היתר מכירה-דעת חכמי הספרדים- מכתב הגר"ש בעדני

[גם זו לטובה]

מכתבו של הגר"ש בעדני פורסם בספר מערכות השמיטה עמ' 279

מכתב הגר"ש בעדני
דעת מרן הרב עזרא עטיה –ההיתר הוא דחוק וקשה לסמוך עליו ...גם אותם שהתירו בדור הקודם היינו במוכרים יר"ש, אבל לסתם אנשים שחותמים על המכירה רק כדי שיתנו להם הכשר על פירותיהם אין כל תקף למכירה..
אני מפרסם.. הן מחמת וכו' והן להוציא מלבם של אלו שאומרים שהרבנים הספרדים מקילים בדבר , וכמד' שרבני פורת יוסף כיום גם דעתם שלא לסמוך על היתר מכירה, וכן שמעתי ממו"ר החכם יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף .

[גם זו לטובה]

הדברים צ"ת וכי בשנים הראשונות כל החקלאים היו יראי השם?

[היא שיחתי]

הדברים צ"ת וכי בשנים הראשונות כל החקלאים היו יראי השם?

כמדומה שהיום הכל אינסטנט מטעם הרבנות

[נבון]

קצת סדר בסוגיית היתר מכירה

שורש הנידון תלוי בשלשה נקודות עיקריות, ומהם מסתעף לענפים נוספים.
א. האם יש איסור 'לא תחנם' מה"ת, והאם במכירה שכזו עוברים בהאי איסור.
ב. האם יש קדושת שביעית בפירות השייכים לנכרי שגדלו בארץ ישראל, והוא פלוג' הב"י והמבי"ט.
ג. לדעת רוב הפוסקים שביעית בזה"ז דרבנן, ומשום כך סבר היביע אומר שספיקא דרבנן לקולא, ונוקטים שאין קדושת שביעית בפירות נכרים, ואילו החזו"א סבר דבמצוה דרבנן שיש לה עיקר מן התורה, לא אמרינן ספיקא לקולא.

במה שתמהו העולם, וכי מה בין מכירת קרקע בשביעית למכירת חמץ, - שתי תשובות בדבר.
א. במכירת חמץ הרי הוא סוגר את המקומות שיש בהם חמץ ואינו משתמש בהם כלל בפסח, ויש כאן צורת מכירה אמיתית, משא"כ במכירת הקרקע בשביעית שום דבר לא משתנה, אותו חקלאי, ממשיך לעבוד [כמעט] באותה צורה, ללא כל שינוי, מה שמערער על תוקף המכירה.
ב. במכירת חמץ אילו יבוא הגוי ויאמר כי הוא מעוניין לקנות את החמץ בכסף מלא, ולשלם שש שקל עבור הככר לחם, אין מי שלא ימכור לו, לעומת זאת - אילו יבוא הגוי בשביעית ויודיע על כוונתו לקנות את השדה במחיר מלא, כמדומה שלא יהא חקלאי שימכור לו, מה שמוסיף ספיקות בנכונות המוכר למכור את שדהו בשביעית.
ומ"מ מרן בעל היביע אומר סבר שאין בסברות אילו בכדי לבטל את המכירה.

ומ"מ ברור לכל, ואף בספרי היביע אומר מוכח כן, [וכן במכתבו המפורסם של הרב קוק לרב חרל"פ] כי היתר זה הוא בדיעבד בלבד, וודאי וודאי שראוי לכל בן תורה הקונה אתרוג ביותר משלושים שקל, ותפילין ביותר מארבע מאות שקל, לשלם עוד סכום פעוט ולצאת ידי שיטות הראשונים הנ"ל.

[בברכה המשולשת]

כפי שכבר כתבתי בעבר- מרן הראי"ה כתב שההיתר הוא בדיעבד לחקלאי, לא לצרכן.

[נבון]

כפי שכבר כתבתי בעבר- מרן הראי"ה כתב שההיתר הוא בדיעבד לחקלאי, לא לצרכן.

לעומת זאת, דעת הגר"ע יוסף זצוק"ל, [וכפי שהעיד נכדו היום [ד'] בשידור], דההיתר הוא ללוקח, אך לחקלאים הורה לשמור שביעית כדין.
והסברא נותנת כן, דלחקלאים יש הן את בעיית 'לא תחנם', והן את סוג' קדושת שביעית בפירות נכרים, וכמשנ"ת, משא"כ לצרכנים אין את בעיית 'לא תחנם', ודו"ק.

[מה שנכון נכון]

כפי שכבר כתבתי בעבר- מרן הראי"ה כתב שההיתר הוא בדיעבד לחקלאי, לא לצרכן.

לעומת זאת, דעת הגר"ע יוסף זצוק"ל, [וכפי שהעיד נכדו היום [ד'] בשידור], דההיתר הוא ללוקח, אך לחקלאים הורה לשמור שביעית כדין.
והסברא נותנת כן, דלחקלאים יש הן את בעיית 'לא תחנם', והן את סוג' קדושת שביעית בפירות נכרים, וכמשנ"ת, משא"כ לצרכנים אין את בעיית 'לא תחנם', ודו"ק.

לזה כונת בברה"מ שלצרכן הוא לכתחילה.


מכתב הרש"ב.
viewtopic.php?f=17&t=20129#p196469

[מזמור שיר]

מש"כ הרב נבון שלדעת הגרע"י זיע"א ההיתר הוא בדיעבד, אינו נכון כלל, רק בימים האחרונים הופצה הסרה בה נראה הגרע"י מורה לנכדו בלשון ברורה וחדה שהיתר זה הוא לכתחילה, ואין שום מקום להחמיר. והוא הוסיף שם עוד דברים חריפים בכיוון זה.

[עם_הארץ]

יש מכתב חדש מהגר"ש בעדני שליט"א
שאינו משאיר מקום לפקפוקים

הגרש בעדני - שמור.jpg (80.71 KiB) נצפה 4069 פעמים

בס"ד
כ"א טבת תשעה
לפני שנים רבות שאלתי את מרן
ראש ישיבת פורת יוסף זצ"ל בענין
היתר מכירה ואמר לי שזה היתר
דחוק מאד ואין מן הראוי לסמוך על זה
והסביר לי בארוכה מדוע ואכמ"ל
וכך הנהגתי בסניף פורת יוסף שהיתה
בקטמון והייתי שם ראש הישיבה
בברכה
( - )
נ.ב.
גם הרה"ג חכם בן ציון שהי' מאד
קשור עם ראש הישיבה מעיד בספרו אור
לציון כנ"ל ע"ש בספרו אור לציון שביעית

[שומר]

מה שבהסרטה מתיר לכתחליה זה בגלל צדקותו שריחם על העניים שאמרו לו שעושקים אותם וזה נקרא בדיעבד בכל אופן לא פוסקים הלכות מהסרטות

[בברכה המשולשת]

ההסרטה בודאי אינה ראיה לכלום, בייחוד שיש תשובה ארוכה ומפורטת של הגרע"י ביבי"א, יעויי"ש

[אוהב אוצר]

בכל אופן לא פוסקים הלכות מהסרטות

חזק. אהבתי את ההגדרה.

[שומר]

בענין הסרטה הרי פורסמה כבר אחת שעשתה חילול ה ויצא ללמד עלל כל ההסרטות