מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי אריך » ג' ספטמבר 01, 2015 12:50 pm

יש להתבונן במה דמע"ש מופרש בשנות אבד"ה ומעשר עני בא במקומו בשנות ג"ה: א) מה פשר ההפוגה הזו במעשר שני בשונה מתרו"מ שלכהנים וללויים, האם התורה לא רוצה להטריח האדם בכל שנה לעלות לירושלים, ולכן עושים הפסקות? בעלייה לרגל גם עושים הפסקות? ב) מה פשר הנתינה לעניים רק בשנתיים מתוך שש, הרי אם התורה דואגת לפרנסת העניים, מה ההגיון לכאורה לתת להם בחלק מהשנים, ובשאר השנים לא. ממה נפשך, אם הם זקוקים למעשר עני (שזה הרבה הרבה תבואה, עשרה אחוז), אז בכל שנה נמי, וכי שייך להסביר שזו מתנה לצורך מותרות, ואת סיפוקם ימצאו מידי שנה ע"י לקשו"פ וצדקה הרגילים? אולי שייך להסביר שבכוונה התורה לא רוצה שהעניים יסמכו יותר מדי על מתנותיהם וכך לא ינסו לצאת ממצבם, לכן נותנים להם ב'גלים', פעמים כן פעמים לא כדי שלא יתרגלו להיות סמוכים על שולחן אחרים, אלא יידעו גם זמנים של יובש יחסי במתנות וכך יתאמצו להשיג עבודה וכדומה.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי ברזילי » ג' ספטמבר 01, 2015 1:25 pm

העניים יכולים למכור את המעשר ולחסוך לשאר שנים (או, מה שיותר מומלץ, להשתמש בכסף העודף כדי להפסיק להיות עניים). אפשר גם להציע, אם כי זו ספקולציה בלבד, שהאמור לעיל אינו רק הסבר מה אמורים העניים לעשות אלא גם טעם לסדר הזה שסדרה התורה. כידוע, בכל מערכת סעד יש בעיה מובנית, שיש בה משום תמריץ לאנשים שלא להשתדל בפרנסתם מתוך הבנה שיוכלו לסמוך על הצדקה. מערכת שבה הצדקה ניתנת דווקא באופן לא סדיר מתמרצת את העני לנצל את השנים בהם תקציב הצדקה מוגדל כדי להיחלץ ממצבו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 01, 2015 4:51 pm

זכורני שיש על זה מאמר באמונת עתיך של מכון התורה והארץ (מופיע באתר שלהם)-(כמדומני של הרה"ג עזריאל אריאל)

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי ברזלים » ש' ינואר 28, 2017 10:57 pm

מדוע לא נהוג היום להפריש מעשר עני?

משיב
הודעות: 96
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2015 3:12 am

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי משיב » א' ינואר 29, 2017 1:24 am

ברזלים כתב:מדוע לא נהוג היום להפריש מעשר עני?

לא נהוג? ודאי שמפרישים, אחרת זה טבל ואסור באכילה.
אולי כוונתך למה לא נותנים לעני את מה שהפרישו? התשובה פשוטה, אם זה טבל ודאי חייבים לתת ומי שלא נותן, גזלן!
כשמעשרים מספק, אין חיוב לתת כי המוציא מחברו עליו הראיה.

ברזלים
הודעות: 563
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 3:11 am

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי ברזלים » א' ינואר 29, 2017 1:26 am

שאלתי כמובן שלא ידוע שהירקנים נותנים המעשר לעני, ואם כן נשאר החיוב על הצרכן וגם זה לא נהוג ליתן.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 29, 2017 9:26 am

מי שמעשר בקרן מעשרות יש הסכם של מכירים

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי יושב ירושלים » א' ינואר 29, 2017 11:12 am

ברזלים כתב:שאלתי כמובן שלא ידוע שהירקנים נותנים המעשר לעני, ואם כן נשאר החיוב על הצרכן וגם זה לא נהוג ליתן.

אי"ז נכון כלל. גם אם המוכר לא נתן את ה'מעשר עני' אין חיוב על הקונה ליתנו לעניים אא"כ יודע שבא אליו אותו חלק שהופרש למעשר עני, וכיון שאינו יודע הממע"ה. ודרך אגב נלענ"ד שלכן [כיון שזה לא אוסר המאכל] העניין הזה פרוץ, כי רוב ההשגחות אין מטרתם אלא שליראי ה' יהיה מה לאכול, ועוד דוגמא לדבר הוא עניין יבול נכרי בשביעית, שאם המטרה היא אוכל למהדרין יש בזה תועלת גדולה, אבל אם המטרה היא שתשבות הארץ עושין אוצר ב"ד. [וכן לפי מה ששמעתי יש כמה פירות שכל גידולם הוא על ידי הרכבה האסורה ונותנים ע"ז השגחה מהודרת כיון שמותר באכילה].

