנעשה בשכונת פולנקו שבעיר מיקסיקו, כבר נשתברו עליו כמה קולמוסים.

ראה ב:
http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

מצ"ב עוד ממה שכתבו בזה.

ועי' הערות ע"ז ב- http://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

להלן שיעורו של הרב בן ציון ואזנר במיקסיקו על העירוב:
https://onedrive.live.com/redir?resid=7C97AAD8BD0BDD4F!12592&authkey=!AF9b7X7aIxtClsU&ithint=file%2cm4a

לא יאומן כי יסופר, הרב הנ"ל מאריך שבעצם היה אפשר להתיר לטלטל בכל העיר אפילו בלא צוה"פ, כי כל רחוב סוגר את חבירו. [כמובן שהוסיף שאמר כן רק לרווחא דמילתא, אבל לא בונה ע"ז] והדברים מרפסין איגרא דהרי יש פרצות. כל הנידון של החזו"א להקל שכשיש רחוב הסוגר את חבירו היינו רק באופן שכל הפרצות גדורות בצוה"פ

וכולי תקווה שלא הבנתי דבריו, אשמח אם מישהו מחברי הפורום, יצליח להסביר את דבריו.

ירושלים:
לאחרונה העירוב העירוני חובר לגדר ההפרדה, כך שרוב העירוב (מג' רוחות) חומה ומיעוטו צורת הפתח - הרי שהעירוב השתפר מאוד!
( כמו כן, קל יותר לבדוק את העירוב כי החומה לא 'נקרעת ברוח' וכדומה, ובמיוחד כשהיו צריכים להכנס לשכונות ערביות כדי לבדוק את העירוב).

דבר נוסף שבתכנון הוא סגירת כביש ירושלים-תל אביב על ידי שער לזמן קצר (פעם בכמה זמן. מתי? לא יודע, אולי בצפירה...). הדבר קיבל אישור מבחינה ביטחונית אבל הפרטים צריכים להיסגר [האמת, לא ברור לי איזו תדירות צריכה סגירת הדלתות כדי שתהיה לכך נפק"מ הלכתית].

מי עומד מאחורי הפעילות הזאת?

פלוריש כתב:ירושלים:
לאחרונה העירוב העירוני חובר לגדר ההפרדה, כך שרוב העירוב (מג' רוחות) חומה ומיעוטו צורת הפתח - הרי שהעירוב השתפר מאוד!
( כמו כן, קל יותר לבדוק את העירוב כי החומה לא 'נקרעת ברוח' וכדומה, ובמיוחד כשהיו צריכים להכנס לשכונות ערביות כדי לבדוק את העירוב).

דבר נוסף שבתכנון הוא סגירת כביש ירושלים-תל אביב על ידי שער לזמן קצר (פעם בכמה זמן. מתי? לא יודע, אולי בצפירה...). הדבר קיבל אישור מבחינה ביטחונית אבל הפרטים צריכים להיסגר [האמת, לא ברור לי איזו תדירות צריכה סגירת הדלתות כדי שתהיה לכך נפק"מ הלכתית].

בכמה ראשונים מפורש שמדאורייתא צריך לסגור בכל יום (ומסברה נראה שמספיק אפילו לזמן קצר, אבל איני ראוי להורות)

פלוריש כתב:ירושלים:
לאחרונה העירוב העירוני חובר לגדר ההפרדה, כך שרוב העירוב (מג' רוחות) חומה ומיעוטו צורת הפתח - הרי שהעירוב השתפר מאוד!
( כמו כן, קל יותר לבדוק את העירוב כי החומה לא 'נקרעת ברוח' וכדומה, ובמיוחד כשהיו צריכים להכנס לשכונות ערביות כדי לבדוק את העירוב).

כמד' שהחיבור עוד לא הושלם וחסרים כמה צוה"פ.

אומרים שהעירוב במעלה אדומים מהודר ביותר, ועשה אותו המפקח הכללי על העירוב בירושלים עיה"ק מטעם הבד"ץ העדה החרדית.
והוא טען שהעירוב שם מהודר יותר מהעירוב הכללי של ירושלים משום שכל העיר מוקפת בגדר ביטחון.
השמועה אומרת שבכל ער"ש מברכין הוא בא לבדוק שם את העירוב.

בהר נוף יש עירוב שכונתי. ועושי העירוב אומרים שבגלל המבנה המיוחד של השכונה והצורה שעשו אותו, פסק הרב אלישיב שהעירוב מועיל לכו"ע גם לראשונים שסוברים שאין צריך ששים ריבוא.

אוצר החכמה כתב:בהר נוף יש עירוב שכונתי. ועושי העירוב אומרים שבגלל המבנה המיוחד של השכונה והצורה שעשו אותו, פסק הרב אלישיב שהעירוב מועיל לכו"ע גם לראשונים שסוברים שאין צריך ששים ריבוא.

