פורום אוצר החכמה

לכאו' כל דבר שבא בהפתעה נחשב כהיסח הדעת..
(בזה אין מחלוקת בין הפוסקים אלא שכל המחלוקת זה בגדר של הפתעה -כלומר מה נחשב להפתעה)

ומכוון שכיום בוודאי שאין רגילות להכנס אל בית הכסא לא עם מאכלים ולא עם טלית גדול ולא עם שום דבר..
(חוץ מטלית קטן)
לכן כל פעם שנכנסים לבית הכסא הוי היסח הדעת וצריך לחזור ולברך..
(אלא אם כן אדם בירך בטעות כאשר הוא הרגיש שהוא צריך להתפנות)

לכן זו לא הנקודה אם מותר להכנס אל בית הכסא עם טלית שתיה אכילה וכו'..
לא זו הנקודה..
אלא הנקודה זה אם יש רגילות בכך..
ומכוון שאין לאף אחד בזה רגילות..
הוי ממלא היסח הדעת ולכאו' צריך לברך בשופי..
לכאו'..

לא הבנתי.
מנין לך להגדיר כך היסח הדעת? אם נניח שחשב על הטלית גם בביה"כ מהיכי תיתי שנקרא היסח הדעת? הלא העובדה היא שלא הסיח דעתו מן הציצית?

זקן ששכח כתב:לא הבנתי.
מנין לך להגדיר כך היסח הדעת? אם נניח שחשב על הטלית גם בביה"כ מהיכי תיתי שנקרא היסח הדעת? הלא העובדה היא שלא הסיח דעתו מן הציצית?

סליחה אבל אין הגדרה אחרת..
אם יש אדרבא תחדש לנו..
לגבי מה שכתבת אם נניח שחשב כו'..
לא הבנתי את כוונתך..
לחשוב בבית הכסא זה כלום..
הנקודה זה לחשוב כשמתעטף בטלית..

שליטא כתב:לגבי מה שכתבת אם נניח שחשב כו'..
לא הבנתי את כוונתך..
לחשוב בבית הכסא זה כלום..
הנקודה זה לחשוב כשמתעטף בטלית..

מצטער שאני מטריחך, אבל לא הבנתי מה הוא אמור לחשוב כשמתעטף בציצית? לדעתך, כשמתעטף צריך כבר לחשוב שיצא לבית הכבוד? למה?
לא כן, אלא אם פשט טליתו ולא זו בלבד שפשט אלא אף הסיח דעתו, אז ישוב ויברך, אבל פשט ולא הסיח דעתו, וכן לכאורה גם הסיח דעתו ולא פשט טליתו - אינו שב ומברך.

זקן ששכח כתב:

שליטא כתב:לגבי מה שכתבת אם נניח שחשב כו'..
לא הבנתי את כוונתך..
לחשוב בבית הכסא זה כלום..
הנקודה זה לחשוב כשמתעטף בטלית..

מצטער שאני מטריחך, אבל לא הבנתי מה הוא אמור לחשוב כשמתעטף בציצית? לדעתך, כשמתעטף צריך כבר לחשוב שיצא לבית הכבוד? למה?
לא כן, אלא אם פשט טליתו ולא זו בלבד שפשט אלא אף הסיח דעתו, אז ישוב ויברך, אבל פשט ולא הסיח דעתו, וכן לכאורה גם הסיח דעתו ולא פשט טליתו - אינו שב ומברך.

הכוונה הפוכה הכל תלוי באותו זמן כשמתעטף בטלית..
אם הוא מרגיש שהוא עומד להתפנות..
אז זה לא הוי היסח הדעת..

אבל כשאינו מרגיש בשעת ההתעטפות -צריך לברך..

נראה שאיננו חולקים..