מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי שש ושמח » א' אוגוסט 02, 2020 2:15 am

צודק, דבריו אינם מובנים.

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי חרסון » א' אוגוסט 02, 2020 1:03 pm

עקביה כתב:ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.

נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.


הוזכר לעיל בדברי הרב מע"ד.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי עקביה » א' אוגוסט 02, 2020 1:07 pm

חרסון כתב:
עקביה כתב:ראיתי לאחרונה את דברי תוס' (עירובין עו: ד"ה ורבי).
מהגמ' שם נראה שדייני קיסרי ורבי יוחנן טעו טעות בגיאומטריה. טעות שאף ילד אינו טועה בה (שאורך אלכסונו של ריבוע שווה לאורך שתי צלעות).
תוס' מצילים מטעות זו את דייני קיסרי, אבל כותבים להדיא שר"י כן טעה בזה.

נאמרו שם גם פירושים אחרים (דחוקים לענ"ד, אף כי האפשרות שר"י טעה בזה דחוקה הרבה יותר), ע"י ראשונים ואחרונים, אבל תוס' כן קיבלו את האפשרות שר"י טעה.
כך שהם כנראה לא סברו שחז"ל היו מנועים מן הטעות, ושמא יש לכך השלכות על הנדון באשכול זה.


הוזכר לעיל בדברי הרב מע"ד.

אכן. לא זכרתי.

מתגעגע
הודעות: 46
הצטרף: ג' אפריל 20, 2021 5:35 pm

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי מתגעגע » ד' יולי 28, 2021 6:57 am

אוצר החכמה כתב:לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?


מעולם לא הבנתי למה לא נאמר בפשיטות שיש שני סוגי כינים וזה שאנו מכירים כן פרים ורבים ולכן נקראים "ביצי כינים" היינו הכינים שכן פרים ורבים, והשני הוא זן אחר ומצינו בהרבה מקומות בחז"ל שהכינים הם כמו סוג של חיידקים בזמנינו ואפשר שהיה גם מין וסוג זה שאינו פרה ורבה ושום דבר לא קשה.

קומי_אורי
הודעות: 348
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:21 pm

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי קומי_אורי » ד' יולי 28, 2021 9:45 am

מין שאינו פרה ורבה אינו יכול גם להיכחד כי הוא לא תלוי בהורים אלא נוצר מעצמו ולכן תמיד יווצר

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 28, 2021 9:58 am

אם היו שני מיני כינים היו צריכים חז"ל והפוסקים להודיענו מה מותר ומה אסור.
יתירה מזו. המפלה בגדיו מכינים אסור לו להרגן כיון שמצויים שם גם פרעושים וגזרו על כינים משום פרעושים, ורק בראשו שאין מצויים פרעושים לא גזרו.
הרי מפורש שבראש יש רק מין שמותר, דאל"ה כ"ש שהיו גוזרים על כינים משום כינים.
ונצטרך לומר שבזמן חז"ל היו מצויים רק כינים שאינם פר"ו, וכינים אלו נעלמו לחלוטין בדרך כל שהיא, ואת מקומם תפסו כינים שפר"ו שלא היו בזמן חז"ל. (והפו' שהמשיכו להעתיק דחז"ל לא ידעו מהחילוף). והדברים רחוקים עד מאד.

אור עולם
הודעות: 1347
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי אור עולם » ד' יולי 28, 2021 10:50 am

מזכיר קצת את הדיון על 2 החלזונות.

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: הגרח"ק: אינם יודעים מעולם מה שאומרים

הודעהעל ידי עץ הזית » ג' יוני 14, 2022 10:36 pm

מה שנכון נכון כתב:ה. חז"ל קבלו שהדבר מותר. הנמוק שאמרו הוא ביאור אפשרי לקבלתם, אך אינו תלוי בו, ואם נסתר טעם זה ישנם טעמים אחרים. [מכתב מאליהו. משבת קז: לא נראה כן: ושניהם לא למדוה אלא מאילים, לר"א מה אילים שי"ב נטילת נשמה ולרבנן מה אילים שפו"ר. גם מעוד ענינים רבים לא נראה כדבריו].
בירושלמי תמהו על האוסר הריגת כינה בשבת בטענה שלמדו מחלזון וחלזון יש לו גידים ועצמות, נמצא שיש מחלוקת בבלי וירושלמי אם טעם ההיתר הוא משום שכינה אינה פרה ורבה או משום שאין לה גידים ועצמות, ובמקום לומר שהמציאות אינה מתאימה לדעה שנפסקה להלכה (ואז יש דיון אם לשנות את ההלכה) אפשר לומר שהמציאות אינה מתאימה לטעם ש"נפסק" להלכה (וממילא לכאורה אין סיבה לזוז מהפסק במחלוקת התנאים אלא מקסימום יש "לפסוק" שטעם הדין הוא כירושלמי ולא כבבלי).



חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 198 אורחים