פענוח קטע קשה במרדכי לענין רחיצה במועד

[אריך]

אבקש עזרת החכמים בפענוח קטע תמוה במרדכי (מו"ק רמז תתלז)

"הורה ר"י שמותר לרחוץ בחול המועד, כי דרך בנ"א לרחוץ כל יום , ואינו דומה לתיקון צפרנים שאסור לתקנם במועד מפני שהיה מנוול בימים הראשונים של מועד אסור לתקנם בימים אחרונים, וגם תגלחת אסור בחוה"מ מפני שהיה מנוול בראש המועד. אבל רחיצה מותרת , וגם כל הנאת רחיצה. ואין להביא ראיה מן והתקדשתם (ויקרא יא, מד) שאדם חייב לטהר עצמו ברגל, כי לא על רחיצה נאמר אלא על טומאה נאמר, שהרי כתיב כל ישראל חברים (עי' שופטים כ, יא), ועליו כתיב והתקדשתם שחייב אדם לטהר עצמו ערב הרגל מטומאתו , כדאמרינן ישראלית חופפת וטובלת ערב הרגל, וכהנת אינה חופפת אלא טובלת".

ונעבור משפט משפט:

[כי דרך בנ"א לרחוץ בכל יום. - ברור שאין הכוונה לרחיצת כל הגוף, אלא הכוונה לרחיצת ידים ורגליים שאמרו שבכל יום ירחצם לכבוד קונו]

ואין להביא ראיה מן והתקדשתם שאדם חייב לטהר עצמו ברגל, כי לא על רחיצה נאמר אלא על טומאה - כלומר היה לו צד לפרש ד'לטהר' פירושו לרחוץ. ודוחה דהכוונה לטהרה ממש. וצ"ע היכן מצינו שידרשו חיוב טהרה ברגל מפסוק זה, ובגמ' דרשו כן מבנבלתם לא תגעו (וכבר עמד בקושי בספר בית השואבה ולא תירץ). וגם איך משמע כלל דקאי על הרגל.

שהרי כתיב כל ישראל חברים - מה הקשר. ובחגיגה כו, א דרשו מפסוק כעין זה שברגל כולם חברים. ואינו מובן השייכות לכאן.

כדאמרינן ישראלית וכו' - מאמר זה מופיע בירושלמי והובא בתוס' נדה סו:, אך לא לגבי רגל אלא לענין טבילה סתם. ואינו מובן איך הבין המרדכי שהירושלמי קאי על ערב הרגל, מה מיוחד בטבילה של ערב הרגל.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהכוונה היא להסביר שאין לאסור רחיצה ברגל מחשש שלא ירחץ ערב הרגל, כי רגילים לרחוץ בכל יום. ואין לומר שיש חיוב מיוחד לרחוץ ערב הרגל (שבגינו נאסור לרחוץ ברגל כדי שלא ידחה זאת לרגל) מהפסוק כי הוא עוסק בטבילה להיטהר מטומאה ולא ברחיצה רגילה. ובגלל זה הובא הפסוק כל ישראל חברים להראות שכל ישראל טהורים ברגל וממילא אין כוונה לרחיצה.

[יבנה]

שהרי כתיב כל ישראל חברים - מה הקשר. ובחגיגה כו, א דרשו מפסוק כעין זה שברגל כולם חברים. ואינו מובן השייכות לכאן.

פיה"מ לרמב"ם שקלים פרק ח משנה א
לפי שהכלל אצלינו כל ישראל חברים ברגל שנ' ויעלו כל ישראל כאיש אחד חברים וכולם טהורים כמצווה עלינו חייב אדם לטהר את עצמו ברגל
רמב"ם מטמאי משכב ומושב פרק י"א הל' ט'
טומאת ע"ה ברגל כטהורה היא חשובה שכל ישראל חברים הן ברגלים וכליהם כולם ואוכליהם ומשקיהן טהורים ברגל מפני שהכל מטהרין עצמן ועולים לרגל

[יאיר1]

