בהא דנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בחג מתן תורה

[אויצר_ניק]

כתב הרמ"א (סי' תצד' סעי' ג'): נוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה. מפני שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו' ש"מ שהיה שם מרעה (לבוש - מ"ב ס"ק י'). ובספר ברכי יוסף (תצד ו') כתב סמך למנהג לשטוח עשבים בחג השבועות, ממ"ש באגדה דהמן אמר לאחשורוש דמנהג ישראל לשטוח עשבים בעצרת. (עי' בתרגום שני למגילת אסתר פ"ג ח')
נוהגין להעמיד אילנות בבהכ"נ ובבתים זכר שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם [מג"א]. והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם, (חיי אדם כלל קלא' יג') ע"כ. מבוא' שמנהג שטיחת עשבים הוא לכו"ע, ורק לגבי העמדת אילנות איכא מחלוקת.
ועוד מנהג אנו מוצאים בקשר לעשבים בחג השבועות, כתבו האחרונים בשם של"ה מה שנוהגים לחלק עשבים המריחים בבהכ"נ, לא יחלקו מברוך שאמר עד אחר תפלת י"ח, כדי שיוכל לברך עליהן דבינתים אסור להפסיק. (עי' בבאר היטב ומ"ב שם. וע"ע ב'חק יעקב' לשו"ע שם ס"ק ג')
מלשון הרמ"א משמע ששוטחין עשבים בחג השבועות דהיינו ביו"ט עצמו. וכך כתב להדיא הלבוש (תצד סעי' א'. ועי' במ"ב ס"ק ט'): ונוהגים לשטוח עשבים בי"ט דשבועות. וכן בספר לקט יושר (עמ' 103) כתב, שמנהג בעל התרומת הדשן היה לפזר בביתו עשבים ובשמים של עשב שהביאו בערב שבועות, ביום ראשון של שבועות בשחרית. המהרי"ל בהל' שבועות כתב: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהרי"ל להשטיח עשבים בהכנסת שבת. וביאר המג"א (ס"ק ה'), דס"ל המהרי"ל כיון שאין ראוי למאכל אסור לטלטלן בשבת ויו"ט (עי' שו"ע סי' שח' סעי' כח'). ואומר המג"א, ואפשר לומר כיון שחשב עליהם מבעוד יום מותר לטלטלם כמ"ש בשו"ע (שם סעי' ח') וכן נהגו לשוטחן ביום טוב. ואפשר דגם המהרי"ל לא בא אלא למעוטי שלא ישטחם בשבת כיון שכוונתו לצורך יו"ט ואין שבת מכין ליו"ט, ע"כ.
בספר מנהגי וורמיישא כתב, משטיחין רצפת בית הכנסת והבתים בעשבים (בערב שבועות) קודם מנחה, ומשימין למעלה ובצידי ארון הקודש וכן במגדל שושנים ופרחים ועשבים המריחים ריח טוב, ועי"ש. ובספר מנהגי אמשטרדם כתב, אנו נוהגין להעמיד עצי בשמים.
כתב רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' ח' לג'): מה שכתב מור"ם דנוהגים לשטוח עשבים (בשבועות), היינו עשבי בשמים דהן מיני שושנים (כמ"ש הבא"ט). והטעם פשוט זכר למה שאמרו במס' שבת (פח') דעל כל דבור נתמלא כל העולם כולו בשמים. וטעם זה הביאו בס' קמח סולת מפי השמועה ורמז לדבר 'והדת נתנה בשוש"ן'. והוא ממדרש תלפיות. ועוד טעם כתב, לפי שיששכר דהוא ת"ח יצא מהדודאים, דפירשו דהם מיני שושנים, עי"ש. ובנו רבי רחמים נסים יצחק בספרו יפה ללב כתב טעם למנהג לשטוח עשבים בשבועות, דאיתא במדרש תהלים עה"פ (ב' יב') 'נשקו בר וגו'. סוגה בשושנים, אלו דברי תורה שהן רכין כשושנים.
בספר אמונת צדיקים מובא עוד טעם לשטיחת העשבים מרבי צבי הירש מאוסטראה זי"ע, עפ"י מש"כ בגמ' בעירובין (כב' ע"א) שרב אדא בר מתנא הלך לביהמ"ד ואמרה לו אשתו, מה אתן לאכול לילדך, אמר לה 'מי שלימו קורמא באגמא' פי' האם נגמרו העשבים וירקות הבר הגדלים סביב האגם הנאכלים ע"י הדחק, דהיינו לכי והביאי להם משם. כמו"כ כשנתן הקב"ה התורה לישראל. טענו ישראל, אם נקבל עלינו את התורה איך נוכל למצוא פרנסתינו, אמר להם הקב"ה, מי שלימו קורמא באגמא, ורמז להם על הר סיני שהיה מלובש בעשבים, עי"ש.
בספר בני יששכר (סיון ד' ז') כתב:מנהג ישראל תורה היא, להכין שושנת ורדים ושאר עשבי בשמים בחג השבועות וגם מעטרין בהם את התורה (עי' בספר מנהגי א"י הל' חג השבועות. ובכה"ח תצד' נח'. ובמועד לכל חי שם. מש"כ בזה הענין) הוא לדעתי עפ"י דברי המדרש פ' אחרי (פ' כג), ר' עזריה בשם ר' יהודה ברבי סימון אומר משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים ומסר לאריס והלך לו לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה ומצאו מלא חוחין ודרדרין הביא קצצים לקוצו והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד נטלה והריח בה ושבת נפשו עליה אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס כך כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל תורה לאחר כ"ו דורות הציץ הקב"ה בעולמו לידע מה עשה ומצא מלא מים במים דור אנוש מים במים דור המבול מים במים דור הפלגה מים במים והביא קצצים לקוצצו שנא' (תהלים כט) ה' למבול ישב ראה בו שושנה אחת של ורד אלו ישראל ונטלה והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע אמר הקב"ה בשביל שושנה זו ינצל הפרדס בזכות תורה וישראל ינצל העולם, ע"כ. הרי שלך לפניך יש ידים ורגלים למנהגן של ישראל לעטר התורה בשושנה וורדים ביום מתן תורתינו, ועי"ש.
ויש באמתחתנו עוד הרבה טעמים ופרטים לזה המנהג, ומחמת קוצר היריעה קיצרנו.