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוגוסט 14, 2020 4:49 pm

אריך כתב:יש להתבונן במה דמע"ש מופרש בשנות אבד"ה ומעשר עני בא במקומו בשנות ג"ה: א) מה פשר ההפוגה הזו במעשר שני בשונה מתרו"מ שלכהנים וללויים, האם התורה לא רוצה להטריח האדם בכל שנה לעלות לירושלים, ולכן עושים הפסקות? בעלייה לרגל גם עושים הפסקות? ב) מה פשר הנתינה לעניים רק בשנתיים מתוך שש, הרי אם התורה דואגת לפרנסת העניים, מה ההגיון לכאורה לתת להם בחלק מהשנים, ובשאר השנים לא. ממה נפשך, אם הם זקוקים למעשר עני (שזה הרבה הרבה תבואה, עשרה אחוז), אז בכל שנה נמי, וכי שייך להסביר שזו מתנה לצורך מותרות, ואת סיפוקם ימצאו מידי שנה ע"י לקשו"פ וצדקה הרגילים? אולי שייך להסביר שבכוונה התורה לא רוצה שהעניים יסמכו יותר מדי על מתנותיהם וכך לא ינסו לצאת ממצבם, לכן נותנים להם ב'גלים', פעמים כן פעמים לא כדי שלא יתרגלו להיות סמוכים על שולחן אחרים, אלא יידעו גם זמנים של יובש יחסי במתנות וכך יתאמצו להשיג עבודה וכדומה.
ברזילי כתב:העניים יכולים למכור את המעשר ולחסוך לשאר שנים (או, מה שיותר מומלץ, להשתמש בכסף העודף כדי להפסיק להיות עניים). אפשר גם להציע, אם כי זו ספקולציה בלבד, שהאמור לעיל אינו רק הסבר מה אמורים העניים לעשות אלא גם טעם לסדר הזה שסדרה התורה. כידוע, בכל מערכת סעד יש בעיה מובנית, שיש בה משום תמריץ לאנשים שלא להשתדל בפרנסתם מתוך הבנה שיוכלו לסמוך על הצדקה. מערכת שבה הצדקה ניתנת דווקא באופן לא סדיר מתמרצת את העני לנצל את השנים בהם תקציב הצדקה מוגדל כדי להיחלץ ממצבו.
עדיין צריך לענות על השאלה הראשונה,
האם בשנים ג"ו אדם לא זקוק "למען תלמד ליראה" וגו',
(אמנם לפי ה'מורה' גם מע"ש מטרתו להביא לידי צדקה).

לארץ ולדרים
הודעות: 410
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ו' אוגוסט 14, 2020 6:17 pm

ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 16, 2020 5:16 am

בס' שלטי הגבורים ( ר''א הרופא) כותה שה' חישב את כמות התבואות בכל שנה,
את מספר הכהנים הלויים והעניים, שיהיו בכעל שנה,
ואם כולם היו מפרישים ונותנים את מתנותיהם כשיעור המצוה.
היה להם את כל צרכיהם.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 16, 2020 2:51 pm

לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.

אכן יוצא שזה מספיק לכמעט 22 יום בשנה, דהיינו שבעת ימי הפסח, ושבעת ימי חג השבועות (כולל ימי התשלומין) ושמונת ימי החג.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 16, 2020 10:18 pm

לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.


לא נראה לי חשבון פשוט כ''כ,
מעשר שני הוא 8.82% מהפירות, אבל לפעמים יש תוספת חומש,
בירושלים יש להוסיף כפי ריוח החנוני,
( וזה אם מחיר הבהמות ביחס שוה למחיר התבואה, )

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 17, 2020 1:20 pm

צביב כתב:
לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.


לא נראה לי חשבון פשוט כ''כ,
מעשר שני הוא 8.82% מהפירות, אבל לפעמים יש תוספת חומש,
בירושלים יש להוסיף כפי ריוח החנוני,
( וזה אם מחיר הבהמות ביחס שוה למחיר התבואה, )

עכשיו עלה בדעתי, שהחשבון הם להיפך:
אדם לוקט פירות משדהו, ומפריש מהם תרומה גדולה ומעשר ראשון, וכל זה הולך לכהנים וללוויים ואין לו חלק בהם.
נשארה לו כמות מסוימת שממנה הוא מפריש מעשר שני, ותשע עשיריות הוא אוכל.
ומכאן שהמעשר הוא לא 8.82% מהצריכה השנתית, ולא 9%, אלא כ11.11%!

ננסה לדבר במספרים ולא באחוזים:
אם בשנה רגילה יש לאדם (אחרי הפרשת תרו"מ ומעש"ר) 100 ק"ג יבול, שמהם הוא מפריש מעשר שני - זה אומר ש90 ק"ג מספיקים לו לכל ימות השנה, בניכוי שלשת הרגלים.
בשנה ממוצעת יש כ365 יום, ובניכוי 22 ימי הרגלים יוצא שמספיק 90 ק"ג ל343 יום, דהיינו כ0.2624 ק"ג ליום.
ב6 שנים יש 6 פעמים 22 ימי-רגלים, דהיינו 132 יום, ולהם אמורים להספיק לפי החשבון הנ"ל 40 ק"ג מעשר-שני, דהיינו כ0.303 ק"ג ליום, שזה אפילו יותר!

