מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

הודעהעל ידי שלח » ד' אוקטובר 22, 2014 12:33 pm

יש חברה שמגדלת ירקות על מים האם הברכה היא שהכל, ואז יהיה חידוש שכרוב למשל יברכו עליו שהכל ו,האם אין פה חשש של מראית עין שיחשבו שברכתו שהכל במקום אדמה,כמו כן לגבי שביעית האם בגלל שזה על מים אין בכלל בעיה וכמו כן מה יהיה לגבי תרומות ומעשרות?

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

הודעהעל ידי רחמים » ה' אוקטובר 23, 2014 12:23 pm

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רד - דיני הברכות על יתר המאכלים

ד. פירות או ירקות שגדלו בעציץ שאינו נקוב, מברך עליהם כברכתם. "בורא פרי העץ", או "בורא פרי האדמה". אבל פירות או ירקות שידוע שהם גידולי מים, מברך עליהם שהכל. שמכיון שאין שום יניקה מהקרקע, שהמים מפסיקים בין הזרעים לקרקע, אין לברך עליהם ברכת הפירות או הירקות, אלא ברכת שהכל. ואם בירך עליהם כברכתם, בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, בדיעבד יצא ידי חובת הברכה. ומכל מקום סתם פירות הנמצאים בשוק, אין לחוש שמא הם פירות מגידולי מים, אלא יש לברך עליהם כברכתם, שבדבר התלוי במציאות הולכים אחר הרוב גם בעניני ברכות. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכח].


שו"ת אור לציון חלק ב פרק יד - דיני ברכות
יג. שאלה. מה מברכים על ירקות שלא גדלו באדמה אלא במים (גידולי מים).
תשובה. על ירקות שגדלו במים מברך בורא פרי האדמה.


שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק יד - דיני ברכות
יג. בחיי אדם בכלל נ"א סעיף י"ז כתב, שאם לקח אחד מחמשת מיני דגן שגדל בעציץ שאינו נקוב ועשה ממנו פת, אינו מברך עליו המוציא לחם מן הארץ, שבעציץ לא נקרא ארץ, אלא מברך בורא מיני מזונות, ולבסוף מברך ברכת המזון. וכן ירקות שגדלו בעציץ שאינו נקוב, אינו מברך עליהם בורא פרי האדמה, משום שלא נקרא אדמה, ע"ש, וראה עוד בשדי חמד כללים מערכת כ' כלל ק' שהאריך בזה.
ובשו"ת שבט הלוי ח"א סימן ר"ה בהערות לשו"ע סימן ר"ד כתב על דברי החיי אדם, שאעפ"כ מסתבר שיברך בורא פרי האדמה אף על גידולי מים, ומשום שמינו גדל באדמה, ולא דמי לכמהין ופטריות שמבואר בשו"ע שם סעיף א' שמברך שהכל נהיה בדברו, ומשום שמין כמהין ופטריות לא יונק מהאדמה, אלא מאוירא, וכמ"ש במג"א שם ס"ק ד'. ואין נראה טעם זה מספיק, שהרי עכ"פ פרי זה לא גדל באדמה, ואיך יברך עליו ברכה שאינה שייכת בו.
ומכל מקום נראה, שלמעשה יברך על גידולי מים בורא פרי האדמה, ומטעם אחר, שכיון שבא מזרע שגדל באדמה, אף שהוא עצמו לא גדל באדמה, מ"מ מברך ברכה נכונה, שהרי נוצר מזרע שיצא מהאדמה. וראיה לדבר, שהנה ודאי שיוצא ידי חובת מצות מצה בחיטים שגדלו בגידולי מים, שהרי הם באים לידי חימוץ, וכל שבא לידי חימוץ אדם יוצא בהם ידי חובתו, כדאיתא בפסחים ל"ה ע"א, ובגמ' שם בדף ל"ט ע"א מבואר שמרור איתקש למצה, ואינו יוצא ידי חובת מרור אלא בגידולי קרקע כמצה, וא"כ פשוט שכשם שיוצא ידי חובת מצה בגידולי מים, ה"נ יוצא ידי חובת מרור בגידולי מים, אף דבעינן שהמרור יהא גידולי קרקע, נמצא שאף גידולי מים בכלל גידולי קרקע, ולא חשיב משקר כשאומר בורא פרי האדמה, ולא מסתבר לחלק בין גידולי קרקע לבורא פרי האדמה, ולכן נראה שעל גידולי מים יש לברך בורא פרי האדמה.