[איש_יהודי]

יישר כח!
בחו"ל הרבה לא נהגו בזה מכיון שכן הוא מנהג הגויים.

[הכהן]

יישר כח!
בחו"ל הרבה לא נהגו בזה מכיון שכן הוא מנהג הגויים.

הגר"א ביטל מטעם זה מנהג אחר והוא העמדת אילנות זכר לדין על פירות האילן.

[איש_יהודי]

כתבתי מציאות מה שנהגומקצת בנ"י הכשרים.

[הוה אמינא]

בעלון דברי שיח שיצא היום לככבוד שבועות מביא שמנהג ביכ"נ לדרמן לא לשטוח ירק, וזה ע"פ המ"ב ע"פ הגר"א.
לכאו' צ"ל שכך נהג גם החזו"א,
אבל זה פלא, מפני שבביהכ"נ של הגר"ח גרינימן זצ"ל המנהג (וזה ודאי כמו אצל החזו"א) לקשט במעט עלים ירוקים על הפלורוסנטים שבקירות.

[אויצר_ניק]

בעלון דברי שיח שיצא היום לככבוד שבועות מביא שמנהג ביכ"נ לדרמן לא לשטוח ירק, וזה ע"פ המ"ב ע"פ הגר"א.
לכאו' צ"ל שכך נהג גם החזו"א,
אבל זה פלא, מפני שבביהכ"נ של הגר"ח גרינימן זצ"ל המנהג (וזה ודאי כמו אצל החזו"א) לקשט במעט עלים ירוקים על הפלורוסנטים שבקירות.

לא רק בית הכנסת לדרמן גם בכל בתי הכנסיות של הליטאים לא נוהגים מנהג זה

[ישראל אליהו]

בני ספרד נהגו לשטוח עלים ולא עצים (אול"צ ג').

[משולש]

בישיבת תפארת ציון מיסודו של החזון איש נוהגים מאז ומקדם לקשט את בית המדרש בהרבה ענפים ועצים.

ודרך אגב, אילנות לעבודה זרה לא התחדש בזמן הגר"א והיה ידוע לכל הראשונים והאחרונים שנהגו במנהג הזה.

[קדוש יאמר לו]

בארץ לא ראיתי שנהגו לקשט את הבתים, לעומת הרמ"א שכותב גם לגבי הבתים, אלא רק את בתי הכנסת.