אני לא יודע לעשות ציטוט מכל משפט שלך, אז אינני מצטט.
א. אתה אומר שודאי לא מדובר על רחיצת כל הגוף. מנין לך?
כנראה שכוונתך לדברי תוס' בביצה, שאומר שרחיצת כל הגוף אינו שווה לכל נפש, ומכך יש שלמדו שהכוונה שרחיצה בכל יום אינה שווה לכל נפש, שהרי רחיצה בעלמא ודאי שווה לכל נפש. ואף שאמרו בירושלמי בשביעית, שמגלגל ברחיצה ואין מגלגל בכביסה, נראה שהכוונה שהוי פחות חיי נפש [כלומר שבן אדם לא ישתגע אם לא יתקלח כל ימיו, אך אם לא יכבס בגדיו כן ישתגע], ואף אם נאמר שאינו חיי נפש כלל, אפשר לבאר את דברי המרדכי, שכוונתו לחלק בין תגלחת שיער וצפרניים, לבין רחיצה. כלומר שכלפי תגלחת רחיצה חשיב דרך בכל יום. וממילא אין חשש כל כך שיכנס מנוול לחג.
ואכן זה דוחק.
אולי בכלל המרדכי חולק על התוס' הנ"ל וסובר שהבבלי חולק על הירושלמי הנ"ל, או דהדין הנ"ל שנוי במחלוקת, והדברים קצת ארוכים. דהרי תלוי אי פירות שביעית נמסרים למשרה וכבוסה, ויש בזה כמה צדדים.
זה מה שהספקתי להגיב עד עתה, ועוד חזון למועד על המשך דבריך בלי נדר.

[אריך]

אין כוונתי לראיות מתוספות או מראשונים, כי אין צריך לפנים ופשוט שהמרדכי לא מתכוין לומר גילוי מדהים שדרך בני אדם לרחוץ את כל הגוף כל יום (!) דבר שאפילו בזמננו שיש לכל אחד מקלחת בבית ודוד"ש על הגג, לא קיים, ק"ו בן בנו של ק"ו בזמנים הקדומים.

[יאיר1]

אין כוונתי לראיות מתוספות או מראשונים, כי אין צריך לפנים ופשוט שהמרדכי לא מתכוין לומר גילוי מדהים שדרך בני אדם לרחוץ את כל הגוף כל יום (!) דבר שאפילו בזמננו שיש לכל אחד מקלחת בבית ודוד"ש על הגג, לא קיים, ק"ו בן בנו של ק"ו בזמנים הקדומים.

מן הסתם גם בעת הקדומה היו אנשים שכן היו רוחצים כל יום, [בזמננו אני סבור שזה נחשב שכל אדם רוחץ בכל יום, מלבד אנשים שמאד מתעצלים, או שיש להם טבע מיוחד] אולי לא בארצות הקרות, אבל בבבל יתכן שכן. אמנם מן הסתם לא לכל אחד היתה את האפשרות הכלכלית לזה.

מכל מקום, ההבדל נעוץ בחילוק שיש בין תגלחת לרחיצה.
מי שהסתפר ערב המועד, אין לו מה להסתפר במועד, אך מי שרחץ בערב המועד עדיין יש לו מה לרחוץ במועד.
זה מה שאני מנסה לדחוק בכוונתו.
לגבי שאר הקושיות שלך.
ב. אכן צ"ע ממש משונה.
ג. כנראה כפי שכבר כתבו לפני, שזו ראיה שכולם מטהרים עצמם בערב הרגל.
ד. אכן לא ברור.

[אריך]

מן הסתם גם בעת הקדומה היו אנשים שכן היו רוחצים כל יום, [בזמננו אני סבור שזה נחשב שכל אדם רוחץ בכל יום, מלבד אנשים שמאד מתעצלים, או שיש להם טבע מיוחד] אולי לא בארצות הקרות, אבל בבבל יתכן שכן. אמנם מן הסתם לא לכל אחד היתה את האפשרות הכלכלית לזה.

א. המרדכי לא כתב "יש רוחצים כל יום", אלא "דרך בנ"א לרחוץ כל יום".
ב. איני יודע היכן מגורי כבודו, אבל לפי מה שכתבת "אני סבור שזה נחשב שכל אדם רוחץ בכל יום מלבד אנשים שמאד מתעצלים", אך מישרים אשפוט שהנך גר בטבריה או משהו כזה, וסבור הנך: 1. שכך האקלים בכל מקום בארץ. 2. מרוב להט החום דשתא זו, נדמה לכבודו שכל השנה חם ככה. וזאת למודעי כי לא היא. ובחורף מי שמתרחץ כל יום יש לו טבע מיוחד.
גם בבבל בחורף לא חם. ועוד, דהמרדכי מדבר על מציאות שהוא מכיר, ולא דיבר על הנעשה בארץ אחרת בדוקא.

ושוב אחזור, דדבר שפתיים אך למותר, לחשוב שבזמן הש"ס היה דרך בני אדם לרחוץ כל גופם כל יום, הוא דבר מופרך לגמרי.

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=17888
viewtopic.php?f=43&t=10616&start=40#p229495

[יאיר1]

מן הסתם גם בעת הקדומה היו אנשים שכן היו רוחצים כל יום, [בזמננו אני סבור שזה נחשב שכל אדם רוחץ בכל יום, מלבד אנשים שמאד מתעצלים, או שיש להם טבע מיוחד] אולי לא בארצות הקרות, אבל בבבל יתכן שכן. אמנם מן הסתם לא לכל אחד היתה את האפשרות הכלכלית לזה.

א. המרדכי לא כתב "יש רוחצים כל יום", אלא "דרך בנ"א לרחוץ כל יום".
ב. איני יודע היכן מגורי כבודו, אבל לפי מה שכתבת "אני סבור שזה נחשב שכל אדם רוחץ בכל יום מלבד אנשים שמאד מתעצלים", אך מישרים אשפוט שהנך גר בטבריה או משהו כזה, וסבור הנך: 1. שכך האקלים בכל מקום בארץ. 2. מרוב להט החום דשתא זו, נדמה לכבודו שכל השנה חם ככה. וזאת למודעי כי לא היא. ובחורף מי שמתרחץ כל יום יש לו טבע מיוחד.
גם בבבל בחורף לא חם. ועוד, דהמרדכי מדבר על מציאות שהוא מכיר, ולא דיבר על הנעשה בארץ אחרת בדוקא.

ושוב אחזור, דדבר שפתיים אך למותר, לחשוב שבזמן הש"ס היה דרך בני אדם לרחוץ כל גופם כל יום, הוא דבר מופרך לגמרי.

אני לא רוצה להאריך בשאלה האם יש היום רגילות לרחוץ כל יום, זה הרי לא הנושא כל כך. למרות שאני עדיין סבור שכבודו טועה, תעשה סקר בכולל ותוכל לדעת האם הצדק איתך או איתי.
לגבי המרדכי, אני מנסה ליישב את הקושי, והרי הדברים כתובים שחור על גבי לבן, אמנם לא חייבים לתרץ, אבל דברים מפורשים שכתובים אי אפשר למחוק.
כתוב מפורש במרדכי שדרך לרחוץ כל יום. מה עושים עם נוסח כזה?
או שמקבלים אותו כפשוטו, ואז יש קושיא מדברי הירושלמי שהבאתי ודברי התוס'.
אפשר לומר שלא סבר את הירושלמי הנ"ל, וכפי שרמזתי כבר לעיל, ואפשר שחלק על תוס'.
וממילא סבר שזה הדרך באותו הזמן, [אולי נשמע מוזר, אבל גם שנינו מתווכחים מה דרך בנ"א כיום...]. דבר שאתה אומר שהוא לא יעלה על הדעת.
מכל מקום יותר מרווח, לדחוק מעט כוונתו, ולפרשם בתוך ההקשר בהם נאמרו.
אין דרך כמעט שום אדם להסתפר כל יום, אין בזה כמעט שום תועלת. אך ברחיצה הדבר שונה.
עכשיו תנסה לדחוף בכוח את הוורט הזה למרדכי.
אם תצליח תנסה לבחור האם אתה מעדיף להשאר בחוסר הבנה, או לומר שזו מחלוקת ראשונים, או לדחוק.
אני לא שולל לחלוטין את הפתרון של לא להבין, אולם בעיני הדוחק הזה הוא סביר בהתאם לנסיבות...
אגב, פעם אמר לי אחד הרמי"ם בישיבה, שתירוץ זה שוחד!! אז אני יבין אותך אם הקושיא לא תעוור את עיניך הפקחות.

[אריך]

אני לא רוצה להאריך בשאלה האם יש היום רגילות לרחוץ כל יום, זה הרי לא הנושא כל כך. למרות שאני עדיין סבור שכבודו טועה, תעשה סקר בכולל ותוכל לדעת האם הצדק איתך או איתי.
לגבי המרדכי, אני מנסה ליישב את הקושי, והרי הדברים כתובים שחור על גבי לבן, אמנם לא חייבים לתרץ, אבל דברים מפורשים שכתובים אי אפשר למחוק.
כתוב מפורש במרדכי שדרך לרחוץ כל יום. מה עושים עם נוסח כזה?
או שמקבלים אותו כפשוטו, ואז יש קושיא מדברי הירושלמי שהבאתי ודברי התוס'.
אפשר לומר שלא סבר את הירושלמי הנ"ל, וכפי שרמזתי כבר לעיל, ואפשר שחלק על תוס'.
וממילא סבר שזה הדרך באותו הזמן, [אולי נשמע מוזר, אבל גם שנינו מתווכחים מה דרך בנ"א כיום...]. דבר שאתה אומר שהוא לא יעלה על הדעת.
מכל מקום יותר מרווח, לדחוק מעט כוונתו, ולפרשם בתוך ההקשר בהם נאמרו.
אין דרך כמעט שום אדם להסתפר כל יום, אין בזה כמעט שום תועלת. אך ברחיצה הדבר שונה.
עכשיו תנסה לדחוף בכוח את הוורט הזה למרדכי.
אם תצליח תנסה לבחור האם אתה מעדיף להשאר בחוסר הבנה, או לומר שזו מחלוקת ראשונים, או לדחוק.
אני לא שולל לחלוטין את הפתרון של לא להבין, אולם בעיני הדוחק הזה הוא סביר בהתאם לנסיבות...
אגב, פעם אמר לי אחד הרמי"ם בישיבה, שתירוץ זה שוחד!! אז אני יבין אותך אם הקושיא לא תעוור את עיניך הפקחות.

א. אנא עשה סקר בכולל בסתיו ובחורף ולא בתוך ענני האובך. שנית חפש כולל באירופה (שכן כפי שכתבתי, המרדכי מציין עובדה זו כדבר פשוט שידוע לכותב מן המציאות, שלא הביא מקור לדבריו).
ב. אשתמיט מינך שכתבתי הסבר לדברי המרדכי, שהוא מדבר על רחיצת פניו ידיו ורגליו.

[יאיר1]

אני לא רוצה להאריך בשאלה האם יש היום רגילות לרחוץ כל יום, זה הרי לא הנושא כל כך. למרות שאני עדיין סבור שכבודו טועה, תעשה סקר בכולל ותוכל לדעת האם הצדק איתך או איתי.
לגבי המרדכי, אני מנסה ליישב את הקושי, והרי הדברים כתובים שחור על גבי לבן, אמנם לא חייבים לתרץ, אבל דברים מפורשים שכתובים אי אפשר למחוק.
כתוב מפורש במרדכי שדרך לרחוץ כל יום. מה עושים עם נוסח כזה?
או שמקבלים אותו כפשוטו, ואז יש קושיא מדברי הירושלמי שהבאתי ודברי התוס'.
אפשר לומר שלא סבר את הירושלמי הנ"ל, וכפי שרמזתי כבר לעיל, ואפשר שחלק על תוס'.
וממילא סבר שזה הדרך באותו הזמן, [אולי נשמע מוזר, אבל גם שנינו מתווכחים מה דרך בנ"א כיום...]. דבר שאתה אומר שהוא לא יעלה על הדעת.
מכל מקום יותר מרווח, לדחוק מעט כוונתו, ולפרשם בתוך ההקשר בהם נאמרו.
אין דרך כמעט שום אדם להסתפר כל יום, אין בזה כמעט שום תועלת. אך ברחיצה הדבר שונה.
עכשיו תנסה לדחוף בכוח את הוורט הזה למרדכי.
אם תצליח תנסה לבחור האם אתה מעדיף להשאר בחוסר הבנה, או לומר שזו מחלוקת ראשונים, או לדחוק.
אני לא שולל לחלוטין את הפתרון של לא להבין, אולם בעיני הדוחק הזה הוא סביר בהתאם לנסיבות...
אגב, פעם אמר לי אחד הרמי"ם בישיבה, שתירוץ זה שוחד!! אז אני יבין אותך אם הקושיא לא תעוור את עיניך הפקחות.