בעבר הם הוציאו חוברת עם מפות שבה מוסבר שהם יצרו איזור בשכונה שמוקף משלושה כיוונים, ומתוכו הוציאו שתי מחיצות לאורך כל השכונה, כך שדבר זה גורם לכולה להחשב כמוקפת משלושה כיוונים. היכולת שלהם ליצור כזה דבר, אכן נובעת מהמיקום של השכונה והמבנה שלה.
אמנם לפי פשט לשון הרמב"ם, שמדינה צריכה להיות מוקפת חומה וגם דלתותיה ננעלות בלילה (ושיטתו לחלק בין עיר ובין סתם רה"ר, כפי שהבין המאירי בדעתו ותמה עליה, וכ"כ כמה אחרונים בדעת הרמב"ם), נראה שהיו צריכים גם דלתות.

אני חושב שהם טענו שבאופן בסיסי כיוון שאין שום כביש מפולש בשכונה אלא כולה מסתובבת בעצם כל השכונה היא מבוי הפתוח בשני צידיו לרה"ר.

אוצר החכמה כתב:אני חושב שהם טענו שבאופן בסיסי כיוון שאין שום כביש מפולש בשכונה אלא כולה מסתובבת בעצם כל השכונה היא מבוי הפתוח בשני צידיו לרה"ר.

אבל לפי הרמב"ם יש הבדל עקרוני בין רה"ר שעוברת בין שני בתים כלשהם ובין עיר, וז"ל בית הבחירה למאירי (עירובין ו' ע"א):

ושמא הם [=גדולי המחברים] סוברים שלא הצריכו ננעלות דוקא אלא במדינה שאע"פ שמוקפת חומה עשרה אינו רה"י עד שיהי' לה דלתות וננעלות בלילה

למרות שיש חומה שמקיפה את הכל, אין היא מועילה עד שיהו דלתות. והרמב"ם לא מזכיר חילוק בין מפולשת ובין אינה מפולשת לעניין דלתות במדינה. ואם מבינים שהוא חילק בין מדינה ובין רה"ר, היה לו לציין זאת.

אני לא מבין את ההבנה שלך. לפי הבנתי הפכת קולא לחומרא.
המאירי טוען שברה"ר לא די בראויות להנעל אלא צריך ננעלות בפועל וכל הקולא בראויות להנעל הוא רק במבוי למאן דס"ל שצריך דלתות.
שואל המאירי על הרמב"ם למה הקיל ברה"ר בראויות להנעל. וע"ז משיב שאולי הרמב"ם סובר קולא, שרק רה"ר שאינה סתם רה"ר אלא מדינה כמו ירושלים היא זו שצריכים שדלתותיה יינעלו בפועל בלילה אבל סתם רה"ר די בראויות להנעל.
אבל לא משמע מזה שיש מושג של מדינה אע"פ שאינה רה"ר בכלל. וגם בברייתא של ארבע רשויות אין סוג כזה של מקום. מה שכתב מוקפת חומה זה לא דין מיוחד כי תמיד כדי להתיר רה"ר מפולש מדין דלתותיה ננעלות צריך חומה והיינו שע"י הדלתות הכל נעול. (המאירי לא נכנס כאן לדיון אם צוה"פ מועיל לזה שאין זה עניין לנושא)

ברור שהרמב"ם מיקל יותר בסתם רה"ר. אבל מצד שני, ברור שהוא מצריך הכשר גדול יותר למדינה.
נשים בצד את המאירי. מה אתה מבין ברמב"ם? מדוע הוא מחלק ביניהם, ואם הוא מחלק מדוע הוא לא כותב שמדינה צריכה להיות מפולשת אלא רק כותב שצריך דלתות? אם היה כדבריך, הייתי מצפה שהרמב"ם יזכיר בפרק יז, אגב הדיון במבואות מפולשים, שבמדינה צריך דלתות ננעלות במקום הראוי להנעל. אבל הרמב"ם סתם דבריו וכתב רק שבמדינה צריך שתהיה מוקפת חומה ודלתותיה ננעלות בלילה. ולא הזכיר כלל את עניין הפילוש לגביה.

הקושייה מהברייתא בשבת דף ו היא קושייה טובה, אבל לכאורה כך פשט דברי הרמב"ם, ואין הקושייה אלא עליו.

הרב ברויאר אני ממש לא מבין אותך.
יש נושא של אתו רבים ומבטלי מחיצתא. עכשיו יש שאלה איך פותרים אותו, היינו איך מתקנים את הילוך הרבים. ועל זה ואמר המאירי בדעת הרמב"ם ,חילוקים בין סוגי רה"ר, איזה שערים יבטלו את הילוך הרבים.
אבל לומר על מקום עם שלוש מחיצות גמורות [כמו שיש בהר-נוף, למדתי את הנושא שם טוב, כי אני מטלטל שם], שברוח הרביעית צריך נעילת דלתות, זה ליצור ממש גדר חדש בהלכות רשויות. מהיכי תיתי?

גם בביתר משתמשים בעירוב חוטים בנוסף לגדר, (אולי כדי לסגור שטחים זרועים ריקים).