פורום אוצר החכמה

הכי אי' בתשב"ץ סי' תמז, (מדרש) מה שמטהרין המת לפי שכשהנשמה יוצאה מן הגוף רואה פני שכינה ומחמת פחד פולטת זרע ומטמאה את הגוף.
בס' הילכתא רבתא לשבתא ח"ב בדף רפ"א ובדף שמ"ח כותב דברים נשגבים ע"ז שמי שלא אירע לו כן סימן הוא שלא ראה פני השכינה, והרי"ז מראה על האיש שהוא טהור. ונלאיתי להעתיקו ואין לי אפשרות להעלותו. מי שיכול להעלותו תשוח"ח לו.
ברם בס' אמרי ישראל סו"פ מצורע מביא ההיפוך מזה בשם ספרי מוסר, וצרפתיו.
אבקש מאת באי ביהמד"ר מי שיודע על איזה מספרי מוסר כוונתו.

בעיקר ד' התשב"ץ קצת תמוה לעני מדעת, א) וכי יש קבלת טומאה בשעה זו? ב) ואי נמי חי הוא עודנו וכי לא פקע ממנו טומאה זו במותו מת לא כן? ג) ומה שייך טהרה במת, יש טבילה לכלי, לבגד אך לא לאוכלים ולא למת אתמהה.