תשובות והנהגות כרך ב סימן קמט
שאלה: גידולי מים אם לברך שהכל או בורא פרי האדמה

השואל בא בשאלת חכם שהיום מצוי מאד במלפפונים שהם גידולי מים, ובכמה מדינות רובם כן, ולכן לדבריו לא שייך בזה בורא פרי האדמה שלא יונק כלל מהאדמה, ומביא שכן הדין מסידור "מנחת ירושלים" (עמוד של"ד), וכן מספר מחזה אליהו, ומאידך גיסא מביא מהגר"ש ווזנער שליט"א בספרו שבט הלוי (ח"א בהערות לש"ע) לברך ברכה הראויה לו, ושואל אותי על דעתי בהנידון ואין אצלי ספרים שמביא שאוכל לדון בהם, אמנם לדעתי יש לברך בורא פרי האדמה שנקרא כן, ואף אם האמת שבמציאות יש מדינות שנשתנה ומין זה אינו פרי אדמה כלל שרובם גידולי מים, דבר זה לא ידוע לסתם בני אדם, ושמו ותוארו פרי האדמה שגם היום באדמה הוא גידולו הטבעי וגידולי מים הם כאמצעים מלאכותיים, ויש לברך עלה כן, (ודוגמא לדבר ברמב"ם פ"ה דשבועות (הלכה כ"ב) שאם נשבע שהשמש גדול מן הארץ לא נקרא שבועת שוא דאף שידוע כן לחכמים לא ידוע לכל העם), ולדעתי התואר פרי האדמה היינו על המין כפי שנקרא בלשון בני אדם, וכיון שמלפפונים ידוע כפרי אדמה וכן הוא גידולו הטבעי, וכך שמו ותוארו, ואף במדינה שנשתנה שמרבים לגדל מין זה רק על מים מ"מ עדיין שמו עלה, ואפילו אם באותה מדינה לא היה שמו עליו אי אפשר לקבוע אם לענין זה תלוי במדינה שקיים שמה או בכל העולם, ששמו עוד פרי האדמה היום.

ולפי דברינו לא דנין על הפירי המסוים שלפניו שלא בא מן האדמה, רק כיון דשייך למין שגם היום בא מן האדמה במדינות הרבה ובכל מקום גידולו הטבעי הוא מהאדמה תיקנו הברכה כפי המין ששמו ותוארו נשאר כן, ושפיר מברכין עלה גם היום בורא פרי האדמה עד שישתקע שם פרי אדמה מכל המין.

ולפי זה למעשה דעתי שבמדינה שלא נשתקע שם פרי האדמה מפרי זה ושיש מגדלים כן, יש לברך בורא פרי האדמה עד שיפורסם לכל אחד כדברי כת"ר שאינם היום פרי האדמה ולא מכונים כן, אז נוכל לומר שדינם ככמהין ופטריות שברכתם שהכל, עיין בברכות מ: וברמב"ם (פ"ח דברכות) ובש"ע ר"ס ר"ד.

ומיהו אף שלע"ד ראוי לברך עלה בורא פרי האדמה, החושש לשיטות שברכתו שהכל ולא יצא בבורא פרי האדמה, ורוצה לצאת לכ"ע אין מזניחין אותו שיש לו על מי לסמוך.

וביותר אני מצדד שאפילו לחיי אדם (כלל נ"א ס"ק י"ז) שאם עשה פת מחמשה מינים שגדלו בעציץ מברך מזונות ולא המוציא לחם מן הארץ, היינו מפני שמנוסח הברכה מבואר דתלוי אם באמת יוצא מהארץ, אבל התואר פרי האדמה תלוי בתואר הפרי וראוי לברך ברכתה הראויה לה כתוארה בורא פרי האדמה.

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

הודעהעל ידי שלח » ה' אוקטובר 23, 2014 12:59 pm

עוד מקורות בעניין
בשו"ת נחפה בכסף יו"ד סי' ה', שו"ת מהרי"ל דיסקין סי' כז אות א', שו"ת מנחת שלמה ח"ג סי' קנח, שו"ת יחו"ד ח"ו סי' יב, ושם גם לעניין שברכתו שהכל, וכן בספרו חזון עובדיה הל' תרומות ומעשרות, גם לעניין תו"מ וגם לעניין הברכה. וכן בילקו"י במהדורא החדשה עמ' רפ (גם בישנה דיבר בזה, בסביבות עמ' רמ) ובקובץ דרכי הוראה ח' עמ' צט במאמר של ר' אשר וויס.

כל הנזכרים נקטו להתיר בזה, ובשביעית אפשר בתוך חממה סגורה, ולעניין תו"מ הרב עובדיה הצריך בלא ברכה ושברכת הירקות שהכל.

בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' עא החמיר בזה וכן באור לציון שביעית עמ' כה.

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

הודעהעל ידי שלח » ה' אוקטובר 23, 2014 1:03 pm

כמו כן שאלתי ,לפי השיטה שצריך לברך על כרוב בגידולי מים שהכל האם יש פה חשש מראית עין וצריך לסמן זאת שידעו שצריך בדרך כלל לברך אדמה ולא יתבלבלו כמו שאדם אוכל חלב שקדים בארוחה בשרית, ואולי חלב ובשר זה יותר חמור ,אבל ברכה לבטלה זה גם חמור

גביר
הודעות: 2761
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: גידולי מים ברכה ולגבי השמיטה

הודעהעל ידי גביר » א' יוני 13, 2021 8:42 am

א. יעוין גם חזון עובדיה טו בשבט וברכות עמ' קיב ואילך בהערה.
ב. בשולחן שבת דיברנו על כך שאולי ניתן ללמוד על גידולי מים משאלת הברכה על השקדים שצמחו על מטה אהרן [כמו שהפוסקים מנסים ללמוד משאלת הברכה על המן], היש מי שדן בכך?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים