בברכה המשולשת כתב:א. במדרש כתוב שהוא שאל את יצחק אע"ה, לא את יעקב אע"ה.
ב. מסתמא היה נותן לאביו יצחק.
א"ר הונא אבות הראשונים הפרישו תרו"מ. אברהם הפריש תרומה גדולה שנאמר הרמותי ידי אל ה', ואין הרמה אלא תרומה... יצחק הפריש מעשר שני שנאמר ויזרע יצחק וגו... יעקב הפריש מעשר ראשון שנאמר וכל אשר תתן לי וגו'.
ודרשו במאה שערים שמדדוה למעשרות (ב"ר סד ו), כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים, או לכהני ה', כגון שם ועבר ותלמידיהם, כענין והוא כהן לאל עליון (לעיל יד יח).
מבקש כתב:זכורני ואיני זוכר מהיכן, שהבכורות נתייחדו רק מזמן הצלתם במצרים שנבדלו מהמצרים שמתו
ר' יוחנ' עבד תלת שנין ופלג דלא נחת לבית וועדא מן צערא בסופא חמא ר' אלעזר בחילמיה למחר סיני נחת ומחדת לכון מילה עאל ואמ' קומיהון מאיכן קשט הקושט הזה שתהא עבודה בבכורו' מן הדין קרייה כי לי כל בכור ביו' הכותי כל בכור בארץ מצרי' וגו' וכתי' ובכל אלהי מצרי' אעשה שפטי' וגו' קודם לכן מה היו עושין ותקח רבק' את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית מהו החמודות שהיה משמש בכהונה גדולה.
נבון כתב:מבו' במדרש שעשו שאל את יצחק כיצד מעשרין את המלח, ומשמע ששאר דברים היה מעשר ג"כ, [ויתכן דאף יעקב ג"כ עישר], ונסתפקתי למי היה מביא את המעשר, וכי היה כהן או לוי.
ודוחק לומר שנתנו את כל מעשרותיהם למלכי צדק, דלא מצינו כזאת, ותו דאחר פטירתו מה היו עושין.
וצ"ע.
עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש מבאר שלא היה זה כעין מעשר דגן, אלא מעשר-כספים, ולק"מ.
מה שנכון נכון כתב:עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש מבאר שלא היה זה כעין מעשר דגן, אלא מעשר-כספים, ולק"מ.
א"כ למה באמת לא לעשר את המלח?
בחז"ל מבואר שמדובר על תרו"מ ממש, ראה בתנחומא שהובא לעיל.
מה שנכון נכון כתב:אין משיבין על וכו'. אבל הלשון בב"ר סג,י הוא היך מתקנין מלחא ותבנא, ולשון תקון הוא בהפרשת תרו"מ מטבל.
[וע"ע בטעמא דקרא].
המתלמד לפני רבו כתב:כפשוטו הכונה למעשר דגן. ויש לפרש על פי המובא בתו"ח בסנהדרין דף ק' מזוהר במדבר דף קפ"ח:-קפ"ט. וז"ל אתון חברייא דלא שמשתון לר' שמעיה חסידא אמרין דבחמשת זיני דגן לא אית חולקא לסטר אחרא, ולאו הכי דהא כל מה דאתבלי בארעא לסטר אחרא אית ביה חולקא ומאן חולקא אית ליה מוץ דתדפנו רוח דכתיב (תהלים א) לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח, ודא הוא רוחא דקדושא וכתיב (שם קג) כי רוח עברה בו ואיננו וגו', בגין דרוח קדשא מפזר ליה בכל סטרין דעלמא דלא ישתכח דא בנוקבא, דכורא מאי הוא תבן, ומוץ ותבן כחדא אזלין ועל דא פטור ממעשר דלית בהו חולקא בקדושה ה'
ולכן לדעת עשיו שפיר היה מחויב במעשר.
עזריאל ברגר כתב:וכפי שכתוב על יצחק שהפריש מעשר-דגן, משא"כ אברהם שהפריש מעשר-כספים מהשלל.
עזריאל ברגר כתב:נראה לי שהיו כוהנים בזמנם (וע"פ פירש"י במכירת הבכורה - כנראה שהיה זה החשוב שבכל משפחה - בד"כ הבכור), שהם עבדו את עבודת ה' במזבחות ובמצבות שהיו מקימים לכבודו, ולכוהנים אלו נתנו את מתנות הכהונה.
עזריאל ברגר כתב:אי נמי, אפשר לומר שעשיו עצמו היה כוהן עד מכירת הבכורה, ועדיין היו מפרישים תרומה כדי לאוכלה בקדושה יתרה, ע"ד שגם לאחר מתן-תורה גם הכוהנים מחויבים בתרומות ומעשרות (משא"כ בבכור אדם ופטר חמור וכיו"ב).
מה שנכון נכון כתב:עזריאל ברגר כתב:וכפי שכתוב על יצחק שהפריש מעשר-דגן, משא"כ אברהם שהפריש מעשר-כספים מהשלל.
גם אברהם הפריש תרו"מ. ראה בתנחומא שהובא לעיל.
עזריאל ברגר כתב:מה שנכון נכון כתב:עזריאל ברגר כתב:וכפי שכתוב על יצחק שהפריש מעשר-דגן, משא"כ אברהם שהפריש מעשר-כספים מהשלל.
גם אברהם הפריש תרו"מ. ראה בתנחומא שהובא לעיל.
עיין רמב"ם ונו"כ (כס"מ, רדב"ז) בריש פרק ט' מהלכות מלכים, במה שמתרצים את קושיית הראב"ד (הרמב"ם כותב שרק יצחק התחיל את הפרשת המעשר, ואילו הראב"ד סובר שכבר אברהם התחיל זאת).
עכ"פ לכמה דעות היה אצל חלקם הפרשת תרו"מ.
מה שנכון נכון כתב:ההערה שלי היא שלא ראוי לכתוב דברים באשכול בלי לקרוא ולהתיחס למה שכבר כתבו אחרים.
א"א לכתוב בפסקנות שאברהם לא הפריש כשהובא מהתנחומא אחרת, וכן הוא לענין שאר דבריך.
וכן הוא לענין עוד הרבה מהכותבים בפורום.
עזריאל ברגר כתב:מה שנכון נכון כתב:עזריאל ברגר כתב:וכפי שכתוב על יצחק שהפריש מעשר-דגן, משא"כ אברהם שהפריש מעשר-כספים מהשלל.
גם אברהם הפריש תרו"מ. ראה בתנחומא שהובא לעיל.
עיין רמב"ם ונו"כ (כס"מ, רדב"ז) בריש פרק ט' מהלכות מלכים, במה שמתרצים את קושיית הראב"ד (הרמב"ם כותב שרק יצחק התחיל את הפרשת המעשר, ואילו הראב"ד סובר שכבר אברהם התחיל זאת).
עכ"פ לכמה דעות היה אצל חלקם הפרשת תרו"מ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 209 אורחים