ת"ת דביקות או אמצעי לידיעת המצוות

[ישא ברכה]

ידועים דברי הנפה"ח הרמח"ל ועוד כי ת"ת זהו הדביקות הגדולה בקב"ה, כי קב"ה ואוריתא חד וכו' וכו'. ויש לזה מקורות בזוהר.
מאידך בתלמוד לא מוזכר מענין זה כלום, ואדרבא מוזכר שהתלמוד מביא לידי מעשה בכ"מ, כלו' שע"י אפ' לדעת ולקיים את המצוות. (אמנם מוזכר בתלמוד שמצות ת"ת גדולה מכל המצוות, ואילולי ענין הדביקות קשה להבין את מעלתה עד כדי כך). וכן בראשונים לא מצינו התיחסות כלל שמצות תלמוד תורה היא הדביקות, ולדוגמא החינוך בטעמי המצוות במצות ת"ת לא מזכיר את ענין הדביקות אלא כותב כי ע"י ידע דרכי ה'.
השאלה היא, שלכאו' המשמעות הכללית בתלמוד ובראשונים שעיקר התורה היא בשביל לדעת לקיים את המצוות.

[אוצר החכמה]

השאלה אינה מובנת. בגמרא מדובר בעיקר על ידיעת ההלכה שזה עניינו של התלמוד, והם מדברים על סתרי תורה. נכון שגם בהלכה יש צד פנימי אבל שוב זה הצד הפנימי.

[ישא ברכה]

השאלה אינה מובנת. בגמרא מדובר בעיקר על ידיעת ההלכה שזה עניינו של התלמוד, והם מדברים על סתרי תורה. נכון שגם בהלכה יש צד פנימי אבל שוב זה הצד הפנימי.

לפי פשטות הגמ' מי שלמד תורה כהוגן מה עדיף מעשה או תלמוד? מעשה שהרי כל מעלת התורה שמביא לידי מעשה. וכן מבואר שם בתוס'.
ואם ענין ת"ת זה הדביקות אז עדיין לעולם ת"ת עדיף.

וכן בראשונים גם כמשדברים על מעלת התורה אף פעם לא מוזכר שזה הדביקות בקב"ה, אלא מוזכר שככה אפשר ללכת בדרך ה'. וכדוגמא הבאתי את החינוך בדבריו במעלת התורה.

[יאיר]

עיין מכאן והלאה(ותראה שגם בש"ס ועוד מוזכרים הדברים):
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?152432&page=PP0011

"ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום".

[אום אני חומה]

אוצר החכמה כתב:
והם מדברים על סתרי תורה

הנפה"ח מתבסס על מאמר חז"ל עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן לפי' הרא"ש שם.

[ישא ברכה]

עדיין צ"ב..

[הלמד מכל אדם]

כמדומני שיש לציין דברי חובת הלבבות בהקדמה

ונשאל אחד מן החכמים על שאלה נכרית מענין דין הגרושין, והשיב את שואלו: אתה האיש השואל על מה שלא יזיקנו, אם לא ידענו, הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצוות, אשר אינך רשאי להתעלם מהם ואין ראוי לך לפשוע בהם, עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות, אשר לא תקנה בידיעתן מעלה יתירה בתורתך ואמונתך, ולא תתקן בה מעוות במדות נפשך. והנה אני נשבע, כי מחמש ושלשים שנה אני מתעסק במה שצריך לי ממצוות תורתי, ואתה יודע רוב טרחי בעיון ורב הספרים אצלי, ולא פניתי לבי למה שפנית לבך לשאול עליו

[יוס'ל]

getimg.jpg (273.94 KiB) נצפה 5076 פעמים

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?174579&page=PP0003

[ישא ברכה]

אגב, מד' חוה"ל שם נראה להדיא כשיטת בעל התניא בשו"ע הרב שמצוות הלב (אמונה אהבה יראה) חשובות ממצות תלמוד תורה.

(ולענ"ד זו השיטה הרווחת יותר ברבותינו, ורק בדור אחרון שינו הדברים ואכמ"ל).

[יאיר1]

אגב, מד' חוה"ל שם נראה להדיא כשיטת בעל התניא בשו"ע הרב שמצוות הלב (אמונה אהבה יראה) חשובות ממצות תלמוד תורה.

(ולענ"ד זו השיטה הרווחת יותר ברבותינו, ורק בדור אחרון שינו הדברים ואכמ"ל).

עד הדור האחרון?!
תלמוד תורה כנגד כולם, אתה לא אומר כל יום?

הנפש החיים מביא אין ספור זוהר ושאר דברי חז"ל.
בכל מקום שתפתח בחז"ל ורק תתחיל לקרא תראה בדיוק את הדבר ההפוך.
עיין באור החיים בכמה וכמה מקומות כמה הוא מפליג בשבחה.

יש כל כך הרבה כך שקשה פשוט לבחור...

זה כל כך מגוחך מה שאתה טוען...