א. אנא עשה סקר בכולל בסתיו ובחורף ולא בתוך ענני האובך. שנית חפש כולל באירופה (שכן כפי שכתבתי, המרדכי מציין עובדה זו כדבר פשוט שידוע לכותב מן המציאות, שלא הביא מקור לדבריו).
ב. אשתמיט מינך שכתבתי הסבר לדברי המרדכי, שהוא מדבר על רחיצת פניו ידיו ורגליו.

אני סבור, שהמרדכי לא הסתכל בבית המרחץ כמה פעמים אנשים מבקרים שם, או למי יש מקלחת בבית, המרדכי עיין בגמרא ובדברי הראשונים והפוסקים, ומכך הסיק את דבריו.
אם כדבריך שרק פניו ידיו ורגליו, גם מה שהתיר לרחוץ הוא רק פניו ידיו ורגליו, ומה שהביא ראיה מלטהר עצמו ברגל זה רק לגבי כל גופו, ואם כן מה הפריע לו שרחיצת כל גופו אסור כיון שצריך לטהר עצמו ברגל ורחיצת פניו ידיו ורגליו מותרת ברגל.
יש לי עוד הערה בזה, אם כדברי, שהרי אדם צריך לרחוץ כל גופו לכבוד שבת ויום טוב, ואם יתירו לרחוץ במועד יש חשש שלא ירחוץ לפני המועד, ומפני מה לא חשש לזה?

[מה שנכון נכון]

שהרי אדם צריך לרחוץ כל גופו לכבוד שבת ויום טוב, ואם יתירו לרחוץ במועד יש חשש שלא ירחוץ לפני המועד, ומפני מה לא חשש לזה?

א. אי"ז חובה, רק מצוה.
ב. בפשטות הסוגיא הוא רק פניו ידיו ורגליו, וכ"פ השו"ע. הטור כתב שאם יכול ירחץ כל גופו והביאו הרמ"א, ובבה"ל כתב שהא"ר מפקפק בדבריו.

[אריך]

אני לא רוצה להאריך בשאלה האם יש היום רגילות לרחוץ כל יום, זה הרי לא הנושא כל כך. למרות שאני עדיין סבור שכבודו טועה, תעשה סקר בכולל ותוכל לדעת האם הצדק איתך או איתי.
לגבי המרדכי, אני מנסה ליישב את הקושי, והרי הדברים כתובים שחור על גבי לבן, אמנם לא חייבים לתרץ, אבל דברים מפורשים שכתובים אי אפשר למחוק.
כתוב מפורש במרדכי שדרך לרחוץ כל יום. מה עושים עם נוסח כזה?
או שמקבלים אותו כפשוטו, ואז יש קושיא מדברי הירושלמי שהבאתי ודברי התוס'.
אפשר לומר שלא סבר את הירושלמי הנ"ל, וכפי שרמזתי כבר לעיל, ואפשר שחלק על תוס'.
וממילא סבר שזה הדרך באותו הזמן, [אולי נשמע מוזר, אבל גם שנינו מתווכחים מה דרך בנ"א כיום...]. דבר שאתה אומר שהוא לא יעלה על הדעת.
מכל מקום יותר מרווח, לדחוק מעט כוונתו, ולפרשם בתוך ההקשר בהם נאמרו.
אין דרך כמעט שום אדם להסתפר כל יום, אין בזה כמעט שום תועלת. אך ברחיצה הדבר שונה.
עכשיו תנסה לדחוף בכוח את הוורט הזה למרדכי.
אם תצליח תנסה לבחור האם אתה מעדיף להשאר בחוסר הבנה, או לומר שזו מחלוקת ראשונים, או לדחוק.
אני לא שולל לחלוטין את הפתרון של לא להבין, אולם בעיני הדוחק הזה הוא סביר בהתאם לנסיבות...
אגב, פעם אמר לי אחד הרמי"ם בישיבה, שתירוץ זה שוחד!! אז אני יבין אותך אם הקושיא לא תעוור את עיניך הפקחות.

א. אנא עשה סקר בכולל בסתיו ובחורף ולא בתוך ענני האובך. שנית חפש כולל באירופה (שכן כפי שכתבתי, המרדכי מציין עובדה זו כדבר פשוט שידוע לכותב מן המציאות, שלא הביא מקור לדבריו).
ב. אשתמיט מינך שכתבתי הסבר לדברי המרדכי, שהוא מדבר על רחיצת פניו ידיו ורגליו.

