וכל אנשי ביתו - פיסוק הטעמים

[צופר הנעמתי]

הפסוק האחרון בפרשה:
וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃

מפיסוק הטעמים נראה שאנשי ביתו מתייחס רק לילידי הבית ולא למקנת הכסף, שכן ביתו נקוד בפשטא ובית בזקף. אבל ארבעה פסוקים קודם כתוב: "וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים" - משמע מכאן שאנשי הבית הם הן ילידי הבית והן קנויי בכסף, ואם כן לכאורה היה ראוי להטעים את ביתו בזקף -וְכָל־אַנְשֵׁ֣י בֵית֔וֹ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ?

[כח הטענה]

יש לדעת שפעמים רבות טעם מפסיק אינו בא לחלוקת העניין אלא משום שחציו השני של המשפט אזיל אשלפני פניו ולא המשך ישיר למילים שלפניו.

אך במקרה הזה זה מעט יותר דחוק, ויל"ע.