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 17, 2020 4:09 pm

בתבואתו השדה קונים גם את כל צרכי הבית, שאי אפשר לקנות במעש''ש,
וקשה ( אם לפי חשבון הנ''ל) למה מעשר ( שני) ולא אחד מעשרים

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: להבנת ה'רוטציה' בין מעשר שני למעשר עני

הודעהעל ידי בתבונה » ג' אוגוסט 18, 2020 11:40 pm

עזריאל ברגר כתב:
צביב כתב:
לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.


לא נראה לי חשבון פשוט כ''כ,
מעשר שני הוא 8.82% מהפירות, אבל לפעמים יש תוספת חומש,
בירושלים יש להוסיף כפי ריוח החנוני,
( וזה אם מחיר הבהמות ביחס שוה למחיר התבואה, )

עכשיו עלה בדעתי, שהחשבון הם להיפך:
אדם לוקט פירות משדהו, ומפריש מהם תרומה גדולה ומעשר ראשון, וכל זה הולך לכהנים וללוויים ואין לו חלק בהם.
נשארה לו כמות מסוימת שממנה הוא מפריש מעשר שני, ותשע עשיריות הוא אוכל.
ומכאן שהמעשר הוא לא 8.82% מהצריכה השנתית, ולא 9%, אלא כ11.11%!

ננסה לדבר במספרים ולא באחוזים:
אם בשנה רגילה יש לאדם (אחרי הפרשת תרו"מ ומעש"ר) 100 ק"ג יבול, שמהם הוא מפריש מעשר שני - זה אומר ש90 ק"ג מספיקים לו לכל ימות השנה, בניכוי שלשת הרגלים.
בשנה ממוצעת יש כ365 יום, ובניכוי 22 ימי הרגלים יוצא שמספיק 90 ק"ג ל343 יום, דהיינו כ0.2624 ק"ג ליום.
ב6 שנים יש 6 פעמים 22 ימי-רגלים, דהיינו 132 יום, ולהם אמורים להספיק לפי החשבון הנ"ל 40 ק"ג מעשר-שני, דהיינו כ0.303 ק"ג ליום, שזה אפילו יותר!

אם נחשב את המעשר שני ביחס לכלל הנאכל לבעלים -מע"ש + חולין. זה יוצא מ 1/10 ואז צריך לחשב את הימים לפני ה' ביחס לכלל ימות השנה כולה.

וכן גם בשנת השמיטה אכלו מע"ש לפני ה', וראוי לחשב גם שנה זו בחשבון.

לכן המע"ש הממוצעת מתוך כלל התבואה של הבעלים. הוא מעשר מתבואת הבעלים של 4 שנים מתוך 7 שנים. וזה יוצא 1/10 חלקי 7 שנים ולחשב זאת לפי ל365 ימים ממוצע = 0.4/7x365 סה"כ= 20+6/7 ימים =~20.86 ימים

חישוב הימים בירושלים-
באו בערב יום טוב וחזרו בבוקר למחרת יום טוב שלעולם יצא אדם בכי טוב ורואים שבעבר לא היה נהוג כלל לנסוע בלילות.
(וכן משמע תוספתא סוכה ד יח)
ואם כן סוכות כולל שמיני עצרת - הגיעו ב-י"ד תשרי וחזרו בכ"ג תשרי למחרת שמיני עצרת. = 9 יום.
בפסח באו בי"ג ניסן כדי לטבול בירושלים לקרבן פסח שחל בי"ד ניסן, (שלא יהיו טבולי יום אבל המע"ש נאכל לטבול יום) ויצאו בכ"ב ניסן למחרת שביעי של פסח. = 9 יום.
בשבועות בפשטות חגגו רק יום אחד שבפשטות שבעת ימי התשלומים הם כמשמעם רק לתשלומים.
באו בערב שבועות וחזרו למחרת שבועות =2 יום.
סה"כ 9+9+2= 20 ימים.
יש 1 מתוך 7 פעמים יום ביאתם יצא בשבת או יום יציאתם יצא בשבת ואז יאחרו את יציאתם או יקידמו את ביאתם שלא יצא בשבת
דהיינו 1/7 *3 רגלים * (יום ביאתם + יום יציאתם) דהיינו יומיים = 6/7 ימים
20+ 6/7 = 20.86 ימים זהה בדיוק לחשבון של כמות המעשר שני לעיל

פירוט הימים שיכול לצאת בשבת יג ניסן 1/7 כ"ב ניסן 1/7 ערב שבועות, 1/7 (זה אמנם יוצא באותו יום של כ"ב ניסן אבל לא אמור לשנות את החישוב), למחרת שבועות 1/7, י"ד תשרי 1/7 כג תשרי 1/7, סה"כ 6/7 ויש לזכור שכשמקדשים על פי הראייה יכול לצאת גם אדו ראש


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 139 אורחים