אני סבור, שהמרדכי לא הסתכל בבית המרחץ כמה פעמים אנשים מבקרים שם, או למי יש מקלחת בבית, המרדכי עיין בגמרא ובדברי הראשונים והפוסקים, ומכך הסיק את דבריו.
אם כדבריך שרק פניו ידיו ורגליו, גם מה שהתיר לרחוץ הוא רק פניו ידיו ורגליו, ומה שהביא ראיה מלטהר עצמו ברגל זה רק לגבי כל גופו, ואם כן מה הפריע לו שרחיצת כל גופו אסור כיון שצריך לטהר עצמו ברגל ורחיצת פניו ידיו ורגליו מותרת ברגל.
יש לי עוד הערה בזה, אם כדברי, שהרי אדם צריך לרחוץ כל גופו לכבוד שבת ויום טוב, ואם יתירו לרחוץ במועד יש חשש שלא ירחוץ לפני המועד, ומפני מה לא חשש לזה?

א. אני דוקא סבור שהמרדכי (יותר מדוייק: ר"י) כן הסתכל מה אנשים עושים, והיתה דעתו מעורבת עם הבריות לפחות ברמה שיידע אם אנשים מתרחצים כל יום, שלא צריך להיות מדען בשביל לדעת רגילות בני אדם בענין זה. ועל כולנה, שהאי אין בגמ' ופוסקים מקור שמתרחצים כל יום, אם כבר כתוב שם להיפך.
ב. אף לפי פירושי שהמרדכי מתכוין לפניו ידיו ורגליו, מכח זה הוא מתיר רחיצה גמורה, שלא חילקו בין רחיצה לרחיצה.
ג. הערתך בסוף לא הבנתי. זה גופא מה שדן המרדכי, האם נאסור לרחוץ במועד משום שמא ייכנס לרגל כשהוא מנוול, כלומר אינו רחוץ, והתיר משום שמתרחצים כל יום וממילא אין חשש שידחה את הרחיצה של ערב הרגל לרגל, דהא והא איתא. (ומדבריו ראיה לדברי המתירים גילוח הזקן כשרגילים לגלחו כל יום (אגרות משה) אלא שיש לדחות דדוקא דבר שכל בני אדם רגילים, ואילו גילוח הזקן יש רבים שלא מתגלחים.)

[יאיר1]

א. זו דעתך, בעיני הדבר לא סביר לחלוטין. יש מקורות בתורה לכל דבר, וזה שלעיננו הסומות נראה שכתוב שאין דרך, זה רק אומר שאנחנו סומים, אך הראשונים יכלו למצוא מה שרצו.
בדרך הלימוד אנו נתקלים לא פעם בדבר שנראה כך ויש מגדולי האחרונים או ראשונים שאומרים בדיוק ההך, ולאחר העיון מתברר שאכן הראיה היא הפוכה. אמנם תורה היא וללמוד אנו צריכים, אך להכריח מכך שהוא בדק ברחוב מה קורה זה לא סביר בעיני. מה גם שזה לא מיישב לדעתך כלום, כי אתה סבור שגם ברחוב המצב הוא שלא רגילים להתקלח.
ב. זה שהתירו ידיו ורגליו אינו מתיר כל גופו, הדבר פשוט, מה שייך לומר שלא חילקו מרחיצה לרחיצה?
ג. ומשום כך, כיון שנראה שלא כל אדם היה רגיל להתרחץ כל יום, אלא שיש בזה תועלת, כפי שאני דחקתי, זה רק חילוק בין רחיצה לתספורת, אך אינו מחלק למעשה, שהרי אותו החשש קיים. ולכן מוכרח להיות שהרגילות היתה שהיו רוחצים בכל יום. ואם באמת רבים היו נוהגים לרחוץ כל יום זו ראיה חזקה לר' משה.

[אוצר החכמה]

ושוב אחזור, דדבר שפתיים אך למותר, לחשוב שבזמן הש"ס היה דרך בני אדם לרחוץ כל גופם כל יום, הוא דבר מופרך לגמרי.

לא ראיתי את כל הדיון. אבל בגמרא שבת מ א מבואר שלא היו יכולים הציבור לעמוד באיסור רחיצה בחמי טבריה בשבת

[מה שנכון נכון]

יעו"ע נדרים דף פ.