שאלה שנשאלתי לאחרונה בפרשיות אלו, ולא הספקתי לעבור על המפרשים למיניהם:
הרי ידוע שפרעה הי' נחשב בעיני המצריים (ובעיני עצמו) כבורא עולם. ומטעם זה, כידוע לכל בר בי רב, השכים קום לעשות צרכיו בנילוס.
אבל לכאו' - בזה שהוליד בנים ובנות - האם "צרכיו הגשמיים" אלו לא נחשבו בעיניהם כ"פסול" בבורא? האם ייתכן שעבודה-זרה של מצרים אז הי' בדומה לשיטת ה"שיתוף" של הנוצרים - שייתכן שיש לבורא "אלמנטים" אנושיים וגם אציליים?
או שמא הם תירצו [או "שיכנעו" להם..] שההולדה אצלו - באופן אחר מאשר בשאר העם (וכמלך - אף אחד לא הי' יודע מה"הלוך יילך" של העיבור ולידה שלהם)?
או שמא אין "פרט" זה "פוגע" באלהותו? (וכמו הצאן, שהיו --ברמה פחותה אמנם-- גם ע"ז של מצרים).
ע"כ תוכן השאלה. אכן ייתכן שהוא דבר פשוט עפ"י שכל (אפילו מבלי לראות במפרשים). האם נידון בזה בעבר באיזהו מקום? אשמח לשמוע מחשובי ק"ק זו במענה לדבר.