[הלמד מכל אדם]

אגב, מד' חוה"ל שם נראה להדיא כשיטת בעל התניא בשו"ע הרב שמצוות הלב (אמונה אהבה יראה) חשובות ממצות תלמוד תורה.

(ולענ"ד זו השיטה הרווחת יותר ברבותינו, ורק בדור אחרון שינו הדברים ואכמ"ל).

אינני יודע מה אומר שו"ע הרב, אבל החוה"ל שם לא מדבר על מצות אמונה ויראה, אלא על תיקון המידות

[עתניאל בן קנז]

אגב, מד' חוה"ל שם נראה להדיא כשיטת בעל התניא בשו"ע הרב שמצוות הלב (אמונה אהבה יראה) חשובות ממצות תלמוד תורה.

(ולענ"ד זו השיטה הרווחת יותר ברבותינו, ורק בדור אחרון שינו הדברים ואכמ"ל).

אין כוונת חובת הלבבות לאמונה אהבה ויראה דייקא (למרות שכוונתו גם להם, כפי שמוכח מהמשך ספרו), אלא מחובת הלבבות ותיקון המידות והמעשים ביחס ללימוד שאינו מביא לידי דברים אלו.

בשיטה זו, הוא כמעט יחיד בדבר - בין הראשונים המקובלים.
(ידוע מה שהחת"ם סופר - למרות שהיה מרבה מאד בלימוד חוה"ל, השיג עליו בזה --- דומני שחלק מדבריו מובא בחוה"ל מהדורת אבן ישראל בין המפרשים).

בדורות האחרונים, ידוע שהרמח"ל בתחילת מסילת ישרים דרך בעקבותיו. אולם כמעט בכל יתר ה'זרמים' המקובלים, לא סברו כן. (תלמידי הגר"א, חסידים, בעלי מוסר, וכו' - למרות שוני השיטות ביניהם).

[הלמד מכל אדם]

בשיטה זו, הוא כמעט יחיד בדבר - בין הראשונים המקובלים.

אלו ראשונים מקובלים מצאת שחולקים עליו?
כמדומני שהחוה"ל שם מוכיח שיטתו מסדר לימוד הראשונים שלפניו

[ישא ברכה]

אגב, מד' חוה"ל שם נראה להדיא כשיטת בעל התניא בשו"ע הרב שמצוות הלב (אמונה אהבה יראה) חשובות ממצות תלמוד תורה.

(ולענ"ד זו השיטה הרווחת יותר ברבותינו, ורק בדור אחרון שינו הדברים ואכמ"ל).

אין כוונת חובת הלבבות לאמונה אהבה ויראה דייקא (למרות שכוונתו גם להם, כפי שמוכח מהמשך ספרו), אלא מחובת הלבבות ותיקון המידות והמעשים ביחס ללימוד שאינו מביא לידי דברים אלו.

בשיטה זו, הוא כמעט יחיד בדבר - בין הראשונים המקובלים.
(ידוע מה שהחת"ם סופר - למרות שהיה מרבה מאד בלימוד חוה"ל, השיג עליו בזה --- דומני שחלק מדבריו מובא בחוה"ל מהדורת אבן ישראל בין המפרשים).

בדורות האחרונים, ידוע שהרמח"ל בתחילת מסילת ישרים דרך בעקבותיו. אולם כמעט בכל יתר ה'זרמים' המקובלים, לא סברו כן. (תלמידי הגר"א, חסידים, בעלי מוסר, וכו' - למרות שוני השיטות ביניהם).

האם ידוע ראשונים שחלקו על חוה"ל בזה?

[עתניאל בן קנז]

אתנצל שאין בידי כעת להשיב על כך. (לא ערכתי רשימה כזו. ורק יצא לי כן כשעסקתי בסוגיא זו בעת לימודי זאת).

עכ"פ בתשובה שטחית ניתן לומר שכל הראשונים שעסקו בביאור חלקי התורה שאינם נוגעים למעשה (הראשונים שכתבו חידושים - ולא רק פירושים, על הש"ס גם בסוגיות שאינם למעשה, בוודאי מורין כן- שכן לדעת החוה"ל היה להם למעט בזה. ואפילו הרמב"ם שכתב הלכתא למשיחא, אינו מקובל על החובה"ל, שכן כאשר יגיע השאלה לידינו נעסוק בו, וחבל על הזמן לעסוק בו כעת- ראה בדבריו!).
וכן מכל הראשונים שלא כתבו ולא העתיקו מהלך דומה, ולא שמענו ומצאנו עליהם שכל ימיהם עסקו בחובות הלבבות, אלא רק בעיון התלמידי, מוכח שלא סברו כן ...

אני יודע שזו בהחלט לא תשובה מספקת. אבל למעשה זה מה שיש לי כעת.


אולם בכל זאת לא אמנע לציין לדברי החתם סופר (בחוקותי ד"ה א"י על דרך מוסר), שבו יוצא נגד החובת הלבבות. "והנה לא זה הדרך סלולה אשר חפץ השם, ואשר כבשוהו רבותינו ז"ל...".

[יתר10]

.