[משולש]

דווקא אני מכיר הרבה שמקשטים את הבתים

[קדוש יאמר לו]

דווקא אני מכיר הרבה שמקשטים את הבתים

ייתכן שנהוג בקהילות מסוימות ובמקומות מסוים, ובקהילות אחרות ומקומות אחרים לא. בכל מקרה היכן שגדלתי וחייתי, לא נהוג בקישוט הבתים.

[פלגינן]

אליעזר בראדט, שטיחת עשבים ופרחים והעמדת אילנות בחג השבועות.pdf

(142.97 KiB) הורד 297 פעמים

[ידידיה]

יישר כח!
בחו"ל הרבה לא נהגו בזה מכיון שכן הוא מנהג הגויים.

הגר"א ביטל מטעם זה מנהג אחר והוא העמדת אילנות זכר לדין על פירות האילן.

viewtopic.php?f=28&t=13483#p364161

[ידידיה]

יישר כח!
בחו"ל הרבה לא נהגו בזה מכיון שכן הוא מנהג הגויים.

הגר"א ביטל מטעם זה מנהג אחר והוא העמדת אילנות זכר לדין על פירות האילן.

viewtopic.php?f=28&t=13483#p364161

על פי האמת זה מפורש בחיי אדם שמביא כטעם ביטול המנהג את שם החגא שבועות שלהם שהוא 50 יום מהפסחא.

[גביר]

טעם למנהג הביא באגרות ריא"ם שביום מתן תורה אנו מתפללים שנזכה לצמוח ולפרוח בתורה.

[נעמן]

בישיבת תפארת ציון מיסודו של החזון איש נוהגים מאז ומקדם לקשט את בית המדרש בהרבה ענפים ועצים.

ודרך אגב, אילנות לעבודה זרה לא התחדש בזמן הגר"א והיה ידוע לכל הראשונים והאחרונים שנהגו במנהג הזה.

ידענו גם ידענו הרב 'משולש' שהגר"א החזיק מחשש מכשול עבירה דאורייתא, וכן דינא דגמרא, כחמור ביותר, ואף יותר חמור ממנהג ישראל, ולו יהיה מנהג שמבוסס על הגדולים.
אמנם הוא היה מיוחד יחסית בזה, ורוב האחרונים (ובמיוחד האשכנזים) פעמים שחששו יותר מביטול המנהג הנפוץ, אבל אין כאן שום תמיהה, אלא דרך שונה בקביעת החמור והקל בהלכה,
ולא שעלה בדעת הגר"א לחשוב שהוא הראשון שנודע לו על מנהג הנוצרים בזה...

[ידידיה]

בישיבת תפארת ציון מיסודו של החזון איש נוהגים מאז ומקדם לקשט את בית המדרש בהרבה ענפים ועצים.

ודרך אגב, אילנות לעבודה זרה לא התחדש בזמן הגר"א והיה ידוע לכל הראשונים והאחרונים שנהגו במנהג הזה.

ידענו גם ידענו הרב 'משולש' שהגר"א החזיק מחשש מכשול עבירה דאורייתא, וכן דינא דגמרא, כחמור ביותר, ואף יותר חמור ממנהג ישראל, ולו יהיה מנהג שמבוסס על הגדולים.
אמנם הוא היה מיוחד יחסית בזה, ורוב האחרונים (ובמיוחד האשכנזים) פעמים שחששו יותר מביטול המנהג הנפוץ, אבל אין כאן שום תמיהה, אלא דרך שונה בקביעת החמור והקל בהלכה,
ולא שעלה בדעת הגר"א לחשוב שהוא הראשון שנודע לו על מנהג הנוצרים בזה...

אכן מנהג האילנות לא קשור כלל.
והמנהג לשטוח או לפזר עשבים ופרחים בחג השבועות שלהם, הוא תלוי במקום עד היום הזה.
ולא מן הנמנע שגויי קרקא לא נהגוהו ובוילנה כן.

[נהר שלום]

מאמר ארוך בעניין תמצא בירחון האוצר חוברת ד'.

[גביר]

ראיתי בחג באחד מבתי הכנסת כאן שהשתמשו בפרחים מפלסטיק [כנראה יש להם סט שמוציאים אותו כל שנה], לי זה פעם ראשונה שראיתי שנוהגים כך, זה מנהג רווח?

[מן הדרום]

https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A ... %95%D7%AA/
כאן מהרב אשר וייס